חגיגת הכדורגל הגדולה בעולם החלה, וגם מי שלא חובב כדורגל ביומיום, נתקף ב"קדחת" ועוקב יותר או פחות, אחרי הקבוצות האהובות עליו (ונדמה לי שאם תבדקו היטב את הפוסט הזה תוכלו לגלות מי הקבוצה החביבה עלי…).

ואין צפיה בלי נשנוש, ומה נאכל? – קינואה? פירות חתוכים? הצחקתם אותי – בזמן כדורגל רוצים פיצוחים! (ליד הבירה כמובן). וכמה כבר אפשר גרעינים שחורים/לבנים/בוטנים?

בדיוק לכאן כיוונה חברת "מיסטר קורן" כשהביאה לנו את "מיקס מנאצ'יס" בשלושה טעמים שונים –

Mister Corn New York Mix – מאנצ'יז ברביקיו עם בוטנים, Mister Corn Orient Mix – מאנצ'יס הודי עם שקדים (שאגב נהנתי מאד גם לפזר מעל סלט ירוק עם רוטב וינגרט!) , ו  – Mister Corn latin mix – מאנצ'יס חמוץ פיקנטי עם בוטנים (שמי שמכין גם אגרולס וויטנמי עם דפי אורז, נשבע שזו תוספת מעולה לתערובת המילוי).

בתערובת המאנצ'יס יש תירס קלוי, חטיפים אפויים, שקדים ובוטנים מצופים ועוד.

המאנצ'יס מגיעים בשני גדלים – כדי שנוכל לשלוט על הכמות (ותלוי גם כמה אנשים צופים ביחד במשחק..) – באריזות גדולות וקטנות.

המוצרים כשרים חלביים לאוכלי חלב נוכרי ואפשר להשיגם ברשתות השיווק וחנויות ברחבי הארץ (וכמובן גם אחרי המונדיאל!).

ו…. למטה אפשר לראות את התלבושת שלי לתקופת המונדיאל – מישהו מזהה מי צריך לנצח?

האמת, או בארבע אחרי הצהרים, או בכל שעה שרחוקה מספיק מהארוחה הקודמת אבל רחוקה גם מהארוחה הבאה.

"הדר" היא חברה שנוסדה ב1958 כעסק משפחתי של יוסף מרמור. עם השנים החברה גדלה והתרחבה ומייצרת גם לארץ וגם לחו"ל.

קיבלתי להתנסות כמה מהפיתוחים החדשים – "הבייגלה" בתוספת מלח ושומשום , והקרקרים מחיטה מלאה בטעמים טבעי, שומשום או בתוספת שיבולת שועל.

לפני הכל, רשימת המרכיבים שימחה אותי בימים אלה של מודעות לאכילה בריאה, וחיטה מלאה גם נוטה להשביע יותר כך שאוכלים פחות והתוצאה היא שמירה על המשקל או אפילו הורדה במשקל.

את ה- "ה-בייגלה" אימצתי למקום העבודה שלי, ולשעה עשר בבוקר, שעה רחוקה מארוחת הצהרים, שעה שבה פתאום העוגיות הפושטיות שמביאים למטבחון נראות מפתות במיוחד. כפריקית של מלח, העדפתי את הגירסה המלוחה, ואילו את זו עם השומשום הוספתי לגבינה לבנה. לא הזנחתי אף חלק של האריזה, ואת הפירורים הוספתי לציפוי שניצלים לתוספת טעם.

הקרקרים נאכלו עם ממרחים שונים, והיוו ארוחה בפני עצמם (אני מרחתי גבינת שמיר על אחד מהם, וטחינה ביתית מלאה על השני, ביחד עם המון כוסברה).

מה שנחמד, גם להחזיק חבילה בתיק (הם ארוזים באריזות פנימיות כך שלא מתייבשים ונשארים קרנצ'יים) למקרה של רעב פתאומי או התקעות בפקק.

להשיג ברשתות השיווק, כשר פרווה בד"צ ירושלים.

כולם יודעים שאכילת חומוס בבית מהקופסה, זה נחמד אבל לא משתווה לחוויית החומוס שאפשר להשיג בחומוסיות בעיקר בגלל שהמנה שונה לחלוטין – יש תוספות חמות, יש מרכיבים נוספים, שהופכים ביחד את החומוס למשהו אחר, משהו "קומפלט".

"צבר" מביאים אלינו את החומוסיה הביתה, ויצרו ערכות חומוס, שמביאות לנו את הבסיס וגם את התוספות וההוראות הן קלות, פשוט לחמם את התוספות במיקרוגל, להניח על החומוס, והופ- יש לנו מנה של חומוסיה (וגם במחיר הרבה יותר נוח).

