במסגרת הטיול בצפון הגענו להתארח ולטעום במסעדת "בנחלה" בנהריה.

את פנינו קיבל זיו הבעלים, שהוא נצר למשפחה שמנהלת את המקום שהוקם לפני שבע שנים, ומנוהל קולינרית על ידי שף עומרי שחר- השף של יערות הכרמל. הקונספט-  תפריט שמשתנה פעמיים בשנה לפי העונה- חורף וקיץ, מטבח אקלקטי שמתחייב לשלושה דברים- אווירה טובה, אוכל טוב ושירות נעים, כמו גם חומרי גלם איכותיים ויד טובה במטבח. צוות המסעדה עובר הכשרות שונות והאוריינטציה היא משפחתית. במסעדה לא משתמשים במוצרים קפואים וכמובן לא משומרים.

אנחנו הגענו בהרכב מעניין של סועדים רגילים, צמחונים, טבעוניים, שומרי כשרות לייט (המקום איננו כשר ומערב בשר וחלב, אך אין בו חזיר או פירות ים), וכן שומרי דיאטה ואפילו ילד אחד, ובסוף הערב לא היה אחד שיצא רעב, לכל אחד נמצא פתרון טעים ומשביע.

התחלנו עם יין אדום מיקב עבייה ביחיעם, משני סוגים, אחד קל יותר ואחד כבד ודומיננטי יותר. במקביל הוגש גם שרדונה של "גמלא".

שימו לב- המנות בתמונות הן מנות מוקטנות שהוגשו בגודל זה כדי  לא לפוצץ לגמרי את הבלוגרים. רק הקינוח האחרון היה בגודל טבעי. עוד הערה- חלק מהמנות שקיבלנו לא מופיעות בתפריט באתר ולכן אין לי מחירים.

לחמי הבית הגיעו ביחד עם חמאה, ככה בתור התחלה (14שקלים)  ,ויחד איתו כוסית של מרק כרובית עם פקנים מסוכרים. אף פעם לא טעמתי את הקומבינציה הזו, מאד מיוחדת ומתקתקה.

(בתמונות למעלה- משמאל מרק כרובית, מימין פטה כבד, למטה משמאל פיתה ממולאת ומימין סלט הבית).

פטה כבד עם קונפיטורת עגבניות שרי היה רך ונעים, בעיקר בגלל העובדה שהוא חלבי (42 שקלים בתפריט למנה בגודל רגיל), ויחד איתו קיבלנו גם טעימה של פיתה דרוזית במילוי בשר טלה עם טחינה לבנה וצנוברים (44 שקלים). קשה לי להחליט מבין שתיהן, שתיהן היו קלות מאד (וטלה יכול להיות שתלטן לפעמים).

במקביל למנות האלו, הצמחונים שבחבורה קיבלו "סלט הבית" שכלל חסות, כרוב, סלק, בצל ירוק, עגבניות שרי וחמוציות בווינגרט תפוחים ודבש ועיטור שקדים מולבנים (56 שקלים בתפריט) וטענו שמדובר בסלט מאד מרענן. אני אישית מעדיפה לאכול במסעדות דברים יותר מסובכים מאשר סלטים, אבל לצמחונים זו בהחלט מנה טובה.

סביצ'ה סלמון עם אננס (וגרגרי רימון!!) היה הבא בתור והיה נחמד, אבל העדפתי את הדג הבא שהגיע- פילה מוסר בתנור על מצע לאבנה בצירוף סלטון עגבניות שרי וזיתי קלמטה . לאבנה בהחלט מחמיאה למוסר.

כדי לרענן את החיך קיבלנו שוט של "בלמנג'ה" – גרניטה של מלון ונענע שלעיתים מוגש עם אלכוהול. קצת היה לי קשה להתחבר לשילוב הטעמים של מלון ונענע, אולי בצירוף אלכוהול ההרגשה היא אחרת.

(בתמונות – למעלה משמאל – בלמנג'ה, למעלה מימין פילה מוסר, למטה משמאל סביצה, למטה מימין סינטה על ריזוטו)

אחרי שניקינו את החיך הגיעה הסינטה – שהוגשה על מצע ריזוטו על בסיס חלב קוקוס . הסינטה היתה טובה מאד. הריזוטו (שהצמחונים קיבלו בגודל גדול יותר, ללא הבשר) גרם לי לחילוקי דעות עם חבריי הצמחונים – כי אני עדיין מעדיפה ריזוטו על בסיס גבינות, והם טענו שהניחוח האסיאתי של חלב הקוקוס מחמיא לאורז.

ואז הגיע הזמן לקינוחים ,ומצעד בלתי נגמר התחיל להגיע עם המלצרית שבהתחלה עוד שאלה "את רוצה גם את זה וגם את זה? " אבל הבינה מהר מאד שהתשובות שלי תמיד יהיו חיוביות אז חבל לשאול.

(בתמונות – משמאל פילו עם קרם חלבה, מימין סורבה תות וסוכריות קופצות)

קיבלנו בהתחלה ארבעה קינוחים בגודל מוקטן –

קרם ברולה שהיה אחד משני המצטיינים של הערב, עם משטח עליון קריספי זכוכיתי מתגרגר בשיניים, וקרם תחתון לא מתוק מדי – 36 שקלים בתפריט, פרח פילו עם קרם חלבה, גנש שוקולד ושברי חלבה, לחובבי החלבה, עוגת גבינה אוסטרית בליווי סורבה תות (36 שקלים), ומנה חמודה מאד של סורבה תות שהוגש כארטיק קטן, שהיה טבול בסוכריות קופצות שהפכו את כל יושבי השולחן לילדים לרגע.

בתמונה- קרם ברולה.

אבל – אז זיו שאל את השאלה הגורלית "יש גם קינוח שוקולד, מי רוצה?" והנפנופים הנחרצים שלי הביאו לצלחת מפוארת לנחות מולי, ובתוכה מנה המכונה "שיה " על שם הקונדיטורית שכללה תחתית קרנץ', מילוי קם ברולה, שכבות מוס שוקולד וציפוי גנאש שוקולד. וכן, זה מושחת כמו שזה נראה. הדבר הזה היה טעים ,אין לי הגדרה אחרת לאורגיית השוקולד שהתרחשה לי בפה. זו המנה היחידה שנראה לי שהוגשה בגודל טבעי, והיא בהחלט מספיקה לשניים בגלל עושרה.

בתמונה – "שיה"  – שוקולד בומב.

זיו עדכן אותנו שבעוד כחודש ייפתח במקום גם מרחב לאירועים.

במסגרת השירות לילדים, יש במקום שבעה דונם של דשא, מתקני משחקים ,בסופי שבוע גם מתקנים מתנפחים ולעיתים גם ליצנית. בערב האווירה יותר רומנטית.

אתר המסעדה: http://www.banahala.co.il/

כתובת המסעדה: יצחק שדה 17 , שכונת רסקו, נהריה.

חניה צמודה נוחה וחינמית.