ישנם הרגלים של שנים שמקובלים על כולנו, כך למשל בבר מצווה בבית כנסת נזרוק סוכריות, ביום הולדת נכבה נרות על העוגה, ובחתונה, ובכן, ניכנס, נשלשל את הצ'ק, נאכל משהו (ותודה לאל שזה כבר לא "רבע עוף ובורקס"), נרקוד קצת, ונחזור עייפים אך – די משועממים הביתה, כי כל החתונות בסופו של דבר אותו שטאנץ, גם אם היו יונים פורחות במקום זיקוקים או ההפך.
ומה הייתם אומרים אם הייתי מספרת לכם שעכשיו כשמתארגנים לאירוע לא מספיק לקחת מתנה , מפתחות וסלולרי אלא גם רצוי ומומלץ לארוז בגד ים?
טוב, כשהוזמנתי להתנסות בטיפולים של "רוז קליניק" כבר היתה לי סיבה למסיבה- בגלל השם, שאני מתחברת אליו מאד, ולא רק זה אלא שלעומדת בראש מתחם הטיפולים "רוז קליניק" קוראים שושנה לביא, שגם יש לה שם מקסים (ואני בכלל לא משוחדת בעניין!) וגם היא עברה במשך השנים הכשרות רבות בארץ ובחו"ל והתמחויות במיטב הטיפולים שעוזרים לנו, נשים וגברים כאחד, להרגיש טוב עם עצמנו, בעידן הסלפיז וההקפדה על המראה.
כן, באר שבע הצטרפה למפת רשת המסעדות "אגאדיר" ועכשיו גם תושבי המקום , סטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון הצמודה, אורחים ועוברי אורח, יכולים להנות ממבחר המנות הענק והמבצעים הרבים של הרשת.
הגענו ל"אגאדיר" סניף באר שבע ממש חמש דקות, או ליתר דיוק, שלושה שבועות אחרי שנפתח והתקבלנו בחמימות רבה. בכלל, כל הצוות נתן הרגשה מאד משפחתית וידידותית וזה התבטא לא רק בשירות עם המנות אלא גם במגעים הקטנים, כשכל מלצרית שעברה בדקה אם צריך להחליף לנו מפיות, לסלק צלחות משומשות, לנקות את השולחן, להביא מגבונים וקיסמים וכך הלאה.
היינו אחת קרניבורית ואחד צמחוני, ושמחנו לגלות שלמרות שמדובר ברשת שמפורסמת בבשרים שלה, יש מבחר גדול גם לצמחונים (כולל מנה שממש הפתיעה אותי, ועל כך בהמשך).
כמו תמיד, כשאני מוזמנת לטעום, אני מעדיפה להשאיר את הבחירה לצוות המקום בבחינת "תפתיעו אותי" (שיטה שכדאי לאמץ, כי ככה נחשפים למנות שאולי לא היינו מזמינים מהתחלה).
בראשונות קיבלנו –
כרובית מטוגנת ברוטב עגבניות ופטה (21 שקלים בתפריט) – מנה נחמדה, לא היה מזיק לה קצת יותר רוטב.
ספרינג רול ויאטנמי – ירקות עם טריאקי (21 שקלים) -מנה קלילה, רק להזהר מהרוטב- הוא חריף!
קרפצ'יו שייטל טרי עם פרמז'ן ובזיליקום (39 שקלים) – מנה נדיבה ומתובלת בכיף, מגיעה עם טוסטונים.
סלט עדשים שחורות וחמוציות – 14 שקלים בלבד, המנה שהפתיעה אותי בגדול. הסלט היה מונח על קרפצ'ו סלק, אבל השוס מבחינתי היה העדשים שהיו לא רכות מדי ולא קשות מדי, כיף לגלגל על הלשון, שילוב טעמים רענן, מנה שהייתי מפספסת וחבל. לא רק לצמחונים.
לחם הבית – לחם לוהט, רך בפנים, פריך בחוץ, מגיע עם רטבים שונים כמו עגבניות בשמן, חמאה וגם זיתים – מה אגיד לכם? למרות שידעתי שיש הרבה לחם בהמשך בגלל ההמבורגרים, לא היה מצב שהייתי מניחה ללחם הזה עד שלא חוסל עד תום. בתפריט מוגדר כ"לחם מרוקאי" ב16 שקלים. שווה לקחת טייק אווי (אם יצליח להגיע הביתה ולא יחוסל בדרך).
חציל קלוי קצוץ בטחינה (29 שקלים) – מנה קלאסית לחובבים, הולכת מצויין עם הלחם.
ועכשיו לעיקריות –
המנות העיקריות די מודולאריות – איזה סוג בשר , מידת עשיה, גודל, תוספות שונות ויש כמובן גם המבורגר צמחוני עשוי פטריות.
