ישראל תמיד היתה קיבוץ גלויות. עדות רבות עלו לארץ והביאו איתם את מטעמי הבית. הענין הוא שהסבתות שלנו מצאו זמן ואנרגיות לבשל את כל המטעמים המסורתיים הללו, בעוד שאנו, הדור הממהר, עסוקים כל כך שלהשקיע במנות אותנטיות פשוט אין את האפשרות, ואם יש מישהו מומחה שיכול להכין עבורנו את הטעמים המיוחדים הללו, בעזרת פרודוקטים משובחים, למה לא?
בראשון לציון נפתחה לפני חודש מסעדת "אצל סבינה במטבח", המקדש של השפית סבינה לוינסקי שחוגג בתוכו טעמים קווקזים, בוכריים, גאורגיים, רוסים, ואפילו אשכנזים…
אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".
כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.
המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?
בתפריט ישנם שני כיוונים- מנות ל"מתחילים" בתחום הטבעונות, שעדיין מתגעגעים למנות שמכילות מרכיבים מן החי, כמו ביצים או חלב, ולכן לוקחות את הכיוון של הכנת אותה מנה, בטעמים ומרקמים דומים ככל האפשר למקור. כך למשל יש "שקשוקה" או "פלטת גבינות" שמספקות את הצורך שעוד קיים בלי לפגוע בבעלי חיים. פלטת הגבינות היתה אחת מהמנות שטעמנו במסעדה – מבחר סוגי גבינה טבעונית שמתובלות ומעוטרות בצמחי תבלין, אגוזים ותוספות שונות, שמגיעות בתוספת ירקות טריים חתוכים ורטבים, לצד טוסטונים. שמחתי לגלות שני דברים- ראשית שהגבינות באמת קרובות במרקם ובטעם לגבינות חלביות, ושנית שגם בפני עצמן, הן פשוט טעימות ובעיקר איכותיות. הגבינות במנה הן בסגנון ברי, קממבר, לאבנה ועוד.
עוד טעמנו במנות הפתיחה- מנה שמכונה בתפריט "במיה צרובה" אבל היות וזו לא עונת הבמיה, היא הוחלפה באפונת שלג והוגשה עם קרעי לחם קלוי, צלפים, עגבניות שרי, בצל סגול, רוקט, כוסברה, פלפל חריף ולאבנה קשיו. ב"אנסטסיה" נותנים כבוד לירקות ומשאירים את הקראנץ' המתפצפץ בין השיניים, והמנה היתה עשירה ומעט "עוקצנית" בגלל הפלפל החריף והצלפים.
לפני העיקריות זכינו לטעום אחד מהקוקטילים – "ג'ין בקרדי"- פסיפלורה, דומדמניות שחורות, אננס, קסיס ותמצית ווניל, משקה חמצמץ ומרענן , שמעביר את הסועד למנות העיקריות . בתפריט המשקאות הנרחב יש שייקים רבים, בירה, וכאמור מבחר קוקטיילים אלכוהוליים.
בעיקריות דגמנו שתיים, אחת מהמטבח הקר – "סובה" – אטריות כוסמת, וואקמה, ברוקולי, שעועית ירוקה, קייל, רוקט, בצל ירוק וכוסברה בקרם קשיו, ג'ינג'ר, צ'ילי ושמן שומשום עם קרמבל שקדים פיקנטי מעל. האטריות, כמו שאר המנות במסעדה הן בעלות אוריינטציה בריאותית ולכן עשויות מכוסמת, שכן קמח לבן (וגם סוכר לבן) פשוט אינו קיים במטבח. המנה מוגדרת כסלט למרות שהיא מזכירה יותר מנת מוקפצים, ובתחילה היה לי קצת מוזר שמדובר במנה קרה. המנה השניה מתפריט העיקריות היתה "פטריות וירקות אחרים על הפלנצ'ה" והיתה חגיגה של פטריות מסוגים שונים (פורטובלו, שמפיניון, ירדן, שמאג'י, ושיטאקי), יחד עם עגבניות, אספרגוס, בצל לבן ובצל ירוק, והכל על מצע של פירה אפונה צהובה. פטריות הן מרכיב דומיננטי במטבח הטבעוני ולא סתם, מכיוון שהן בשרניות, משביעות, וניתן ליצור מהן מגוון רחב של מנות. שתי המנות הללו לא מנסות לחקות מנות עם מרכיבים מן החי, אלא הן טובות בזכות עצמן, כמנות איכות משביעות ובכמות גדולה מאד בכל צלחת.
