ארכיון תגים | איכות

איגרא רמא – נותנים כבוד לירקות!

ב"איגרא רמא" התל אביבית החדשה, רק ארבעה חודשים וכבר מלאה עד אפס מקום, החליטו לתת כבוד לירקות . הירקות מובאים למסעדה היישר מהחקלאים בשדה, ללא תיווך של ספקים, בשיא הטריות והאיכות, והתפריט, שמודפס פעמיים ביום כדי שיהיה מעודכן, מציג מנות ירקות מגוונות לפי התוצרת האיכותית, העונתית והטובה ביותר,

זה לא סוד שהירקות הנמכרים ברשתות השיווק עוברים תהליכים רבים שאולי מאריכים להם את חיי המדף, אבל מעלימים את הטעם בדרך. אין אדם שלא מתגעגע לירקות של ילדותו, על ניחוחם, טעמיהם, הפריכות והמרקם.
לעיתים נדמה שהתרגלנו לכך, ואם אנו אוכלים ירקות זה בדרך כלל כתוספת למשהו, ולא כמוקד הענין, ולכן משקיעים בהם פחות מבחינת ההכנה וההגשה.

ב"איגרא רמא" נותנים כבוד לירקות, כמעט ממציאים אותם מחדש. הגישה הזו ננקטת גם כלפי תוצרת הים, דגים ופירות ים שמובאים היישר מהרשת אל הצלחת, במנות "עירומות" – מנות שאין בהן שום דבר מלבד הדג או פרי הים, להבליט את יופים, טעמם, איכותם וטריותם.

גם בנושא המשקאות הגישה היא לתוצרת מקומית ותפריט היינות והאלכוהול כולו מבוסס על תוצרת הארץ, בדגש על יקבים קטנים כמו כרם שבו, כרם שיזף, פלדשטיין, סוסון הים ועוד. מתוך התפיסה הזו אין במקום משקאות קלים דוגמת קולה או ספרייט.

הסקרנות הובילה אותי להתנסות בתפריט של "איגרא רמא" כי מה כבר אפשר לעשות עם ירקות? את התשובה מספק השף ענר בן רפאל, שבונה מנות ייחודיות, מצולחתות לעילא, הנותנות כבוד לחומר הגלם.

פתחתי את הערב בסיידר אגסים של "חמוטל ותומר", יצרני סיידר ומיצי פירות מפירות איכותיים שנשרו בקטיף או לא היו "יפים מספיק" בשביל רשתות השיווק. הסיידר היה מרווה ושבעת אחוזי האלכוהול שלו עשו סיפתח מצוין להמשך.

המנה הראשונה היתה מה"עירומים" – סשימי אינטיאס (שמגיע לפי משקל), לצד קנקן זעיר של שמן זית, פרוסת לימון ופלפל חריף. הרעיון הוא שכל אחד יכול "להלביש" את הדג כרצונו. מאחר והמנה היא "עירומה" גם אין היכן להסתתר, והטריות ממש זועקת מתוך הדג.

בקערית עגלגלה הגיעה מנת "צזיקי צנוניות וג'ינג'ר". יש אפשרות להזמין גם לחם ולהשתמש בצזיקי כממרח, אני העדפתי לוותר על הלחם ופשוט לאכול בכפית. למעשה מדובר על גירסה שונה של הצזיקי הקלאסי שעשוי מיוגורט ומלפפונים חתוכים. המרקם מפתיע בהתחלה אבל עוקץ הג'ינג'ר וחרפרפות הצנוניות יוצרים חוויה חדשה.

המנה הבאה היתה מנת הדגל של המסעדה "ירקות עונתיים על יוגורט". המתכון הוא פשוט – לוקחים את כל הירקות שיש במלאי, חלקם במצב חי, חלקם מאודים או מבושלים, כל מה שיוציא מהם את המיטב, ביחד עם אגוזי פקאן קצוצים, ומניחים על יוגורט המתובל בזעתר וסומק, כשהוראות האכילה הן ההפך מסלט ואומרות "לא לערבב!" במקום זאת צריך לדחוף את הכף לתחתית הקערה ולהרים עליה בכל פעם ירק אחר, העטוף ביוגורט. התוצאה היא חגיגה של רעננות, פריכות שאין דומה לה, ובעצם לא רק שכל נגיסה היא אחרת, גם אם נגיע בכל יום אחר בשבוע למסעדה, נקבל מנה שונה. למרות שלא הזמנו לחם שילווה את הארוחה ,זה לא מנע את ניגוב התחתית מכל הרוטב שנשאר באמצעות הכף.

