הקיץ כאן בשיא הלהט ואין כמו בילוי במים לקירור וכיף. אם בעבר המבחר שלנו כלל רק חוף ים או בריכה עירונית, ב"ימית 2000" האפשרויות גדלו פי מליון בערך ועכשיו אפשר לבחור בין שפע של אפשרויות ואטרקציות לכל הגילאים וההעדפות, מהסולידי אל האקסטרים, הכל במקום אחד, וקרוב לבית.
בתקופת הקורונה ב"ימית 2000" עשו מהלימון לימונדה וניצלו את הזמן להתחדשות ושידרוג החוויות המחכות לכל מבקר, מפעוטות ועד לאזרחים וותיקים.
דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.
המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.
תש"פ היא לא רק השנה העברית שלנו, היא גם ראשי תיבות של "שיתופי פעולה"- חגיגה של אירועים המתקיימת כל שנה במסגרת "פסטיבל טעמים בעמקים". נכון, יש גם את האות "ת" והיא מסמלת את כל מה שמומלץ לעשות "תשאפו, תעשו, תגיעו, תיזמו" – הכל כדי ליצור את חגיגת העמק הגדולה.
ב2 לפברואר 2020, מושק זו הפעם ה16 פסטיבל "טעמים בעמקים" הכולל שפע של אירועים מיוחדים למבקרים בעמק, בכל התחומים – מקולינריה ועד ספורט, ממוסיקה ועד בעלי חיים, עולמות חדשים וחוויות ייחודיות.
חופשת הקיץ בפתח, הימים ארוכים ומזמינים לצאת החוצה, ולאן נטייל?
מסתבר שלא צריך לנסוע רחוק, הגליל המערבי ואוצרותיו מחכים לנו בזרועות פתוחות.
נסעתי לטיול שהוא טעימה קטנה מאד מכל מה שיש לאזור להציע, ופתחתי בעיר עכו.
ההתחלה הייתה במרכז המבקרים JNF שממוקם במבנה עתיק ומרשים בעצמו, ממש בכניסה לשוק, ובו ניתן למצוא מידע על חדרי אירוח, מסלולי טיול, אטרקציות ומורי דרך מומלצים.
ההמשך היה אחת הפנינים המרשימות של עכו- המצודה ההוספיטלירית הידועה יותר כ"אולמות האבירים". מדובר היה במאה ה12, כשמסדר צבאי נזירי שם לעצמו מטרה לטפל בחולים בארץ הקודש. המיקום היה מבצר מרשים שבעזרת עבודה ארכיאולוגית מאומצת ניתן לבקר בו היום.
במבצר מספר אולמות, כמו "האולם היפה", אולם הבנוי מאבנים שסותתו היטב ומרשימים ביופים, "הרחוב הדרומי" – רחוב מקורי שבו התגלו חריטות של סמלים וצלבים והאולם המרשים ביותר, "אולם העמודים" ששימש כחדר אוכל ולא היה מבייש ארמונות מלוכה של היום בגובהו ובפאר הרב שלו.
במהלך הסיור באולמות הגעתי למנהרה ששימשה את הלוחמים שהיו כפי הנראה נמוכים במיוחד, שכן הגובה הממוצע של התקרה הוא כמטר וחצי. המעבר במנהרה הוא חוויה משעשעת, ולמי שחושש מקלסטרופוביה, יש גם דרך עוקפת.
אחד האולמות המרתקים הוא אולם האומנות שבו ממוקמים דוכני אמנים העובדים בשיטות של פעם בעיטורי זכוכית, עבודות בד, ציור, תרופות טבעיות ועוד, וניתן לצפות (ולקנות) מהמוצרים המיוחדים.
מבקרים שרוצים להרחיב את החוויה מוזמנים גם להמשיך לחמאם הטורקי המרשים שנהרס ברעידת אדמה במאה ה18 ונבנה מחדש בתחילת המאה ה19.
כשיוצאים מהאולמות שווה לקפוץ ל בבזאר הטורקי ובשוק ששמרו על הרוח האותנטית ומציעים שפע רב של מני מזון, תבלינים, תמרוקים, מזכרות ועוד.
נסיעה קצרה ואני בקיבוץ געתון, בחדרי החזרות של להקת המחול הקיבוצית. הלהקה, המתמחה במחול מודרני, מושכת אליה רקדנים מכל העולם. הרקדנים מתגוררים בקיבוץ ולאורחים יש אפשרויות רבות כמו צפייה בחזרות, הופעות, סדנאות קצב של תיפוף על הגוף, ריקוד ביחד עם הרקדנים גם אם אין שום נסיון או ידע בתחום וכמובן הסיפור של יהודית ארנון, ניצולת שואה שהקימה את הלהקה.
