את התערובות של "נווה תבלין" הכרתי לפני כמה חודשים, כשהפכתי מנת כבדים סתמית לחוויה קולינרית בקלי קלות.
הפעם התחדשתי לכבוד יום העצמאות במוצרים מסדרת "תערובת תיבול מעולה " באריזה חגיגית במיוחד ומעוטרת בדגל ישראל, המתאימים במיוחד ל"דיאטת יום העצמאות" שהיא במילים אחרות "על האש" בבוקר, "גריל" בצהרים ו"ברביקיו" בערב. להמשיך לקרוא
לחם בכלל ולחמניות בפרט הם ההגדרה המילונית של "אוכל מנחם". הלחם הוא סמל לאוכל, לא זורקים לחם, ואם לחם נופל, יש המנשקים אותו אחרי שמרימים מהרצפה. הבעיה היא שלחם הוא גם פחמימות ויש אוכלוסיות רבות שלא רוצות או לא יכולות לצרוך הרבה פחמימות.
תחליפי לחמניות הן לא דבר חדש אבל עד היום היה קשה למצוא לחמניה דלת פחמימות שתהיה גם רכה וגם טעימה ותישמר לאורך זמן.
גאורגיה היא יעד תיירותי אהוב על ישראלים ולא בכדי, יש בה נופים מרהיבים, תושבים מסבירי פנים וקולינריה מגרה במיוחד. מנת הדגל של גאורגיה היא ללא ספק החצ'אפורי, אותו מאפה חם שהרגע יצא מהתנור, ומתפקע ממילוי חלבי או בשרי, מה שיכול להוות ארוחה בשלמותה, משביעה וטעימה.
מסעדת "טש וטשה" היפואית היא מוסד וותיק לאוכל גאורגי, המגישה את מיטב הטעמים האותנטיים לצד מוסיקה, ריקודים והרבה שמחה, ולצידה ישנו האח הקטן – "טשטש שוילי" – חצא'פוריה בלב שוק הפשפשים התל אביבי.
כשהגענו בשעת צהרים, הרחבה שלפני " טשטש שוילי " המתה תיירים שיושבים ליד שולחנות עמוסי כל טוב. עד מהרה גם השולחן שלנו התמלא במאפים מהבילים – חצ'אפורי במילוי גבינות ותרד, חצ'אפורי "אצ'רולי" מאפה סירה במילוי גבינות וביצה רכה, ו"טשיפורי בשר" – במילוי בשר בקר טחון ורוטב שזיפי בוסר.
המשיכה הראשונית שלי היתה כמובן לזה עם הביצה הרכה, שנזלה כשבצעתי חתיכה, מזניחה את הסכין והמזלג ונוהגת כמו שעושים באוכל רחוב מפתה, היישר עם האצבעות למרות שהמנה היתה חמה מאד. הביצה עטפה את המאפה על שלל גבינותיו בשמלה רכה ועשירה.
המאפים האחרים היו מתובלים יותר, עם טעם עשבי במאפה התרד, ועם תיבול חריף יותר במנה הבשרית, ולוו ברטבים שונים, רוטב פסטו למנות שהכילו גבינה, שמן מתובל למנה הבשרית, ועוד רוטב חריף אדום למי שרצה עוד קצת עקצוץ.
את המאפים ליוו משקאות סודה היישר מגאורגיה בטעמי אגסים וטרגון מוגזים קלות.
עוד בתפריט המאפים גם כאלה הממולאים בגאודה אדומה ונענע, גאודה ובזיליקום, רוקפור, ואחד בגרסה טבעונית המבוסס על כרישה ומנגולד ללא גבינות.
למטבח הגאורגי יש כמובן מתוקים, ובתפריט יש מלבי גאורגי טבעוני על בסיס קוקוס, מי וורדים וסלק, אבל אנחנו הלכנו על הממתק הגאורגי האהוב, הצ'ורצ'חלה, אותן שרשרות ארוכות שניתן לראות בכל מקום בגאורגיה, כשהן תלויות מהתקרה. הממתק מורכב מאגוזי מלך שהושחלו על חוט ונטבלו פעם אחר פעם ברפרפת ענבים ואז ניתלו לייבוש. כל חיתוך רוחבי מגלה את הלב הקרנצ'י של האגוז העטוף במתיקות העדינה של הענבים.
"טשטש שוילי" מביאה טעמים ייחודיים במחירי אוכל רחוב, לאכול במקום או לקחת הביתה (והמלצה שלי –גם וגם).
"טשטש שוילי"- חצ'אפוריה גאורגית.
עולי ציון 15 שוק הפשפשים תל אביב
טלפון: 03-6588918
שעות פעילות: א,ב,ג 11.00 – 23.00, ד 11.00 – חצות, ה 11.00 – 02.00, שישי 09.00 – 17.00 , שבת 17.00 – חצות.
