כולם אוהבים מתוק, אבל לא כולם יכולים או רוצים לצרוך סוכר לבן. TUSSO מגיעים לעזרתנו בעזרת סידרת מוצרים ללא סוכר, שכוללת מאפים, שוקולד, חטיפי דגנים, מעדני פרי, דגני בוקר, קינוחי פירות, עוגיות ועוד- כך שלכולם יש אפשרות להנות מהמתוק מתוק הזה.
קיבלתי חבילה של מוצרי TUSSO להתנסות, והאתגר שלי היה גם להכין משהו, וגם שלא ירגישו שאין בזה סוכר לבן, וכמובן שיהיה טעים.
"ביסלי" כבר מזמן חרג מלהיות חטיף, והפך לשם ג'נרי. גם הצורות כל כך מוכרות שגם כשמתחרה רוצה לעשות משהו, הוא מעתיק במדויק את הצורה. אבל למה ללכת למתחרים כשיש את המקור? ויותר מזה, למה לשקוט על השמרים ולא לנסות את הטעמים החדשים והמיוחדים ש"אוסם" מביאה לקראת השנה החדשה?
לכבוד השנה החדשה, החלטתי ללכת אחורה, לבחון את כל המוצרים שקיבלתי להתרשמות ממותג "שופרסל" ולהחליט מהם עשרת מוצרי השנה שלי.
הקריטריונים היו פשוטים- המוצר צריך להיות מוצלח לפחות כמו המתחרים שאנו רגילים אליהם, או מוצלח יותר.
חלק מהמוצרים שברשימה שלי טובים כמו המקור, ולכן משתלמים יותר מכיוון שהם עולים פחות, וחלק מהמוצרים אף עולים על המקור ולכן הרווח הוא כפול- גם בטעם וגם במחיר.
אחד הדברים הכי כייפים לעשות במטבח הוא לאפות. אחד הדברים הכי טעימים שיוצאים מהמטבח הם קינוחים. והדרישה לקינוח היא לא רק שיהיה טעים אלא גם שיהיה יפה, ואם אפשר שיהיה גם קל להכנה.
ואיך משלבים את כל הדרישות האלה? איך מפיקים במטבח הביתי קינוחים שנראים כמו במיטב הקונדיטוריות?
כאן נכנס לתמונה הקונדיטור המפורסם אורן בקר, שהפך בימים אלה למפתח המוצרים והפרזנטור של DESSERTS– מוצרי גלם לאפיה, כ150 (!) מוצרים חדשניים.
זוכרים את משימות הקונדיטוריה בתוכניות כמו "מאסטר שף" שבהם המתחרים צריכים לעשות מגדל "קרוקומבוש" או "עוגת 11 שכבות"? אז עכשיו ההכנה קלה יותר, לא רק למתחרים אלא גם לאופה הביתי באמצעות מוצרים ייחודיים שהוצגו בקבלת פנים חגיגית שבה הדגים אורן בקר איך משתמשים במוצרים והופכים אותם למעדניה בתוך הבית.
כששאלתי את השף אריק ווקיל מה משמעות קעקוע הסכין על זרועו, הוא הראה לי את הכיתוב "אל ארטה דה לה קוצ'ינה- אומנות המטבח". כי בשבילו המטבח הוא הסטודיו, וכל מנה היא יצירה.
השף ווקיל, אוטודידקט שגדל על הסירים של הסבתות התורכיה והטוניסאית, אוהב הפתעות ושילובים, והדבר ניכר הן בתפריט והן בעיצוב המסעדה, ישן עם חדש, מזרח עם מערב.
