ניקי (אמה רוברטס) וליאו (היידן כריסטנסן) גדלו ביחד ב"איטליה הקטנה" – פינה איטלקית בקנדה שבה המסורת נשמרת בקנאות, והמילה האסורה ביותר היא "שינוי". בתור ילדים הם שיחקו ביחד, התחרו זה בזו בכדורגל (והתווכחו מי באמת ניצח) והכחישו שיש להם קראש מטורף אחד על השני.
כשהם לא שיחקו כדורגל הם עזרו במסעדה המשותפת של שני האבות שלהם- וינס וסאל, שיצרו את הבצק המיוחד ביותר, ואת הרוטב המיוחד ביותר, שהפכו ליצירת פיצה מושלמת שהביאה להם פרסים ופרסום. להמשיך לקרוא
אחרי שבמסעדת "טורי" המקורית בתל אביב ראו את ההצלחה, הגיע הסניף השני בגבעתיים אליו הגעתי בערב קיצי. העילה לביקור היתה השקה של בקבוקי ה"מגנום" של "בלו נאן" (גוורץ ופינק- רוזה) אבל איך אפשר לא לנשנש משהו טעים ליד?
(כל התמונות בפוסט באדיבות Tulip Entertainment)
בחור פוגש בחורה, האהבה פורחת, ואז הקטע המפחיד ביותר- המפגש עם ההורים.
נושא שהופיע רבות בסרטי קולנוע וסדרות, ויצר שפע של מצבים, חלקם משעשעים, חלקם דרמטיים.
העניין מסתבך כשיש פער כלכלי גדול בין שני הצדדים המעורבים, ואם תוסיפו לזה מסורות עתיקות ומקובעות, תקבלו בלגאן אחד חגיגי.
מהתסבוכת הזו אף אחד לא חסין, לא משנה מאיזה עדה אתם, ובמקרה של "עשיר בהפתעה" (או בשמו באנגלית " Crazy Rich Asians" שמבוסס על רב המכר המצליח של קווין קאון), מדובר על התרבות האסיאיתית. ליתר דיוק, סינים שעזבו את סין ומתגוררים חלקם בניו יורק המודרנית וחלקם בסינגפור, מקום בו אפשר לשמר את התרבות והמסורת.
סוף החופש הגדול, כבר נגמרו כל הג'ימבורי, סרטים, הופעות ומה עכשיו? עכשיו יוצאים לגלות פינה יפיפיה של הארץ, במרחק קטן מהמרכז, עם אוצרות שלא נגמרים, בפסטיבל מיוחד, הוא "חוויה בכרם" שמתקיים זו הפעם החמישית.
על מה אנחנו מדברים? ממש עשר דקות מנתב"ג, שוכנת המועצה האזורית גזר, בדרך בין תל אביב לירושלים. היא קרויה על שם העיר המקראית גזר וכוללת גם את אתר העתיקות תל גזר. במועצה 25 יישובים – 15 מושבים, 5 יישובים קהילתיים ו5 קיבוצים שבהם כרמי גפנים למאכל ויין, כרמי זיתים לשמן, פרדסים, ירקות, חממות פרחים, לולים, רפתות והרבה חקלאות לצד מוקדי תיירות ואטרקציות.
כשאומרים לי "ג'ינג'י", הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא הנסיך הארי, הבן השובב של משפחת המלוכה. אבל מסתבר שיש עוד מילים שמתקשרות לג'ינג'י ואחת מהן היא "חומוס".
ליתר דיוק, הסניף החדש של "החומוס של ג'ינג'י" בצומת סגולה בפתח תקווה, הוא הסניף השלישי של רשת החומוסיות "החומוס של ג'ינג'י".
השעה היתה קרוב לחצות כשחזרתי מהרקדה לוהטת (תרתי משמע) של מוסיקה לטינית. כמובן שריקודים פותחים את התאבון, אבל מה כבר אפשר לאכול קרוב לחצות?