אני זכיתי לצפות בחזרות של הלהקה הבוגרת בקטע ריקוד דרמטי ומסעיר ולאחר מכן בלהקה הצעירה שהוכיחה שהדור הבא לא פחות טוב.
הרעב החל להציק והתחנה הבאה היתה נהריה, מלון "סי לייף", שהוא מלון סוויטות מפנק על קו המים נהריה אכזיב. במלון 62 סוויטות בגדלים שונים עם כל מה שצריך למשפחות בכל הגדלים, ספא אליו הכניסה מותרת רק למבוגרים, בריכה חיצונית ופנימית, ואפילו חדר מלח המאפשר שיפור בנשימה.
ארוחת צהרים מפנקת במסעדת המלון, קצת בהייה בנוף הים המרהיב הצמוד, שקט ורוגע וכבר צריך להמשיך לתחנה האחרונה בטיול, מה שרק גרם לי להבין שלגליל המערבי צריך להקדיש מספיק זמן כדי לעבור לאט ממקום למקום ולמצות אותו עד תום.
הפאר של המלון היה בניגוד לתחנה האחרונה בטיול, הכפר כליל, שהוא כפר אקולוגי הדוגל בקיום פשוט. בכליל ניתן למצוא אוהלים מסוגים שונים, בוסתנים, כרמי זיתים והרבה תושבים המתמחים ברפואה אלטרנטיבית, יוגה, אמנות, כתיבה, רוחניות ועוד.
מבין המגוון הרב של מקומות לבקר בכליל הגעתי לשניים.
הראשון מביניהם היה "תמרהינדי" – מרכז לרוקחות טבעית ולטיפולים הודיים מסורתיים ואירוודה.
תמרה מציעה מגוון טיפולים לפי הצורך שאותו היא מאבחנת אצל המבקר, כמו גם סדנאות המלמדות רקיחת תרופות ומשחות טבעיות למגוון בעיות וצרכים, היכרות עם צמחי מרפא ועוד. ניתן גם לקנות הביתה מהמרקחות והתערובות הייחודיות.
השני היה "סטודיו ג'רה" – סטודיו לעבודות חרס וזכוכית שהוקם על ידי שני אמנים, אלון ובתיה, שבו הם מציגים עבודות, מלמדים, מבצעים פרוייקטים אומנותיים ומעבירים פעילויות וסדנאות לכל הגילאים.
ישבנו בגינה של בתיה ואלון, המעוטרת בכדים גדולים וצבעוניים, אורות השקיעה נצנצו בעבודות הזכוכית התלויות בעת שבתיה סיפרה את תולדות המקום, הכפר והסטודיו.
הערב ירד על הגליל המערבי, הספקתי הרבה אבל כמעט כלום מכל מה שיש לאזור להציע.
כתשעים דקות מהמרכז, אפשר לקפוץ לאזור לביקור קצר, או ארוך, או לשוב עוד פעם ועוד פעם ולמצוא בכל פעם אוצרות חדשים.
דרכי התקשרות
מרכז המבקרים עכו – רח' ויצמן 1, עכו (נגיש לנכים)
1-700-708020
04-9956706
להקת המחול הקיבוצית, קיבוץ געתון – 04-985-9730 (נגיש לנכים)
מלון "סי לייף" – העלייה 75, נהריה 04-6390900 (נגיש לנכים)
תמרהינדי – רוקחות טבעית -052-3966394 (תמרה)
סטודיו ג'רה – 052-4698631 (בתיה)
בשירו של הזמר אדם משנות השמונים "זריחה על המדבר" הוא שר "עוצם את העינים, שוכח את כולם, חובק את השמיים ולוקח פסק זמן מהעולם". המילים הללו מייצגות במדויק את המהות של פסטיבל "פולה במדבר 3", המיועד לנשים ולנשים בלבד, חילוניות ודתיות, צעירות ובוגרות, אמהות וסבתות, רווקות ובכל סוג של זוגיות, מכל דת ובכל מצב.
פסטיבל "פולה במדבר " מתקיים זו השנה השלישית, מתחיל ביום חמישי ה28 למרס 2019, ומסתיים יום למחרת, ביום שישי ה29 למרס 2019 (עם אפשרות להארכה של עוד יום). אני זכיתי לטעימה קלה מהמבחר הענק של פעילויות של הפסטיבל בטיול מקדים שערכתי.
הגעתי למצפה רמון בשעת ערב מוקדמת, האוויר הצח והכמעט פריך של המדבר קיבל את פניי, וכך גם במלון "אינסנס" , מלון סוויטות מפנק שעשה לי מיד אווירה של אירופה עם האח הבוערת והמיטה הענקית שמעליה חלון לכוכבים.