אחרי סלט קריר, המנה הבאה הייתה חמה היישר מהתנור – כנאפה קישואים וגבינות, שהוגש ביחד עם סלט קישואים, מיזונה ויוגורט מתובל. מנה נדיבה של כנאפה פריכה ובתוכה אוצר לוהט של גבינות. את הלהט אפשר היה לאזן עם הסלט שבו כיכבו קישואים נאים. היוגורט שהוגש בצד איפשר שליטה על הכמות שנלוותה לכל ביס.

בקערה נוספת הגיעה מנת נשנוש מבחינתי ,קלמארי על הפלנצ'ה, שכן, כשמה כן היא, ערימה של קלמארי שהוקפצו והוגשו. כל שנלווה אליהם היה פרוסת לימון. וגם לא היה צריך יותר. בדרך כלל אנחנו רגילים לקלמארי מצופה בפירורי לחם או משהו דומה, אבל ב"איגרא רמא" נצמדים למסורת העירום, ומספקים את טעמי הקלמארי נטו.

המנות הבאות המשיכו והוכיחו שניתן להכין מירקות מנות מרתקות ויפיפיות – כשהראשונה היתה עגבניה מטוגנת בציפוי פירורי לחם, לצד גבינת עיזים "של נינה" המיוצרת במיוחד למסעדה ומוגשת חמימה, ושתיהן שוחות בתוך מרק עגבניות קר עם צ'ילי. הניגודים הרבים של המנה , הלכאורה מאד פשוטה, היו מרתקים – החום מול הקור, הפריכות של הקראסט מול רכות המרק, חלביות הגבינה מול האדמתיות של העגבניה.

המנה השניה היתה מה שמכונה "אוכל מנחם" – קולורבי צלוי ברוטב חמאה, מרווה ויין לבן. בדרך כלל קולורבי מופיע בתפריט כירק של סלט בצורתו הקשיחה, ואילו במנה הזו הקולורבי היה רך כמו תפוח אדמה במדורה, ואם לא הייתי יודעת באיזה ירק מדובר, לא היה שום סיכוי שאזהה אותו.

הקינוח היה לא קשור לנושא, אבל כמו שאמר שף ענר "הייתי מוכרח" , והמדובר היה בבסבוסה, שכמובן חייבת להגיע עם טוויסט. על הצלחת היתה פרוסת מאפה גדולה, מספיקה לשני אנשים לפחות, עם שכבה עבה ונדיבה של קרם המורכב מיוגורט שהוקצף עם שמנת מתוקה וצומצם לכדי מרקם סמיך ומעל קיבל זרזיף של דבש ולואיזה. המתיקות היתה מאד עדינה, קפה קטן ליד והפינה נסגרה.

 

איגרא רמא

ברנר 2 תל אביב

טלפון:  03-7787533

שעות פתיחה: א-ה 12.00-16.00 , 19.00-23.00

ו – 12.00-16.00

שבת סגור

גישה לנכים: לחלל הפנימי

מתאימה ל: צמחוניים, טבעוניים (ניתן לטבען גם מנות שאינן כאלה במקור), ילדים ומשפחות., וכמובן הציבור הרחב.

כשרות: לא כשר

קמח כוסמין מלא "תבואות" – לחג שמח ובריא

 

20190302_080823

פורים בפתח, מה שאומר מכת סוכר היסטרית, המון פחמימות ותיכף פסח בפתח וגם הוא לא קוטל קנים.. איך בכל זאת נכניס קצת בריאות לכל זה? בעזרת "קמח כוסמין מלא" של "תבואות" – שמתאים לכל אפייה- מאפים מתוקים ומלוחים, עוגות, עוגיות וכמובן אזני המן.

