אחד הדברים שמעצבנים כשהולכים לאכול במסעדה הוא שאפילו שהזמנתם את המנה שהכי נראתה לכם מהתפריט, תמיד נדמה שהמנה של השכן טעימה יותר… מצד שני, אי אפשר להזמין את כל התפריט רק כדי לטעום את הכל, נכון?

אז זהו, שעכשיו אפשר.

מסעדות רבות כבר הפנימו את קונספט ה"טעימות" שבמסגרתו מוגשות מנות קטנות על מנת שהסועד יוכל לטעום כמה שיותר טעמים בלי להתמלא ולשלם הון. הענין הזה הגיע עכשיו גם לתחום ההמבורגרים, ורשת "בורגרים" בנויה בדיוק על זה- המבורגרים קטנים (80 גרם) שבאים בזוגות או שלישיות, ובמבחר טעמים (ודרגות חריפות) כך שכל אחד יכול להתנסות במגוון טעמים ותוספות.

יותר מכך, יש המון קומבינציות שהלקוח יכול לבחור מהם כך שגם בתוך מבחר ההמבורגרים עצמם, עוד יש סוגים שונים של צירופים שיוצרים טעמים שונים.

הוזמנתי לסניף החדש של "בורגרים" בפתח תקווה שמצטרף להמון סניפים אחרים בכל רחבי הארץ – מהצפון (14 סניפים) דרך המרכז והשרון (22 סניפים, מהם 4 בתל אביב) ועד לירושלים (4 בבירה עצמה ו1 במכבים רעות) והדרום (8 סניפים, הדרומי ביותר כמובן באילת).

בתפריט עצמו היו כאמור המוני אופציות , מכמות ההמבורגרים, דרך 6 סוגי בשר כולל אחד צמחוני שעשוי מעדשים, טופו, גזר ובצל מטוגן, סוגי לחמניות (קמח מלא, ללא גלוטן וכו'), נתחים מיוחדים, תוספות מיוחדות כמו אננס ועגבניה צלויה, וכמובן גם המון מנות שאינן המבורגרים כמו סלטים (שאפשר להשאר איתם כצמחוניים או להוסיף להם פילה, המבורגרים או אנטריקוט – מתאים במיוחד לארוחות צהרים למשל), כריכים, וכמובן מאכלי דיינר קלאסיים כמו כנפיים, צ'יפסים רגילים או הום פרייז, וכדומה.

אנחנו קיבלנו לטעימה שישה סוגי המבורגרים (בשתי שלישיות) ונשאלנו גם אם התוספות הרגילות בהמבורגר כמו חסה, בצל ועגבניה מתאימים לנו (כך שמי שרוצה להחסיר או להוסיף, זה הזמן).

קיבלנו המבורגר בקר, כבש, מרגז (פיקנטי), סמוקי (בשר מעושן), נתח קצבים ובקר עם פטריות פורטובלו. כל הקציצות הגיעו במידת עשייה מדיום-וול  שזו המלצת המקום. במידה ומישהו רוצה מדיום הוא בהחלט יכול לבקש קודם. אני תמיד מעדיפה לקבל את המלצת המקום.

כל הקציצות היו עסיסיות והיתרון של המקום – הגודל (כאמור שמונים גרם לקציצה) איפשר לי לנסות את הטעמים בלי להתפוצץ ובלי להפסיק להרגיש טעם בגלל גודל. מבין ששת הטעמים, הפיבוריט שלי היה הכבש (הכי "בשרי" מבחינתי). הבן העדיף את ה"סמוקי" בגלל הייחוד.

ביחד עם ההמבורגרים (שאגב הגיעו עם דגלים קטנים שמאפשרים לדעת מה זה כל אחד) הגיעו תוספות – קערת "גם וגם" שכללה חצי כמות צ'יפס (ביתי, לא תעשייתי!) וטבעות בצל, וכן קערת הום פרייז – שימו לב למי שרגיש- היא בהחלט פיקנטית. אני כאחת שלא מתמודדת עם חריף, בשבילי זה היה הגבול של הדילמה – מצד אחד מעקצץ לי, מצד שני טעים לי. בסוף אכלתי, נו, שאני לא אוכל?

