ארכיון תגים | פריכיות

זמן פריחת הפריכיות

מותג "פיטנס" מוכר בזכות האוריינטציה הבריאותית שלו מצד אחד , תוך שמירה על טעמים ומרקמים מצד שני. עכשיו טעמנו את הניצן הראשון מתחום תחליפי הלחם של "פיטנס" – פריכיות משני סוגים- פריכיות שלושה דגנים, ופריכיות שלושה דגנים וקינואה, שניהם מבית "נסטלה".

בכל פריכית יש דגנים מלאים והיא כוללת 15 קלוריות בלבד לכל יחידה.

להמשיך לקרוא

זן-בר- הרבה יותר מפריכיות.

(בתמונות למעלה- משמאל שתי האריזות, מימין איך נראות הפריכיות המתוקות – בחלק העליון של השקית)

לפני קצת פחות מעשר שנים הוקם בקיבוץ רמת השופט מפעל קטן שמייצר בריאות גדולה. המפעל הוקם על ידי ד"ר עקיבא זנבר, כהמשך לקליניקה לרפואה טבעית ולמכללה לטבעונות , במקביל לגן הטבעי במושב יגל שכולל גם חממה ושדה שבהם גדל מזון אורגני מסוגים שונים.

להמשיך לקרוא

שופרסל- הפריכות שבפריכית.

נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.

במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.

עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.

להמשיך לקרוא

שופרסל הולכת "ירוק".

מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" שופעת מוצרים מסוגים שונים שמתאימים לביקוש הגדול שיש בימים אלה למוצרים "ירוקים" יותר. מותג הבית הוא GREEN ויש לו מגוון רחב של מוצרים.

קיבלתי להתנסות ארבעה מהם –

משקה סויה בטעם ווניל (יש גם בשוקולד), מעדן סויה 100 גרם במארז של שניים (אני קיבלתי בטעם שוקולד), קמח חיטה מלא אורגני (1 קילוגרם) ופריכיות אורז מלא אורגני (אני קיבלתי את זה שמכיל תוספת קינואה).

גילוי נאות – אני אוהבת מוצרי חלב, אני משתמשת במוצרי חלב (פרה) ואין סיכוי שאוותר אי פעם על מוצרי חלב אם אין סיבה בריאותית לכך. האתגר שלי היה לטעום את מוצרי GREEN מבוססי הסויה ולראות אם אפשר להשתמש בהם למרות שהם לא עשויים מחלב.

התחלתי ממשקה הסויה בטעם ווניל – אני אמביוולנטית- כי שוב, בתור אחת שתמיד תעדיף חלב, שמים לב להבדל . אולי עם קורנפלקס זה יהיה קצת פחות מורגש. אם לא מתייחסים לזה כתחליף חלב, זה מתאים למי שנמנע מחלב מסיבות שונות.

 

מעדן הסויה בטעם שוקולד. טוב, קינוחי פרווה תמיד היו בעייה בשבילי, אבל מבחינת האפשרויות- המעדן בפני עצמו (כשהוא לא מוצג כ"תחליף חלב") הוא טעים ויש לו טעם שמזכיר קצת שוקולד מריר. בהחלט מהווה אופציה למי שנמנע מחלב או מאנשים שומרי כשרות שאכלו בשר ורוצים משהו מתוק לקינוח (או לארוחת ביניים כשעוד לא חלף מספיק זמן מהבשר לפי אמונתם).

יתרון נוסף הוא שמכיוון שהמוצר לא מכיל חלב, הוא לא זקוק למקרר כך שאפשר לתת אותו למשל לילד לבית הספר בלי שיתקלקל או לקחת לעבודה בשטח למשל.

קמח החיטה המלאה האורגנית- עשיתי אחד ועוד אחד – קמח ? יש, מכונת לחם? יש. יאללה, לעבודה (של המכונה). עשינו לחם מחצי חצי קמח מלא וקמח לבן (כי אחרת זה יוצא כבד ודחוס מדי). הוספנו צימוקים ואגוזים ויצא לחם טעים מאד עם ערך מוסף בריאותי.