לא רציתי להרוס את הקלוריות ששרפתי על ידי פחמימות בסגנון עוגיות, והפתרון נמצא במהירות במקרר הביתי – "כתף בקר מעושן בציפוי פלפל"- החידוש האחרון של "מעדני יחיעם".
(קרדיט לצילום למעלה- אלי דגני)
לפני כמה שנים השתתפתי בסדנת לחמי מחמצת. חזרתי נלהבת עם קופסת שי של התחלה של מחמצת, לגידול בבית. עכשיו, מי שמכיר אותי יודע שאני וגידול של כל מני דברים זה קצת בעייתי, עציצים מתאבדים אצלי על חוטי המתלה שלהם וחיות מחמד מחפשות מאמץ אחר, אבל את המחמצת באמת שניסיתי – הוספתי קמח ומים לפי מדידות מדויקות, שקלתי ומדדתי ואפילו הכנתי כמה לחמים לתפארת.
עד שהגיע מועד לנופש, לא מצאתי בייביסיטר למחמצת שלי ובזה נגמרה קריירת אפיית המחמצות שלי.
אחד המטבחים האהובים ביותר בישראל הוא המטבח האיטלקי ובצדק- פסטות טריות, רטבים, מאפים ויין טוב, הכל מסתדר על השולחן לארוחה טעימה, עשירה ומפנקת, שמאחדת את המשפחה בדיוק כמו בכפרים הקטנים בטוסקנה שאחרי הבציר.
התפריט האיטלקי בישראל כבר מזמן התרחב מ"ספגטי עם רוטב עגבניות" למבחר ענק של פסטות שמתחברות עם סוגי רטבים שונים ושלצורות שלהן יש משמעות רבה ביחסים עם הרטבים.
כששואלים שפים ידועים מניין התחילה האהבה שלהם למטבח, ברוב המקרים התשובה תהיה "עמדתי ליד סבתא וליד אמא, ראיתי מה הן עושות והתאהבתי".
לא לכולנו יש אמהות כאלה היום, במיוחד כשהדור שלנו עסוק וממהר, ולעמוד ולהכין אוכל מסורתי לא פשוט, ואם יש אפשרות לקבל את הטעמים האותנטיים בקלות ובנוחות, למה לא?
זה בדיוק היה קו המחשבה ב"סלטי צבר" ולכך הם גייסו שלוש אמהות של שפים ידועים – אימו של אבי לוי, זוכה "מאסטר שף", השף והבעלים של המסעדה המצליחה "המוציא" והפרזנטור של "סלטי צבר" – מרים לוי, אימו של יוסי שיטרית ממסעדת "דוד ויוסף" – ענת שטרית, ומיכל אביב, אימו של עוד זוכה "מאסטר שף" והבעלים של "קוק במבינו" – השף טום אביב.
הבנים השפים ביחד עם האמהות בחרו את הסלטים האהובים עליהם, והתוצאה- "סלט של אמא" – מהדורה מיוחדת בסדרת סלטי הפרימיום של "צבר", ארבעה סלטים שמחברים את המסורת הביתית של האמהות, הטאצ' המודרני של הבנים והרבה אהבה.
כשאני שומעת את המילה "קוריאה", האסוציאציה הראשונה שלי היא רודן עגלגל עם תספורת משונה ואינסטיקטים רצחניים משהו. אבל עכשיו הדימוי הזה השתנה, והפך לקריר ומתוק במיוחד בזכות SO BING- גלידריה/ קינוחיה שפתחה ממש עכשיו את הסניף הראשון ברחוב בוגרשוב פינת קינג ג'ורג' בתל אביב ומביאה משהו שמעולם לא היה כאן – קינוח שלג.
בסרטים, בעיקר קיטשיים כאלה של חג מולד, רואים ילדים משחקים בשלג ופותחים פה כלפי השמיים, לנסות לתפוס איזה פתית. אז זה לא זה. מה זה כן?
