טוב, אולי החריזה בכותרת לא משהו, אבל קניון "עזריאלי" בקריית אתא בכלל, ו" גרג עזריאלי קריית אתא" בפרט הם בהחלט "משהו משהו".
נתחיל ברקע- קרית אתא היא עיר בצמיחה, ובזכות עתודות הבנייה שלה היא תהפוך לעיר הגדולה ביותר בקריות, כשאוכלוסיות חדשות מגיעות להתגורר בה, וגם להשקיע בה שכן המחירים עדיין מאד אטרקטיביים.
בכניסה לקיבוץ פרוד נמצא מרכז המבקרים של "סבא חביב".
הכל התחיל ב1913 כשסבא חביב, אחד ממייסדי ענף הזית בגליל, הפיק שמן משובח בעזרת אבן ריחיים ומכבש ידני. שמעו של השמן יצא למרחוק, והיום , שלושים שנה לאחר מותו, ממשיכים הנכדים את דרכו, בייצור שמן זית כתית מעולה בכבישה קרה, בלדי- טבעי ולא מסונן, לצד עשרות מוצרים שונים כמו טחינה מסוגים שונים (שמיוצרת בעזרת אבני ריחיים- היחידים בארץ!), זיתים בכבישה ביתית, חלווה, דבש, זעתר, סבונים, נרות והרבה מוצרי קוסמטיקה.
גבינה לבנה, מה כבר אפשר לחדש בה? מסתבר שהרבה. תנובה מביאה לנו עכשיו קרם גבינת שמנת, עם בצל ועירית מיובשים, בחמישה אחוזי שומן בלבד.
קיבלתי להתנסות את הגבינה, עם האתגר – להכין משהו שהוא יותר מלמרוח את הגבינה על לחם טרי ולסגור ענין. כשפתחתי אותה ודחפתי כפית, שמחתי לגלות שלמרות שמדובר בחמישה אחוזי שומן בלבד, הגבינה בעלת "גוף" ונוכחות של הרבה יותר, כך שהיא גם עשירה וגם מתאימה להרבה סוגי מתכונים.
בכל תחרויות הבישול, תמיד השופטים מתמוגגים במיוחד ממנות שהן "אוכל של אמא" בגרסה משודרגת, ובצדק- הטעמים ,התיבול, הויזואליות, הכל משתלב לכדי חוויה קולינרית מרתקת.
אחד המטבחים השופעים והמגוונים ביותר הוא המטבח המרוקאי, שאהוב מאד בארץ. האחים מיקו ושמעון ברק , שבאים מחיי הלילה במועדון קומפורט 13 שלהם, לקחו על עצמם פרוייקט מדהים של שיפוץ מבנה שימור בנווה צדק והפיכתו לארמון אלף לילה ולילה , שמביא את מרוקו היישר ללב תל אביב.
זוכרים את הפרסומת "פצצת אנרגיה צהובה"? כן, הבננה האהובה על כל הגילאים היא מקור לאנרגיה, ביחד עם וויטמינים ומינרלים שעוזרים ללחום בתופעות כמו כאב ראש , אנמיה, בחילות ועוד. ולמה אנחנו צריכים את כל האנרגיה הזו?
כי בחג החנוכה, למעשה כמה ימים לפני החג, מתחיל "פסטיבל הבננה" ה2 שמתאחד עם פסטיבל "טעם הכינרת " ה12, למשך עשרה ימים של כל כך הרבה חוויות לכל המשפחה, שבהחלט צריך לנצל את כל עשרת הימים אם רוצים להספיק.
כבר כשנכנסים לביתה של פזית בנון ברמת השרון, נעטפים בריח המשכר של לחם טרי ומפתה, שמהר מאד יוצא מהתנור ומונח לקבלת הפנים של כל מי שנכנס לסדנאות של פזית. שתיה חמה ליד (וגם פינוק של למשל עוגת יום הולדת אם יש מישהו שחוגג) וכבר האווירה נעשית חברית גם אם המשתתפים הכירו בדיוק לפני חמש דקות. (ובתמונות אפשר לראות למשל את לחם החומוס שצופה בגרגירי קינואה- רעיון שאף פעם לא ראיתי בשום מקום, ושווה לאמץ).
פזית בנון עורכת סדנאות לאפית לחמי מחמצת לרמות שונות- מכאלה כמוני שאין להם מושג (לא נדרש כל ניסיון מוקדם בכלל), ועד למתקדמים שרוצים ללמוד מיומנויות חדשות. חומרי הגלם שבהם היא משתמשת ע"מ לאפות את הלחמים לא כוללים תוספות של שמן, ביצים, סוכר או חומרים משמרים וכו' אלא בחומרי גלם במצב הכי טבעי שלהם ולכן הסדנאות מתאימות גם לטבעונים. בנוסף – פזית מעבירה גם סדנאות לאפייה עם שמרים וכן סדנא לאפיית בגטים ובייגלה ממחמצת בלבד.
צירוף המילים שהכי חוזר אצל הרבה אנשים הוא "אני רוצה משהו טעים". ברור שגם סטייק זה דבר טעים אבל כשאומרים "משהו טעים" – בתשעים ותשעה אחוז מתכוונים למשהו מתוק, ואם אפשר שיכלול שוקולד איכותי.
אני חושבת שבשנים האחרונות ניסיתי בערך כל קמח של "הטחנות הגדולות של א"י" ותמיד התוצאות היו טעימות. בערך מליון סוגי קמחים לכל השימושים האפשריים, והכל באיכות המפורסמת של הטחנה הוותיקה.
נתחיל מהזווית האישית- אני לא טבעונית, אני לעולם לא אהיה טבעונית, הסיכוי גדול יותר שאזכה בפרס נובל על גילוי כוכב לכת חדש מאשר שאאמץ סגנון חיים שיגרום לי לוותר על הדברים שאני הכי אוהבת –מוצרי בשר ומוצרי חלב, אם כמובן זה לא מסיבות בריאותיות.
לכן כשאני מקבלת להתנסות מוצר טבעוני, אני לא בודקת אותו בעיניים של טבעוני אלא מתייחסת אליו כמו כל מוצר אחר- טעים או לא טעים, איכותי או לא איכותי.
אחד הדברים העדינים והמפונקים ביותר במטבח הוא בצק פילו. צריך לשמור בהקפאה, להפשיר בעדינות, ואז לטפל בו כמו משי סיני שהיה שייך לשושלת "מינג"- לדאוג שיהיה תחת מגבת לחה כל העת, להרים אותו בעדינות, לשמן בתועפות שומן, ללטף אותו כל הזמן ולהגיד לו כמה שהוא גדול ומקסים, כדי שלא ישים לב ששמים לו איזה מילוי ושעתידו בחום גבוה.
