אורז הוא אחד מסוגי המזון הנפוצים ביותר בעולם, הוא יכול לגדול בכל מקום, אם כי בעבודה קשה ובצריכת מים רבה, והוא מהווה את המזון העיקרי של יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם.
לאורז מינים וזנים רבים הנבדלים בצורת הגרעין ובכמות העמילן שבהם המשפיעה על דביקותו והתאמתו למנות השונות.
האורז מככב במנות בינלאומיות רבות- הפאייה הספרדית, הפיז'ואדה הברזילאית, הריזוטו והארנצ'יני האיטלקים, הפילאף והאושפלאו ממרכז אסיה, ואיך אפשר בלי סושי, סאקה, ויין אורז היישר מהמזרח הרחוק?
מגוון המוצרים של "נפטון" – המתמחה בבפיתוח, ייצור ושיווק תבלינים, תערובות תיבול, ממרחים ורטבים, פשוט עושה חשק לבשל, גם לאנשים מאותגרי בישול כמוני. עם כל כך הרבה אפשרויות, קל להפוך מנה משעממת למנה טעימה ומגרה.
אורז. אחד המזונות הבסיסיים ביותר בכל העדות והתרבויות בעולם. "תה ואורז יש בסין" אומר השיר אבל מנות אורז שולטות בכל המטבחים- מהטנזיה המרוקאית, הסושי האסיאתי, הפייג'ואדה הברזילאית, הג'מבלייה מלואיזיאנה והפאיאה הספרדית, הפילאף האיראני והגרסאות המתוקות של פודינג אורז, אי אפשר לחשוב על מטבח ללא אורז.
קשה להאמין אבל כבר חלפו כמעט עשרים שנה מאז שרשת "ריבר" פרצה לחיינו עם טעמים אסיאתים המותאמים לחיך הישראלי. הסניף הראשון היה בראשון לציון ולאחריו נפתחו סניפים נוספים, חלקם כשרים ו2 סניפי סושי בר במרכז וויצמן ובדיזינגוף סנטר.
לקראת חגיגות העשרים, הסניף הוותיק ביותר בראשון לציון, שהוא גם אחד מהסניפים הכשרים, עבר חידוש ורענון גם של העיצוב וגם של התפריט.
המראה החדש של "ריבר ראשון לציון" כולל אווירה עכשווית בעזרת רצפה בגווני בטון, גופי תאורה סימטריים, דלתות ומסכי רשת המזכירים את מבנה הבתים ביפן, וכלי הגשה ייחודיים בעיצובים דמויי אבן המתכתבים עם אזורי הישיבה השונים.
החידושים כמובן לא פוסחים על התפריט ולצד מנות קלאסיות ואהובות ישנן מנות חדשות.
גולת הכותרת של חידוש המסעדה הוא חדר האירועים הפרטי בקומה נפרדת, המסוגל לארח בנוחות עד חמישים אורחים, כולל סדנאות יפניות או הודיות.
פתחנו את הערב ב"ריבר" בקוקטיילים מן הבר, וכיאה לקו המנחה אותנו של "שילוב קלאסיקות וחידושים" טעמנו את ה"אפרול שפריץ" הקלאסי, ולצידו "הוואי מאמא" המתקתק שהביא את האווירה הטרופית.
את הארוחה פתחנו בתאילנד פינת ראשון לציון עם משקה ממגוון המשקאות הקרויים על שם אתרים אהובים כמו קוסמוי וקופיפי. הבחירה שלי היתה "קופנגן" על בסיס מלון קוקוס. המשקה היה סמיך ומרענן במיוחד, והשלים את סלט העוף התאילנדי שהיה קערה עמוסת כל טוב- ירקות, כוסברה ונענע, פרגית, צ'ילי ליים וקריספי שאלוט. הכל קצוץ קטן קטן ועושה שמח גדול גדול. מנה מרעננת ביותר, אפשר היה לאכול קערה כזו לארוחת צהרים.
אי אפשר להגיע ל"ריבר" ולא לטעום סושי, ואנחנו הלכנו על שניים מהמיוחדים – "סלמון צ'ימיצ'ורי" – עם אבוקדו וצ'ימיצ'ורי פונזו, וKINGO – שחיתות של כבד אווז, שיטאקה בטריאקי, אספרגוס, בצל ירוק, פנקו בטטה ואיולי כמהין. יוקרה פוגשת טעם. סושי כבר הפך למנה כמעט עממית בישראל, ילדים אוחזים במקלות אכילה כאילו נולדו ביפן וזו תמיד חוויה מלבבת לטעום סוגי סושי שיוצרים חווית אכילה וטעמים חדשה.
לסיום החלק הראשון של הערב טעמנו גם את אחת הקלאסיקות של "ריבר" – סלט ה"סום טאם" – פאפייה, מנגו ירוק (בעונה), בצל סגול ונתחי דניס פריך בתיבול עשיר טעמים של כוסברה, נענע, צ'ילי וליים. לי, כפולניה קלאסית הסלט היה לי חריף וצוות המקום אישר לי שבהתאם למדיניות התאמת המנות לחיך הישראלי, שמתקשה לעיתים להתמודד עם החריפות התאילנדית המקורית , ניתן לשחק עם דרגות החריפות בהתאם לסועד.