להמשיך לקרוא

שמן זרעי פרג- הסלט בגרסת הגורמה.

 

20190302_080724

פורים בפתח, ואחד המאפיינים שלו הוא פרג. אנו רגילים למצוא אותו באזני ההמן ובעוגות פרג, אבל מסתבר שיש עוד הפתעות ואחת מהן היא שמן פרג.

ומי מפתיע אותנו? מותג מזון הבריאות GREENY שמביא לנו חידוש – שמן פרג בכבישה קרה, עם שפע ערכים תזונתיים.

להמשיך לקרוא

Schär – המוציא גלוטן מן הלחם.

 

20190224_164953

ריח של לחם טרי לא דומה לשום דבר, הוא מגרה, הוא נותן אווירה של חום ושל בית, הוא הבסיס. הבעיה של אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן היא שקשה מאד למצוא תחליף ללחם "אמיתי".

עכשיו מביאה לנו חברת Schär לחמים חדשים ללא גלוטן שמוכנים לאכילה ללא צורך בהקפאה, ללא לקטוז וללא חומרים משמרים. על הדרך יש גם שפע של סיבים תזונתיים.

להמשיך לקרוא

אייבי – ים של טעמים

 

BeFunky-collage (3)

 

לאורך שנות השבעים והשמונים שידרה תחנת "קול השלום" מספינת השלום של אייבי נתן אשר זכתה לפופולאריות רבה בזכות מוסיקה חדשנית לאותה התקופה ובזכות מגישים דוברי אנגלית שהביאו ניחוח בינלאומי לישראל ומסרים הומניטריים כמו קריאות לאיסוף מזון לילדי אפריקה שסבלו מרעב. המשפט החוזר של התחנה היה "מאי שם במזרח התיכון".
זאת ההשראה שניצתה בליבו של השף אסף דוקטור כשהקים את "אייבי"- מסעדת פירות ים ודגים ים תיכונית. דוקטור החליט לקחת את קונספט מסעדת הדגים קדימה ולשם כך בנה גריל עץ ענק לרוחב כל המטבח הפתוח, ועליו מתרחש כל ה"אקשן" – הפרודוקטים הטריים הופכים למנות מרתקות, כשבתהליך ההכנה ניתן לצפות מכל זווית משולחן הבר המקיף את הטבחים.

השעה כבר היתה שעת ערב כשהגענו אל המסעדה. מבין שלושת אפשרויות הישיבה – על הבר המשקיף אל עבודת הבישול, ברחבה הפנימית או ברחבה החיצונית המקורה והמחוממת, בחרנו בשולחן ממש בלב המסעדה.

המוטו של המסעדה הוא להשתמש בחומרי גלם ישראלים ובעקבות כך תפריט היינות משופע ביינות ישראלים איכותיים המוכיחים שוב כי תעשיית היין בארץ משגשגת וזוכה בפרסים בתחרויות עולמיות.

בחרתי בקוקטייל "נגרוני" שכלל ג'ין, קמפרי וורמוט, לפתיחה מלבבת של הערב.

לצד האלכוהול הגיעו צלחות נשנושים מקטגוריית "קטנות"  – "פאבה" – הגירסה היוונית לחומוס, העשויה מאפונה צהובה יבשה, "איקרא" קלאסית ורדרדה ו"צלחת חריפים" שהיוותה סוג של אתגר מכיוון שכללה רמות שונות של חריפות, מחריפות עדינה יחסית בחלק של חמאת הסחוג, דרך אריסה ופלפלים חריפים, ועד למכת הפטיש המכונה "פלפלים מותססים" לאמיצים בלבד. כל אלה הוגשו עם לחם טרי וחם.

בתפריט ישנם כמה סוגי סלטים, שמתוכם נבחר עבורי "סלט רשד" שכלל מלבד הרשד גם צנון, הדרים ופיצוחים. בדרך כלל אני לא נוטה לאכול יותר מדי סלט במסעדות כדי לא לתפוס מקום של "מנות אמיתיות" אבל במקרה של סלט הרשד של "אייבי" היה קל מאד לחסל את כל הקערה, מכיוון שהוא היה טרי, מגוון ובעיקר נתן כבוד לחומרי הגלם ואיפשר לטעמיהם לבלוט בלי להתכסות ביותר די רטבים.