אנחנו בחרנו – הוא- בהמבורגר הצמחוני בתוספת שעועית מבושלת וגוואקמולי, ואני בהמלצת המקום – אנגוס מבשר אנטריקוט 250 גרם (ההמבורגר עצמו עלה 58 שקלים, בתוספת גבינת אמנטל בתשעה שקלים, וסלט ירקות בצד ב14 שקלים, כאמור אפשר להרכיב מה שרוצים).
בן הזוג שכאמור בחר את המנה הצמחונית טען ש"זה ממש כמו בשר". אני טעמתי, ובכן – לא, בשר זה לא , אבל טעים זה בהחלט כן. הערה נוספת שלי היתה שבסלט הירקות היה המון רוטב, חבל שלא חשבתי על לבקש רוטב בצד כדי שאוכל לשלוט על הכמות.
עכשיו – הגימיק, כמו שאפשר לראות בתמונה האחרונה- הצורה של הלחמניה עוצבה בצורת כדורגל לכבוד המונדיאל. שנית, בגלל שהמנה מורכבת לפי הרצון, היא גם יוצאת מושלמת מבחינת הסועד, וגם ענקית ומשביעה.
אפרופו כדורגל – בתקופת המונדיאל יש מבצעים רבים, הקרנות על מסכים איכותיים, הנחות ומתנות, שווה לבדוק.
בקינוחים – בהמלצת הצוות בחרנו בקינוחים המיוחדים של המקום-
ממתק אגדיר- מגיע בעטיפה ומזכיר "טעמי" בצורה- שכבות של עוגיות חמאה, מוס שוקולד, קראנץ' נוגט וברולה ווניל מצופה בשוקולד חלב (31 שקלים ושחיתותי כמו שזה נשמע- למכורי המתוק והשוקולד)
פבלובה – מרנג אפוי עם גלידת וניל, קצפת ורוטב פירות יער (33 שקלים) – עוד מנה שהייתי מפספסת ולהפתעתי אהבתי אותה אפילו יותר מאשר את השוקולד, בעיקר כי היא מערבת מתוק של מרנג עם חמצמצות של פירות יער ואחרי כל הבשר, זו מנה שמאד מרעננת.
כשנשענתי אחורה (ושמחתי שיש לי חצאית עם גומי) ראיתי גם את העיצוב שכולל תאורה, מראות, כאמור מסכים באיכות גבוהה לשידור אירועים מיוחדים, עמדת תקליטן ומרפסת חיצונית. בשעות הצהרים יש תפריט עסקיות משתלם מאד וגם תפריט לילה (מה שהצעירים מתים עליו!) וגם מבצעים מיוחדים על אלכוהול.
אגאדיר באר שבע – בשדרות בן גוריון, בצמוד למרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון, כולל חניון חינמי ברחבת הרכבת הצמודה.
לאתר "אגאדיר" ולפרטים נוספים –
את סודות המעיינות החמים כבר גילו לפני אלפי שנים, ובכל מקום בו התגלו מים נובעים מינרליים, קמו אתרי בריאות מפנקים שנותנים לנו פסק זמן מהביל ומרגיע מהחיים המהירים והלחוצים של כולנו.
הוזמנתי להתנסות במרחצאות וספא ב"אחוזת נווה מדבר" ובהתחלה חשבתי "אלוהים, לנסוע עד באר שבע?" אבל אז גיליתי שזה היה שווה ועוד איך , כי באמצע המדבר שוכן לו באמת "נווה מדבר" – פנינה חמה ומפנקת, בריחה מהלחץ העירוני. למעשה, כשהנופים מהחלון השתנו מנוף אורבני לדיונות מדבר, האווירה כבר השתנתה, וכולנו נמלאנו ציפיה למילוי מצברים שקט ורגוע.
אחוזת נווה מדבר ממוקמת בלב רמת הנגב, בתוך נוף מדברי רגוע והמעיינות שבה נובעים מעומק של קרוב לקילומטר עומק, בטמפרטורה של ארבעים מעלות צלזיוס.
כשנכנסנו, הדבר הראשון שהרגשנו היה הריח, כלומר, האין – ריח. בניגוד למרחצאות המקובלים, שבהם יש ריח גופריתי חזק בגלל המינרלים, ב"נווה מדבר" השקיעו במערכות איוורור רבות ומשוכללות שמנטרלות את הריחות, כך שאפשר לנשום בכיף.