אחרי ההמבורגרים ניסינו את הכנפיים, גם הן פיקנטיות אבל גם הן כורסמו עד תום בצורה מאד לא אלגנטית אבל טעימה.

לצערי הקינוחים אזלו (סורבה פסיפלורה או קוקוס) ולכן לא זכינו לטעום מהם (וקינוחים במסעדה כשרה הם תמיד אתגר).

במסעדה דילים רבים כמו ארוחות המכונות "משתלמות" כי הן מוזילות מחיר של קומבינציה, ארוחות עסקיות, ארוחת ילדים משתלמת (ב35 שקלים מקבלים שניצלונים פריכים, צ'יפס ושתיה או המבורגר 80 גרם עם צ'יפס ושתיה, הרבה יותר זול מארוחות ילדים מקובלות), וכמו בכל דיינר המכבד את עצמו – גם תפריט לילה שמוזיל עוד יותר את המחירים.

מחירים לדוגמא- זוג המבורגרים ב31 שקלים, שלישיה ב41 שקלים, ובדיל – זוג פלוס תוספת (צ'יפס, טבעות בצל וכו') ב43 שקלים, שלישית בורגרים ב41 שקלים (או בדיל עם תוספת ב53 שקלים) והשוס – מארז של 16 המבורגרים ב199 שקלים, שיכול להשביע בגדול ארבעה סועדים רעבים (בהנחה של 4 המבורגרים לאדם, כשאני למשל נכנעתי אחרי השלישי).

החנייה באזור אחרי השעה ארבע אחרי הצהרים היא חינמית ובשפע.

לאתר המסעדה (אפשר גם לקחת טייק אווי, משלוחים או משלוחים און ליין) –

http://www.iburgerim.co.il/Default.aspx

כל סניפי "בורגרים" הם כשרים ופתוחים כל השבוע מ11 בבוקר עד חצות, במוצאי שבת משעה אחרי צאת השבת ועד אחת בלילה, ובימי שישי סגורים לאירועים פרטיים.

ניתן לרכוש כרטיס מועדון שעלותו מוחזרת בקניה הבאה (הכרטיס עולה 45 שקלים ונותן 50 שקלים בקנייה הבאה באותו סניף) והוא מצ'פר בימי הולדת, ארוחה עשירית חינם ועוד הטבות שונות.

סניף פתח תקווה ממוקם ברחוב הסיבים 9.

אוכל איטלקי זה תמיד כיף. אוכל איטלקי באווירה של חגיגה זה עוד יותר כיף, אוכל איטלקי באווירה של חגיגת יום הולדת – בכלל תענוג.

"טריולה" הפתח תקוואית חוגגת שנתיים והשמחה בעיצומה, והוזמנתי לטעום את המנות ואת החגיגות. המסעדה, הקרויה על שם שלושת בעליה (פעם אחת חן ופעמיים תמיר שאחד מהם  – תמיר חכים , הוא גם השף) חוגגת באוגוסט את יום ההולדת השני ומעבר לתפריט נרחב של פסטות , פיצות, בשרים, מתוקים ועוד (רוב הפסטות נעשות במקום, מעט נקנות כשהן טריות) באירועים מיוחדים רבים.

המסעדה, שמוגדרת כמסעדת בר, היא במשך היום מקום לשפע של אוכל איטלקי, ואז בשעות הלילה הופכת לבר תוסס, שמח, מרובה חוגגים שנשארים במקום אפילו עד שלוש בלילה בסופי שבוע. מתוך הבר הזה טעמנו כמה משקאות מכמה תחומים – צ'ייסר לימונצ'לו נענע עם המון אלכוהול, יינות שונים –לבנים ואדומים (אני בחרתי קאווה), וקוקטיילים, אחד על בסיס קמפרי פירות והשני על בסיס ג'ין ואננס.