בסדרה כפי שאפשר לראות בתמונות – שני סוגים – חומוס מסבחה – חומוס מיוחד למסבחה עשיר בגרגרים, וחומוס קומפלט – בלאדי עם תוספת גרגרים.

הנה המנה שאני הרכבתי –

אני פרשתי את החומוס "קומפלט", הנחתי עליו את הגרגרים החמים והוספתי תוספות לפי טעמי – חציל בטחינה ועלי פטרוזיליה.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר.

קיבלתי להתנסות כמה מוצרים, כל אחד מהם משמש כנשנוש, ולכל אחד מהם ייחוד משלו.

המוצר הראשון היה סוכריות "ריקולה, ללא סוכר, בטעם צמחים, תפוח ומנטה.

בזווית האישית – במכוניות (גם שלנו וגם של הבן) יש תמיד קופסת סוכריות קטנה, בדרך כלל בטעם מנטה, לריענון הטעם בפה אחרי יום ארוך, או כדי להתעורר תוך כדי נהיגה. מצד שני, סוכריות באשר הן נושאות דימוי של "ממתק שמקלקל את השיניים" כמו שלימדו אותנו בילדות. הפתרון הוא – סוכריות בריאותיות, כמו אלה של "ריקולה".

טעם התפוח והמנטה מצטרף לסדרת הטעמים של סוכריות "ריקולה" שכולן כמובן סוכריות צמחים מופחתות קלוריות (כל סוכריה מכילה שש קלוריות בלבד!) ומביא תחושת מתיקות של התפוח עם רעננות המנטה.

ההתנסות שלי היתה דווקא בבית ולא בנהיגה, והשתמשתי בסוכריה כדי "להוריד" טעם של ארוחה כבדה. השגתי שני דברים – גם רעננתי את הפה והנשימה, וגם מיציתי את תחושת ה"אני צריכה משהו מתוק אחרי האוכל" כך שחסכתי גם קינוח שהיה עולה לי בקלוריות מיותרות.

יתרון נוסף של הסוכריות (שאני מקווה שלא אזדקק לו) הוא שהסוכריות מורכבות מ13 צמחים שונים ומיוחדים מאזור האלפים השוויצרים ויעילות מאד לגרון צורב.

מבחר הסוכריות כולל מלבד התפוח מנטה החדש, גם טעמי צמחים, מנטה, לימון מנטה, פרחי סמבוקוס, תפוז מנטה (מתה על זה במיוחד) ופטל חמוציות.

להשגה ברשתות פארמים, בתי מרקחת, חנויות טבע ורשתות שיווק.

המוצר השני שנשנשתי – "נשנושי קבנוס"  של מעדני יחיעם.

מדובר באריזת חטיפי קבנוס קטנים ודקים. היתרון של קבנוס בכלל הוא שהוא לא דורש קירור, מה שאומר שאפשר לשאת חבילה ולנשנש, בדיוק כמו שהאמריקאים אוהבים לעשות עם ה"ביף ג'רקי " למשל.

כמובן שהניידות הזו גם מאפשרת להחזיק אותם בתיק כנשנוש או כסתימת רעב מיידית כשאי אפשר לחכות לארוחה הבאה.

הבן מצא את השימוש האולטימטיבי כשלקח את האריזה, צרף אליה בקבוק בירה קרה ונעלם לחדרו לצפייה בסרט זומבים חדש…. (והאמת הוא צודק, הגודל נפלא כ"אוכל אצבעות" לכיבוד לאירוח חברים למשל).

עוד יתרונות שמצאתי – אני אכלתי עם הידיים ועדיין הן נשארו נקיות ולא שמנוניות, וכן הגודל של הקבנוס עצמו ושל האריזה (125 גרם) עוזר לשמירה על הכמויות הנצרכות.

להשיג ברשתות השיווק, כשר בשרי.

אחרונה אחרונה חביבה היתה חבילה של חטיפי מיני חלווה אחווה אישיים בשלושה טעמים.

כל דיאטנית תגיד שאם ממש רוצים מתוק, תמיד עדיף חלווה- מכיוון שבניגוד לממתקים שמכילים סוכרים וקלוריות ריקות, החלווה מכילה טחינה ושומשום שהם מוצרים בריאים , מכילים ברזל וחומצות שומניות בריאות ועוד.