למנות עיקריות הזמנו מנה אחת קלאסית ממחלקת "גריל אורז" – "עוף קשיו" – נתחי עוף מטוגנים עם בצלים, פטריות, בצל ירוק, גמבה, קשיו וקרמל למון גראס בשביל הטאצ' המתקתק. המנה הוגשה עם אורז מעוטר בנצנוצי ביצה, מנה עשירה וקלילה עם שילבים מוכרים. המנה החדשנית יותר שהזמנו הייתה ממחלקת הווק בתפריט – "פאד סי יו" – אטריות אורז, פילה בקר (בנתחים מכובדים מאד בדרגת צלייה מצויינת), פטריות שיטאקה ושמפיניון, ושאלוט קריספי. מנה מכובדת בגודלה, משביעה ומגוונת מרקמים.
בתפריט הקינוחים מופיעים קינוחים שאינם קשורים בהכרח לאסיה כמו קרם ברולה או וופל בלגי. בחרנו מהם שניים – "כדור קוקוס" – סורבה קוקוס עטוף בשבבי פקאן מזוגג ברוטב מייפל ו" עוגת פאדג'" ביתית ונימוחה ללא קמח, רק שוקולד.
הבחירה שלי מבין השתיים היייתה זו עם הקוקוס קודם כל בגלל הקו המנחה של ארוחה אסייתית שאליה הקוקוס מתחבר יותר מאשר שוקולד, ושנית כי לפאדג' השוקולד העשיר הצטרפה גלידת ווניל שעקב כשרות המקום היתה פרווה, מה שפחות מועדף עלי. מבחינתי העוגה יכלה לעמוד בזכות עצמה על כל השוקולדיות הניגרת שלה.
סיימנו בספל אספרסו וקנקן תה שאף הוגשו בכלים תואמים לאווירת המקום והעיצוב.
"ריבר" – מסעדה אסיאתית
סחרוב 26 ראשון לציון
שעות פתיחה – ימים א-ד: 12:00-24:00
ה: 12:00-01:00
ו: 12:00-חצי שעה לפני כניסת שבת
חצי שעה מצאת שבת-01:00
גישה לנכים: יש
עסקיות : יש
אירועים: עד 50 איש בחלל ייחודי נפרד
משלוחים: יש
כשרות: המסעדה כשרה.
על המדפים בסופרמרקטים יש בערך מליון סוגי מעדני חלב – לילדים, למבוגרים, בטעמי שוקולד או פירות, חמצמצים או בטעמי עוגות, בתוספות כיד הדמיון – חתיכות פרי, גרנולה, ממתקים, שוקולדים, הכל שם. הבעיה עם מעדן חלב ממוצע הוא שהוא לא משביע, אין לו את תחושת ה"אוכל" אלא יותר הוא נשנוש נחמד.
"מולר" טורפת את הקלפים עם "מולר RICE" שהוא פחות מעדן ויותר דייסת אורז קרירה.
המושג "תינוק" לא היה כל כך רלוונטי בבית שלי ב23 השנים האחרונות, ה"ילד" בן 25, נכדים עדיין אין (NOTE TO SON – בלי לחץ…) ולכן אם אני מקבלת להתנסות מוצר לתינוקות, מה שאני יכולה לעשות זה להתנסות בעצמי.
ווידוי קטן – גדלתי בבית פולני. כן, אף אחד לא מושלם , גם האוכל הפולני עליו גדלתי, שנדמה לי שכבר סיפרתי על דרכי הבישול שלו שבעיקר כללו וידוא הריגה לעוף על ידי בישולו למוות .
דווקא בגלל זה אני מאד מודעת לחובה שיש לכל מי שרוצה ליצור אוכל טעים, שיהנו ממנו, ולא רק "יאכלו כי רעבים". והסוד לאוכל טעים הוא חד וחלק- תיבול. חלפו הימים שכל מה שהכרנו היה "מלח ופלפל" ורוטב היה בדרך כלל מילה נרדפת ל"קטשופ". היום אנו מכירים ורגילים למגוון רחב של טעמים ופרודוקטים שעוזרים לנו להכין אוכל מתובל היטב, טעים וכייפי, שאוכלים גם בשביל ההנאה ולא רק למען הרעב.
מארזים הם תמיד דבר כייפי כי הם חוסכים זמן והתרוצצות. הכל על המקום, הכל מסודר.
בGREEN – מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" ארזו ארבעה דברים טובים בקופסה אחת , כולל חוברת מתכונים, כדי שנוכל להרכיב המון ארוחות טובות ובריאות. במארז, שמחירו 29.90 שקלים, יש גרגרי חומוס, עדשים אדומות, בורגול ואורז מלא עגול – כולם אורגניים.
