לעיתים אנו נכנסים לחנות של מוצרי אפייה, מגלים עולם ענק של חומרי גלם וממש מדגדג בקצות האצבעות להתחיל להכין מעדנים, אבל מה? היכולות שלנו הן איפשהו בסביבות טוסט צרפתי. מה עושים?
סדנאות הן אחת הדרכים המהנות והנוחות ללמוד טכניקות ומיומנויות חדשות ולשם כך צריך קודם כל לוקיישן נוח, שקל להגיע ויש בו את כל הציוד הנדרש, כשהכל נקי, חדש ומאובזר, וכמובן גם שף שילמד בצורה ברורה ומובנת כדי שנוכל לנסות בעצמנו ולהבין כיצד נעשים הדברים.
כשהשף אריק ווקיל פגש את איציק קדוש, בעליה של מסעדת "קמפניה", הוא ידע בדיוק מה הכיוון שאליו הולכים – מטבח תורכי בשרי באיכות מעולה. השלב הבא היה מרעה פרטי ברמת הגולן שמספק למסעדה נתחים מיושנים בכשרות המחמירה של "יורה דעה – הרב מחפוד" והרכבת תפריט בשרי ייחודי וייצירתי המושך למסעדה קהל רב.
במסעדה חללים שונים- החלל המרכזי הפנימי, חלל חיצוני ושני חדרי אירועים בגדלים שונים מעשרים ועד מאה וחמישים איש.
כבר כשקוראים את התפריט עולה החיוך, לא רק מהמנות המפתות אלא גם משמותיהן המשעשעים כמו "חציל בלאדי שרוף כוויות דרגה 3", "אסאדו על העצם שלא עשה ספורט מימיו"", ו"אל תקרא לי פרגית".
השבוע הושק מועדון הבריאות של המגזין האינטרנטי ROOTAVOR. המגזין הוקם לפני מספר חודשים בידי אשת העסקים רות שטרית ביחד עם העורכת המיתולוגית של עיתון "עולם האישה" – מרי יורק.
המגזין מיועד לנשים בגילאי ארבעים פלוס (אם כי מצאתי שם תכנים שיעניינו את כל הגילאים), במבחר נושאים לנשים מעודכנות ועסוקות – בריאות, כסף, יחסים, יופי, תזונה, עיצוב, נדל"ן, טרנדים, תיירות, תרבות, משפט ועוד.
החגים בפתח, והמטבחים עובדים בקצב כפול ומכופל, מארחים, מתארחים או סתם מתחשק משהו טעים.
אחד ממכשירי החשמל שעובד הכי קשה בתקופה זו הוא תנור האפייה – פשטידות, עוגות, חלות, מאפים ממולאים, הכל הולך ואחד המצרכים הבסיסיים לאפייה, מעבר לקמח ,הוא כמובן אבקת האפייה.
התרגלנו עד היום שאנחנו עובדים עם שקיות זעירות של אבקת אפייה, שאף פעם לא מתאימות בגודל כך שתמיד אנו נותרים עם רבע שקית שרוב הסיכויים שתושלך לפח כי אחרת היא מתפזרת בעוצמה וולקנית בכל רחבי המטבח.
ספרים שלמים נכתבו על "איך לגרום לילדים שלכם לאכול ירקות" ומצד שני כנראה סוג של מידע שמועבר כשהעובר עוד ברחם , מלמד אותו ש"חובתך להגיד שירקות זה איכס".
אז איך בכל זאת גורמים לילדים לאכול ירקות ולאהוב אותם?
אחת הדרכים היא להסוות אותם בצורה מוכרת ואהובה, קרי – השניצל.
בכל סרט נוסטלגי אפשר לראות נשים יושבות במספרה, מעיינות בז'ורנאל וראשן מתחת למכשיר ייבוש ענק, כששערן עשוי ברולים. הן לא ממהרות, רובן עקרות בית והישיבה במספרה היא גם בילוי חברתי מהנה.
מספרות גם היום הן בילוי מהנה אבל למי יש זמן לשבת הרבה ולחכות שהשיער יהיה מוכן?
גם בימינו לא נדיר לראות ליד מספרות, נשים בשיער באמצע הצביעה, לעיתים עם נייר כסף על הראש, יושבות ושותות קפה, מחכות שיעבור הזמן.
וכאמור זמן הוא משהו שתמיד חסר, ואם אפשר לקצר תהליכים, זה מצוין.
הציטוט בכותרת שייך ל"שיר השירים", אבל התפוח מככב בתפקידים רבים – מסמל הפיתוי התנכ"י ועד ל"אפל פאי" האייקון האמריקאי.
בראש השנה שמתדפק על הדלת, לתפוח יש חלק חגיגי במיוחד כשהוא חובר לדבש לברכת "שנה טובה ומתוקה".
ב"אסם" מצטרפים לחוויה ומשיקים מהדורה מיוחדת של עוגיות "ערגליות" האהובות – במילוי תפוח.
חתונה היא כבר לא מזמן צירוף של "אולם+רבע עוף+תזמורת". בחתונות היום יש שפע של פרטים קטנים הבונים אירוע ייחודי ובלתי נשכח.
מהרגע שהאורחים מגיעים לחתונה ועד עזיבתם, הם זוכים לשלל פינוקים ואטרקציות שהופכים את הערב לחוויה ומותירים זכרונות ומזכרות לרוב.
כדי לבנות חתונה כזו, ולא לשכוח אף פרט, מוצאים את עצמם הזוגות המאורסים במירוץ ובהתרוצצויות המונעות מהם להשוות ולבדוק מה מציע כל ספק, וללא ספק מפספסים הצעות טובות. האידאל הוא שכל האטרקציות יוצגו במקום אחד, והזוגות יוכלו להכיר, ללמוד ולשמוע כדי לדעת מה מתאים לחתונה שלהם לפי טעמם, אורחיהם ותקציבם.
אחד הדברים המיוחדים בעם היהודי הוא שלא משנה מה דרגת שמירת המצוות של אדם, תמיד יהיו סביבו סממנים יהודיים שיזכירו לו לאן הוא שייך . המזוזה על הדלת, החמסה למזל, התפילין של חתן הבר מצווה והפמוטים שניתנים לכלה, כל אלה מעטרים את הבית היהודי ומשמרים את המסורת הקסומה שעוברת מדור לדור.
המוצר הבשרי האהוב ביותר בישראל הוא העוף. הוא אהוב על כל הגילאים, מקבל הרבה דרכי הכנה וטעמים ומצוין גם בטמפרטורת החדר, מה שהופך אותו לאידאלי במקומות שבהם אין אפשרות לחמם.
בראשון לספטמבר חוזרים ילדי ישראל לבית הספר, וכשמגיע זמן ארוחת העשר הם שולפים את הכריך שהוכן להם באהבה.
