בשנים האחרונות ישנה מודעות גדולה לשינוי התזונה לתזונה בריאה. רובינו משתדלים לאכול פחות כמו הומר סימפסון ויותר מנות בריאות, אם מדובר בהפחתת הסוכר ,השומן, החומרים המשמרים או המלח, ואם מדובר בהוספה של מנות בריאותיות לתפריט שלנו.
אחד התחומים שזוכה לעדנה בגלל יתרונותיו הבריאותיים הוא תחום הקטניות והזרעים, שפעם היו נתפסים כמשהו לטבעונים או למשוגעים לדבר, ועכשיו נכנסים לתפריט של כולנו ומשפרים את בריאותינו.
כשאומרים "יוון" האסוציאציה (שלי לפחות( היא של משתאות עמוסי מזון ומשקאות, כלים מהודרים , ספות שעליהם רובצים כשגברברים שריריים מאכילים אותך בענבים… טוב, נסחפתי אבל הבנתם את העיקרון- הרבה שמחה, הרבה אוכל ושתיה, מוסיקה ואורחים.
את האווירה של יוון העתיקה משחזר גיא בר לב ב"ספרטה" שנפתחה ברחוב ירמיהו 54 בתל אביב, בשני מפלסים של עיצוב יווני של פעם- כולל קסדות הלוחמים וכלי הלחימה, לצד בר מאובזר היטב ומרפסת פתוחה. בקרוב גם קומת גג שצופה על העיר תל אביב.
אחד הדברים החשובים ביותר במטבח, מעבר למקרר ולמדיח, הוא הקופסה. ליתר דיוק – הקופסאות. אותן אלה שגם משמשות לאיכסון שאריות אוכל או משהו שאמור לחכות, וגם משמשות לניוד אוכל ממקום למקום.
כל סטודנט וכל זוג צעיר מכיר את ערימת הקופסאות שמקבלים כל פעם שמבקרים אצל אמא , (ומצד שני את האכזבה כשמגיעים למקרר של השותף , רואים קופסת גלידה וכשפותחים מוצאים שם קציצות…). לשימוש הזה נעזרים בדרך כלל בקופסאות מרוקנות של גלידות, סלטים, עוגות ומה לא. מאד לא נוח, לא נסגר טוב, נרטב, בקיצור, לא פתרון טוב. (ולא תאמינו כמה שזה יכול לעצבן את אמא כשלא מחזירים לה את הקופסאות שלה…)
פורים, חג של הרבה אפיה, מה שאומר הרבה קמח. אבל מי אמר שצריך דווקא קמח לבן? אם כבר אופים, אולי נוסיף קצת בריאות?
׳הטחנות הגדולות של א"י׳ משיקה לחג פורים קמח כוסמין מלא 100% ללא צורך בניפוי שגם בריא וגם נוח לאפייה. הקמח נארז סמוך לטחינה ולאחר הניפוי באריזה בטכנולוגיה מיוחדת שמבקרת ומונעת התפתחות חרקים.
משנכנס אדר מרבים בשמחה, ומשנכנסת סלסילת ההפתעות של "שופרסל" עוד יותר מרבים בשמחה.
וזה מה שהיה שם:
אז היתה לי תוכנית מאד פשוטה- לחכות שלא יהיה אף אחד בבית ולהתחרע על המתוקים, אבל אז הגיעה המשימה "לעשות קינוח". מממתקים. אז חשבתי וחשבתי והחלטתי שהכיף הכי גדול זה להשתמש בממתקים בתור קישוט שגם מתכתב עם הקינוח, ולכן הלכתי על קפקייקס שוקולד עם קישוטים כייפים של ממתקי "שופרסל".
הנה המצרכים לקפקייקס- והם כולם, מהראשון עד האחרון- מוצרים של "שופרסל" !!
היום ראש חודש אדר, שריקת הפתיחה למבול של מתוקים שיפול עלינו לטובה לאורך כל החודש עם דגש על פורים. אחרי שימאס לנו מאזני ההמן הסטנדרטיות עם הפרג או השוקולד, נחפש אפשרויות אחרות לגיוון המאכל הפופולארי הזה, וב"תומר" מציעים לנו את חמאת הבוטנים המעולה שלהם- קלאסית או עם שברי בוטנים. ההמלצה- לערבב חמאת בוטנים עם הקונפיטורות של FRUPPA בטעמי פירות שונים, ויש את הטעם האמריקאי הקלאסי שהתחבב על ישראלים רבים.
עובדה 1- אנחנו אוהבים מתוק. נדמה לי שזה הוכח כבר מהיותנו תינוקות רכים. עובדה 2- מתוק זה לא תמיד בריא, בעיקר כשהמתיקות מושגת מהמון סוכר. עובדה 3- ילדים (בעיקר, אבל גם מבוגרים רבים) יעדיפו את שיקול ה"מתוק" על פני ה"בריא" בעיקר כשזה מגיע לכריכי בית הספר בהם "ממרח שוקולד" הוא הטעם המועדף (והורים שיתעקשו על חרובים או משהו כזה, ימצאו שהכריך נזרק והילד לא אכל כלום או קנה משהו במזנון). המסקנה- שילוב. צריך לשלב בין המתיקות לבין הבריאות.
הדברים הטובים ביותר קורים לך כשאתה לא מתכוון. כך למשל כששרון פרדני נתקלה בצעירותה בבעיות שהובילו אותה לטיפול בהילינג שעזר לה להבין מה התהליכים שהיא עוברת וכיצד לתקן אותם, היא אימצה את הדרך והלכה ללמוד ב"רידמן" עם התמחות בפסיכולוגיה טרנספרסונלית. . מהי פסיכולוגיה טרנספרסונלית? בלי להכנס להסברים מסובכים- מדובר בזרם בפסיכולוגיה שמשמעותו "מעבר לאדם"- שהוגיו העיקריים היו יונג , ג'יימס ומאסלו. הרעיון הוא שהתודעה האנושית מתפתחת ללא סוף, ולא נעצרת כשאדם מתבגר, כך שתמיד הוא יכול להרחיב את התודעה.
בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות. פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"? למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.
נתחיל מווידוי- אני ברזילאית, נולדתי ב"ארץ פירות הקפה". חלק ב' של הווידוי- אני לא שותה הרבה קפה. למעשה, אני שותה כוס אחת פעם בשבוע (!) בשביל שיהיה לי כוח ללכת לרקוד סלסה אחרי שבוע של ריצות, ספורט ואירועים עם הרבה מדי פחות שעות שינה.
אז אם כבר יש כוס שבועית- לא נעשה אותה הכי משובחת שיש?