גישה לנכים: יש
כשרות: לא כשר
אחת האטרקציות הפופולאריות בפארקים של דיסני היא "אי הפיראטים", ספינה טרופה מלאה אוצרות. האטרקציה כל כך פופולארית שהיא הפכה לסידרת סרטים ולא בכדי, הפיראטים , למרות שהם פורעי חוק, נתפסו כאנשים מרתקים, שעוברים הרפתקאות רבות במקומות רבים בעולם.
כשנכנסים ל"בר הפיראט" בראשון לציון, פשוט עולים לספינת פיראטים. מתחילים בגרם מדרגות עץ שלצידו שני עמודי מפרש, ממשיכים בפגישה עם פיראט מפחיד שעומד בכניסה (ומשמש רקע נהדר לצילומי סלפי) וממשיכים לרחבה שנראית כמו לב ספינה, מחולקת לתאים ולרחבות בחיפויי עץ , כשבקצה הבר המרובע ומסכי טלוויזיה גדולים, מה שאולי אין בספינות פיראטים מקוריות אבל מספק חווית משחקי ספורט לקהל האורחים.
אחד הדברים הקשים ביותר למי שנאלץ מסיבות שונות להמעיט בפחמימות הוא הלחם. קל יותר לוותר על עוגת יום ההולדת או הבורקס, מאשר על המוצר הבסיסי שיש לו ריח כל כך ממכר וטעם כל כך אופייני, הסמל של האוכל- הלחם.
"ביכורים מזון ומאפה" שמתמחה בייצור לחמי בריאות, ירקות קלויים ושירותי הסעדה השיקה בימים אלו "לחם פשתן" ייחודי, שמגיע טרי ופרוס .
ריח של לחם טרי לא דומה לשום דבר, הוא מגרה, הוא נותן אווירה של חום ושל בית, הוא הבסיס. הבעיה של אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן היא שקשה מאד למצוא תחליף ללחם "אמיתי".
עכשיו מביאה לנו חברת Schär לחמים חדשים ללא גלוטן שמוכנים לאכילה ללא צורך בהקפאה, ללא לקטוז וללא חומרים משמרים. על הדרך יש גם שפע של סיבים תזונתיים.
בלב ראשון לציון, בצמוד לבנין העיריה, ניצב ה"אספרסו בר" – בית קפה מסעדה שהקונספט שלה הוא "שפע". זו המילה המשמעותית בהחלטות של יוסי גלוש, הבעלים של המסעדה, שהגיע מיפו ובנה תפריט שנע על הקו של טריות ונדיבות.
יפו, או ליתר דיוק נמל יפו מגיעים היישר לצלחת בדמות דגים ופירות ים, שעוברים טיפול אוהב בידיו של שף המסעדה עלי זועבי, שבחמשת השנים האחרונות היה השף של מסעדת "קלמטה" ביפו, ולפני כן שימש כסו שף ב"יאסו" של השף אביב משה.
המסעדה רחבת ידיים ומוארת מאד, הבר ניצב במרכז ואביזרי רטרו שונים ממוקמים בתוך נישות לצד השולחנות.
פתחנו באלכוהול – יין מרלו של "תבור" בשבילו וקוקטייל המכונה "אקזוטי" בשבילי, שהתבסס על מיצי הדרים, ביחד עם מונין אבטיח וודקה. פתיחה מרעננת שפתחה לנו את התאבון להמשך.
לחם הבית הוא חובה כמעט בכל פתיחה של ארוחה, וב"אספרסו בר" מדובר על לחם דגנים חם ופריך, שהגיע לצד שמן זית וחומץ, וקערית זיתים מתובלים. בקונסטלציות אחרות כמו בארוחת הבוקר הוא מגיע עם מטבלים שונים, כולם תוצרת המקום, כולל אפילו הממרחים והריבה.
המנה הבאה היתה "מיקס פירות ים מטוגנים" – קלמארי ושרימפס שטוגנו והוגשו לצד איולי לימון. בתפריט המנה מופיעה תחת ה"עיקריות" אבל היא יותר מנת נשנוש כייפית שבה זנחנו את הסכו"ם והנימוס וצדנו את פירות הים בעזרת האצבעות. גם הקלמארי וגם השרימפס היו פריכים מחוץ, כשהציפוי אינו משתלט, ועשויים היטב בחלקם הפנימי.
עוד בראשונות – "סלט יווני" קלאסי של מלפפונים, צנוניות, בצל סגול, עגבניות שרי ,זיתי קלמטה, שקדים ברוטב וינגרט, בזיליקום וגבינת פטה. הקערה גדולה, הירקות טריים ופריכים, לא רצינו להתמלא יותר מדי בסלט אבל למי שמחפש ארוחת צהרים קלילה שלא תכביד עליו בהמשך, או רוצה משהו בריא במיוחד, הסלט היווני הוא בהחלט אופציה מומלצת.
