דור הסבתות שלנו עוד נוהג לעמוד שעות ארוכות במטבח ולעמול על ארוחות חג עשירות. הדור שלנו עסוק בריצות , קריירה, ילדים ותחביבים – וזמן לשהות ארוכה במטבח ממש אין. מצד שני, רוצים אוכל חגיגי ומיוחד לחג- בין אם מארחים, מתארחים או סתם לבני הבית.
הבעיה היא שאוכל מוכן הרבה פעמים סובל מתדמית (או איכות) לא כל כך מוצלחים. איך פותרים את הבעיה הזו?
יום שני בשבוע, השעה עשר בערב. לא ערב בילויים קלאסי, ובכל זאת מסעדת "בליסימו" בפרדסיה מלאה עד אפס מקום, ואנשים ממשיכים להגיע, כולל הרבה משפחות על ילדיהן. הוזמנתי לגלות את סוד הקסם של האיטלקיה הכשרה בלב יישוב קטן, שמביאה אליה לקוחות חדשים ולקוחות חוזרים בשפע, וחוגגת עכשיו יום הולדת שנתיים.
על ההתחלה, על כוסית קוקטייל (קוקטייל פידג' – וודקה, פידג', נענע ,לימון, ספרייט – 26 שקלים בתפריט – בשבילי, ובשביל היושבים האחרים בשולחן קוקטייל הבית – הוא "קוקטייל בליסימו "- שהוא למעשה קינוח בכוס- וכולל אייס קפה ,אייריש קרים, גלידה וקצפת ב29 שקלים לכוס ענקית שמספיקה בכיף לשניים, וגם כמה כוסות תבור אדמה גוורצטרמינר ב22 שקלים לכוס), סיפר לנו הבעלים גדי אליהו על הגשמת חלומו ב "בליסימו". מגיל 11 הוא במטבח, אחרי שנכנס לסייע לאימו אחרי מות אביו, ומאז לא הפסיק לבשל , עד שהחליט לפני שנתיים להגשים את אהבתו לסירים ולמחבתות, ולשלב את הצמחונות שלו לסגנון המתאים לו ביותר- האיטלקי הכשר. עוד תחנה בדרך היתה ניהול מסעדת "מצדה" במשמר השרון, ואחריה הגיע לפרדסיה.
בליסימו חוגגת שניים ולכבוד החגיגות, הוכרז מבצע מיוחד של "יין ללא תחתית" – כשב35 שקלים לאדם, הוא יכול לשתות עוד ועוד יין לבן או אדום ולחגוג עם המסעדה.
חודש אוגוסט הוא תמיד חודש מוגזם- חופש מוגזם, שעות שינה (של הילדים) מוגזמות, שעות ערות (של הילדים) מוגזמות, חום מוגזם לגמרי, בקיצור, חודש מוגזם (אתם בטוחים שיש בו 31 ימים ? לא קצת מוגזם?)
בכל אופן, באווית ההגזמה, גם דומינו'ס מצטרפים לחגיגה וממשיכים להגזים גם את המוגזמים שלהם.
כשאנו מטיילים באירופה, אנו הרבה פעמים מבקרים בארמונות אצולה, ומתפעלים מהפאר הרב, הגנים, האומנות והיופי. עכשיו כל ההדר הזה מגיע אלינו, לא רק כדי לבקר אלא גם כדי לחגוג בו את הרגעים החשובים והמאושרים ביותר בחיינו.
פברז'ה- פטר קארל פברז'ה היה אומן שיצר את ביצי הפסחא היקרות עבור הצארים של רוסיה, ומאז הפך השם לנרדף ליוקרה , פאר, פינוק והשקעה. אלה גם המילים שמתארות את "ארמון פברז'ה " שנפתח ממש עכשיו, בסמיכות לחג האהבה היהודי- ט"ו באב, והופך כל חתן וכלה, בני ובנות מצווה, וכל מי שרוצה לחגוג, לבני מלוכה.
חודש יולי כמעט נגמר וזו הזדמנות לסקור את החידושים האחרונים בתחום הקולינריה והצרכנות, מה חדש, מה מחודש, ומה מעניין .
החדשות הראשונות מגיעות מ"אחוה" שמעצבת מחדש את הטחינה הגולמית והטחינה הגולמית המלאה. אישית, אני בן אדם של טחינה גולמית, גם לשימוש כמו שהיא, נניח כרוטב על גלידה ביחד עם סילאן (מצוין !!!) וגם להכנת ממרחי טחינה, ואני אחת ששמה המון המון טחינה גולמית , קצת מים, מיץ לימון לפי הטעם, ועשבי תיבול – בעיקר פטרוזיליה וכוסברה . בצלחת אני מקשטת קצת עם שמן זית איכותי ועם פפריקה מתוקה.
במסגרת ה"בואו נביא מוצרים איכותיים כמו המקור אבל יותר בזול" של המותג הביתי של שופרסל, קיבלתי הפעם חטיפים תואמי החטיפים המוכרים – ביסלי ובמבה (היה אמור להיות אחד תואם "אפרופו" אבל לא השגתי אותו).
עשר שנים פעל סניף של "פיצה ביג אפל" במודיעין, עד שבעלי המקום החליטו שאין כמו עצמאות, וכך נולדה "כרמיז". ההגדרה- איטלקיה כשרה למהדרין, עם מנות מקוריות. כמה מקורי? מכירים עוד מקום שבו אפשר לאכול גם את המחבת של השקשוקה? הוזמנתי לבדוק.
זיתי "זיתא" הם אורח מוכר ואהוב במקרר שלנו (ועל הצלחת). בעבר כבר התנסיתי בהם ומאז הם נותרו קבועים ברשימת הקניות שלי.
זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.
"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.
המון אריזות קטנות נחתו אצלי השבוע, אז לקחתי לי יומיומיים לנסות את הכל וחזרתי עם מסקנות.
הראשונים המלוחים –
"חטיפי העמק" פותרים את בעיית ה"אוכלים עד שנגמרת השקית בלי לשים לב" בעזרת אריזות קטנות שמגיעות בתוך מארזים גדולים (וחסכוניים). במה בדיוק מדובר?