(צילומי מסך – מתוך אתר "טעימים".)
ישראלים נמצאים בכל מקום. לעיתים אנשים חושבים שמדינת ישראל כוללת לפחות מאה מליון אזרחים, שכן אין מצב שישראלים יהיו בכל רחבי העולם במקביל.
טיול בר מצווה, טיול אחרי צבא, פנסיונרים מטיילים, נופש באי טרופי או שופינג בבירות האירופאיות, ישראלים אוהבים לגלות חוויות חדשות.
אחת מהדרכים הטובות ביותר להכיר מקום היא לטעום אותו. ברמה המילולית. ואין כמו מוצרים מקומיים כדי לתת את הייחוד של המקום, ההעדפות (הלעיתים מאד מוזרות), המרקמים השונים, שילובי הטעמים ועוד.
אנו מוצאים את עצמנו מבלים זמן רב במטבח בהכנת ארוחות לנו ולבני הבית, וחידושים תמיד מעוררים עניין ומגוונים לנו את המנות.
"נפטון" מביאים לנו שני חידושים שללא ספק יתבלו לנו את מעשה ידינו וישמחו את החיך והבטן.
סושי תמיד היה יותר מסתם מנת אוכל. סושי הוא חוויה חושנית ואסתטית המשלבת מיומנויות רבות ויצירתיות. כדי להפוך מאסטר סושי ביפן צריך להשקיע שנים ארוכות של תרגול כדי להגיע ליצירות המופת הטעימות. איך בכל זאת לומדים לעשות סושי טעים שגם נראה טוב בלי לנסוע ליפן לשנים ארוכות?
חג החנוכה הגיע, והסופגניות שולטות בכל פינה. לצד הסופגניות המסורתיות ניתן למצוא סופגניות בכל הטעמים והקישוטים, בשילובים טרנדיים ובתוספות מיוחדות, כולן חוגגות את זכרון כד השמן שהספיק לשמונה ימים.
אחד הדברים הכייפיים ביותר הוא להכין סופגניות בבית, ולזלול אותן כשהן עדיין חמות, היישר מהשמן.
בדרך כלל כשאנו חושבים על המילה "שמן" האסוציאציה שלנו היא אחת מהשתיים – או שמן זית או "כל השמנים האחרים" שאיכשהו נכנסים לנו לאותה קטגוריה- שמן קוקוס, שמן קנולה, שמן תירס, הכל הולך ואין לנו ממש מושג מה טוב יותר ובריא יותר.
אחד הדברים שאני אוהבת בכתיבת בלוג הוא האפשרות להתנסות ולהכיר מוצרים חדשים. כך לפני שנים התאהבתי בחומצי פירות למיניהם, והחלפתי אותם עם מיץ הלימון בו הייתי מתבלת סלטים ורטבים. עכשיו יש לי סיבה חדשה להתאהב, מכיוון שלמדפים מגיע "חומץ רימונים אורגני" שמביאה אלינו "תבואות" – המתמחה במוצרי מזון אורגניים וטבעיים, היישר מספרד.
חנוכה כבר בפתח, והקדימה אותו בדלת שלי הקופסה של "דונטס בוקס 2017" שמכילה כל טוב ליצירת הסופגניות המדהימות והטעימות ביותר.
שני כוחות פועלים בי- לעיתים נוגדים , האמת ,בדרך כלל נוגדים. הראשון הוא הרציונל שאומר "אין לך מכונת פסטה, בחיים לא עשית פסטה, למה לטרוח שעות על משהו שעולה גרושים ומגיע מוכן?" והשני האתגר שאומר "קיבלת קמח לפסטה? תעשי פסטה!".
אני חושבת שבשנים האחרונות ניסיתי בערך כל קמח של "הטחנות הגדולות של א"י" ותמיד התוצאות היו טעימות. בערך מליון סוגי קמחים לכל השימושים האפשריים, והכל באיכות המפורסמת של הטחנה הוותיקה.
בכל פעם שאני חושבת שאין מה לחדש בתחום הירקות המיוחדים, מגיעה "חוות תקוע" ומפתיעה, ולכבוד שבועות מוצגת סדרת פטריות חגיגיות במיוחד, שמשתלבות מצוין במנות החלביות המקובלות בחג.