בתפריט הקינוחים החלוקה היא לקינוחים "טבעוניים רגילים" כמו עוגת שוקולד חמה, קרמבל תפוחים או גלידה, או החלק המסקרן יותר, קינוחי ה"רו" ששייכים למחלקת ה"רואו פוד" – מזון שלא מחומם מעבר ל47 מעלות צלזיוס, כשהרעיון הוא לשמור על היתרונות הטבעיים והבריאותיים של כל מרכיב. המנות בתפריט היו מסקרנות מאד ורובן הורכבו משכבות שונות כמו קראסט של פיסטוק, מוס פיסטוק, קראסט שקדים ותמרים, קרם וניל, עוגת קשיו ותמרים ועוד. הקינוח שנבחר עבורנו היה "טירמיסו" שבניגוד למנה המוכרת, הגיע בצורה מוצקה יותר וכלל שלוש שכבות כשהתחתית היא עוגת תמרים ושקדים, מעליה מוס שוקולד קפה ומעל לכל מוס קוקוס. מעבר לאלגנטיות המפתה של המנה, היא גם היתה עשירה וטעימה ושימשה סיום מתוק ומפנק לכל הארוחה.
למי שאהב את המנות ואת מרכיביהן, ניתן לרכוש בחנות של בית הקפה מרכיבים כמו חליטות שונות, חלב שקדים או לוז שמיוצרים במקום וכך הלאה.
והשאלה שנשאלה לסיום- מיהי בעצם אנסטסיה שעל שמה קרוי בית הקפה? מדובר בסדרת ספרים של סופר בשם וולדימיר מגרה, על גיבורה בשם אנסטסיה, שמתקשרת עם חיות ועם הסביבה, סוג של דוקטור דוליטל סביבתי, ובעצם מייצגת את רוח המקום.
ולפרטים הטכניים-
"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי (ליד כל מנה יש סימוני "נטול גלוטן" ,"סופרפוד" או "רואו").
רחוב פרישמן 54 תל אביב
קהל היעד- כולם, כולל שומרי כשרות שלא מקפידים על תעודה, ילדים, מבוגרים, סוכרתיים, צליאקים, טבעונים וצמחוניים, קרניבורים שרוצים להתנסות, ובעלי כלבים שנהנים מ"דוג פרנדלי" שכולל קעריות מים ומזון כלבים טבעוני וגם מבצעים שונים כמו "קינוח חינם לבעלי כלבים בתאריכים מסוימים".
גישה לנכים- יש
שעות פתיחה- ימים א-ה בין השעות שמונה בבוקר עד קצת אחרי אחת עשרה בלילה, ביום שישי שמונה בבוקר עד חמש אחרי הצהרים, ובשבת מתשע בבוקר עד חצות.
מחיר ארוחה ממוצעת- כמאה שקלים לסועד.
כשרות- המנות כמובן כשרות מעצם היותן טבעוניות (וגם פרווה), ללא תעודה.
בלב רמת גן יש מקום מיוחד, בו אפשר לשבת ולהרגיש במזרח הרחוק". זו הגירסה שלי לשיר המוכר של הכבש השישה עשר.
המקום? "ריבר נודלס בר" שממוקם באזור הבורסה, מוקף במגדלים גבוהים ומהווה אי של בריחה לאקזוטיקה קולינרית.
התפריט שמופיע על גבי אייפד נוח לשימוש וידידותי, מחולק לקטגוריות של מנות ראשונות, מרקים, מנות ווק, גריל ואורז, סושי, שתיה (קלה או אלכוהולית) ותפריטים מיוחדים לילדים, לנמנעים מגלוטן ולטבעוניים. רק אזהרה לפני שבוחרים מנה- קחו לתשומת לבכם שהמנה שאתם בוחרים עכשיו, תהיה גם ארוחת הצהרים או הערב הבאים שלכם מכיוון שגודל המנות הוא ענק, והסיכוי הוא גדול שתהיה גם שקית "דוגי בג" למה שלא הצלחתם לסיים. (ותכינו גם את האינסטגרם, המנות יפיפיות!)…..
