את רוית הכרתי בסדנת עיצוב שולחנות אירוח לט"ו בשבט, לאירוח מושלם. גילוי נאות- אני לא מארחת מושלמת, בעצם אני לא מארחת בכלל, אם יש אורחים אני מעדיפה לקחת אותם למסעדה ולסגור ענין. אבל זה לא אומר שאני לא מתה על קישוטים (הכי גירלי שיש) ושאני לא שמחה ללמוד את כל הדברים היפים הללו ולקבל המון רעיונות שאני בטוחה שמתישהו אני גם אממש.
ארכיון
"ממלכת החלבה" – אגוזים מלכותיים במיוחד.
העיתוי היה מדוייק- בדיוק חזרתי מסיור בשוק "מחנה יהודה" בירושלים כשחיכתה לי בבית הטחינה החדשה של "ממלכת החלבה" – טחינה עם אגוזי לוז מקורמלים, שמוצעת לט"ו בשבט יחד עם חלבה עם פקאן סיני.
פרי FREE- טעמים חופשי חופשי
אני מודה, עד שלא טעמתי את חטיפי הפירות המיובשים של "פרי FREE " לא ידעתי כמה פירות הם מתוקים ומענגים ממש כמו סוכריה. על מה מדובר? ב"פרי FREE" לוקחים פטנט שעובד על אסטרונאוטים בנאסא כדי שיקבלו מזון עם מיטב היתרונות התזונתיים, והופכים אותו לנגיש לכל אחד מאיתנו. מה הכוונה? בלי להכנס להסברים ממש ארוכים- פירות טריים שעברו סינון מחמיר נשטפים, מקולפים ונפרסים ואז מוקפאים ומאודים באיטיות בוואקום בטמפרטורה של 30 מעלות. התוצאה? הפרי מאבד את הרוב המוחלט של הנוזלים שלו מצד אחד, וגם מפסיק את התהליכים שגורמים לריקבון, ואז אנו מקבלים פרי מיובש שהוא גם טעים, גם פריך, גם מהווה ריכוז של כל היתרונות הבריאותיים שלו, וגם נשמר לזמן מאד ארוך- אפילו שנתיים.
TEA SHAPE- עכשיו אפשר להזמין גם את מלכת אנגליה לתה.
תה הוא כבר מזמן לא המשקה של פקידי הסתדרות מאובקים. בעולם שתיית תה היא חגיגה בפני עצמה, ודי לציין את "פייב אוקלוק טי" באנגליה או את טקסי התה המסורתיים במזרח הרחוק שבהם הכנת כוס תה לוקחת רבע שעה ומלווה בכלים ייחודיים, סמלים וטקסים שלכל תנועה שבהם יש משמעות סמלית.
בישראל, לא משנה מאיזה עדה אתה, תמיד יש תה בעסק, ובשנים האחרונות כולנו שמענו על יתרונות שתיית תה מבחינה בריאותית.
שמנא- הרבה יותר מבית בד.
הגענו ל"שמנא" בערב חורפי נעים, האש דלקה באח, היין החם שימח לבב אנוש, והסיבה? טעימות של סיום המסיק, של השמן הסופר מצוין של השנה. חמישה סוגי שמן זית חיכו לנו על השולחן –
הYOFFI הישראלי!
כשאני נוסעת לחו"ל ויודעת שאני אבקר חברים, המתנה שאני תמיד מביאה היא מוצרי ים המלח מהדיוטי פרי. במשך השנים נראה לי שחבריי צברו מספיק מלח ובוץ כדי לפתוח אתר ספא אצלם בבית. עם הזמן גדל הרצון לגוון ולהציג את כל היופי שיש בישראל מלבד בוץ, בריא ככל שיהיה.
בעבודה שלי עובדים עם ספקים מחו"ל ועד עכשיו בכל שנה נשלחו אליהם ארגזי תפוזים ואשכוליות, נראה לי שגם להם זה מתחיל להמאס.
מהים לצלחת- ההפתעות ב"קפה מאפה נאמן" בקריית שדה התעופה.
קריית שדה התעופה- ליד נתב"ג, מרכז עסקים שוקק חיים. בעיקר בשעות הבוקר והצהרים ניתן לראות אנשים רבים- אם בעובדי המשרדים או בנשים בחופשת לידה, פנסיונרים או אורחים, כולם רוצים משהו טעים ומשביע במחירים הוגנים.
בית המאפה "מאפה נאמן" הוא רשת ידועה ופופולארית שהומה קונים בכל שעות היום. בצמוד אליה יש את "קפה מאפה נאמן" שבו אפשר לשבת לארוחה כייפית מתפריט מגוון. וכדי שיהיה עוד יותר מעניין יש גם מנות ספיישל שמומלצות על ידי המלצר.
החומוס של "צבר"- גירסת האקסטרים.
כשמגיעים לרמת "מלך החומוס"- צריך כל הזמן לשכלל ולגוון, כי מלוכה זה דבר שעובדים קשה בשבילו. לכן " צבר" מרחיבה את סידרת "מלך החומוס" – סידרת הפרימיום שכוללת 40% טחינה משובחת, בניגוד למתחרות שמגיעות מקסימום עד 25% בלבד, ומוסיפה שתי תוספות ייחודיות בשיתוף היועץ הקולינרי- השף אבי לוי- שמומחה בחומוס- "חומוסטחינה עם קונפי שום" ו"חומוסטחינה עם פלפל מטוגן חריף".
Soup Market – מחמם את הגוף ואת הנשמה
המאכל שהכי מחמם אותנו בחורף הוא ללא ספק המרק. מרק הוא גם סמל למנת המזון המינימלית שאדם רעב מתגעגע אליה, בעיקר בימים הקרים.
ב"שרונה מרקט" בתל אביב, נפתחה אמש מסעדת פופ אפ מיוחדת- Soup Market – חנות שבה נמכרים שני סוגי מרק , בעשרה שקלים בלבד למנה נדיבה מאד, כשמחצית מההכנסות ייתרמו ל"בית השנטי" שמסייע לנוער בסיכון ונותן להם בית חם.
כיף עכשווי ב"רטרו פנקייק בר".
אפרופו רטרו, אחת התוכניות האהובות ששודרו כאן בשנות השמונים היתה "ימים מאושרים" שבה התקופה היתה שנות השישים, עם החצאיות המתנפחות, המכוניות עם מכסה המנוע הענק, וכמובן הבריליאנטין בשיער של הבנים שלא יצאו מהבית בלי מסרק. אחד הלוקיישנים האהובים ביותר בסידרה ובסרטי שנות השישים היה הדיינר- אותו המקום בצבעי אדום לבן, שהגיש מילקשייקים מוגזמים , וכמובן שהיתה בו ה"ג'וק בוקס" המיתולוגית שהשמיע את שירי התקופה.
ב"רטרו פנקייק בר" אפשר בקלות לשכוח שעברנו מזמן את שנות האלפיים- כשעוברים את הדלת מגיעים לתקופה שבה אלביס היה המלך, התסרוקות היו מוגזמות והגזוז נשפך בכוסות.