השבוע נפתחה בקניון עופר רמת אביב תערוכה ייחודית בשם "סוכר". בתערוכה העיתונאי ומגיש הטלוויזיה גיל ריבה חובר לאמנית והצורפת שרה שחק (עד לתאריך 23.9.2022.) וביחד מציגים היבטים שונים על הנושא הכל כך אהוב על כולם- סוכר.
התשוקה לסוכר טבועה בכולנו ובתערוכה היא הופכת ליצירות אומנות פלסטית המשתלבות לאריג צבעוני, עכשווי ומאד שמח.
כשחשבנו שאנו מכירים היטב את נורית הירש, היא שלפה הפתעות מהכובע- על הבמה בהיכל התרבות בפתח תקווה, במסגרת סיבוב ההופעות "פרס ישראל – המוסיקה, הזוכים, הזיכרונות" היא גילתה לנו ששני שירים שתמיד חשבנו שהמלחין הוא "עממי" ושהם בעצם שירים "עתיקים", הם שירים שהיא עצמה הלחינה- השיר הפורימי הכל כך אהוב "ומרדכי יצא מלפני המלך" וגם הקלאסיקה של "עושה שלום במרומיו". בעוד הקהל מופתע היא גם גילתה שבאחד מהשירים שלה הטמינה שורה מ"התקווה" ואף אחד לא גילה.. עד עכשיו כלומר..
סוכריית תרנגול, מסטיק עלמה, גלידה בקרטון, מקל סבא מלא סוכריות צבעוניות והסוכריה שההורים הכי שנאו- סוכריית משרוקית. אלה רק חלק מהממתקים הנוסטלגיים שגדלנו עליהם ושנעלמו, אבל הזכרון עדיין חי, עטוף בגעגוע לילדות.
יום העצמאות הוא יום נוסטלגי- מסיפורי שנות ראשית המדינה, ועד לסרטים שמוקרנים שוב ושוב (ושוב ושוב ושוב) כמו "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר" וכמובן "אלכס חולה אהבה" שחלק גדול מהקסם שלהם הוא שהעלילה מתרחשת שנים אחורה ומביאה איתה את המראות, הצלילים והזכרונות מפעם.
(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.
אז הם שניים- אבנר פלג והאקורדיון. ברחבי נחלאות ונווה צדק (וגם אמריקה הדרומי ומרוקו) הם מטיילים יחד ולוקחים עימם קבוצה סקרנית לגלות סודות בסמטאות, טעמים, צלילים והרבה סיפורים.
אבנר פלג עסק בכלכלה עד שב2018 החליט להגשים את חלומו ולהפוך למדריך טיולים בארץ ובחו"ל ולא סתם מדריך טיולים- מדריך מנגן ומזמר.
אוסקר ווילד אחראי למוטו שמופיע בחלקו בכותרת – הוא אמר את המשפט האלמותי ""לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים" , ואין משפט טוב מזה להיות הסיפתח לערב מהנה בפאב הקרוי על שמו (בשלושה סניפים- נתניה, פתח תקווה וחולון|).
"אוסקר ווילד" הוא פאב אירי שהוא הרבה יותר ממבחר בירות (עצום) ואוכל (טעים). כשמבלים ערב ב"אוסקר ווילד" כדאי לקחת את הזמן מכמה סיבות. ראשית ישנו העיצוב המיוחד של המקום שכולל לא רק צורות ישיבה שונות לפי כמות האנשים בחבורה, כולל חדר פרטי, אלא גם אלפי פריטים המקשטים אותו, מהמסכים הגדולים המקרינים אירועי ספורט, ועד לאוספי התמונות , אימרות, תחתיות בירה, חפצים ועיטורים שונים. בכל מבט ובכל כיוון ניתן לגלות משהו חדש ומעניין.
