בחלוקה גסה של עולם ייצור הבירה ניתן למצוא שתי שיטות ייצור- הראשונה היא התעשייתית- מפעלים גדולים, כמויות מסחריות. השיטה השניה היא מה שמכונה "בירות בוטיק" והן מיוצרות במבשלות בכמויות קטנות, בתהליך איטי ומוקפד, באמצעות חומרי גלם איכותיים בצירוף ראש פתוח לטעמים מסורתיים לצד ייחודיים, שונים ומסקרנים.
זני האבוקדו השונים נבדלים הן בתכונותיהם והן בתקופה שבה הם אופטימליים לאכילה.
אחרי עונה נוספת ומוצלחת מאד של "חקלאי גרנות" עם הזנים אטינגר, האס, פוארטה ופינקרטון מגיע זן ה-ריד כדי לעודד אותנו עד לעונה החדשה שתחל בספטמבר.
האבוקדו הוא פרי אהוב בכל העולם- מהגוואקמולה ועד לסושי, מארוחת הבוקר הישראלית ועד לקינוחים מתוקים, הוא משלב בהצלחה יתרונות בריאותיים ברשימה לא נגמרת- כמות גבוהה של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות, סיבים תזונתיים, אשלגן, סידן, מגנזיום ושומן בריא המונע בין השאר כולסטרול ומחלות לב, יחד עם עסיסיות, מרקם מפתה במיוחד וכאמור יכולת להשתדך לשפע של מנות מגוונות.
(בתמונה למעלה- איתן בוסתנאי)
כולנו יודעים שמזון מעובד מאד לא בריא ומחפשים מוצרים שהם כמה שיותר קרוב לטבע, שלא עברו תהליכים מזיקים ותוספות מפוקפקות. פעם היינו צריכים לנסוע עד לכפר בקצה הארץ כדי למצוא את האיכות הטובה ביותר של מוצרים טבעיים שיהיו טעימים, מגוונים ובריאים.
כל החיים הם דילמות, ואחת הדילמות היא מה מנצח אצלנו- הרצון לבריאות או העצלות? כך למשל אנחנו מתעצלים להכין סלט ירקות ובמקום זה טורפים שקית חטיפים… לכן כל מוצר שהוא בריא ומגיע בצורה קלה לתפעול ולהכנה, כבר זוכה בנקודות.
טחינה גולמית היא אוצר של בריאות ועכשיו בבקבוק הלחיץ של "אחוה" זה הכי קל לשים את הכמות המתאימה על הכריך, או בקערית כדי להוסיף לימון, מים ותבלינים, והמלצה שלי- זרזיף על גלידה ווניל עם טיפה סילאן.
הם מרכיבים את רוב הגוף שלנו, הם צורך החיים, הם מחיים את הנפש- מים.
בתחנת הרדיו "קול השלום" כמעט בכל שעה נשמע הסלוגן הנצחי בקולו של אייבי נתן המיתולוגי "שתו מים, רק מים".
מים משמשים לא רק לשתיה בעצמם אלא כמרכיב בעשרות משקאות ומזונות שאנו צורכים, אם בערבוב עם תרכיז, בהכנת קפה או בבישול.
בתחילת הבנייה בארץ ישראל, תמיד היו מרפסות שבהם ישבו דיירי הבית וצפו בסביבתם- מי בא, מי הולך, מה מזג האוויר ומה עונת השנה. שנים אחר כך המרפסות יצאו מהאופנה לטובת חלון בחצי גודל הקיר הפונה החוצה. בעשור האחרון המרפסות חזרו אחרי שהקבלנים והאדריכלים הבינו שהציבור רוצה להכניס את החוץ, ובעיקר את אור השמש, כמה שיותר הביתה.
אבל מה יותר טוב ממרפסת?
מה עם חלון ענק, למעשה בגודל קיר, דק מספיק כך שלא נחוש בו ובעצם נרגיש שאנו ממש בחוץ? רואים את הפרחים בחצר, את עלי השלכת של העץ, העוברים והשבים ברחוב והאורות הנוצצים בלילה, הכל "בשידור חי" היישר לתוך הבית שלנו באור טבעי, ובלי להפסיד מהחימום או המיזוג של הבית ונוחותו.
נקיון זה לא כיף.
זו הסיבה שאני לא מרבה לעסוק בו. יש בן זוג בשביל זה, לא חבל על המניקור שלי?
אז הוא המומחה לנקיון בבית שלנו, והוטל עליו לנסות את ה"סקראב דדי" וזוגתו "סקראב מאמי" – כוכבי הנקיון החדשים.
שוקולד. רק מלקרוא את המילה כבר מרגישים את העונג המתוק הזה, שממלא את כל הפה בחוויה האולטימטיבית.
שוקולד הוא חומר גלם לשפע של מתכוני קינוחים, ועכשיו שוקולד איכותי להכנה של כל מה שרוצים, בגירסה הטבעונית (והפרווה- לאפשרויות מתוקות לאחר ארוחה בשרית).
אביב הגיע פסח בא. חג הפסח עתיר במאכלים ובסעודות אבל אחד המרכיבים שאנו כל כך רגילים ואוהבים במשך השנה- הלחם, המאכל הבסיסי ביותר, דווקא הוא לא נמצא על השולחן מפאת היותו חמץ ועם כל הכבוד למצות, מה בכל זאת אפשר לעשות?
אם היו מציעים לכם מוצר שהמתכון שלו כולל מים, סוכר, פחמן דו חמצני, צבע מאכל, חומצה זרחתית, מווסת חומציות, חומרי טעם וריח טבעיים וקפאין- הייתם משתוקקים לשתות?
לא מפתה במיוחד ובכל זאת זו רשימת המרכיבים של המשקה המוגז המפורסם והאהוב כל כך על ילדים ומבוגרים כאחד.