
עשר שנים פעל סניף של "פיצה ביג אפל" במודיעין, עד שבעלי המקום החליטו שאין כמו עצמאות, וכך נולדה "כרמיז". ההגדרה- איטלקיה כשרה למהדרין, עם מנות מקוריות. כמה מקורי? מכירים עוד מקום שבו אפשר לאכול גם את המחבת של השקשוקה? הוזמנתי לבדוק.

עשר שנים פעל סניף של "פיצה ביג אפל" במודיעין, עד שבעלי המקום החליטו שאין כמו עצמאות, וכך נולדה "כרמיז". ההגדרה- איטלקיה כשרה למהדרין, עם מנות מקוריות. כמה מקורי? מכירים עוד מקום שבו אפשר לאכול גם את המחבת של השקשוקה? הוזמנתי לבדוק.

זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.
"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.

אחד הערוצים הראשונים שביקשתי בטלוויזיה שלי היה "ערוץ האוכל". עד אז נאלצנו להסתפק בכל מני תוכניות בישול פה ושם, ופה היה מדובר ברצף של תוכניות, שפים, מנות, אירוחים, מתכונים, וכל חלום קולינרי אפשרי. אישית –אני לא בשלנית, והכיף שלי נגמר בלראות איך אחרים מכינים את האוכל (ואם אפשר גם לטעום אחר כך, מה טוב!). ישנם שפים שחביבים עלי במיוחד- גורדון רמזי כמובן, בגלל הקריזות החינניות, ופלויד ז"ל שהיה חוגג בכל העולם בלוויית כוסית אחת או יותר של אלכוהול, ואיך אפשר בלי אדם שמנסה לאכול את כל העולם במנות ענק אמריקאיות? . אני גם מאד אוהבת תחרויות אוכל, בעיקר במבטא בריטי כמו "תחרות האפיה הגדולה" (כולל בגרסת הילדים), ותחרויות עוגות החתונה למיניהן.

נמל תל אביב, שעת שקיעה, בריזה, שולחנות מול הים, והצללים מתארכים ככל שהשמש שוקעת. מה הולך עם זה יותר טוב מאשר כוס יין לבן מבעבע, וארוחת דגים ופירות ים?
טוב, האמת שדגים ופירות ים הולכים טוב בכל שעה, בעיקר כשמי שמטפל בהם יודע את העבודה.
"יוליה" בנמל תל אביב, על הדק, צופה לים, חוגגת עשור ולכבוד החגיגה הוזמנו לבדוק את המנות המיוחדות לאירוע, שנוספו לתפריט הרגיל והאהוב.
על הביצוע- השף רומן דיאמנט ("קורדיליה" לצד ניר צוק, "טוסי", "קמפריו" אשדוד ותפקיד של סו שף ב"בויה", שמוציא את המיטב מכל פרודוקט שהוא מקבל ליד.

כמו כל שנה, נערך אמש כנס "קולינרי 2015" בו הציגו יצרנים רבים את החידושים האחרונים של מוצריהם. בתערוכה לא היו מוצרי בשר, כיוון שהיא כשרה וחלבית, והיות ואי אפשר לסקור את הכל, בחרתי לספר על מוצרים שנראו לי מיוחדים ובולטים באופן מיוחד.
אז מה היה לנו שם?

נסיעה לאילת תמיד דורשת סיבה טובה. כי עד שכבר נוסעים כל כך הרבה זמן, או לחילופין, מוציאים הרבה כסף על טיסות, צריך להגיע בסוף למלון שיתן לנו את התחושה האולטימטיבית של חופשה, כזו שתגרום לנו לרצות ולשוב עוד ועוד לקצה הדרומי של ישראל.
אז כשחשבנו על נופש, התלבטנו לגבי המלונות ולבסוף נפלה ההחלטה- "לאונרדו פלאזה" – זאת משתי סיבות – ראשית כי בעבר התארחתי במלונות "לאונרדו" שונים בארץ ותמיד הייתי מרוצה מאד, ושנית, כי המיקום מעולה- על הטיילת מול הים.
אז יצאנו לדרך, השגנו טיסות (מצרך די נדיר אבל הצלחנו!) ונחתנו בעיר הכל כך רחוקה וקרובה בבת אחת. המרחק משדה התעופה היה קצר כך שתוך עשר דקות הליכה כבר היינו במלון.

"מיתוס גריל בר" הוא מוסד קולינרי ידוע ומוכר בתל אביב מזה 13 שנים. אחרי פתיחת סניף בניו יורק, הגיע הזמן להציע לקהל הישראלי משהו נוסף – שיהיה בדיוק ההפך – חלבי.
והיות והמלך הבלתי מעורער של המטבח החלבי הוא עולם הדגים, בתפריט של Fish Market by Meatos" " הדגים מככבים והם טריים ובשיא האיכות, כדי למצות מהם את מיטב הטעם.
השף קובי עבד, שאחראי על המטעמים ב"מיתוס" מוכיח שגם בתחום החלבי יש לו הרבה מה לומר וליצור, והוא הפך את "פיש מרקט" לפנינה יוונית באמצע תל אביב.

הסיבה הפעם לעלייה לעיר הקודש בירת מדינתנו הנצחית היתה הזמנה לבדוק את "בייגל קפה" שממוקם במושבה הגרמנית הציורית, ומוגדר כ"קפה-מסעדה-מעדניה-קייטרינג" חלבי כשר למהדרין.
תומר ושמרית תותי, קונדיטורים במקור, בעלי נסיון של 17 שנים במסעדנות באזורים שונים בארץ, הקימו מקום עם אוריינטציה אמריקאית, שם הבייגל הוא סמל (כי אין כמו לקום בבוקר, לרדת לרכבת התחתית ועל הדרך לקנות בייגל עם לקס וסלמון, או גבינה, כדי להתחיל את היום). זו גם הסיבה לשם המקום, למרות שיש בו הרבה יותר מבייגל.
בייגל קפה הינו המקום היחיד בארץ בו מוכרים בייגל אמריקאי אמיתי, ברמה בינלאומית, ולמי שרוצה משהו אחר יש ג ם פסטות ולזניות, ארוחות בוקר כפריות, ומאכלים ישראליים כמו שקשוקה.
בכלל, ב"בייגל קפה" הכל טרי והכל נעשה במקום, מהבייגל הראשון ועד לממרח האחרון. (ובמעדניה אפשר לרכוש את מה שאוהבים מהתפריט… ככה שאם יש אורחים, או לפנק את המשפחה, יש פתרון מצוין).

באבא יאגה היא מכשפה שמגיעה היישר מהמיתולוגיה הסלאבית – מכשפה מפחידה, זקנה ובעלת שיניים חדות, שמצד אחד נוהגת לחטוף ילדים קטנים (שסביר להניח שהופכים לארוחותיה) אבל גם חכמה מאד, ולעיתים נדירות, כשנחה עליה הרוח, בביתה שעומד על כרעי תרנגולת, היא מכוונת נשמות טועות.
אז המרכבה של באבא יאגה נחתה בלב תל אביב, והפכה למסעדה רומנטית, גדולה, בעלת סוגים שונים של מקומות ישיבה- בחוץ באוויר הצח או מתחת לכוכבים, בחללים שונים בפנים, כולם מעוטרים בנורות רומנטיות ובהרבה בובות של מכשפות , בין עצים מוארים או ליד קיר אורות, והכל מעביר את האורח מסע קסום באגדות אירופה, כשכמובן גם אוכל טוב ואלכוהול משובח מעצימים את החוויה.