ארכיון

"פורט אנד בלו" ו"בנפש חפצה" – ללב ולנשמה.

במלון העסקים "פורט אנד בלו" – שמשקיף אל נמל תל אביב, התארחתי ונהנתי בעבר.

במלון הסוויטות מתארחים זה לצד זה אנשי עסקים ותיירים, זוגות ומשפחות שרוצים להנות מהמיקום הכי טוב בתל אביב, מהים הפרוש מכל החלונות, ומהעיר התוססת במרחק הליכה מכל דבר.

להמשיך לקרוא

לאס ווגאס- תל אביב- לא צריך לנסוע רחוק.

באמצע שום מקום, במדבר לוהט, נמצאת סוג של פאטה מורגנה- אמיתית לגמרי- עיר החטאים והאורות, הכסף והקצב- לאס ווגאס. רבות כבר נכתב על העיר שמה שמתרחש בה , נשאר בה, והיא מעין אשלייה נוצצת, חלום מתוק וגדול מהחיים.

חלק נכבד מהיופי שלה היא המוסיקה, ובמשך השנים הופיעו בה הגדולים שבגדולים, הטובים שבטובים- מפרנק סינטרה ואלביס פרסלי, ועד ברברה סטרייסנד וסלין דיון. אולמות שלמים הריעו ללהיטים שנשארו איתנו עד היום.

צחי

צחי סיטון, זמר בס בריטון, רקדן ופרפורמר,  בעל רזומה עשיר בשירה, ריקוד והופעה, מביא לנו את לאס ווגאס לתל אביב, בשעה וחצי של המיטב שבמיטב- להיטים בעברית, אנגלית ואיטלקית (ואם הייתי על גונדולה בהחלט הייתי רוצה שהוא יהיה הגונדולייר המזמר שלי…), "my way"', "i can't help falling in love with you." , "וולרה" שסוחף את הקהל לסוג של שירה בציבור, "New York New York" , ובל נשכח את "Unforgetable". סיטון והקול המלטף שלו מפלרטטים עם הקהל, תוך יצירת תחושת קירבה עם כל אחד ואחת, כאילו שהוא שר רק להם. סיטון מלווה על ידי שלושה נגנים מהשורה הראשונה- גיורא ליננברג המוכשר על הקלידים והניהול המוסיקלי, שי רן על הקונטרבס והנרי ורד על התופים, וגם להם ניתן מרחב ביטוי וכבוד, ואיך אפשר בלי הזמרת האורחת לימור שפירא, שנותנת את הגוון הנשי, את הקונטרה בדואטים כמו "כל מה שאתה יכול לעשות , אני יכולה טוב יותר" מתוך "אנני אוקלי", וביצוע מצמרר כמעט של "הפנטום של האופרה" כשאנו רק מחכים שהשנדלייר כבר יפול?

להמשיך לקרוא

קוריולנוס – הבימה- אז ועכשיו

(צילומים- יח"צ הבימה)

מה אומרות לכם המילים הבאות: אנשי צבא שהופכים לפוליטיקאים, מנשקים תינוקות, מבטיחים הבטחות, ואחר כך שוכחים מהמצביעים, או גרוע מכך מזלזלים בהם, בזמן שהקהל סובל מיוקר מחיה, ודורש צדק חברתי?

זה נשמע כמו תיעוד של היומיום שלנו, אבל ב"קוריולנוס" מדובר במחזה מלפני מאות שנים, שנכתב על ידי גדול המחזאים- ויליאם שייקספיר, וגם אז היה מבוסס על "חיי קאיוס מרסיוס קוריולנוס" של פלוטארכוס.

להמשיך לקרוא

גלריית לורנס – לילות יפו הרומנטיים.

 

 

גבר-אישה-אהבה-טבעת.  חתונה, כמו אירועים אחרים בחיים- הופכים לזיכרון מתוק גם לנו וגם לאורחים . כשאנו מחליטים איפה נינשא או איפה נחגוג לילדינו, אנו רוצים את החוויה המושלמת, הן מבחינת קולינריה, הן מבחינת הבידור וכמובן האווירה והעיצוב.

להמשיך לקרוא

פסטיבל "אוצרות הגליל" – הגליל המערבי- פסח תשע"ו

אביב הגיע, פסח בא, השמש הזורחת ביחד עם חופשת בית הספר, מוציאים אותנו החוצה אל הטבע- לטייל, לנשום, לראות את הארץ ולאהוב אותה ברגליים ובנשמה.

אחד האזורים המקסימים ביותר בארץ הוא אזור הגליל המערבי, מרחק נסיעה קצר מהמרכז, ואנחנו בלב הפורח והירוק, עם המון פעילויות לכל הגילאים , רק לבחור.

איפה להתחיל? הדרך הנוחה ביותר להתחיל היא באתר של "אוצרות הגליל".

להמשיך לקרוא

"דן תל אביב" – כשיוקרה ויופי נפגשים.