שמרתי את הטוב ביותר לסוף, ובמקרה של "אספרסו בר" מדובר על "חציל בלאדי" – חציל צלוי על הגריל ומוגש עם צנוניות, גבינת פטה, גמבה ואיולי בזיליקום. החציל היה בטעמי עישון עדינים, ובשילוב עם הירקות והגבינה יצר מחית מפנקת, שנוגבה עד הסוף בעזרת לחם הבית.
בעיקריות דגמנו משתי המחלקות- הדגים והבשר, בדמות "פילה דג על הגריל" – שבמקרה שלנו היה לברק , ומגיע עם פירה תרד , וסטייק אנטריקוט (200 גרם) שמוגש עם תפוחי אדמה בתנור, צ'ימיצ'ורי ועשבי תיבול. גם במנות אלו ניכר מוטו ה"שפע" והן היו נדיבות ועשירות. הבשר היה עשוי בהמלצת המקום "מדיום" (שמבחינתי זו המלצה גורפת לכל מנת סטייק באשר היא- לעולם לא לעבור את מידת העשייה הזו) והיה מדוייק. כמובן שאפשר לבקש כל מידת עשייה רצויה.
למעשה, ההקשבה ב"אספרסו בר" לבקשות הלקוחות כל כך ממוקדת שלא רק שהחליפו לנו תוספות בהתאם לטעמנו, אלא גם אפילו עמדו באתגר של ה"קפה עם שמנת כמו שמתאים לאוכלי תזונה קטגונית " שהציב להם בן הזוג.
אז הקפה היה שלו, ואני ביקשתי, קיבלתי ונהניתי מסחלב חם עם אגוזים, קוקוס וכמה קינמון שרק ארצה.
לקינוח באווירה יפואית הוגשה לנו כנאפה כולל הגבינה הנמתחת קומפלט, ובמידת מתיקות בינונית בדיוק כמו שאני אוהבת.
במסעדה מוגשות ארוחות בוקר מיוחדות הכוללות מאזטים רבים, כולם מעשה בית- טבולה, לבאנה, חומוס, פלאפל, ריבות ועוד.
אספרסו בר- בית קפה מסעדה
כתובת: זד"ל 5 ראשון לציון
שעות פתיחה- בכל יום משמונה בבוקר עד עשר בלילה.
טלפון: 03-9568313
המסעדה מתאימה לכולם – יש מנות בשריות וצמחוניות, ומנות שמתאימות לילדים.
גישה לנכים – יש
המסעדה איננה כשרה
בערים הגדולות בעולם ישנו תמיד רחוב אחד, או קצת יותר, שמשמשים כעולם אמנות, מעין בועה צבעונית בה חיים ויוצרים אמנות. קהילה של יופי וצבע, דמיון ועשייה שהופכים לתוצרים המושכים קהל רב המשתוקק לחוות , להתנסות ולקחת חלק.
בפרדס חנה כרכור, מרחק של פחות משעה מהמרכז, הוקם מתחם אמנים חדש, במקום בו בעבר הייתה חוות סוסים, בלב הטבע הפורח. במקום נקישת פרסות הסוסים שומעים בו עכשיו נקישות כלי צורפות, במקום קרקוש מגפיי רכיבה שומעים מספריים של ספר ובמקום ריחות חציר, מלוטף המקום בניחוחות פרחוניים של מוצרים טבעיים וארומות של לחמים וירקות טריים היישר מן התנור ומן השדה.
כמו שפיצה היא לא ממש פיצה אם אין עליה פטריות, בצל, ולנועזים גם אננס , כך גם חומוס יכול להיות משעמם אם אין לו תוספות.
ב"צבר" הבינו שאין סיבה להשתעמם ומשיקים בימים אלה מבחר מנות חומוס שהמשותף להן הוא "המווווווווווןןןןןןן" תוספות. כמה המון? ממש המון. לא קישוט קטן מלמעלה אלא הרבה תוספת כך שבכל ביס ובכל מריחה מקבלים את מגוון הטעמים.
(קרדיט לתמונות המוצרים למעלה – ישראל כהן).
רשת "לגעת באוכל" היא בית לכל הפודיז- בין אם הם מעמידים סירים על בסיס קבוע, ובין אם הם קוראים בספר בישול כיצד להכין חביתה. תוכניות הבישול השונות בטלוויזיה הביאו את עולם הבישול והאפייה לכל אחד הביתה, ועשו חשק להתנסות גם. עכשיו בחורף כשאנו יותר בבית, החשק לבשל גדל עוד יותר, וגם התשוקה למשקאות חמים ומנות מנחמות שמעודדות אותנו בעוד הגשם נוקש על החלון.