להמשך הפוסט- כאן.
תוכנית הריאליטי "הישרדות" מושכת קהל צופים אדוק שאוהב לראות את המשימות השונות, הטיפוסים המיוחדים (ותודו שגם אתם עוד זוכרים את "משה מלצר חולון"), ובעיקר לשאול את עצמנו איך אנחנו היינו מתמודדים עם אתגרים אלה.
מה אנחנו מצפים מסופרמרקט טוב? חנייה נוחה ומרווחת, מבחר מוצרים מגוון, נקיון, עובדים אדיבים, מבצעים ומחירים טובים, טריות והתמצאות נוחה וקלה ביחד עם הרבה קופות כך שלא צריך לחכות הרבה זמן בתור.
בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות. פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"? למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.
נתחיל מהסוף – התשובה לשאלה שבכותרת- בהחלט "טו בי".
את רשת BBB אני מכירה ואוהבת לא מהיום- רשת מסעדות בורגר בר בסגנון דיינר אמריקאי, כולל הבר, הספות והטלוויזיה הענקית שמשדרת משחקי ספורט אמריקאים. הרשת שקיימת כעשור ופרוסה בכל הארץ אהובה מאד על חובבי בשר (ולא רק- יש הרבה מנות שמתאימות לצמחונים).
הגענו לBBB (שלמי שנחת הרגע מהחלל ולא יודע, מדובר בראשי התיבות של "בורגוס בורגר בר") בסניף ראש פינה, בדרכנו לצפון. למעשה, שמענו מפי דור שארח אותנו, שיש הרבה כמונו- אנשים שמגיעים "על הדרך" ורוצים את האוכל "כאן ועכשיו" ובעיקר "מהר" כדי להמשיך בדרך. לכן השירות הוא אקסטרה מהיר ויעיל. אנחנו אמנם לא מיהרנו אבל עדיין האוכל הגיע בזריזות.
בלב הירוק של רעות (חלק אחד מתוך השילוש של מודיעין-מכבים-רעות), צמוד לפארק המים, נמצאת מסעדת "דיאבלו", מוגדרת כמסעדת בשרים ופירות ים, וחוגגת ממש עכשיו את יום ההולדת העשירי.
חלק רביעי ואחרון- ואיך אפשר בלי קולינריה? שתי מסעדות, שתי ארוחות.
דג דגן
בקיבוץ חפצי-בה נמצאת המסעדה המיתולוגית DAG-DAGAN – ששמה הוא שילוב של הדגים המככבים בתפריט שלה היום, ביחד עם הדגנים, שהיו בהתחלה כבסיס למשקאות אלכוהוליים שהיו בפאב שנשא את אותו השם עם הקמת המסעדה.
במסעדה אפשר לשבת בחלל המרכזי או בשני חדרים פרטיים (עשרה וארבעים איש בהתאמה).
לימור אורן באה מתחום המסעדנות, אחרי רקורד עשיר בניהול מסעדות כמו ג'פניקה, ג'ירף ועוד.
עודד שהרבני בא מתחום הירקנות, ליתר דיוק דור שני לחנות הירקות של הוריו, והשניים עד מהרה שילבו אהבות- גם אחד לשני, וגם למוצרים טריים, איכותיים ובמחירים אטרקטיביים. וכך נולד לפני כמה חודשים שוק האיכרים הראשון ברמת השרון, "ריחות וטעמים". כבר לא צריך לנסוע לכפר בגליל כדי לקנות ירקות טריים, או מוצרי מעדניה, אפשר לקפוץ ממש תוך דקות למרכז רמת השרון, גישה נוחה מכל מקום ושפע חנייה חינמית, ולהעמיס סלסלת קש (חייבים, זה דורש את זה!) במיטב הפרודוקטים לחווית אוכל מהנה בבית או במקום עצמו, שמגיש גם מנות לארוחות בוקר וצהרים, מעשה ידי אמו של עודד, שמתמחה בכל מה שצריך – תבשילים, ריבות, קינוחים, ומה לא.
