המאכל שהכי מחמם אותנו בחורף הוא ללא ספק המרק. מרק הוא גם סמל למנת המזון המינימלית שאדם רעב מתגעגע אליה, בעיקר בימים הקרים.
ב"שרונה מרקט" בתל אביב, נפתחה אמש מסעדת פופ אפ מיוחדת- Soup Market – חנות שבה נמכרים שני סוגי מרק , בעשרה שקלים בלבד למנה נדיבה מאד, כשמחצית מההכנסות ייתרמו ל"בית השנטי" שמסייע לנוער בסיכון ונותן להם בית חם.
אפרופו רטרו, אחת התוכניות האהובות ששודרו כאן בשנות השמונים היתה "ימים מאושרים" שבה התקופה היתה שנות השישים, עם החצאיות המתנפחות, המכוניות עם מכסה המנוע הענק, וכמובן הבריליאנטין בשיער של הבנים שלא יצאו מהבית בלי מסרק. אחד הלוקיישנים האהובים ביותר בסידרה ובסרטי שנות השישים היה הדיינר- אותו המקום בצבעי אדום לבן, שהגיש מילקשייקים מוגזמים , וכמובן שהיתה בו ה"ג'וק בוקס" המיתולוגית שהשמיע את שירי התקופה.
ב"רטרו פנקייק בר" אפשר בקלות לשכוח שעברנו מזמן את שנות האלפיים- כשעוברים את הדלת מגיעים לתקופה שבה אלביס היה המלך, התסרוקות היו מוגזמות והגזוז נשפך בכוסות.
כשזה מגיע לבמבה אנחנו חיים בשני כיוונים גם יחד- מצד אחד מתים על הבמבה הקלאסית, ומצד שני אוהבים גם חידושים על בסיס במבה.
אז אסם מביאה לנו כל פעם חוויות חדשות, מרקמים וטעמים ב"במבה" והפעם מגיעים לרשתות השיווק כמה מהדורות שהיו אהובות במיוחד בשנים האחרונות-
"במבה פונץ' בננה"
אז בחלק הראשון סיפרתי על כמה מקומות שהייתי בהם באזור העמק, שמשתתפים בפסטיבל "טעמים בעמקים", אבל יש עוד הרבה….
אחרי שהתבשמתי מניחוחות התבלינים ב"חוות דרך התבלינים" (וכמובן שגם רכשתי הביתה כמה דברים), התחנה הבאה היתה קריית טבעון- חנות היין והמעדנים "בקבוקים". לחנות יש שני סניפים- אחד ברמת יישי (שם גם ייערכו ארוחות מיוחדות של הפסטיבל) והשני בקריית טבעון שמשמשת גם כבר יין קטן. את פנינו קיבלה סמדר עזרא שחם- שכמה שהיא צעירה, מאחוריה כבר רזומה עשיר באהבת יין. בחנות יש מבחר גדול של יינות ואלכוהול מכל העולם במחירים ידידותיים מאד, וגם הרבה ייצוג למבשלות בוטיק ישראליות (יש כבוד!).
חברת "אחוה" אולי מתמחה בין השאר גם בעוגות ומאפים אבל היא בטח לא שוקטת על השמרים. (כן, אני תמיד אוהבת לפתוח פוסט במשחקי מילים…). וכן- זה גם נכון- ב"אחוה" אוהבים לצאת עם חידושים וגרסאות מעניינות למוצרים כדי שיהיה לנו גם טעים וגם מעניין.
הפעם שני מוצרים חדשים הגיעו אלי-
הראשון מלוח- טחינה, ולא סתם טחינה אלא "טחינה בטחינה עדינה". למה הכוונה? התהליך משופר בעזרת טכנולוגיות חדשות והטחינה של זרעי השומשום (שלא הושרו במלח ולא הוסף להם מלח) היא עדינה במיוחד ויוצרת מרקם מלטף ומפנק.
גרנולה מוגדרת כ"תערובת דגנים בריאה" שמצליחה גם להוסיף הרבה טעם למנות שמוכנות בעזרתה. במשך השנים הכרנו הרבה תערובות גרנולה, עם תוספות שונות שמקנות זוויות שונות ומרקמים שונים למנה.
חברת "רפאלס" מרעננת לנו את טעמי הגרנולה בעזרת "גרנולה רפאל" – תערובת גרנולה אורגנית בטעמים מיוחדים- אגוזים זרעים ופירות, וחלווה תמרים ושקדים, בנוסף לגרנולה אגוזים ופירות ללא סוכר.
כמה עובדות:
קודם כל- כולנו קודם כל אוכלים עם העיניים, האוכל צריך להיות יפה ומזמין כדי שנתגרה לאכול אותו. שנית- לפחות בענין פירות- כולנו די עצלנים, להתחיל לקלף ולפרוס נראה מסובך מדי . שלישית- כמה אפשר לשבת בכינוס עובדים ולאכול את אותן בורקס? רוגלעך בהרמות כוסית, פיצה בישיבת צוות? מה עם משהו יותר טעים, יותר יפה ויותר בריא?
אז כדי לפתור את הדילמות האלה ועוד הרבה אחרות- מתייצבת לעזרתנו עדן בן חיים מ"פריליק"– משלוחים של כל מה שטעים בפה וכיף בעיניים, לאירועים מיוחדים וגם ליומיום.
בלב ההומה של תל אביב- ברחוב אבן גבירול 90, ממש מול רחבת העירייה, הוא נמצא- הוא פריך מבחוץ ורך מבפנים, הוא אהוב על גילאי שנה עד מאה ועשרים לפחות, הוא מוכר בכל העולם ומכונה אחרת בכל מקום- והאמריקאים אפילו נוטים לשנות לו את השם כשהם מסוכסכים עם הצרפתים מדי פעם, הוא מצטרף בכיף לכל ארוחה והוא מפורסם בהולנד בדיוק כמו קבקבי העץ וטחנות הרוח- הצ'יפס.
אחד הסמלים של ישראל היה ונשאר הפרדס. בילדותי הרחוקה היו פרדסים בקצה כל שכונה, ותמיד היה אפשר להתגנב ולאמץ איזה תפוז או אשכולית, לקלף באצבעות דביקות ולהנות מהעסיס שנוזל על הסנטר.
עד היום דומה שעם כל שוק המשקאות האדיר שיש, טעמי ההדרים הם המבוקשים ביותר וכל ילד יודע לבקש "מיצתפוזים".
את מיצי התפוזים האהובים של "פריגת" אין צורך להציג- האיכות, הטריות, הקרירות המרווה ביום לוהט , הכל שם. ועכשיו- סדרת הפרדס חוזרת בטעמים חדשים ובמהדורה מיוחדת!
