ארכיון תגים | ברז

אוסקר ווילד נתניה- לשתות, לאכול, לשמוח, לחיות.

 

BeFunky-collage (2)

אוסקר ווילד היה איש שחי את החיים במלואם. הוא היה משורר, סופר, עיתונאי, מרצה, מחזאי ואפילו מבקר אפנה. המוטו שלו היה להתחבר לעצמו כדרך לחיות את החיים במלואם.

המסר הזה הוא הבסיס לרשת הפאבים האיריים "אוסקר ווילד" שאחרי הסניפים בפתח תקווה ובחולון מייסדים את הסניף החדש בנתניה, במתחם הסינמה סיטי.

החלל המרכזי של הפאב מרווח ומחופה בעץ מהגוני כשבליבו הבר האירי שאוצר בתוכו תפריט לא יאמן של 25 סוגי בירה מהחבית הנמזגים מברז מצופה זהב, כיאה לאווירה היוקרתית, מעל 60 סוגי בירות מבוקבקות, יותר מ140 סוגי וויסקי, כשמתוכם 100 הם סינגל מאלט בלעדיים, מבחר עצום של סוגי קונייאק ועוד.

עוד בפאב פרטי אספנות שהובאו במיוחד מאירלנד, וויטרז'ים ושנדלירים שעוצבו במיוחד, ומאות תמונות על הקירות. שווה גם להציץ לשירותים המכוסים באוסף תחתיות אלכוהול מרתק.

בשעת ערב מוקדמת התיישבנו לצד אחד השולחנות המרווחים ועיינו בתפריט. האוכל

מותאם להחמיא לאלכוהול, אם במנות קטנות ואם במנות עיקריות (וכמובן קינוחים).

פתחנו באלכוהול, בירה "אדלוויס" וקוקטייל "טריניטי" שנוצר משילוב של קטל וואן סיטרון, מחית מנגו, מיץ אננס, מיץ לימון ועיטור כוסברה. ה"אדלוויס" היתה המלצה של המלצר, והוא אכן צדק – הבירה האוסטרית לא מסוננת, ובניחוחות פירותיים נעימים לאף בזמן השתייה. הקוקטייל היה חמצמץ ומרענן וכחובבת כוסברה לא התאפקתי גם לכרסם את הקישוט…

האלכוהול הוגש עם קערית נשנושי אגוזים ואפונה.

מבין המנות הראשונות בחרנו בשתיים – קרפצ'ו סינטה – בשמן שום קונפי, עגבניות שרי צלויות, סלטון ארוגולה ובלסמי רימונים, והכל לצד לחם כפרי חם וטרי. המנה השניה הייתה קלאסיקה- כבד קצוץ בצנצנת נדיבה, שהוגש לצד לחם כפרי וריבת בצל. קערית חמוצי הבית לקונטרה מתפצחת השלימו את המנה.

לגימה מהמשקה , חופן בשרי על המזלג, מרקמים עדינים ומשלימים את החוויה.

אפשר היה להעביר ערב שלם על האלכוהול והראשונות בלבד, תוך צפייה במשחקי ספורט על המסכים התלויים מסביב, או בהקשבה לפס הקול שבזמן ביקורנו היה שירים שקטים של שנות השבעים והשמונים, ואם הגענו בזמן, גם ליהנות מההופעות החיות במקום כולל רקדנים איריים קומפלט.

עברנו לתפריט העיקריות, מנות גדולות ומשביעות שיכולות להוות ארוחת ערב מצויינת.

בחרנו בנציגות מכל קטגוריה- נקניקיות איריות (שניתן לקחת במנה של אחת או שתיים, אנחנו הסתפקנו באחת כדי לא להתפוצץ לגמרי), כריך אנטריקוט קלאסי עם מיונז צ'ילי, חסה, עגבניות ובצל מטוגן, וגולת הכותרת – סטייק אנטריקוט אנגוס 300 גרם שמוגש עם צ'יפס. (אנחנו ביקשנו להחליף את הצ'יפס בסלט). הקו המנחה של המנות היה הכנה מדוייקת של הבשרים, שקיבלו כל אחד את המגע המתאים לו, במיוחד הסטייק שביקשנו והגיע במידת עשייה מדיום מושלמת. הפייבוריטית שלי הייתה הנקניקיה מכיוון שהיא ייצגה בכבוד את אירלנד, עסיסית ועשירה על מצע תפוחי אדמה רכים שאי אפשר היה לחדול מלנשנש ושאפשר היה להגיש כמנת פתיחה בפני עצמם או כמשהו ליד הסטייק.

מחוגי השעון התקדמו לכיוון הערב, האורות עומעמו והגיע הזמן לקינוח. מנות מושחתות כמו ברד פודינג ו"קסטיל פינוקים", מנת עוגת שוקולד חמה פרווה עם גלידה פרווה למי שלא מעוניין בקינוח חלבי לאחר מנות בשריות, אבטיח קר, ומה שאנחנו בחרנו, שוב, בהמלצת המלצר שכבר למדנו שכדאי מאד להקשיב לו, "קינדר בואנו" שהוא סוג של גירסת VIP לחטיף המוכר, ובנוי מקרם שוקולד נוגט על בסיס קריספי, של מרנג אגוזי לוז, ובציפוי שוקולד גנאש. החטיף הוגש לצד שתי תלוליות של גלידת ריבת חלב ורוטב תואם.

אחרי כל האוכל שמחנו שאפשר לחלוק מכיוון שכבר היינו שבעים למדיי.

ב"אוסקר ווילד" יש שלושה חללים, שניים מהם בחוץ, וניתן לקיים אירועים לכמויות שונות של אורחים.

מעבר לרקדנים האיריים המופיעים בימי שישי, יש גם הופעות חיות ורוק קלאסי משנות השמונים.

מדי חודש מתקיימות סדנאות של בירה, וויסקי ועוד.

אוסקר ווילד – פאב אירי

המחקר 3 מתחם סינמה סיטי נתניה

טלפון: 09-9774575

שעות פתיחה : 17:00 – אחרון הלקוחות

החל מהשעה 20:00 בערב הכניסה לפאב מגיל 24 ומעלה .

דילים מיוחדים: שעות שמחות, בין השעות 17:00-19:00 מידי יום כולל שישי שבת. 1+1 על כל תפריט האלכוהול. (לא חייבים לקחת את אותו סוג אלכוהול).

גישה לנכים: יש

מדגל – שווה "לשים ברז"

האסוציאציה הראשונה של כל מי שהיה נער בשנות השמונים למילה "ברז" היתה קודם כל הדבר הזה שהיה נעוץ במצחו של הקלידן של "תיסלם".

מעבר לזה "ברז" היה משהו פשוט , שכלל שתי ידיות, אחת מסומנת בכחול ואחת באדום, בדרך כלל בצורת פרח, לשני כיוונים שונים, כדי לשלוט על העוצמה ועל טמפרטורת המים. בגלל שהיה צריך לסובב את הידיות, הן היו מתלכלכות מכל דבר שהיה לנו בידיים, וכשמדובר במיוחד  על מקום כמו מטבח, בו הידיים מאד עסוקות ובדרך כלל מאד מלוכלכות באוכל, הברזים מהר מאד היו נעשים דביקים ומאבדים מהמראה שלהם, וגם להתחיל לסובב אותם באצבעות משומנות זה לא היה תמיד רעיון מוצלח.

להמשיך לקרוא