לא היה יותר מדי זמן להתפנק בחדר מכיוון שהדמות הראשונה שפגשנו היתה ורד שומרון, אמנית ומעצבת בין תחומית ומנחת גוף ונפש בשיטת "ריו אביירטו". ורד הנחתה סדנה פעילה שבה קבוצת הנשים התחברה לעצמה באמצעות מגע בגוף שלה עצמה (כמו חיבוק) או עם חברותיה שלצידה , וריקוד חופשי בעיניים עצומות. גם הנשים העצורות יותר נפתחו לתהליך והרבה חיוכים נרשמו בסופו. ורד תעביר סדנאות מיוחדות במסגרת הפסטיבל.
הפסטיבל מתקיים במתחם "דרך הבשמים" בו ממוקמות גלריות רבות שבכל אחת מהן מתקיימת פעילות אחרת. אני הגעתי ל"תוצרת מצפה" שהוא מתחם אמנים המקיים אירועים שונים. במתחם פגשתי את עדנה דרורי, אחת מהשדרניות של "רדיו סבתא" – תחנת רדיו באינטרנט המשדרת מכל האזור, מוסיקה מגוונת. דרורי היא גם תקליטנית שבמהלך הפסטיבל תרקיד את המשתתפות עד כלות הנשימה.
התחנה האחרונה לערב היתה "מועדון הג'אז" שבניגוד לשמו, מתקיימות בו הופעות מגוונות של כל מני סוגי מוסיקה. בערב בו הגעתי, הופיעה בו זמרת הבלוז נויה סול בלווית שני נגנים. השירה היתה חושנית כמו שרק בלוז נשי יכול, והיא תיבלה את ההופעה בסיפורי הרקע על השירים השונים, המקורות וההשראה.
הבוקר שלמחרת החל מוקדם מאד, ליתר דיוק בשש בבוקר, כשיצאתי לסיור זריחה בו הגענו עד לקצה המצוק. בקצה חיכתה לנו וורד שומרון שכבר פגשנו בערב הקודם, שערכה פעילות מזככת ומרעננת בו זמנית מול השמש הזורחת. היה שווה לקום מוקדם למרות שזה היה יום שישי. למי שרצתה היתה גם הפעלת יוגה לפני ארוחת הבוקר.
בארוחה עצמה אפשר היה לטעום שפע של מוצרים מהאזור, ריבות, מאפים, מיץ רימונים ייחודי, פירות וירקות ועוד.
הלחמים שלא יכלתי להפסיק לאכול מהם היו ממאפיית "לשה" של הדס מאיר. נסיבות החיים הובילו את הדס למצפה רמון ולאפיית לחמים ומאפים, ומאז היא שם, ובשעות הבוקר של יום שישי אי אפשר היה להכנס למאפייה מרוב לקוחות. כל הלחמים הם לחמי מחמצת שמוכנים בעבודת יד מסורתית, וכמובן שפלשתי למאפייה עצמה כדי לראות כיצד היא וצוות העובדות שלה, כולן נשים, מכינות בזריזות את החלות לשבת.
בפסטיבל תעביר הדס סדנת אפייה שתראה למשתתפות שכל אחת יכולה להכין מטעמים, ולצאת עם סלסלת תוצרים היישר הביתה.
האישה האחרונה שפגשתי במסגרת סיור הטעימות הקצרצר הזה היא מיכל קפלוטו. מיכל החלה כרקדנית ובהמשך ניווטה את היצירתיות שבה לעיצוב תלבושות. היום בסטודיו שלה שגם הוא ממוקם ב"דרך הבשמים" היא תופרת ומעצבת תלבושות על פי הזמנה וגם מלמדת תפירה. בפסטיבל היא תערוך סדנאות עיצוב שיאפשרו למשתתפות ללמוד כיצד להפוך למשל חולצת טריקו ישנה לשמלה לילדה או לתיק מיוחד, וכך הלאה.
ומה עוד מתוכנן בפסטיבל? מסיבה הכוללת קייטרינג משובח, הופעה של דנה ברגר וריקודים עד אור הבוקר או כמה שמתחשק, סיורים ליליים במדבר, פעילות בוקר של פילאטיס, יוגה, טיול זריחה או ריצת בוקר, ביקור אצל אמניות ברובע הבשמים והשתתפות בסדנאות, מפגשים עם יזמות בתחומים שונים ועוד. (ולמי שדואגת מה יהיה עם האוכל לשבת בזמן שהיא בפסטיבל? יש אפשרות להזמין מראש ולקחת הביתה אוכל מוכן ברמה גבוהה).