נציג הים הראשון היה "פורל מעושן" – שהוגש בליווי קרם פרש, סלט שומר, נענע ותפוח ירוק. למרות שהכיוון של המסעדה הוא ים תיכוני, לי המנה הזכירה דווקא טעמי ילדות של בית אשכנזי, בגירסה יוקרתית. הפורל עושן בעדינות ולוטף על ידי קרם פרש. התפוח הוסיף את הקראנץ' והרעננות הושלמה על ידי השומר והנענע.

לחובבי הארטישוק מתאימה המנה הבאה שהגיעה לשולחן, מנת ארטישוק שלם צלוי בגריל לצד איולי בוטרגה. זו הייתה מנה שדרשה יותר עבודת ידים ופחות נימוסים, ומיצתה עד תום את טעמי הארטישוק.

הגיע העת לפירות ים, ובמקרה שלי אלה היו שרימפס קריסטל ששופדו על ענף שומר בר, עשבי תבלין וצ'זיקי של יוגורט יווני. חמישה שרימפס עסיסיים משופדים, שהגיעו עם ההמלצה לקחת מעשבי התבלין, ולארגן מעין "לאפה" קטנה עם מריחה של היוגורט ועטיפה של השרימפס, ואז הכל ביחד לביס מענג.

המנה האחרונה לפני הקינוחים היתה מנה שאם אני הייתי נותנת לה שם, זה היה "מנה של אל תביאו בן זוג לחלוק , עדיף לקחת הכל לעצמכם" אבל בפועל היא כונתה "פילה פלמידה לבנה". הפילה הוגש עם קרם תפוחי אדמה, רוטב חמאה חומה, שום ולימון. הצילחות מאד נקי, דג לבן על חמאה בהירה עם פירה לבן. רק כשאוכלים מבינים את ה"צבעוניות" של הטעמים אם אפשר לכנות זאת כך. הדג היה רך וענוג, הפירה היה חלק להפליא וספג את טעמי החמאה וזה היה רגע של ריכוז נטו. את שארית הרוטב ספגתי עם הלחם שהוגש בתחילה, והצלחת נוגבה עד הטיפה האחרונה. אם אתם מגיעים למסעדה ויש לכם זמן רק למנה אחת, זו ללא ספק זו, מנה שכבר מזמן לא טעמתי כמותה.

בתפריט הקינוחים מוצעים ארבעה, חלקם קלאסיים כמו בוואריה של פעם, וחלקם נועזים יותר, כמו יוגורט יווני  עם דבש, צנוברים וזעתר. ישנו גם קינוח נטול לקטוז.

בחרנו בשניים – הבוואריה הקלאסית, שכמו מנות אחרות בתפריט, מוכרת אבל בחמש רמות מעל מה שנפוץ למצוא, ומנת שיפודי מרשמלו, כי בכל זאת אנחנו במטבח עם גריל ענק, על קרם לימון, שברי עוגיות ושוקולד לבן. המרשמלו היה סוג של חזרה לילדות בסגנון מבוגר, והמתיקות הנמסה שלו קיבלה את הניגוד בעזרת קרם הלימון החמצמץ. רעיון מתוק תרתי משמע.

בצאתי מהמסעדה, בשעה די מאוחרת בערב, עדיין השתרך תור ארוך של אורחים שביקשו להתנסות ולחוות את "אייבי".

"אייבי" – דגים ופירות ים.

כתובת: לינקולן 16 תל אביב

טלפון: 03-7775161

שעות הפתיחה: ימים ב-ש 18.00-00.00

מתאימה ל: חובבי דגים ופירות ים, חוגגי אירועים, הרפתקנים קולינריים, זוגות רומנטיים בכל הגילאים.

גישה לנכים: יש

דילים מיוחדים: בימי שישי מ12 בצהרים יש "אלכוהול, ניגובים וניגונים"  הכולל מבצעים מיוחדים ואווירה.

המסעדה איננה כשרה.