פריכיות – פה נתתי לצד הגברי לטעום (הוא צורך הרבה פריכיות – למעשה כל כך הרבה שכשהבאתי הביתה את הפריכיות שאספתי בסופר, הסתבר שהוא כבר קנה קודם לכן שתי חבילות נוספות מהסוג נטול הקינואה). התגובה שלו: הפריכיות לא נופלות מהמתחרים, כשזה עם הקינואה גם טעים יותר כי יש לו תוספת טעם.

בשורה התחתונה- שני מוצרי הסויה – המעדן והמשקה- מורגש שהם לא חלביים אבל בפני עצמם הם בסדר. הפריכיות זכו להצלחה אצל החובב , והקמח מצוין.

שופרסל יוני 2013 – החטיפים.

כולנו יודעים שרצוי לאכול מסודר, לספור קלוריות, לדאוג לאבות מזון ולאכול כשמרוכזים אך ורק באוכל. בסדר, אז יודעים. בפועל כולנו מנשנשים. למה? אין צורך להכנס להסברים פסיכולוגיים עמוקים. זה פשוט כיף. אז כולנו מחפשים את הכרסום המלוח הזה, משהו קטן, התנועה הזו של הכנסת היד לשקית, הרשרוש שבתוכה, והיציאה ישירות אל הפה. הבעיה היא שביחד עם אותו הבוטן או החטיף, באים גם שומן, קלוריות, מלח ועוד כל מני חומרים לא ממש נחמדים.

קיבלתי משופרסל לסיקור כמה סוגי חטיפים והנה הקונספטים שבניתי סביבם.

ביגלה שטוח עם שומשום ועם מלח – אין לי מושג למה אבל הביגלך השטוחים איכשהו שונים בטעם מהרגילים. אולי זה שטח הפנים הגדול יותר, לך תדע. בכל מקרה ביגלה כאלה הפכו ללהיט ומה שאני הכי אוהבת בהם זה שמצד אחד הם משביעים ומצד שני הם אפויים ולא מטוגנים כך שאפשר לאכול מהם בלי רגשות אשמה. זו הסיבה שהם הפכו לארוחת העשר שלי במשרד, יותר טובים מחטיפי אנרגיה שאחרי חצי שעה כבר לא משביעים. בתמונה למטה אפשר לראות מה אני לוקחת למשרד – טלפון, מפתחות, משקפי שמש וכמובן ביגלה שיהיה לזמן הנואש הזה שבין הבוקר לבין ההליכה למתחם האוכל של אירפורט סיטי….

אחרי העבודה יש חדר כושר (להוריד את כל ארוחות הבלוגרים האלה..). ואחרי שמסיימים אימון מיוזע (שלושת רבעי השעה משקולות, חצי שעה בטן, רגליים וכל מני, ועוד ארבעים וחמש דקות אליפסה בדרגת עצימות בינונית ושיפוע בינוני על רקע תוכניות שיפוצים בטלוויזיה…) חבל להרוס את כל המאמץ במשהו משמין.. אז לזמן הזה פריכיות מלוחות (או מתוקות כשיש קרייבינג למתוק) מתאימות בדיוק. אהבתי את העובדה שלפריכיות יש שקע שמאפשר לשים גבינה או ממרח אחר. בתמונה ניתן לראות קונספט של משקולות, כפפת אימון ופריכיות עם גבינה לבנה (שלושה אחוזים…)

 

ואחרון אחרון חביב – פופקורן למיקרו. הכי נוח. כבר לא צריך למלא סיר גדול עם שמן ולנסות לנחש כמה פופקורן להכניס בלי שיגלוש.. (כן אמא, יש לי טראומת ילדות מהפעם ההיא ששפכת שקית שלמה של גרעינים והכל התחיל לעוף במטבח). כי הכי כיף בשבת בצהרים זה סרט, טלוויזיה איכותית וקערת פופקורן כדי להעלות זכרונות על פרקים ישנים של "היו היה"…

אז עכשיו אנחנו מסודרים מכל הבחינות – בעבודה, בבית ואחרי אימון.

כל המוצרים כמובן ניתנים להשגה ברשת "שופרסל" ומה שיפה – בגלל שמדובר במותגי הבית, המחירים גם זולים מהמתחרים!!