יש הרבה מלונות בתל אביב אבל אם בתשבץ  תופיע לנו ההגדרה "מלון הפאר הראשון של תל אביב שמושך אליו שועי עולם", גם בלי להסתכל על התשבץ אנחנו יודעים שיש שם שתי אותיות, ושהתשובה היא "דן".

להמשיך לקרוא

חרוסת אוליביה- לחג מתוק ונוח

בילדותי, כשסבתא שלי היתה מכינה חרוסת, זה מעולם לא היה בכמות גדולה, יותר בכיוון של כמה צנצנות, כי אנחנו תמיד חיסלנו את החרוסת לא רק בליל הסדר עצמו אלא כממרח וכמעדן לכל אורך החג.

היום לאף אחד אין כבר כוח להתחיל לרסק תפוחים, לערבב עיסות ולהכין את המתוק מתוק הזה ולכן חרוסת מוכנה היא פתרון אידאלי, ורצוי שיהיו לה בדיוק הטעמים של הבית.

להמשיך לקרוא

החיים (של כולנו) על פי יעל לבנטל.

קיימת סטיגמה שאין נשים מצחיקות. אז זהו שיש. נשים עולות על במות, מדברות (מה זה מדברות? המון מדברות!) ומצחיקות, ואחת הבולטות שבהן היא ללא ספק יעל לבנטל.

עם הסטוריה בתוכניות טלוויזיה כמו "מעורב ירושלמי", "פלורנטין", "החיים זה לא הכל", "לא לפני הילדים" שאותה גם כתבה, ואיך אפשר לשכוח את המתנחלת  האלמותית נחמה בת יפונה ב"אחורי החדשות", היא עולה על הבמות עם מופע היחיד "החיים על פי יעל לבנטל".

להמשיך לקרוא

BuyMe – הדרך לאושר מעולם לא היתה קצרה יותר.

בכל שנה לקראת חג המולד אנו רואים בטלוויזיה כיצד האמריקאים משתגעים, ממלאים את הקניונים, מתרוצצים מחנות לחנות בחיפוש אחרי מתנות לחג. אנחנו חושבים לעצמנו "איזה פראיירים הם, משתגעים בגלל מתנות שבדרך כלל הן לא מה שהמקבל בכלל רוצה". ואז עוברת חצי שנה, מגיעה תקופת הפסח אצלנו, כולל ההתארחויות אצל משפחה וחברים, ואנחנו מוצאים את עצמנו בדיוק באותה סיטואציה- מתרוצצים בין חנויות, מחפשים את הוואזה המושלמת או את סט הכלים הדקורטיבי (בכלל, המילה "דקורטיבי" מופיעה על כל דבר, נראה לי שיש אפילו קיסמי שיניים "דקורטיביים" ) כדי להביא לחמות או לסבתא, רק בשביל שהיא תחייך בנימוס, תגיד משהו כמו "לא הייתם צריכים" ותקבור את זה בבוידעם ביחד עם מתנות "דקורטיביות" אחרות ששוכבות שם משנים קודמות.

וזה לא רק בחגים ולא רק לסבתא, אישית – כבחורה, תשעים אחוז מהמתנות שאני מקבלת ליום ההולדת שלי הן איכשהו מחנויות סבונים למיניהם, כך שאם מישהו רוצה למלא בריכה עם קרם גוף- אני הכתובת.

ואז נשאלת השאלה- למה בעצם? למה שהצד הנותן יצטרך להתרוצץ , בדרך כלל מלווה בילד או שניים שמשתעממים מכל העסק, בין חנויות כלי בית או מצעים, כשהוא מנסה לחשוב "מה סבתא זלדה תגיד על מפת שולחן מנוקדת באדום לבן?", תוך הדחקות בין אלפי אנשים שעושים אותו דבר, וזה בתנאי שמצאנו חנייה כמובן.

להמשיך לקרוא

"משחקי השף" ב"רשת" – כשהלהבות מתגברות.

נתחיל בגילוי נאות- אני מתה על תוכניות ריאליטי קולינרי. קודם כל כי הרעיונות שעולים שם בלחץ של זמן הם דברים שלא בהכרח הייתי חושבת עליהם (ואני בשלנית קטנה מאד, אבל אכלנית גדולה…), שנית כי המקצוענות מרקיעה שחקים, גם אם מדובר בבשלן חובב ולווא דווקא באיש מקצוע, ושלישית כי בניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות,  יש רוח חברות אמיתית (כפי שהדגיש מושיק רוט בשלב מחנה האימונים – עזרה הדדית היא חלק מהמשימה) וביחד יוצאות יצירות שנראות כל כך טוב על המסך, שאני כבר למדתי לאכול קודם ארוחת ערב טובה, כי אחרת הבטן מקרקרת מהר מאד לנוכח המנות המגרות.

להמשיך לקרוא