 

"צור עולם של יין" מציגים – KFWE- תערוכת היין הכשר השנתית הגדולה בעולם.

1 (3)

(בתמונה מימין- ישראל גוטסדינר – מחצית מ"צמד רעים" המיתולוגי, מרים כוסית בתערוכת KFWE).

אולם "טראסק" התל אביבי לבש השבוע חג עת נערכה בו תערוכת היין הכשר הגדולה בעולם, אירוע הKFWE  – Kosher Food & Wine Experience של "צור- עולם של יין" – חברת היבוא הגדולה בארץ ליינות ואלכוהול כשרים.

האירוע התקיים זו הפעם השמינית, במיוחד לקראת חגי פורים ופסח בהם יינות משובחים מככבים, ובמקביל גם בחמש ערים ברחבי העולם- ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון ופריז.

בתל אביב נהנו כ1500 אורחים ממגוון אדיר של כ180 סוגי יינות, ממעל 40 יקבים, וכן ליקרים, קוקטיילים ומשקאות אלכוהוליים שונים. כל הטעימות לוו בהסברים של הייננים .

היינות שהוצגו, כולם מקטלוג 2019 של "צור – עולם של יין" , הגיעו מכל העולם – צרפת, ארצות הברית, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, ניו זילנד, הולנד ועוד, וכמובן גם נציגות ישראלית מכובדת.

להמשיך לקרוא

יש נקניקיה ויש "פאט דוג"!

 

BeFunky-collage

אם נחשוב על אסוציאציות שנקשרות לנו למילה "נקניקיה" ושם של מקום, נקבל הקשרים שונים – אם נחבר "נקניקיה" ו"ברלין" נקבל בדמיוננו נקניקיה שמנה ועסיסית, בדרך כלל ביחד עם בירה טובה, והחיבור לניו יורק ייתן לנו נקניקיה בלחמנייה במשחק של ה"יאנקיז" למשל. אבל מה עם ישראל?

בישראל קשה למצוא נקניקיות איכותיות ובדיוק לכאן כיוון אלעד אמיר, לשעבר דייל ב"אל על" שטעם נקניקיות בערים הגדולות בעולם והחליט שאין סיבה שבישראל לא ייהנו מהטעמים והאיכות. הוא בחר ספקים שמכינים עבורו במיוחד נקניקיות מבשר בקר, עוף, לבן ואפילו טבעוניות מחלבון אפונה, ופתח רק לפני כשנה את "FAT DOG" בתל אביב, ששוקקת מאז חובבי נקניקיות מכל הארץ.

הנקניקיות מלוות בלחמניה רכה מיוחדת, ובמגוון ענק של תוספות כך שניתן להגיע כל יום ולטעום בכל יום קומבינציה אחרת של טעמים לחוויה חדשה.

כשנכנסים ל"פאט דוג" מגלים את האפשרויות השונות ובוחרים עד כמה רוצים להתפרע. הבחירה הראשונה היא סוג הנקניקיה, ואחריה משקלה, שכן יש בגדלים של 100 גרם למי שפחות רעב (או לילדים) ו180 גרם למי שמבין ענין. אחר כך מגיע שלב הרטבים, חריפים או לא חריפים, קלאסיים או בעלי תעוזה. השלב הבא הוא השלב המעניין ביותר – התוספות. חוץ משוקולד נראה שיש את כל מה שאי פעם בן אדם ירצה- שעועית צ'ילי חריפה (תאמינו לי חריפה. מאד.), גאודה, אננס צ'ילי, ברביקיו חם, בייקון, פלפל חריף, בצל יבש מטוגן, ביצת עין, כרוב כבוש חם (שוס!) , מלפפון במלח והיד עוד נטויה.

אני החלטתי ללכת על "תכין לי את המומלצת שלך, בלי חריף" ואלעד התחיל את מופע היחיד שלו, כשהוא מניח נקניקיה לבנה שמנמנה וחייכנית בתוך לחמניה רכה שחיבקה אותה בחום ואז מתחיל להוסיף את הרטבים ואחריהם תוספות כמו אננס שהוא קירמל במחבת קטנה וסיים בעזרת ברנר, בצל, ועל כל הערימה גבינה מגוררת שגם היא זכתה להקרמה ועטפה את כל התכולה בקסם הזה שרק גבינה מותכת יכולה לעשות.

