כשביקרנו בקנדה, שסימלה הוא עלה של עץ מייפל הסוכר (אדר) הבנו כמה שאנחנו לא מכירים את טעם המייפל. מה שפופולארי בארץ הם סירופים לא ברורים "בטעם מייפל" שבינהם ובין מייפל אמיתי אין שום קשר. מאותו רגע כבר לא יכלתי לגעת באותם סירופים תעשייתיים.
ארכיון
"סוויטי" – מתוק לי, בריא לי.
חורף, גשם, קר לנו, אנחנו רק רוצים משהו חם ומפנק. מוצרי התה כבר מזמן הם לא השקיק המסכן שסבתא היתה ממחזרת, או פקידי עיריה היו שותים מהעגלה של מחלקת התה, אלא הפכו לשפע ענק של חליטות ותמציות בטעמים שונים שכל אחד יכול למצוא את מה שטעים לו.
ריבר נודלס בר – אסיה בקצה הצ'ופסטיקס
בלב רמת גן יש מקום מיוחד, בו אפשר לשבת ולהרגיש במזרח הרחוק". זו הגירסה שלי לשיר המוכר של הכבש השישה עשר.
המקום? "ריבר נודלס בר" שממוקם באזור הבורסה, מוקף במגדלים גבוהים ומהווה אי של בריחה לאקזוטיקה קולינרית.
התפריט שמופיע על גבי אייפד נוח לשימוש וידידותי, מחולק לקטגוריות של מנות ראשונות, מרקים, מנות ווק, גריל ואורז, סושי, שתיה (קלה או אלכוהולית) ותפריטים מיוחדים לילדים, לנמנעים מגלוטן ולטבעוניים. רק אזהרה לפני שבוחרים מנה- קחו לתשומת לבכם שהמנה שאתם בוחרים עכשיו, תהיה גם ארוחת הצהרים או הערב הבאים שלכם מכיוון שגודל המנות הוא ענק, והסיכוי הוא גדול שתהיה גם שקית "דוגי בג" למה שלא הצלחתם לסיים. (ותכינו גם את האינסטגרם, המנות יפיפיות!)…..
להמשך הפוסט- כאן.
אחוה- המתיקות מתחדשת.
ב"אחוה" לא שוקטים על השמרים- תרתי משמע, והחידוש האחרון הוא "רוגלעך- מאפה שמרים בטעם שוקולד". אנשים רבים נרתעים מלאפות עם שמרים, לאנשים רבים אין זמן לחכות להתפחות השונות הכרוכות בבצקי שמרים, ובכל זאת, עוגת שמרים ריחנית ורכה היא חלום מתוק. ב"אחוה" הכינו עוגיות רוגלעך מבצק שמרים פריך, שממולא בקרם שוקולד, נימוחים ורכים , בטעם עשיר שנותן הרגשה כאילו שהכנו את זה בעצמנו, במיוחד אם אנחנו מחממים כמה שניות במיקרוגל ומגישים לצד קפה למשל.
דונטס בוקס 2017- הפתיחה החגיגית.
חנוכה כבר בפתח, והקדימה אותו בדלת שלי הקופסה של "דונטס בוקס 2017" שמכילה כל טוב ליצירת הסופגניות המדהימות והטעימות ביותר.
ק-פה האנוי- ערב טוב וויטנאם!!!
בעוד המטבח היפני והסיני כבר מבוססים היטב בישראל, המטבח הוויאטנמי נדיר יותר, וסודותיו מסתוריים יותר. עכשיו כבר אפשר לפתור את המסתורין בעזרת "ק-פה האנוי" בלב תל אביב, שמביא את האנוי והמטבח הוויאטנמי, בהשפעות של מטבח צרפתי, היישר לצלחת שלנו.
כבר מרחוק ניתן להבחין במסעדה על שלל אורותיה האדומים –צהובים, מנצנצת בקצה רחוב מלכי ישראל, ממש מול בנין עיריית תל אביב. כשנכנסים לא יודעים לאן להסתכל קודם- הצבעוניות עזה, העיצור המרהיב הוא של סגולן גטי שעבדה תקופה ארוכה עם מעצב העל פיליפ סטארק, והדבר ניכר בכל פינה – קישוטי הקירות, גופי התאורה, הציורים, האביזרים ,אפילו השירותים (שגם אם לא צריכים להשתמש בהם, שווה לבקר רק בשביל ההתרשמות מהעיצוב המרהיב).
"דולפין ים" – החוויה הימית (והבשרית) של ירושלים.
העיר ירושלים כבר מזמן ביססה את מעמדה כבירת קולינריה מפוארת. ניתן למצוא בה מסעדות בכל הרמות ובכל הטעמים, שחלקן כבר הפכו למוסדות וותיקים שלקוחות חוזרים אליהם עם הדור השני והשלישי.
כזו היא "דולפין ים"– מסעדת דגים, פירות ים ובשרים, שקיימת כבר קרוב לחמישים שנה, ואהובה מאד על הלקוחות הקבועים וגם על תיירים ומבקרים בעיר שמחפשים אוכל איכותי, טרי מאד, מגוון ועשיר.
מיקי רוקד סירטאקי
קחו מוצרי גלם איכותיים שעומדים בתקנים המחמירים ביותר, שלבו אותם עם טכנולוגיות חדשניות, נסיון של 78 שנים וראש יצירתי במיוחד. מה קיבלתם? "מעדני מיקי". וככאלה שיש להם ראש יצירתי, תמיד יש רעיונות לטעמים ושילובים חדשים, שחס ושלום לא יהיה משעמם בפה.
מאמה- מיה של בטטה!!
"הבטטה מהווה ירק שורש חשוב למאכל ולמספוא. שורשיה מתאפיינים בחלקי שורש גדולים מעובים המשמשים לאגירה ועשירים בעמילן וסוכר. הבטטה נפוצה בארצות טרופיות וסובטרופיות.". כך מוגדרת הבטטה בויקיפדיה. ומה עוד אנחנו יודעים על הבטטה? היא בריאה יותר מתפוחי אדמה למרות שהיא מתוקה יותר, יש בה סיבים תזונתיים ובזכותם הפחמימות שלה מתפרקות לאט יותר ולכן היא משביעה לאורך זמן. היא עשירה בוויטמין A, באשלגן, מגנזיום וברזל, המדד הגליקמי שלה נמוך ובגלל טעמיה אפשר ליצור איתה מנות מלוחות או מתוקות.
מאפיית אנג'ל- מוציאה לחם (צרפתי כוסמין) מן הארץ.
הריח המגרה ביותר הוא ללא ספק של לחם טרי. לחם הוא סמל של אוכל, משמש כמצע וכתוספת למנות או בפני עצמו, וכבר מזמן לא הבחירה של ילדותינו בין "לחם לבן " ל"לחם שחור" שנפרס על ידי החנווני במכולת.