חטיף ה"קיט קט" הקלאסי מוכר בישראל, אבל כשהוא הגיע ליפן, הוא קיבל את הטוויסטים הייחודיים המקומיים וטעמים כמו מאצ'ה, פרחי סאקורה, דלעת מתוקה ועוד, שהפכו אותו למזכרת פופולארית לתיירים. הוא גם שינה את השם ל"קיטו קאטו".
האיזקאיה- בית האוכל היפני שנפתח לפני כמה חודשים בתל אביב אימץ את שם החטיף בגרסתו היפנית כדי לסמל את הכבוד שיש למטבח לטעמים המקומיים.
פגעי הזמן לא מתדלגים על איש מאיתנו, וסימניו נראים על פנינו ופוגעים במראה שלנו ובביטחון העצמי. כולנו רוצים עור חלק וחיוני, כזה המשדר נעורים ובריאות.
עד עכשיו אחת הדרכים להלחם בקמטוטים ובפגמי הזמן הייתה באמצעות פילינג כימי, פעולה דרסטית שבה ממיסים באמצעות חומצות את שכבת העור העליונה, ויוצרים קילוף שתחתיו יתגלה עור רענן וחדש. הבעיה היא שהפעולה לעיתים דורשת הרדמה אם מדובר בפילינג עמוק וההחלמה יכולה לקחת חודשים שבהם העור אדום ורגיש, וזאת אחרי תקופת הקילוף שאורכת כשבועיים שבהם בכלל אין אפשרות לצאת מהבית מכיוון שצריכים לחבוש מסיכה ולמרוח אבקות טיפוליות.
אני מודה, אני הבן אדם הכי לא ספונטני בעולם. כל דבר אצלי דורש הכנות ותוכניות, כולל תוכניות גיבוי. אין מצב של "בא לך ניסע עכשיו לאילת"? כי לא עשיתי סקרי שווקים, אטרקציות, תיאומים בעבודה, אתם מכירים את הקטע…
אבל יש תחום אחד שבו אני מאד ספונטנית – אם בא לי לאכול משהו, בא לי כאן ועכשיו, ולחכות לא בא בחשבון.
ואחד הדברים שבדרך כלל דורשים זמן המתנה הם בצקים. צריך להכין, להתפיח, לנקות את כל הבלגאן, למי יש זמן וכוח?
ענן דקיק של קמח נישא באוויר כשהשף אקלו אבטה, בן טיפוחיו של רפי כהן, מקפל בעדינות אין קץ שכבות בצק אחת על השניה, שייפתחו באפייה למרקם קרנצ'י עדין. לצידו במטבח אמיר הרוש, יוצא הגירסה הישראלית של " MKR המטבח המנצח" ושניהם יוצרים, יחד עם הבעלים לירן צדיק, את G27 – בית קפה ייחודי ברמת חן, הכולל אפייה, גורמה ויין.
המאפים נאפים בכל יום, הכי טריים שיש – לחמי דגנים, נלסון וקסטן, פוקצ'ות, לחמניות, עוגות, עוגיות ועוד, שניתן לאכול במקום וגם לקחת הביתה.
בשעות הבוקר ניתן להינות משלל ארוחות בוקר עשירות, הכוללות מעבר לשילובים המוכרים של ביצים (המגיעות כאומלטים הכוללים שמנת) , גבינה ולחמים גם מאפים מתוקים, ממרחים ייחודים – והכל, ממש הכל, כולל אפילו הריבות, נעשים במקום.
בצהרים משתנה התפריט והופך להיות חוויה איטלקית ובשעות הערב ניתן להרגע עם כוס יין איכותית לצד מנות שף קלילות. את היינות אף ניתן לרכוש במחירים סיטונאיים משתלמים במיוחד.
זה היה לילה סתווי נעים כשהגענו לטעום את מה שיש למקום להציע, ובחרנו לשבת ברחבה החיצונית (שבקרוב תעבור לסגירת חורף). אפשר לבחור גם לשבת בפנים ולהתרשם מיצירות אומנות בסגנון פופ ארט בכיכובו של איש המונופול למשל.
