הצורך במתוק טבוע בכולנו, מינקות. הבעיה שמרבית הממתקים מכילים שפע של מרכיבים שאינם בריאים, והתוצאה היא שהם משמחים אותנו לטווח הקצר אבל מזיקים מאד לטווח הארוך.
מצד שני כשאני רוצה "משהו מתוק" ומישהו יציע לי "קחי תפוח " סביר להניח שהתגובה שלי לא תהיה כזו ידידותית.
אחד הדברים שהכי קשה לעשות הוא לרשום מתכון של סבתא. הסיבה היא כי זה תמיד "קצת מזה וככה ביד מזה". וברגע שעושים את הנסיונות הללו עם יותר משני תבלינים, מקבלים בכל פעם תוצאה אחרת, ולא תמיד התוצאה הרצויה.
תבלינים הם מדע מכיוון שהשלם גדול ממספר חלקיו ובכל תערובת שאנו יוצרים יש אינטרקציה בין הטעמים השונים.
איך משיגים את השילוב המתאים ביותר למנה שאנו רוצים להכין בלי לנסות לתקן חמש מאות פעם ?
כשמשהו שאני מכירה כחלבי נושא את התווית "פרווה" אני מיד נרתעת. התפיסה שלי היא שמשהו שאמור להיות חלבי פשוט לא יכול להיות טעים אם אין בו חלב פרה. בעבר משקאות "פרווה" תמיד הרגישו לי דלילים מדי או חסרי טעם.
אבל עכשיו הגיע אל המדפים "שוקו על קרם קוקוס" של "שקוף שזה טבעי" שהוכיח לי שאפשר ועוד איך ליצור משקה שוקו עשיר ושופע קקאו, על בסיס קוקוס טרי שמרגיש לא רק כמו שוקו חלבי אלא כמו שוקו צרפתי עשיר משובח, כזה שמזמינים בספל גדול בבית קפה בפריז.
באסיה משלבים אותו עם סושי, במקסיקו הוא מככב בצורת גוואקמולי, בישראל הוא משתדך לביצים קשות והופך לסלט מענג ובברזיל מוסיפים לו סוכר- האבוקדו.
בשלל השידוכים הטעימים שלו יש גם כתוספת ירקות, דגים, בשר ואפילו קינוחים והוא פצצה של בריאות כשהוא טומן בחובו שמנים בריאים, כמות מטורפת של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות ההופכות אותו לחלבון מלא, מה שמושלם למי שנמנע מבשר, יש בו סיבים תזונתיים, שפע של אשלגן ומעט מאד נתרן, יש בו ברזל, סידן, ומגנזיום והיד עוד נטויה.
טחינה היא כוכבת בלתי מעורערת במזרח התיכון (וגם במטבחים רבים אחרים). וכדי לבלוט בשוק הטחינה והטחינה הגולמית צריך איכויות מיוחדות.
טחינה "טורקיז" באריזתה המרהיבה הבליחה ככוכב בשמי הקולינריה הישראלית כשניצחה בטעימות עוורות של נדגמים רבים, שלושה מותגי פרימיום מתחרים, מה שקשה מאד לעשות.
בעוד שרוב האנשים מכירים את הטופו, היובה היא האחות הצעירה והפחות מוכרת למרות שהשימוש בה קיים מהמאה ה16 בעיקר במדינות כמו סין, יפן וקוריאה.
מהי בעצם היובה?
חברת "אחוה" מקבלת את פני השנה החדשה בטעם מתוק במיוחד.
קבלו את הכוכב החדש של "אחוה" – ממרח שוקולד טבעוני חדש, לכל מתוק שמתחשק- עוגות, כריכים וגם סתם ככה בכפית לאקסטרה פינוק.
הממרח עדין וקטיפתי ונמרח בקלות כך שהוא מצוין גם לכריכי בית ספר שילדים אוהבים במיוחד והוא מצויין גם לאפייה.
כל מבקר בחיפה לא מפספס את "פת שטינבך – מאפייה חשמלית". מדובר במאפיית בוטיק המפנקת את לקוחותיה בלחמים טריים וטעימים הנאפים בכל בוקר על ידי עפר שטינבך, נכדו של מייסד המאפייה שהחלה את דרכה בשנות העשרים של המאה הקודמת.
ההתמחות של המאפייה היא לחמי מחמצת מקוריים 100% מלאים, , ללא חומרים מלאכותיים/משמרים/מלאכותיים/תעשייתיים או תוספת של שמרים או מוצרים מהחי.
(קרדיט לצילום- לירן אגסי)
כולנו רוצים לאכול מזון בריא ככל האפשר. הענין הוא איך משלבים בריאות וטעם?
זוכרים כשההורים היו מסתירים כל מני ירקות בתוך אוכל של ילדים כדי לגרום להם לאכול בריא?
אז היום כבר לא צריך להסתיר, מספיק להכיר את סדרת האבקות האורגניות, טבעיות וטבעוניות ממזונות על מהטבע- של "עתיד ירוק".
במה בדיוק מדובר?
כבר בשנות השבעים הצ'יפס היו גיבורי תרבות ואף כיכבו במערכון של "הגשש החיוור" עם הציטוט האלמותי "אני רוצה את הצ'יפסים דקים-דקים כמו גפרורים " .
ומאז – ליד ההמבורגר בגירסה אמריקאית, בן זוג של ה"פיש" ב"פיש אנד צ'יפס" בריטי, עם המוני סוגי רטבים באמסטרדם או ליד הבירה בערך בכל פאב בעולם – הצ'יפס.
"טוגנים", "פרייז" , "פרנצ' פרייז" – ווריאציות של חתיכות תפוחי אדמה פריכות ומתפצחות בפה, במיני תיבולים שונים, כשהשם הכללי "ציפ'ס" כבר הפך לשם גנרי לשבבים של ירק, וכך אפשר למצוא גם "ציפס בטטה" ו"צ'יפס סלק" ואפילו "צ'יפס בננה".