(קרדיט לצילום – מוקי שוורץ)
"היה היה פנס בודד בקצה שכונה והוא האיר את ילדותנו הקטנה" הלחין המלחין האהוב סשה ארגוב לפני שנים רבות, שיר שעדיין מעורר געגוע בלב, לצד מאות שירים אחרים כמו "אהובתי לבנת צוואר", "וידוי" ועוד.
חבורה של צעירים בארץ ישראל שרק נולדה, גדלים יחד, מתגיייסים, מגלים את האהבה והכאב ובונים משפחות משלהם, והכל בליווי המוסיקה של התקופה, שאהובה עד היום.
קרדיט צילום: francois pages
בכל מדינה יש משפחת אצולה- בבריטניה זו המשפחה המלכותית על שלל שערוריותיה, בארצות הברית זו היתה משפחת קנדי שהטרגדיות ליוו אותה בכל דור, ובישראל משפחת דיין, שאת נציגיה אפשר למצוא בכל תחום, מהצבא ועד לאומנות.
אחרי מלחמת ששת הימים שר הביטחון משה דיין הופך לאליל נערץ בעיני הציבור. הוא בעל רזומה מרתק של תפקידים , מרמטכ"ל, דרך חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, והתרומה להסכם השלום עם מצריים. משה דיין היה גם אישיות שנויה במחלוקת בעקבות פרשיות אהבים, בגידות, גניבת עתיקות, ואי ציות לנהלים.
פסטיבל וודסטוק היה נקודת ציון בהסטוריה של התרבות והמוסיקה האמריקאית. ב1969 התקיים פסטיבל המוסיקה העצום שמשך אליו כחצי מליון משתתפים שמחו נגד הממסד ונודעו בהמשך כ"ילדי הפרחים".
יהודית ומנחם וינוגרד עלו ארצה עשרים שנה אחרי אותו פסטיבל מפורסם וגילו שהם מתגעגעים לשירי העם העתיקים ששמעו בפאבים, ולשירי המחאה של בוב דילן, פיט סיגר וג'ון באאז.
הם הקימו מועדון למוסיקת פולק בקיבוץ שלהם, קיבוץ מחניים, ומשכו מאזינים ומוסיקאים מכל הגליל וכן אירחו מוסיקאים מהמרכז כמו שי טוכנר, דיוויד ברוזה הצעיר ואהוד נתן.
הביקוש יצר את הפסטיבל, וכך נוצרה המסורת ו"פסטיבל סולם יעקב" עבר נדודים עד למשכן הקבע שלו החל משנת 2004, בקיבוץ נוף גינוסר על שפת הכינרת. בפסטיבל פעילות חוץ ובאולמות ממוזגים, לינה בחדרי המלון ביחד עם מתחמי קמפינג, במות לכל המשפחה, פעילויות לילדים, סדנאות למוסיקה, ריקודים, טאיצ'י, סשנים של מוסיקה בכל פינה וכמובן הופעות על כמה במות במקביל.
הפסטיבל נמשך שלושה ימים, אני הגעתי אליו להתרשמות של יום אחד בלבד, ולא להאמין כמה שיכלתי להספיק ביום הזה.
לאחר טבילה קלה בכנרת, כמתבקש ממזג האוויר החם, התחלתי את הסיור בבמה המרכזית, בהופעתם של "THE ARAVA RIDERS" ששילבו מוסיקת פולק ובלוגראס. לאחר הקצב שיניתי פאזה והגעתי ל"אולם חרמון", אולם ממוזג שהיה מלא מפה לפה במאזינים לזמרת הריאט פרוסט, יוצרת קנדית ששרה פולק, רוק וג'אז פאנק בליווי גיטרה.
תחנתי הבאה היתה סדנת סלסה באולם הספורט, בהנחיית אורי בנט, שלימד את צעדי הבסיס של סלסה אל.איי. בהומור ובכשרון והפכו כפכפי אצבע לנעלי ריקוד נוצצות.