פתחנו בלגימת יין משובח, המוכיח שוב ושוב כמה יינות טובים ישנם בארץ. היקב היה יקב עדולם, הסידרה "פייב סטון" והיין נשא בגאווה את השם "מוביליטי". היין היה המלצת המקום ושווה להעזר בהמלצות מכיוון שהוא היה בחירה מדוייקת לערב נעים, לצד מנות איטלקיות.
פתחנו במנת אנטיפסטי ששילבה ירקות עונתיים בתנור בתיבול שמן זית ותבלינים. היא הוגשה לצד גבינה מתובלת וקערית זיתים שאי אפשר היה להפסיק לנשנש.
לצידה הגיעה פוקצ'ה הנאפית בתנור אבן וייחודה בכך שהיא מקבלת ליטוף של דבש בחלקה העליון. קיבלנו אותה בחברת מטבל עגבניות וקערית שמן זית אבל אני בחרתי להתמקד בקערית החמאה הרכה שביחד עם הפוקצ'ה יצרה חוויה של "ארץ זבת חלב ודבש".
מתפריט הסלטים נבחרו עבורנו שניים- סלט בוראטה- מבחר עגבניות, פסטו אגוזים, בוראטה גדולה קשורה בסרט שנחתכה ושפעה מכל טוב על הירקות, ותיבול שמן זית וחומץ בלסמי.
השני היה סלט עלים- מבחר עלים, רוקט, פרי העונה (במקרה שלנו מלון מתוק), גרעיני חמניה וקרעי גבינת מוצרלה בליווי וינגרט חרדל.
שני הסלטים יכלו להוות ארוחה שלמה בפני עצמם, חומרי הגלם זעקו טריות ואת הפריכות של העלים ניתן היה לשמוע למרחוק.
כל המנות מוגשות על כלים המעוצבים במיוחד לבית הקפה על ידי קרמיקאית מומחית ומחמיאים למנות.
ואיך אפשר בלי פסטה? הפסטה של 27G מוכנה במקום ומכילה ביצים. אין לתאר כמה שמרגישים בהבדל. האיכות של עבודת היד, המידה המדוייקת, הכל מתחבר ליצירה איטלקית מענגת. הפסטה שנבחרה עבורי הייתה פסטה קאצ'יו א פפה – עם שמנת, פרמזן , ציר ירקות ובעיקר הרבה פלפל שחור שהפך אותה לעוקצנית מעט וייחודית.
לקינוח חזרנו לקלאסיקה, כוס גדולה של טירמיסו כמו בספרים, מתאים בדיוק לשני זללים חובבי מתוק אחרי ארוחה לא קטנה.
התפריט עדיין בהרצה, צפויים שינוים מסקרנים ושווה לנסות.
27G – מאפייה, אוכל, יין.
גולני 27, רמת גן
טלפון להזמנות: 03-7391658
פתוח בימים א'-ה' החל מהשעה 07:30 ועד 23:00 בלילה, בימי שישי עד שעה לפני כניסת השבת
עסקיות: בימים א -ה בשעות 13.30- 16.00 מנה ראשונה כלולה במחיר המנה העיקרית.
נגישות לנכים: יש
יש אפשרות לאירועים
כשרות: המקום כשר בהשגחת רבנות רמת גן.
הפנים הן ללא ספק כרטיס הביקור שלנו. אם בגוף עוד אפשר לטשטש דברים המפריעים לנו בעזרת ביגוד, הרי שכל זמן שאנו לא עוטות רעלות, הפנים שלנו גלויות והן גם הדבר הראשון שכל מי שפוגש אותנו רואה.
היופי של הפנים מושפע משני גורמים עיקריים – העור שלנו, והשיניים שלנו, שכן חיוך יסגיר שיניים שאינן מושלמות, ואם נתאפק ולא נחייך, גם כאן הרושם לא יהיה טוב.
אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.
הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.
הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.
בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.
את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.
כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' – בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.
הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.
הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.
התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.
פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.
הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.
עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" ' למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.
המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao – לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.
כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית. הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.
הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.
בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.
השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.
לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.
על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.
מושו- בר אנרגראונד
פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)
טלפון להזמנות – 054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),
שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,
מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.
בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.
HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.
כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.