למי שמחליטה להשאר יום נוסף, הפעילות נמשכת עם קבלת שבת נשית בסגנון מדברי, הופעה של ליאורה יצחק, סדנאות ריקוד הודי וארוחת קדירה, סיורים במדבר לתוך הלילה, פעילויות זריחה, סדנאות רבות וכמובן קולינריה בשפע.
את הפסטיבל מובילות נשות "נגב ברמה אחרת" – דורית קוראין ונורית גיא, ופרטים על הפסטיבל ועל ההשתתפות ניתן למצוא כאן.
פסטיבל "פולה במדבר 3"
28-29.3.2019
טלפון: 054-7331421
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ובמלון "מדיטרה" בנתניה לקחו את המשפט הזה עד הסוף ואין פרט שלא תוכנן במדויק לחוויה המקסימלית של האורח.
נתחיל במיקום – בלב הארץ, בגישה נוחה מכל מקום, מגיעים אל המלון הממוקם על הטיילת המרהיבה, בקו הראשון אל הים, רק לחצות את הכביש וכבר נמצאים על החוף. החנייה קלה , חינמית ובשפע ודלת הכניסה הצהובה מובילה ל"צוללת הצהובה" – מלון מדי טרה, שנמצא בנתניה ומרגיש אירופה.
"בלב רמת גן יש מקום מיוחד…" . נכון שאת השיר כתבו על מפעל שוקולד, אבל בלב רמת גן יש עוד מקום מיוחד מאד, שמו "מועדון הספורט של כפר המכביה". ומה מיוחד בו?
מדובר על חמישים דונמים של ירוק כפרי, שעושים טוב על הנשמה כשרק מגיעים, ואז מתחילים לגלות את אוצרות המקום- בריכות, מתקני ספא, חדרי סטודיו לחוגים ומגרשים למשחקי ספורט, אירועי תרבות ופנאי, חוגי אומנות, פעילויות לכל הגילאים, קשה להחליט לאן הולכים קודם!
התקופה היא לפני כאלפיים שנה כשרומאי אחד אומר לחברו "שמעת על הלהיט החדש?" והוא התכוון למעיינות חמים , משופעי חומרים מזינים ובריאים לגוף ולנפש, שהופכים כל אדם עירוני עצבני לחתלתול מתפנק.
עונת החורף היא האידאלית למעיינות חמים, מגיעים מהקור שבחוץ, עטופים במעילים, צעיפים וכובעים, מסירים את הכל ונכנסים לחלוק מפנק ומשם למים מהבילים ומרגיעים. אין יותר טוב מזה.
בעצם יש, אפשר להגדיל את החוויה הכוללת. בהרבה. "אקויה". ספא מפנק במרחק שעה מהמרכז, שמגדיל את חוויית החורף למימדים מפנקים במיוחד, והופך יום חורפי ליום פינוקי.
נסיעתי הראשונה לאיטליה היתה כמו כל תייר ישראלי- לרומא. צילמתי כל פסל, ביקרתי את האפיפיור, אכלתי המון גלידה וזרקתי מטבע למזרקה, שמבטיחה שאחזור. לרומא אמנם לא יצא לי לחזור שוב בנתיים אבל שבתי לאיטליה עוד ארבע פעמים, כל פעם לאזור אחר- מאזור הדולומיטים בצפון ועד סורנטו ואמלפי בדרום (וכן, ראיתי את נאפולי ואני עדיין בחיים…), משתיית יין בסאן ג'מיניאנו ועד הצמדת האף לחלון הראווה של דולצ'ה וגבאנה במילאנו.
אז בחלק הראשון סיפרתי על כמה מקומות שהייתי בהם באזור העמק, שמשתתפים בפסטיבל "טעמים בעמקים", אבל יש עוד הרבה….
אחרי שהתבשמתי מניחוחות התבלינים ב"חוות דרך התבלינים" (וכמובן שגם רכשתי הביתה כמה דברים), התחנה הבאה היתה קריית טבעון- חנות היין והמעדנים "בקבוקים". לחנות יש שני סניפים- אחד ברמת יישי (שם גם ייערכו ארוחות מיוחדות של הפסטיבל) והשני בקריית טבעון שמשמשת גם כבר יין קטן. את פנינו קיבלה סמדר עזרא שחם- שכמה שהיא צעירה, מאחוריה כבר רזומה עשיר באהבת יין. בחנות יש מבחר גדול של יינות ואלכוהול מכל העולם במחירים ידידותיים מאד, וגם הרבה ייצוג למבשלות בוטיק ישראליות (יש כבוד!).
