תערוכת "קולינריה" – התערוכה הקולינרית לקהל המקצועי מתקיימת כל שנה במלון "דן פנורמה" בתל אביב, ומביאה את החידושים האחרונים בשוק המזון, לצרכן הפרטי והמוסדי, נותנת במה ליצרנים קטנים וגדולים כאחד, וגם עורכת פאנלים בנושאים קולינריים שונים כגון "מה עושים כשאין עובדים במסעדות", "מסעדנות אז והיום", "דיני עבודה", "עיתונות האוכל החדשה" ועוד ועוד, בהשתתפות מיטב השפים ואנשי התעשייה הקולינרית.
ארכיון
הגורדו של גורדון
יום חמישי בערב קיצי, נראה שכל העולם בחוץ, תל אביב התוססת, שלא מפסיקה לרגע, אנשים יפים ויפות, צעירים ומבוגרים, כולם רוצים להנות ממזג האוויר עם הבריזה של הלילה, מהאורות המנצנצים של העיר הגדולה, ומהנוף האנושי.
שפת הים היא תמיד מקום אטרקטיבי, ובשעות הערב היא גם הופכת לרומנטית ופחות חמה, ככה שהיא אידאלית לצאת לבילוי קיצי.
תקוע- באדיבות אנדיב.
לכבוד הקיץ, משהו קליל, משהו קרנצ'י, משהו שופע טעם וצבע- או בקיצור "אנדיב". האנדיב הידוע גם בשמו העברי "עולש" מגיע מאירופה ומצוין להרבה שימושים- או כמו שהוא לסלטים, או למילוי כ"פינגר פוד" (יש לו צורת סירה יציבה שמאפשרת להניח בו כיבוד ולהציב אותו על מגש, ואז אנשים יכולים לתפוס אותו בשתי אצבעות), וכמובן גם בצורות עשייה שונות.
ארוחות ערוכות- והפעם- מנות עיקריות בספיד.
לפני כשנתיים ביקרתי בסדנה של פרידה רז בשוהם. הנושא היה ""קטניות , ירקות ותבשילים" ולמדנו (וגם אכלנו הרבה כמובן) מנות שונות שהמשותף להן הוא שאפשר להכינן במהירות (כי כשיש לך ילד רעב על הראש ,או במקרה של בן הזוג שלי – בת זוג עצבנית ורעבה, או להפך- רעבה ועצבנית, אתה לא רוצה להתעכב עם האוכל) ועם מצרכים שנמצאים בכל בית, בעזרת כלי מטבח שנמצאים בכל בית.
הפעם הוזמנתי לסדנה בשרית, בעיתוי מצוין כי אחרי כל הגבינות ומוצרי החלב של שבועות, פשוט נזקקתי למשהו קרניבורי. .
סוכריות עגבניה- עכשיו מ"תומר"
עגבניות מיובשות הן כבר ממש לא שם של סרט, אלא מצרך פופולארי לאכילה כמו שהן, או על כריך חלבי או בשרי, או להוספה לתבשילים כלשהם.
קיבלתי להתנסות את אחד מהממרחים בסידרה החדשה של "תומר"- ממרח עגבניות מיובשות קצוצות עם זיתים ירוקים ועשבי תיבול בשמן חמניות. (מור נוסף חדש בסידרה הוא רצועות עגבניות לחות מתובלות בעשבי תיבול ושמן חמניות).
אחרי שטעמתי ככה, נזכרתי שיש לנו בבית קמח כפרי שרק מחכה להפוך ללחם, ואין כמו מילוי עגבניות מיובשות כדי להגדיל את החגיגה הטעימה.
במטבח הבריא (והטעים) של פיליס.
אין מי שלא מכיר את פיליס גלזר– מלכת התזונה הבריאה. אחרי הרבה תוכניות טלוויזיה, ספרי בישול, טורים ומדורים בעיתונים ומגזינים, סדנאות והדרכות, הרצאות וכל מה שאפשר- היא הביאה את בשורת הבישול הבריא לכולנו (ועל הדרך גם המון התחשבות בסביבה).
ואחת מהדרכים הכייפיות להפיץ את עקרונות הבישול הבריא, היא בסדנאות שפיליס מעבירה בביתה בתל אביב, לקבוצות קטנות, בהגשה אישית, טעימה ונינוחה.
הוזמנתי להתנסות בסדנא בשם "סדנה ללא גלוטן- מזרח ומערב". כבר בפתיחה הפתיעה פיליס ואמרה "אני לא טבעונית, אני גם לא צמחונית, אבל גיליתי שהטבעונות עושה טוב לגוף שלי ולי". ולמה "מזרח ומערב"? כי למה לא לקחת את הטוב שבשני העולמות ולשלב כדי ליצור מטבח גם טעים, גם בריא וגם קל להכנה?
הבית של פיליס מזמין ומחמם לב, והמטבח עושה חשק לבשל, עם אוסף ענק של כלי בישול, מוצרים ותבלינים , רק לשלוח יד ולטעום, להריח ולנסות. אבל לפני הבית יש את הגינה, באמצע העיר, בלב תל אביב הסואנת יש לפיליס פינת טבע מקסימה עם צמחי תבלין שנקטפים הישר אל המטבח, ועצי פרי מניבים.
הלילות הקסומים של הרמדאן.