שנות השמונים. בכל בית קפה המכבד את עצמו מציעים מנות פטריות, כשאחד הכוכבים הוא ללא ספק ה"בלינצ'ס פטריות". המתכון? לוקחים עלי בלינצ'ס, שופכים עליהן פטריות מקופסאות שימורים, מעליהן שכבה עבה של גבינה צהובה והופ- לתנור.
מי בכלל הכיר פטריות טבעיות? שמענו עליהן רק בסיפורי האגדות על היערות האפלוליים שבהם נערות יפות מראה צועדות ובידן סלסילה והן קוטפות פטריות (ונזהרות על הגמדים שגרים מתחתן..).
טוב, לא בדיוק חמישים אבל – לקראת החורף משיקים ב"אסם" שתי מהדורות מיוחדות של "אפרופו מצופה" – אפרופו שוקולד מריר ואפרופו שוקולד לבן. החטיפים מצטרפים לאח הגדול – אפרופו שוקולד חלב שהושק לפני כשלוש שנים וזכה להצלחה רבה.
כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.
היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.
כבר בכניסה למקום נדמה שעברנו בשער קסום, שהוא למעשה דלת צהובה הממוקמת במרכז העלייה לחניון הגג.
רובו של המקום הוא תחת כיפת השמיים, כשבקרוב הוא יקורה לקראת החורף, והעיצוב הוא בנושא בריכת שחיה נטושה, מה שהתבקש מצורת המקום, ומאופיין בחרסינות, סולמות ותחושת זרימה.
העיטור סביב כולל הרבה צמחייה פראית, וחפצי נוי המעלים חיוך ונוסטלגיה.
פתחנו את הערב בקוקטיילים המיוחדים של המקום. הקוקטיילים עשויים בשיטה של קלריפיקציה, כלומר מעבר של המשקה דרך צנטריפוגה והתוצאה היא משקה צלול בטעמים המקוריים, ובאותו אחוז אלכוהול, אבל קל הרבה יותר לשתייה. טעמנו ארבעה מהקוקטיילים –
"גוס אנד גראס" – על בסיס וודקה, מרטיני ביאנקו, למון גראס, רוברב וענבים, משקה קליל שפתח את הערב בצורה נפלאה, "מוחיטו סיאמי" – משקה באפיון גברי יותר, מבקרדי לבן, מנדרין נפוליאון, ליים ובזיליקום תאילנדי שנתן גוון קצת אניסי, "נגרוני רוזה" , גם הוא באפיון גברי יותר, עם בומביי ספייר ג'ין, מרטיני רוסו וביאנקו אנד ביטר, וגולת הכותרת מבחינתי – "לייפסגארדס פאנץ'"- משקה המעביר במדוייק את אווירת המקום – קאנטרי, חוף ים, סוג של "משמר המפרץ"- בשילוב של פינלנדיה בהשריית קוקוס, אפרול, אננס מותסס וליים, ומלווה בתמונה של המציל הנצחי מיטש ביוקאנן.
התפריט הוא של השף תומס זוהר, שהוא גם אחד מהבעלים ונושא ברזומה מכובד מאד של הוטל מונטיפיורי, הרברט סמואל, טאיזו ועוד הרבה שמות גדולים, והוא מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והגדול יותר הוא "מטבח סיאמי". ממלכת סיאם אמנם מוכרת לנו כתאילנד של היום אך בשיא תפארתה שלטה גם על המדינות הסמוכות – קמבודיה, סין , וויאטנם, מלזיה וכדומה, והשף זוהר הביא מנות אותנטיות ומנות בטאצ' שלו, כולל הפחתת החריפות כדי להתאים לטעם הישראלי, והחלק השני הוא תפריט "קליפורניה" שהחל כ"לייט נייט" אבל הפך לחביב על הקהל עד שהוחלט להגישו לכל אורך הערב.
בתפריט מסומנות מנות חריפות אם כי גם כאלה שלא מסומנות מעוטרות ברמה זו או אחרת של פיקנטיות.
אנו טעמנו מנות משני סוגי התפריט.
התחלנו בסשימי סיאמי – דג ים, פומלה או מנגו (תלוי בעונה, אצלנו שלטו ההדרים), למון גראס, שאלוט וצ'ילי קשיו. מנה אסטטית להפליא כשהדג מביא עימו את הטריות ואת הים, וההדרים נותנים לו את רעננות וממתנים את עוקץ הצ'ילי.