הוזמנתי להכיר את המקום המיוחד הזה – CAMEO, שנמצא במתחם התחנה בתל אביב. ההפתעה הראשונה- מבחוץ לא רואים כלום, אבל אז נכנסים ובבת אחת, עם המעבר בדלת, נוסעים אחורנית בזמן למאה ה18, לתקופת הרוקוקו, תקופה של עיצוב נועז , צבעוניות וטקסטורות. לא ידעתי לאן להביט קודם- לקיר הבקבוקים הססגוני, לקווים העגולים כשבמרכזם הבר , או מעבר לחלל, לחצר שבנויה בצורה פתוחה לבריזה אבל סגורה לפרטיות בעזרת אפיריונים, כי אם כבר, אז עד הסוף. (ושווה להרים את הראש כלפי מעלה ולראות תמונות שתלויות על התקרה, במין פרודיה על מוזיאונים קלאסיים, לצד גופי תאורה מרהיבים).
החגים בפתח, והקיבה כבר מוכנה לארוחות החג המסורתיות, הגדולות והעשירות. לא משנה באיזה עדה, לא משנה באיזה מצב משפחתי- איך אמר השיר בשנות השמונים "טוחנים טוחנים". אז כדי להקל על המשימה, מספר מוצרים חדשים הגיעו למדפים, לעזור לנו לעבור את החג בשלום.
ראשית, חברת "תומר" מביאה לנו שני חידושים:
הראשון- מיץ רימונים, שהרי רימון הוא אחד מסמלי השנה החדשה, ומעבר לזה שהוא שופע ברכות ומזל, הוא גם שופע בבריאות. בסידרה כמה מיצים – מרימונים טריים, מרכז רימונים או מרימונים טריים אורגניים, והם כולם ללא תוספות – לא סוכר, לא חומר משמר ובוודאי שלא צבע מאכל.
השף רובי פורטנוי כבר סימן "וי" על הרבה השגים- בישול למכובדי עולם כמו נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, באירועים ממלכתיים, ובאמתחתו גם רזומה עשיר כשמנותיו ב"מנטה ריי" נשארו עד היום, וכמובן כבעלים של קייטרינג מצליח בשם "פרי הארץ". עכשיו השף פורטנוי מגשים את חלומו הבא – מסעדה בסגנון איטלקי ים תיכוני, במתחם הכי חם בחולון ובאזור המרכז בכלל- מתחם "לה-פארק" הצמוד ל"ימית 2000" ופארק פרס.
אוכל אסיאתי הוא מזמן אורח כבוד בישראל, ומושגים כמו "ניגירי" ופוטו מאקי" כבר הפכו שגורים בכל פה (דו משמעי). אבל מה עם הדור הצעיר?
רשת "הסושיה" – שאהובה ופופולארית מאד בישראל, פותחת סניף חדש באמצע עולם הילדים, בפארק "לה פארק" בחולון, בתוך "פארק פרס"- צמוד ל"ימית 2000". אחרי שחונים בחניה הענקית והחינמית שבמקום, מגיעים למתחם יפיפה שכולל מזרקה צבעונית, שטח גדול להופעות, והמון מקומות מעניינים לאכול.
המקום מושך אליו משפחות רבות עם ילדים בכל הגדלים, בעיקר קטנים, שכדאי מאד לתת להם אוכל כשהם רעבים, אחרת … טוב..
אז קיבלתי גבינה צפתית 5% בטעם מעודן. היתה צריכה להיות גם גבינה בולגרית אבל לא נמצאה , אז נשארנו עם הצפתית שנתנה פייט מכובד מאד.
הנה הכלה:
שברתי את הראש, נדדתי בין מתכונים של פשטידות, לביבות, שיפודים ומה לא. ואז בסוף קלטתי – קיץ עכשיו, מאד קיץ עכשיו, ואף אחד לא יכול לעכל דברים כבדים וחמים. למה שלא נלך על הכי מרענן? ישראל שופעת פירות קיץ, בואו נשלב!
יש אוכל שאוכלים בשביל להשביע רעב, ויש אוכל שאוכלים בשביל להשביע את הנשמה. מתוקים, בעיקר עוגות ועוגיות הן מהקטגוריה השניה, והן נותנות ערך מוסף – הן משמחות לבבות.
אם באירועים חגיגיים ואם סתם בשביל הפינוק, לעצמך או לאחרים – אין מי שלא יחייך למראה עוגה או עוגיה, בעיקר אם הם מעוטרים ומקושטים בהתאם לאירוע.
