במשק ברזילי, מסעדה אורגנית צמחונית, ביקרתי בעבר (http://cafe.mouse.co.il/post/2577772/) .
מירב ברזילי, בעלת המקום, החליטה כי הגיע הזמן להביא את המשק והכפר ממושב ירקונה למרכז של המרכז – נווה צדק בתל אביב. בשנים האחרונות גדלה המודעות לאוכל בריא וישנם זרמים רבים – אנשים שעברו לצמחונות, לטבעונות, לאוכל אורגני או לווריאציות שונות (כגון צמחונים אוכלי מוצרי חלב וכדומה). הקו המנחה נשאר אותו דבר – מבוסס על מזונות בריאים בשילובים מעניינים היוצרים מנות מיוחדות, כולל תפריט חדש ומרוענן המתאים לרוח התל אביבית.
הוזמנתי ממש בסמוך לפתיחה (המסעדה קיימת בנווה צדק מזה שבועיים) כדי להתנסות בתפריט החדש.
ליד כל מנה בתפריט מופיע סימון המראה אם זו מנה צמחונית, טבעונית, נטולת גלוטן, אורגנית וכדומה באופן שכל סועד יודע בדיוק מה להזמין בהתאם להעדפותיו. במקום גם ארוחת בוקר אורגנית טבעונית ותפריט ארוחות ערב מושקע כולל כמובן אלכוהול אורגני.
לפתיחה נשאלנו על משקאות. במקום מוגשים מיצי פירות קשים וירקות שניתן לגוון לפי המלאי העונתי (22 שקל). אני ביקשתי את המלצת הבית וקיבלתי מיץ תפוחים עם סלק. המיץ היה עשיר מאד. ההערה היחידה שהיתה לי היא שאני אוהבת שתיה קרה והמיץ היה בטמפרטורת החדר.

פוקצ'ת עשבי תיבול עם פנכות שמן זית, טחינה אורגנית, חומוס אורגני וכמובן פסטו אורגני (15 שקלים בתפריט) הגיעה ראשונה. המרקם היה יותר סוג של פיתה מאשר פוקצ'ה במובנה הקלאסי והיא היתה עשויה מקמח דורום מלא וצופתה בעשבי תיבול כמו רוזמרין. שלי לרון, השפית של המקום, סיפרה כי היא אוהבת לגוון לפי המצאי העונתי ולכן הפסטו למשל מגיע כל פעם אחרת, כשהיא משתדלת לצאת מהשבלונה הבסיסית וכך למשל להשתמש בכל מני סוגי עשבים או אגוזים שונים ולווא דווקא הצנוברים הבנאליים.
ביחד עם הפוקצ'ה הגיעה צלחת של פולי אדממה בשמן שומשום וצ'ילי (18 שקל בתפריט). בדרך כלל כשאדממה מוגשת במסעדה, היא מוגשת נטו או עם מלח גס (האמת, זה גם מה שאני עושה בבית למנה הזו). כאן התיבול נתן חווית טעם נוספת גם לפול עצמו, שהוא החלק שבדרך כלל נזרק אחרי שאנחנו שואבים ממנו את הקטניה שבפנים.
חציל מאודה היה אחד הפיבוריטים שלי מתפריט המנות הראשונות, והוא הגיע עם תרד מאודה, שקדים במים וגבינת עיזים מסוג מנצ'גו (40 שקלים). בדרך כלל אני רגילה לטעם מעושן בחציל, וזו היתה גירסה עדינה יותר שקיבלה את הקונטרסט שלה מהגבינה. (אני אוהבת שילוב מוצרי חלב, מסתבר שטבעונית אני לא אהיה בגלגול הזה…).

