אם ננסה להזכר בחתונה האחרונה שהיינו בה, סביר להניח שהדבר הראשון, עוד לפני מעצב שמלת הכלה והאיש שהפריח את היונים או הזיקוקים, אנחנו נחשוב על האוכל. האוכל בחתונה, או בכל אירוע אחר, הוא הדבר שבולט ביותר, ויכול לבנות או להרוס אירוע. לא חסרים אירועים שבהם היה אוכל לא איכותי, שהרס את מצב הרוח של האורחים אפילו אם הכלה היתה יפיפיה, או לחילופין אוכל טוב אבל בכמויות של דוגמיות שהשאיר את האורחים מתוסכלים.
ארכיון
חנוכה מתוק עם " San Moreno" של "תומר"
כשאומרים "סופגניה" הקונוטציה הראשונה היא כמובן ריבה. נכון, יש היום הרבה סופגניות מפונפנות שמכילות כל דבר, משוקולד סטנדרטי ועד מני רטבים, קצפות, ממרחים וממתקים שונים. עם זאת, בסוף תמיד רוצים לחזור לריבה שהיא טעם הילדות, אבל אם אפשר בצורה איכותית.
"תומר" מביאה לנו מעדני פרי של "סאן מורנו" מבולגריה, שמתאימים בדיוק למטרה הזו- המעדנים הם ממאה אחוזי פרי, ללא כל מני דברים בעייתיים כמו תוספת סוכר, חומרים משמרים או צבעי מאכל.
"יד מרדכי" נותנת יד בבישול!!
סופשבוע אצלנו בבית.
אנחנו לא בשלנים גדולים, למעשה די קטנים, אבל יש לנו את המתכונים הפייבוריטיים שלנו שאנחנו תמיד חוזרים אליהם. הבעיה? באיזשהו שלב זה נעשה משעמם –עוד פעם אותה מנה?
מצד שני יש לי בעיה נוספת – ששששש….. שלא ישמעו…. אני מתביישת…. אבל בן זוגי ב30 השנים האחרונות הוא….. איך אומר את זה? ……….. כן, צמחוני. אחד כזה שלא אוכל בשר…. (ונשוי לדרום אמריקאית…).
Trust me – I'm a doctor!!
כל אמא יהודיה חולמת על דוקטור במשפחה, או לפחות על חתן דוקטור. מבחינתי, חוץ מג'ורג קלוני בER, הדוקטור החביב עלי הוא דוקטור WHO העשירי . אבל אם נתמקד בתחום הקולינרי, אי אפשר לפספס את הדוקטור, הפרופסור כבר- לשקשוקה.
דוקטור שקשוקה הוא מותג בפני עצמו, ועכשיו הוא הגיע לשופרסל, על שלל מוצריו- רטבים וסלטים.
הטחינה המלכותית בסופגניה שלך!
חג החנוכה בפתח ומטח הסופגניות כבר החל, ובצד הסופגניות המסורתיות עם הריבה, אנו תמיד מחפשים את הגיוון הבא, כי כמה כבר אפשר ריבת חלב או שוקולד?
"ממלכת החלבה" שמהווה את הסמל של שוק מחנה יהודה (ואני חולה על ה"טחינה שוקולד" שלהם), מביאה לחנוכה את "טחינה עם נוגט"- טחינה בטעמים מתוקים מתוקים , שרק מחכים להשתלב בסופגניות (במרקם נוח להזרקה), כרוטב להרבה מעדנים מתוקים, וגם במאפים.
בורגול – לחורף טעים ובריא.
בורגול הוא אחד הפייבוריטים שלי לארוחה מלאה, מזינה, מהירה וכזו שלא מכבידה. אז אתמול כשהיו לי בדיוק עשרים דקות בין הגעה מגשם שוטף לבין פרק הגמר של "מאסטר שף"- שקית הבורגול שקיבלתי היתה בדיוק במקום.
מדובר ב"בורגול מלא אורגני" שמגיע אלינו מחברת "תבואות" שמתמחה במזון אורגני טבעי, ומכאן השמיים הם הגבול.
חנוכה בטחנה
חג חנוכה בפתח, ויחד עם הסופגניות, נס פח השמן והכתרים עם הסביבון על הראש (עוד יש את זה בגני ילדים?) יש גם את האריזות המעוצבות של "הטחנות הגדולות של א"י", כמו בארבעת החגים האחרים – ראש השנה, פורים, שבועות ויום העצמאות. האריזה שמעוצבת בסגנון רטרו, מהווה קישוט נפלא למטבח וכוללת גם ברכה לחג וגם מתכון. בקופסה ניתן לאחסן קמח לכל השנה כמובן.
על האריזה יש מתכון מומלץ של "מיני דונטס" ששווה לנסות.
סלטי צבר- לוהטים מתמיד!
בסדרת "חומוס עם תוספות" כבר יש תוספת של צנוברים, של טחינה וגם של חריף, אז מה אפשר לחדש? מסתבר שעם ישראל, לפחות ברובו, מאד אוהב חריפות אקסטרה. די להסתכל בכל שיפודיה, כשאנשים עושים תנועה של "תוסיף, תוסיף!" כשהמוכר מצביע על התיבול החריף.
"סלטי צבר" החליטו שאם אוהבים חריף- צריך לתת חריף, ולכן לחומוס החדש בסידרה הוסיפו לא פחות מאשר פלפל שיפקה. כן, חריף!!!!. מצוין לחימום בחורף ופותח את כל דרכי הנשימה על הדרך…
To BBB or not to BBB?
נתחיל מהסוף – התשובה לשאלה שבכותרת- בהחלט "טו בי".
את רשת BBB אני מכירה ואוהבת לא מהיום- רשת מסעדות בורגר בר בסגנון דיינר אמריקאי, כולל הבר, הספות והטלוויזיה הענקית שמשדרת משחקי ספורט אמריקאים. הרשת שקיימת כעשור ופרוסה בכל הארץ אהובה מאד על חובבי בשר (ולא רק- יש הרבה מנות שמתאימות לצמחונים).
הגענו לBBB (שלמי שנחת הרגע מהחלל ולא יודע, מדובר בראשי התיבות של "בורגוס בורגר בר") בסניף ראש פינה, בדרכנו לצפון. למעשה, שמענו מפי דור שארח אותנו, שיש הרבה כמונו- אנשים שמגיעים "על הדרך" ורוצים את האוכל "כאן ועכשיו" ובעיקר "מהר" כדי להמשיך בדרך. לכן השירות הוא אקסטרה מהיר ויעיל. אנחנו אמנם לא מיהרנו אבל עדיין האוכל הגיע בזריזות.
מרימים כוסית ב"יקב נטופה".
מצפה נטופה, אמצע הצהרים של יום סגרירי, חדר היין. בבת אחת יוצאים ממציאות ישראלית לסוג של אירופה, עם כורסאות עור נינוחות, כיבוד איכותי וכמובן היין. הבקבוקים על הקירות, הכוסות מנצנצות, והנה מתחילים.
מתחילים מה?
מתחילים טעימות יין ב"יקב נטופה"– יקב בוטיק שמוגדר בגודל בינוני (כמאה ועשרה אלף בקבוקים לשנה), בעל כרמים משלו ( ולכן גם שליטה מלאה בכל שיטות העבודה והאיכות) שמייצר יינות בסגנון העולם הישן. הזנים שגדלים בכרם מותאמים ל"טרואר" – תנאי השטח והאקלים, כדי למצות את מיטב האיכות ותכונות הפרי.