אני אולי נראית בחורה עדינה וענוגה אבל הצלחתי לתת את הנגיסה הגדולה שאיפשרה להנות מכל הקומבינציה ביחד, הלחמניה, הנקניקיה והתוספות. המסקנה שלי- השלם גדול מסך חלקיו, שכן השילוב היה מרתק, הכיל מגוון של טמפרטורות , דרגות מתיקות או חרפרפות, בשריות הנקניקיה ורכות הלחמניה. רכנתי מעל המגשית כדי לא לפספס אף מרכיב והתענגתי לי בשקט.

בן הזוג, בחור נימוסי יותר, בחר במנה שמוגשת בצלחת – נקניקיית קארי בסגנון גרמני עם תוספות בצד ומזלג קטן . גם איתו לא היה מה לדבר עד שלא רוקנה הצלוחית.

כמובן שלא שכחנו לטעום גם את נקניקיות הבקר שהייתי עושה עליהן מנוי שנתי, ונקניקיות העוף ששוברות את הסטיגמה שמדובר במנה רק לילדים .

המסעדה פתוחה בשעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה כך שהיא מעולה כשמתחשק משהו טעים לפני או אחרי בילוי.

ב"פאט דוג " הנקניקיה באשר היא, מקבלת הרבה כבוד (וטעמים!) במחיר הוגן מאד, ובשירות אישי ולבבי.

"פאט דוג" מזללת נקניקיות

החלוצים 1 תל אביב.

שעות הפתיחה –

א'- 17.00 – 02.00

ב' – ד'  – 17.00 – 03.00

ה' – 17.00 – 04.00

ו' – 20.00 – 04.00

ש' – 19.00 – 02.00

מתאימה ל: כל הגילאים, ויש גם נקניקיה טבעונית.

גישה לנכים – יש

מספר הטלפון – 077-2145250

מחיר ארוחה ממוצעת  – כ30 שקלים , ויש גם דילים מתחלפים.

המסעדה איננה כשרה.

 

 

"מעדני יחיעם" – 100% נקניקיה.

 

20181223_181915

"אוהבים נקניקיות"? שאל הקומיקאי בתוכנית בידור פופולארית. אז התשובה היא "כן" – נקניקיות פופולאריות בקרב כל הגילאים, מנקניקיות פשוטות עבור הילדים, ועד נקניקיות מסוגי בשר שונים ותיבולים שונים עבור המבוגרים במגוון דרכי הכנה.

עד עכשיו כל נקניקיה שהכרנו הכילה חומרים משמרים, אבל עכשיו מגיע החידוש של "מעדני יחיעם" – בפעם הראשונה בישראל, נקניקיות ללא חומרים משמרים כלל.

להמשיך לקרוא

אגאדיר פולג- סניף חדש, תפריט חורף חדש!

כשאומרים לי שהמבורגר מסוים הוא "אחד מעשרת ההמבורגרים הטובים בעולם" (לפי "ביזנס אינסיידר"), וכשרשת זוכה בפעם העשירית ברציפות בתואר "ההמבורגר הכי טעים בתל אביב" ("טיים אאוט") אז ברור שאני חייבת לבדוק במה מדובר.

להמשיך לקרוא

מלון MEDI TERRE נתניה- חוויה יוקרתית לכל החושים

אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ובמלון "מדיטרה" בנתניה לקחו את המשפט הזה עד הסוף ואין פרט שלא תוכנן במדויק לחוויה המקסימלית של האורח.

נתחיל במיקום – בלב הארץ, בגישה נוחה מכל מקום, מגיעים אל המלון הממוקם על הטיילת המרהיבה, בקו הראשון אל הים, רק לחצות את הכביש וכבר נמצאים על החוף. החנייה קלה , חינמית ובשפע ודלת הכניסה הצהובה מובילה ל"צוללת הצהובה" – מלון מדי טרה, שנמצא בנתניה ומרגיש אירופה.

להמשיך לקרוא