חזרתי אל הבמה המרכזית להופעת "הבלומרס" – הרכב המוסיקה האירית הטוב בישראל, שגרמו לקהל לקום ולהניף רגליים בריקוד אירי מסורתי, כולל חמת חלילים קומפלט.
עוד באותה במה בהמשך נשארתי להופעה של "JOKERS AND THIEVES"" – להקה המתמחה ברוק קלאסי ופולק, היוצרת גרסאות על להיטים משנות השישים, השבעים והשמונים, מתבלת בהומור ובסיפורים ומעודדת את הקהל להצטרף לשירה.
הפסקה קלה לארוחת צהרים באחד הדוכנים במתחם (מנות בשריות, חלביות, טבעוניות ומתוקות בשפע) וכיוונתי את צעדי לבמת המדשאה בקדמת המתחם.
בדרכי לשם חציתי את הלובי של המלון בו בכל פינה התיישבו נגנים ואילתרו תוך שאורחי הפסטיבל מתקבצים סביבם.
מול במת המדשאה קיבלתי את אמריקה של הסרטים, בסדנת "סקוור דאנס" עם סיריל ו"נפש מאונטן". מעגל ענק של רוקדים מחולקים לזוגות רוקדים את הריקודים המסורתיים של הבוקרים, לצלילי להיטים כמו "הו סוזנה", מניפים ידיים, כורכים מרפקים ויוצרים "גשרים" שמחים. ילדים, זוגות רומנטיים, מבוגרים לבני שיער, חובשי כיפות ומזוקנים, כולם אוחזים ידיים ויוצרים כוריאוגרפיה אחידה ומשמחת.
האנרגיות נמשכו עם "צעירי נאווה תהילה", הרכב שיצר "קבלת שבת" בעזרת טקסטים מן התפילה והמקורות בלחנים ישראליים עם השפעות קאנטרי, פולק, רית'ם אנד בלוז וכלייזמר.
הקהל שעוד לא הספיק לנוח מריקודי ה"סקוורדאנס" קם שוב על רגליו ויצר רכבות ארוכות של רוקדים סביב הבמה.
אלה היו כמובן רק טעימות מהשפע הענק של האמנים , הסדנאות והפעילויות שהיו בפסטיבל השנה, כולל גם מוסיקה צוענית, אינדי פולק, מוסיקה מסורתית מדרום איטליה, ג'ז ודיקסילנד ריקודי בוליווד, פעילויות תנועה ואומנות לילדים ועוד.
למי שפספס את הפסטיבל יש סיכוי נוסף השנה, בפסטיבל החורף של "סולם יעקב" שנערך לקראת סוף השנה האזרחית, נמשך כיממה בסוף שבוע, וכל הפעילויות והמופעים נערכים במתחמי המלון הסגורים. גם בפסטיבל זה נערכות סדנאות לריקודים איריים ואמריקאים, סשנים מוסיקלים שונים ופעילויות מגוונות למבוגרים וילדים.
פסטיבל "סולם יעקב" – פסטיבלי אביב וחורף
קיבוץ נוף גינוסר
טלפון : 04-6850403
נגישות לנכים: יש
ילדים עד גיל חמש – חינם.
השבוע התקיימו חגיגות "לילה לבן" במקביל לאירועי האירווזיון שכללו גם את שוק האוכל, ובכל פינה היתה חגיגה לתיירים ולתל אביבים (ובעצם לכל מי שהגיע מכל רחבי הארץ לחגוג עם העיר ללא הפסקה).
בין שלל ההופעות והאירועים ב"לילה לבן" בלטה הבמה במתחם ביאליק, בשיתוף "תדר", שבה הופיע עוזי נבון במחווה לשירי אריק איינשטיין, צלילי העוד הזכירו נשכרות וגרמו לקהל לפרוץ בצעד תימני, עטר מיינר הרים בהיפ הופ מטורף, ובתקלוט כיכבו די ג'י פורטונה ורד אקסס עד השעות הקטנות.
הבירה זרמה, מצב הרוח עלה והחגיגה היתה בעיצומה.