"טופו כבוש ברוטב אחו בלנקו , שום ועגבנית קונפי" – 42 שקלים הגיע לשולחן. טוב, אני חושבת שכבר הזכרתי בעבר שאני וטופו לא חברים טובים. המושג ,ה"אחו" הוא בלטינית "שום" אבל לא היתה דומינניות "שומית". למי שאוהב טופו.
שני קוקטילים הגיעו לשולחן – כמובן אלכוהול אורגני – "green day" – ג'ין מלפפונים, סירופ עלי וורד ולימון – 32 שקלים, ו"Granada" – רום, רימונים, תפוחים, אגבה וליים – 35 שקלים. מבין השניים העדפתי את האחרון. ג'ין המלפפונים הזכיר לי יותר מדי סלט… ה"גרנדה" היה קצת חזק מבחינת האלכוהול, אני מניחה שאפשר לבקש את מידת החוזק הרצויה. אני הסתדרתי עם החוזק.
ירקות ממולאים היו הבאים בתור- ירקות עונתיים לפי בחירת השפית, עם דגש על ירקות מיוחדים, במילוי שיבולת שועל וגוג'י ברי (סוג של אוכמניות אסיאתיות), ופריקי וטופו על מצע צזיקי של צנוניות, מלפפונים וכוסברה (87 שקלים). מנה עשירה ומגוונת. אהבתי את העוקצניות הקלה שבצ'יזיקי. המנה בטמפרטורת החדר.
כוסיות סאקה הובאו למען המנה הבאה "נתח טופו בסאקה" -נתחי טופו על אורז בשומשום ובצל ירוק, לצד סלט כרוב מתפצפץ – 82 שקלים. קיבלנו הוראות מדויקות שכללו שתיית הסאקה לפני אכילת הטופו אחרי טבילתו ברוטב על הצלחת. האורז היה מוצלח, טופו – שוב, אני לא חברה של טופו, מבחינתי טופו אף פעם לא יחליף סטייק אבל למי שמתנזר זו אופציה מעניינת, בעלת טעמים שונים עם אוריינטציה אסיאתית.
ואז הגיעו לשולחן שתי המנות שהן הבחירה שלי – דלעת צלויה בטחינה ורוטב רימונים (32 שקלים) – למעשה מנה מתפריט הראשונות אבל הייתי לוקחת אחת כזו (אולי מוגדלת או מוכפלת) למנה עיקרית. דלעת רכה אבל לא מתפרקת, ממש במרקם של ממתק, עם רוטב חמוץ מתוק שמושג משילוב הרימונים והטחינה.
השניה שניצחה אצלי בגדול – "סלט בריאות חם" – קינואה פרא, עדשים מונבטות מוקפצות בשמן שומשום, שורשים ועלי מנגולד, עם יוגורט עשבי תיבול (56 שקלים). אנחנו קיבלנו את המנה יחד עם קערית סלט עגבניות חמצמץ. מנה משביעה, כייפית, משהו שהייתי שמחה לאכול גם בצהרים באמצע יום עבודה כדי לקבל אנרגיות להמשך. שאפו על המנה.
"טמפורה ירקות העונה" הגיעה לשולחן, כשמגוון ירקות ,שוב לפי העונה , כולל ירקות מיוחדים, בציפוי טמפורה בשמן קוקוס עם רוטב איולי ורוטב וואסבי (44 שקלים). זה כמעט יצר חידון בשולחן כשניסינו לזהות איזה ירק מתחת לטמפורה. נשנוש נחמד, כאמור לי היו פיבוריטיות אחרות.

ואיך אפשר בלי קינוח? הקינוחים לא הופיעו בתפריט שהיה בידינו כך שאני לא יודעת מחיר. אנחנו קיבלנו קינוח של סברינה מקמח מלא, עם קצפת, אגס וציפוי שוקולד. בזמנו ב"ירקונה" היו קינוחי שוקולד מושחת וטפיוקה, אין לי מושג אם הם קיימים גם היום ואם כן, הייתי מעדיפה אותם.
בימי ראשון המקום סגור החל מארבע אחרי הצהרים לאירועים סגורים כמו אירועי חברות, סדנאות מיוחדות (וזכורה לטוב "סדנת המזווה", שווה להתעניין).
הרבה מהפרודוקטים המשמשים במסעדה הם מ"נאות סמדר" .(http://cafe.mouse.co.il/post/2673858/)
במסעדה ניתן לרכוש ממיטב התוצרת – עוגות, לחמים, עוגיות, גרנולה, ממרחים, טחינה, חומוס, חלבה, ריבות, כבושים ועוד.
אתר הבית של "משק ברזילי" – http://www.meshekbarzilay.co.il/
כתובת המסעדה- רחוב אחד העם 6 תל אביב