וככה זה נראה מבפנים –
האריזה האחורית מספרת לנו שהקטניות האורגניות נאספות מיצרנים מכל רחבי העולם, שעובדים רק בשיטות מסורתיות, בלי להוסיף כימיקלים, הורמונים, דשנים והדברה, מה שמבטיח מוצר טהור , נקי ובעיקר- בריא כבר אמרנו?
אספתי היום את המארז, ואנחנו מתכננים על האורז, העדשים והחומוס לארוחת סוף השבוע. מה שלא יכלתי להתאפק הוא הבורגול שיחד עם עגבניות, בצל, עלי תיבול כמו פטרוזיליה, נענע וכוסברה (הרבה!!), לימון (גם כמיץ וגם כקוביות קטנטנות), וכמובן חמוציות (של שופרסל – המחיר הכי טוב והטעם משובח), ביחד עם שמן זית, מלח ופלפל ועוד טיפה לימון, היו ארוחת הערב שלי בצורת "טבולה".
(אגב, זה שמדובר במוצרים ממחלקת הטבע, היה תירוץ בשבילי לצלם אותם בתמונה העליונה עם עציץ משונה ביותר שאמא שלי הביאה…)
בחוברת יש מגוון מתכונים, יכול להיות שנעתיק משהו משם או נאלתר משהו לבד, בכל מקרה, זה יהיה סופשבוע בריא!
טוב, לא בדיוק, אבל הכותרת התחרזה לי כל כך יפה שהייתי חייבת.
אז קיבלתי שתי חבילות של המוצר החדש של "סנפרוסט" – אורז קפוא בשני טעמים – אורז מהיר הכנה עם ירקות (אפונה וגזר) ואורז מג'דרה.
נתחיל מהסוף- הבן שלי מת על מג'דרה. פעם הוא היה קונה את השקיות שצריך להוסיף להם מים בסיר ולבשל, כי הוא טען שזה יותר טעים לו מאשר המג'דרה שאני הייתי מכינה "מההתחלה" – כלומר עם אורז ועדשים וכל התיבול הנדרש.
אחרי שהפסקתי להעלב מכך, דווקא ראיתי את הצד החיובי- ההכנה קלה יותר.
עדיין , גם עכשיו, כשהילד כבר בגיל שבחוגים מסויימים כבר היה נשוי עם איזה שניים שלושה פעוטות, (ואיזה מזל שאנחנו לא בחוגים האלה), הוא עדיין לא אחד שיתחיל לבשל לעצמו, גם כשהוא חוזר מורעב מהעבודה או הלימודים.
לכן מילת הקסם שמשכה אותו הופיעה בהוראות ההכנה של האורז, וזרחה לו ככה מתוך העטיפות – "מיקרוגל". – מתכון של עשר דקות ברוטו, (כולל חיפוש קערה מתאימה), וממשהו קפוא, למשהו טעים. מה שיותר יפה זה שבגלל שזה קפוא, זה יכול להשמר זמן ארוך בפריזר ואז הוא יכול לשלוף ארוחה ברגע שירצה.
אז הכנו את שתי השקיות – בעזרת ההוראות של המיקרוגל. חשוב לציין שמאד סמכנו על המנות האלה כי מדובר היה בסופשבוע, ואם זה לא היה יוצא טוב, לא היה לנו מה לאכול יומיים (אבל, היי, יש בקבוק וודקה בפריזר, אז אולי אפשר להסתדר בכל זאת?)
(בתמונה למעלה – האורז שיצא מהשקית, לפני הבישול).
המסקנות שלי –
האורז יצא מצוין. עשיתי לפי ההוראות המדויקות במיקרו גל, ובדיוק אחרי שמונה דקות בישול, עם ערבוב באמצע, המנה היתה מוכנה. האורז יצא אחד אחד, הירקות רכים אבל לא מושי , הכל מצוין. אימצתי את הרעיון, בעיקר בשביל הבן שכלי הבישול העיקרי שלו הוא המיקרוגל.
(בתמונה למעלה- המנה המוכנה. הכמות שבתמונה היא מחצית ממה שיש בשקית).
בהוראות על העטיפה היה כתוב "להוסיף תבלינים". שמתי מלח אבל זה לא היה מספיק, אז אחרי שהיה מוכן, שמתי מלמעלה רוטב צ'ילי מתוק כמו שאני אוהבת.
רק הערה אחת – על העטיפה כתוב "3-4 מנות". מהכרות עם ההגדרות האלה, הן אף פעם לא נכונות ואסור לסמוך על זה. אם רוצים לחלק לשלושה או ארבעה , סביר להניח שכל אחד יקבל כף בלבד. מבחינת הכמות, יצאה לי כמות לשני אנשים גג, וגם זה כתוספת ליד עוד משהו (במקרה שלי סלט).
הירקות הם איכותיים, טריים בלבד (לא אבקות ולא מיובשים) והמוצרים הם דלי שומן ודלי מלח, לא מכילים חומרים משמרים, מונוסודיום גלוטומט או צבעי מאכל. כשר פרווה.
להשיג בכל רשתות השיווק.