מנה רגועה יותר היתה המנה הבאה- סלט "גאדו גאדו" – כרוב סיני, גזר, נבטים, שעועית ירוקה, עשבים ארומטים, טופו, רוטב בוטנים, שומשום וביצה רכה, כשיש גם אפשרות להוסיף עוף. במטבח הסיאמי טופו איננו מרכיב רק לטבעונים אלא מככב במנות בפני עצמו. הסלט מרענן מאד.
"מסאמאן בקר" היתה המנה השלישית על השולחן, מעין טורטיות קטנות שעליהן מועמסת כמות נדיבה של לחי עגל, עם קשיו, חלב קוקוס, כוסברה וקארי שמוכן בשילוב של עשבים יבשים ומרכיבים משחתיים כמו בקארי מלזי.
נטשנו את הסכין והמזלג ועברנו לאכול בשיטת ה"לאפה". הבשר היה מדוייק, וקיבל את ליטוף הקארי בצורה מושלמת.
המנה הבאה היתה פינוק אמיתי, הבחירה שלי מכל המנות שטעמנו – שני שיפודי שקדי עגל נימוחים כמו ממתקים, עשויים עם למון גראס וסויה כהה, שהוגשו בצירוף עלי חסה וחמוצים, והמלצה לכרוך את הכל ביחד ולא לשכוח את הרוטב לצד המנה. מנה שאפשר לתאר במילה אחת – "חלום".
לסיום,כשלא חשבנו שיהיה יותר מקום, הוגשה מנה גדולה של סטייק סצ'ואן – נתח סינטה בסויה, שמן שומשום, בצל ירוק בפחם, שמן צ'ילי ולצד הכל חתיכת עצם שחיבקה בתוכה מח עצם מענג במיוחד. דרגת עשייה מושלמת, ניגודי טעמים, עקצוץ חריפות, מנה מומלצת.
בתפריט יש שלושה סוגי קינוחים , כל אחד מז'אנר משל עצמו- סטיקי רייס, פאי לימון מפורק בטעמי מתוק מלוח, ולחובבי המתוק פרנץ' טוסט עם שוקולד, שבבי קוקוס וחלב מרוכז. בחרנו במנה המעניינת יותר, הסטיקי רייס. במקור המנה אמורה להיות מוגשת עם מנגו, אך כיוון שהוא אינו בעונה קיבלנו אותה עם אננס טרי. קערה של אורז דביק אך לא עיסתי, מבושל ברוטב קוקוס במתיקות עדינה, ועליו פרוסות אננס מתוקות. מנה שבקלות אפשר לחסל ממנה קערה ולרצות עוד. אוכל מפנק.
ברגע ניגן התקליטן (חלק מצוות התקליטנים שמופיעים מדי ערב) והמוסיקה תפסה ווליום ככל שהערב התקדם.
המקום יכול להכיל 350 בליינים שמחים, והכניסה היא רק מעל גיל 24, כך שאפשר להרגיש בנוח.
בין אם רוצים לשבת עם חברים על משקה ונשנוש, או דייט רומנטי, ארוחה מסקרנת ורבת טעמים ואווירה חגיגית של חופשה טרופית בין חברים, הכל ב"קאנטרי קלאב".
הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק של country club tlv ובאינסטגרם.
"קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב.
גג הדיזנגוף סנטר.
שעות פתיחה: ימים ב-שבת מתשע בערב ועד אחרון הלקוחות.
קהל: כניסה החל מגיל 24 ומעלה, כשישנם בהחלט גם אורחים בגילאי ה50.
גישה לנכים: יש
כשרות: המקום איננו כשר
הטעמים ההודיים מככבים במנות רבות, ואחד המרכיבים הבולטים הוא רוטב הצ'אטני – רוטב המורכב מפירות ותבלינים בטעמים שונים ומהווה את התיבול של המנה במקום להוסיף כל דבר בנפרד ולהסתבך עם איזונים.
כל מה שצריך לעשות הוא לשפוך את הרוטב על חומר הגלם, בין אם מדובר במרינדה או ברוטב לבישול, צלייה או אפייה, ויש מנה מתובלת וטעימה.