הבעיה עם חלווה היא בדרך כלל שהיא טעימה מדי, והדרך קצרה מאד "ליישר" את גוש החלווה שמונח לנו מול העיניים. מעבר לזה הניידות קשה יותר עם חתיכה בגודל חצי קילו…

הפתרון של "אחוה,- אריזה של 18 יחידות בשלושה טעמים (וניל, עם פולי קקאו ועם פיסטוק) כשבכל חטיף 12 גרם ו64 קלוריות, שמאפשר גם שליטה על הכמות, וגם ניידות בכל מקום ועל הדרך רווח של בריאות מכך שהחטיף מכיל כחמישים אחוזים טחינה גולמית בעלת ערכים תזונתיים גבוהים. שלושת הטעמים גם מאפשרים גיוון לכל בחירה. (האהוב עלי הוא הווניל, אבל הדעות בבית חלוקות).

מההתנסות שלי המרקם היה רך ונימוח, התוספות לא השתלטו אבל נתנו טוויסט נוסף והכי יפה- החלווה מצויינת להכנס לנישה של "משהו ליד הקפה" במקום ה"מאפה" הסטנדרטי שמכיל פי ארבע קלוריות ובלי ערכים בריאותיים בכלל.

כשר פרווה, להשיג ברשתות השיווק.

כולנו אוהבים חטיפים מלוחים – הם קטנים, הם קרנצ'ים, הם נותנים לנו לעשות את התנועה הזו מהשקית המרשרשת לפה כמעט בלי לשים לב, בעיקר כשצופים בטלוויזיה למשל.

מצד שני, כולנו מתחילים להיות מודעים לאוכל בריא ולכך שיש לצמצם בחומרים מזיקים בתוך האוכל שלנו.

לחטיפים תמיד היה דימוי "לא בריא" וההתלבטות תמיד היתה – לאכול, או … לוותר?

אז עכשיו לא צריך להתלבט יותר, אפשר להנות מחטיפים משופרי ערכים תזונתיים. "מנה" מביאים לנו חידוש עולמי- חטיפים עשירים באומגה 3, בעלי תכולת שומן רווי נמוכה – רק 2-3% לחטיף במקום 9-16% (!) בחטיפים המקבילים בשוק, כשהסוד טמון בשמן קנולה שמגיע במקום שמן הדקלים המסורתי שמכיל כמויות שומן רווי גבוהות במיוחד שעלולות לגרום לסתימת עורקים, מחלות לב וכולסטרול.

קיבלתי להתנסות חטיפי MANA  מכמה סוגים –

קרנצ'וס – חטיפים קרנצ'ים מתובלים בחמישה טעמים: ברביקיו, גריל, בצל, פיצה ופלאפל. החטיפים הללו נמסרו לקבוצה של חיילים ביחידה של הבן. הם ציינו שאמנם בהתחלה הם הרגישו שוני ואז הם הבינו שמדובר בזה שהחטיפים הרבה פחות שומניים ממה שהם מכירים, וכשאוכלים בידיים אין את כמות השומן שנשארת גם כטעם לוואי ואפשר פשוט להנות מהטעם ומהקרנצ'יות.

"לבבות" ו"צ'יפסונים"- חטיפי תפוחי אדמה, כשהלבבות בשלושה טעמים : קלאסי, גריל ושוקו מייפל. גם פה כמות מופחתת של שומן. אני מאד אהבתי את הטעם המיוחד של השוקו מייפל, חידוש בשבילי.

"פרונטו" – חטיפים שבהם השתמשנו לאירוח בערב (טוב, ההורים הגיעו, שגם להם יהיה משהו..) – אכלנו אותם עם גבינה, הצורה שלהם נטבלת יופי בגבינה, בטעמים קלאסי, נאצ'וס וגריל.

"רב דגנים" – את השקיות האלו ניכסתי לעצמי. מדובר בחטיפים עשויים דגנים ומכילים סיבים תזונתיים, מופחתי שומן רווי באופן משמעותי (רק אחוז וחצי שומן רווי לאריזה של ארבעים גרם) ומתובלים בטעמים קלאסי, זעתר ושמנת בצל. כמובן שמאד אהבתי את הכיתוב על האריזה "רק 175 קלוריות לשקית" (של ארבעים גרם) כך שגם נקיפות מצפון לא היו.

כאמור, כולם אוהבים חטיפים, אם זה לבד בבית או בחברותא, בימים רגילים או במסיבות (ואני בטוחה שהורים יאהבו שבמסיבות ימי הולדת של ילדים יהיו חטיפים בעלי אוריינטציה הרבה יותר בריאותית) ואם יש אופציה כזו, זה לא רק "יותר טוב", זה "מצוין".

להשיג בכל רשתות השיווק.

והקישור ליוטיוב- http://www.youtube.com/watch?v=Kzkfa-ijMiM&feature=youtu.be

שווה להציץ. (ולטעום).