ממש בימים האחרונים החל חודש הרמדאן המוסלמי. ההתחלה היתה כנהוג כששני חכמים עמדו בסעודיה ואישרו שהם רואים את הירח וכך החלו לספור את חודש הרמדאן, חודש של מנהגים רבים, כולל כמובן הצום במשך היום, שבו אסור אפילו לשתות ולעשן, ומצד שני הסעודות הגדולות בערב, בשעת שבירת הצום, כשמארחים ומתארחים ואוכלים מכל טוב.
עמותת "סיכוי" שחבריה הם יהודים וערבים במשותף, פועלת למען שוויון אזרחי לכולם ואחת הדרכים היא באמצעות תיירות- הכרת חלקים בארץ שבדרך כלל אנו חולפים על פניהם, וגילוי היופי שבהם. עכשיו, בתקופת הרמדאן זהו עיתוי מצוין (וגם כל השנה) להכיר ולטייל, ואחד הפרוייקטים של העמותה מכונה "דרכים שלובות" והוא מציע מגוון סיורים וטיולים בכל רחבי הארץ כדי להכיר , לטעום ולנסות את האווירה והמנהגים המיוחדים של העולם המוסלמי, זה שלא מוצג בטלוויזיה ובתקשורת, וחבל. הפרוייקט כולל כמובן תיירנים ערבים ויהודים גם יחד.
ההפתעה של "תומר" לחג השבועות.
את המוצרים ש"תומר" מייבאים ומשווקים אני מכירה ואוהבת כבר מזמן וניסיתי לא מעט מהם. לקראת שבועות החברים ב"תומר" מביאים לנו הפתעה מיוחד
מסדרת LA PASTA- מותג הפרימיום של המטבח האיטלקי, מגיעים טעמים חדשים מסדרת הניוקי- ניוקי תפוחי אדמה עם דלעת, וניוקי תפוחי אדמה עם עגבניה. הם מצטרפים למשפחה רחבה מאד של מוצרים כמו קנלוני, לזניה, רטבי עגבניות, מוצרי עגבניות שלמות ועוד הרבה גודיז.
כיתאבון – נצרת על הצלחת.
בלב הסמטאות העתיקות והרומנטיות של נצרת, נמצאת מסעדת "כיתאבון". כשאנו חושבים על "אוכל ערבי" האסוציאציות שלנו די קבועות- כבש, שיפודים, חומוס-צ'יפס-סלט, ממולאים ומנות עוף על אורז, כמובן עם לאבנה ופיתות. עד שלא הגעתי ל"כיתאבון" לא ידעתי איזה מטבח ערבי עוד החמצתי.
מוחמד עטיה, איש הייטק בוגר הפקולטה למחשבים בטכניון, התגורר שנים רבות בתל אביב, הושפע מהחופש והאורבניות של העיר וכשחזר לנצרת עירו, החליט לפתוח מקום שישלב את השורשים הערביים הקולינרים, עם עיצוב חדשני . כך קמה ה"כיתאבון- קפה, ספרים, אמנות". בצד האומנותי יש תערוכות מתחלפות ומופעי מוסיקה ותרבות, בצד העיצוב יש שני מפלסים מעוצבים- חלל תחתון מרווח וטבעי, וגלריה עם פריטים שנבחרו בקפידה, וגופי תאורה. בין הקומות ישנו גרם מדרגות מרשים. קומת הגלריה מאפשרת אירועים לעד 50 איש.
מה שאהבתי בעיצוב , מעבר לחלל הגדול והמרווח, והשבירה של סטראוטיפים על "איך צריכה מסעדת אוכל ערבי להראות" הוא הצבעים החמים שנותנים תחושה ביתית אבל מעוצבת היטב, הספרים שעושים חשק לדפדף (גם אם לא אבין מה כתוב בהם אבל הם משדרים ענין וידידותיות), אוסף האלכוהול הגדול שחלקו מוצג כך שאפשר להתרשם (ולטעום) וללוות את האוכל, והאור שנכנס מבחוץ ומתכתב עם התאורה כך שהכל בהיר.
תנובה לשבועות- כל טוב תנובת הארץ.
סלסילה מפנקת במיוחד הגיעה מ"תנובה" לקראת חג השבועות- קרם פרש 30% שומן של "השף הלבן" שמתאים בעצם לכל דבר- מתוק או מלוח, ומעלה אותו בדרגה, פתיתי מוצרלה מסדרת "השף הלבן" לכל דבר שדורש גבינה שנמסה ונמתחת ומשאירה מאחוריה שובל של טעמים כייפיים- בעיקר בפיצות ומאפים, גבינת קרם שמנת בניחוח טוסקנה 5% אחוז שומן (בטעם פלפלים) ובמרקם שקשה להאמין שיש לו כל כך קצת אחוזי שומן, כי הוא נמרח ונימוח, ו"פיראוס" בפרוסות – גבינה בולגרית שמתאימה במיוחד כבת זוג לפירות הקיץ ביחד עם כוס יין לבן צונן.
בסידרה היתה גם גבינת "נפוליאון חלפיניו"- גבינת שמנת 24% שומן שמתאימה מאד לכריכים , אפייה ובישול אבל מכיוון שבחבילה שלי התבלבלו ושכחו אותה (אבל היי, קיבלתי כמות כפולה של קרם פרש!!) .
ומה הכנתי מכל הטוב הזה?