התחנה הראשונה שלנו היתה המלתחות, שם הכנסנו את התיקים שלנו, יחד עם טרדות היומיום, ויצאנו משם ב"מדי א'" של המקום – חלוק ונעלי בד. אחר כך החלטנו לעבור בבריכות לפי מידת הטמפרטורה שלהן, מהחמה ביותר עד הקרה (מינוס בריכת הפעוטות ). התחלנו בבריכת הזרמים הגדולה והחמה ביותר- 39 מעלות, ותוך שניות מרגע שנכנסנו, זה היה כמו להתעטף בשמיכה רכה. בבריכה הזו מותר מבחינה בריאותית להשאר רק עשר דקות, אז אנחנו לא פראיירים, כל פעם יצאנו וחזרנו כדי למצות את הכיף עד הסוף.
אחר כך עברנו לבריכה הבינונית מבחינת טמפרטורה- בריכה גדולה של 37 מעלות, שבה מותר לשהות זמן ארוך יותר והיא כייפית לתנועה במים . (במקום יש גם טיפולי הדרותרפיה שמשלבים את יתרונות המים המינרלים מבחינה בריאותית ומבחינה תחושתית).
כדי להספיק ולהתנסות בהכל, יצאנו גם לבריכה החיצונית (שאפשר להגיע אליה גם מבפנים כך שבחורף אפשר להכנס למים מבפנים ואז לצאת החוצה ולהישאר חמימים ונעימים). בחוץ יש גם מפלי מים ולמעשה סוג של "קאנטרי" והמים הם בטמפרטורה נינוחה של כ28 מעלות בקיץ ו33 בחורף, ותמיד אפשר גם לבחור אם לתפוס שמש על מיטת שיזוף או להשאר תחת השמשיות.
השמש היתה מפתה, נתזי המים קרירים ומלטפים, אבל אנחנו כבר היינו צריכים להכנס לספא "ספא במדבר" כדי להתנסות בחוויות שמוצעות שם.
הספא, שהכניסה מותרת אליו מגיל 18 ומעלה, הוא פינה מפנקת במיוחד עם כל מה שצריך – ריחות נעימים, תאורה רכה, בריכת ג'קוזי חיצונית שגרמה לארבע בנות להתיישב בה , להדיר את הבנים ולנהל שיחה עמוקה שבסופה הכרנו את כל תולדותיה של כל אחת מאיתנו, מהרחם ועד היום, וגם פינות זולה בשמש.
ויש גם תפריט טיפולים שממנו בחרנו . מבין סוגי עיסויים שונים , עטיפות בוץ וחבילות מיוחדות (ורומנטיות במיוחד) אני בחרתי בעיסוי רגליים, וזכיתי לארבעים דקות בגן עדן, כשפאינה המקסימה (שבע וחצי שנים באתר) שיחררה את כל המתח שנובע מעקבים גבוהים, ריקודים וישיבה רבה מדי.
(אורחי הספא מקבלים לוקרים, חלוקים, מגבות ונעלי רחצה, הכל כלול).
בכלל, לרגליים יש גם את האופציה לספא דגים, אותם יצורים קטנטנים שמאד אוהבים כפות רגליים. לצערי לא יצא לי להתנסות בכך ב"נווה מדבר" אבל מחוויה קודמת בטיפול, בלי לקחת בחשבון יתרונות בריאותיים או קוסמטיים, זה פשוט כיף לאללה (גם למי שרגיש לדגדוגים, מתרגלים תוך שניה).
גם את הסאונות (היבשה והרטובה) לא הספקתי לנצל מקוצר הזמן.
אחרי כל זה, נעשינו רעבים, וצוות המקום, באווירת שבועות, ארגן לנו ארוחת טפאס ממטבחו של השף גיא פרץ, עם מגוון מנות חלביות חמות או קרות.
למעשה המקום מספק אופציות לכל דבר ולכל צורך – ממבקר של כמה שעות, דרך זוגות רומנטיים שרוצים חבילות של בריכות, ספא וארוחות, דרך קבוצות בקומבינציות שונות, משפחות, וגם שעות רחצה נפרדות בחלק מהזמן שמתאימות לציבור הדתי.
למי שרוצה לבלות יותר זמן ולא להיות מוגבל בגלל נסיעות, ישנה אופציה של לינה בכפר הנופש "משאבים" שנמצא כמה דקות נסיעה מהאתר , וכן כל מני אפשרויות של צימרים ולינות שטח, כך שבכל תקציב ניתן להתפנק ולהרגע.
אחרי כמה שעות באתר, בנסיעה הביתה, כולנו היינו אנרגטיים במיוחד, (ואין לכם מושג מה זה חבורת בלוגרים אנרגטית….). תוך שעה וחצי בעזרת כביש שש, כבר היינו במרכז, אורות העיר משום מה הרבה פחות מלחיצים.
לפרטים נוספים – אתר "אחוזת נווה מדבר" – http://neve-midbar.co.il/
דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/Nevemidbar