הפעם בסל היו ארבעה מוצרים – סולת חיטה שופרסל 1 ק"ג, גרנולה עם אגוזים גשופרסל 400 גרם ,
צימוק בהיר שופרסל 400 גרם ואגוז מלך טבעי קלוף שופרסל 150גרם . לצערי את האגוזים לא הצלחתי להשיג למרות שביקרתי בשישה סניפים שונים, אז התייאשתי והחלטתי לעבוד עם מה שיש.
חברת מעדנות שקיימת כבר מ1981, מביאה לנו מאז שפע של מוצרי מאפה קפואים – פיצות במגוון צורות (משפחתיות, אישיות או בחטיפים), בורקס ובורקס פילו (במילויים חלביים ובשריים), מאפה פילו משפחתי במילוי תפוחי אדמה או בשר, מאפים תימניים כמו מלווח וג'חנון, ובצקים- בצק עלים, פילאס, בצקים פריכים למאפים מתוקים או מלוחים, בצק שמרים עלים למילויים מתוקים, ואפילו עלי בלינצס.
למשפחת הבצקים נוספו עכשיו שני אחים חדשים ומיוחדים- בצק פילו, ובצק פילו על בסיס קמח מלא.
בלב התוסס של תל אביב, באבן גבירול פינת קפלן, ניצבת "דה לוקאל" מזה שנה וחצי, ונושאת את הטייטל של "בר מקומי ים תיכוני". השף ערן צור מנצח על המטבח, כשברזומה שלו מקומות כמו "כרמלה בנחלה" ו"טורקיז", כשהוא לוקח מנות מוכרות ונותן להם את המגע שלו, שמייחד אותן מכל מקום אחר. המנות מתחברות הן לשעות היום התוססות של העיר, הן לרוגע של שעת בין ערביים כשישיבה על הבר ונשנוש לאחר יום ארוך, והן ליציאה מפנקת בשעות הערב
כשהוזמנתי למקום הוא המה אנשים מכל הגילאים, זוגות בדייט רומנטי, משפחות שחגגו יום הולדת לאב המשפחה (שאפילו חבש כתר על הראש), וגם כאלה שישבו על הבר ונהנו ממבחר אלכוהולי ענק כולל קוקטיילים בכל מני רמות חוזק וטעמים.
לפני כחודש הייתי בביקור במפעל "מן" וראיתי את פסי הייצור של הוופלים והעוגיות. כמובן שגם טעמתי מהכל (בלוגרית מקריבה את גופה למען הקוראים…). אבל מסתבר שתמיד אפשר לחדש, והפעם "מיני ופלים מצופים בטעם שוקולד". אותם וופלים אהובים ופופולאריים, בגודל קוביה, להלן "מינימן"- מצופה בטעם שוקולד. ההמלצה שקיבלתי היתה לאכול אותם לצד קפה, אבל אני מצאתי וורסיה טעימה יותר – זוכרים את השיטה שבה הסבים שלנו היו שותים תה עם קוביות סוכר? היו מניחים קוביה בפה ולוגמים מהתה והמשקה היה עובר דרך הקוביה? אז אותו הפרינציפ- אני בעד לשים קוביה אחת בפה (ולהתאפק לא לאכול אותה ככה), ולשתות קפה דרכה. חוויה מעולם אחר.
רוחות פורים כבר מנשבות כשבכל חנות כבר יש תחפושות, אריזות, ממתקים והמון צלופן. ואיך אפשר בלי אזני המן ומיני מאפים? נכון, אפשר לקנות, אבל ברגע שמתחילים לאפות, כבר אי אפשר לחזור אפילו לטובה שבמעדניות.
קיבלתי להתנסות את הטחינה הגולמית החדשה של "בארכה" שעשויה משומשום אתיופי מובחר, והוא מכיל פי שש סידן.
ראיתי שחברותי הבלוגריות הכינו כל מני מנות מלוחות כמו קציצות, קבב או פשטידות, אז החלטתי ללכת על הכיוון המתוק, כי אני מאד אוהבת את טעם הטחינה הגולמית במאפים.
אסם-נסטלה לא שוקטת על השמרים , וכשמדובר על דגני בוקר, על אחת כמה וכמה כי ידוע שזו הארוחה החשובה ביום, מה שמעיר אותנו ומביא אותנו לעולם הלימודים והעבודה חיוניים ונמרצים.
(והייתי חייבת לצלם גם את החלק האחורי והמגניב של האריזה)
לפני שישים שנה מנחם רוקח הקים מפעל לוופלים ועוגיות, שעבר ב1990 למשכן חדש ומודרני ברמלה. לכבוד יום המשפחה הוזמנתי להתרשם בעצמי ממאחורי הקלעים של ייצור המתוקים הכייפיים האלה, של מפעל "מן", ולטעום ישירות מפס הייצור. ומה הקשר ליום המשפחה? המפעל מנוהל על ידי שלושה דורות של המשפחה המייסדת, ולמעשה, גם צוות העובדים כבר הפך בעצמו למשפחה, כשכל אחד רושם לפחות עשרים שנות עבודה והיד עוד נטויה.
קיבלתי להתנסות את הממתיק החדש מבית "מרמולייט" – סוכרלוז+ סיבים תזונתיים. אישית אני משתמשת בסוכר רגיל (בתור בלוגרית שאוכלת המון, אז מה זה כבר סוכר…. ) אבל למי שרוצה להמעיט בסוכר, למי שלא יכול לצרוך סוכר, ממתיקים תמיד היו התחליף, ואם אפשר להוסיף להם ערך בריאותי – למה לא?
וכן, לכבוד חג האהבה- כל הטקסט באדום!!!
הכלל "כל המרבה הרי זה משובח", פועל בגדול בישראל, כשרק אצלנו חוגגים את חג האהבה פעמיים- פעם במועד העברי בט"ו באב, ובפעם במועד האוניברסלי של "וולנטיינס דיי" כי אין דבר כזה "יותר מדי אהבה". (וכן, בתור בחורה אני מצפה שתקנה לי מתנה גם בט"ו באב, גם בוולנטיינס, גם ביום ההולדת, גם ביום הנישואים וגם ביום האישה הבינלאומי שבמקרה האישי שלי נחגג יום אחרי יום הנישואים).