אחר כך קיבלנו לשולחן מבחר מהמנות הראשונות, עם המון המון פחמימות:

שני סוגי פוקאצ'ות – עם עגבניות מיובשות בשמן זית, שום, צ'ילי, גבינת רוקפור וטימין (28 שקלים), ופוקצ'ה עם פלפלים וגבינה (לא כתוב בתפריט, אין לי מחיר) רכות וטריות. השתדלתי לא לגעת בהן יותר מדי כדי שיהיה מקום להמשך.

כרובית טרטופו – כרובית מהטאבון ברוטב איולי כמהין, שבבי עירית ופרמז'ן (36 שקלים בתפריט). מבחינתי המנה הכי טובה מבין מנות הפתיחה (היו לה עוד שתי מתחרות). אחר כך נודע לי שזו גם מנת דגל.

שני סלטים – סלט פנצ'נלה וסלט קפרזה (סלט הפנצנלה שמורכב מעגבניות שרי תמר, מלפפון, בצל סגול, קלמטה, פטרוזיליה, נענע , כדורי מוצרלה וקרוטונים ברוטב וינגרט בן יין, במחיר 37 שקלים, הקפרזה – כדור מוצרלה קרוע, שרי תמר, בזיליקום, שמן בזיליקום ובלסמי מצומצם ב34 שקלים). מבין שניהם העדפתי את הקפרזה כי היתה בו דומיננטיות של בזיליקום. כדורי המוצרלה היו חלקלקים וכייפיים.

סלט נוסף שקיבלנו היה "סלט קיצי" שגם הוא לא רשום בתפריט אז אין לי מחיר, שכלל בין השאר חסה, פלפלים, אגוזים שונים, עלי תיבול, ועוד. כאמור עדיין אם הייתי צריכה לבחור אחד מהסלטים עדיין הייתי נשארת עם הקפרזה.

צלחת אנטיפסטי עם ירקות העונה קלויים בטאבון עם עשבי תיבול היתה הבאה בתור (18 או 34 שקלים, תלוי בגודל המנה), נשנוש נחמד, היו לי בחירות אחרות – כאמור, הכרובית, הקפרזה ותיכף תגיע הבחירה השלישית שלי – ברוסקטה עם פטריות (28 שקלים, כמו סוג אחר של ברוסקטה שקיבלנו – "ברוסקטה קרנבל"-  קלויה בתנור עם סלסת עגבניות, בזיליקום, שמן זית, בלסמי ופרמזן). פטריות עשויות במדויק מבחינת תיבול, קרנץ' של הקלי, אוכל אצבעות טעים ונעים.

עוד פוקצ'ה אחת הגיעה כדי לחתום את מצעד המנות הראשונות, מנה שהיא יותר בפני עצמה כי הפוקצ'ה משמשת מצע ולא בתפקיד העיקר- פוקצ'ת סינטה- סינטה צרובה, שמן זית, שום, פרמז'ן, רוקט ובלסמי מצומצם- 36 שקלים. מבחר של מרכיבים שמחמיאים אחד לשני- בשר, שמן, גבינה, פחמימה עשירה.

בעיקריות קיבלנו רשימה ענקית של מנות אפשריות – פיצות מסוגים שונים, עם תוספות שונות (ואפילו פיצה טבעונית ללא גבינה), פסטות ברטבים שונים ותוספות שונות (ירקות, בולונז, פטריות, גבינות, נתחי עוף ואווז, אגוזים, בשר בקר, פירות ים, עלי תיבול ועוד, בשרים על הגריל, כריכים, נקניקיות ועוד. לאחר התייעצויות עם השכנות לשולחן, בחרנו שתי מנות פסטה כדי לחלוק ולטעום. המנות שאנחנו בחרנו היו:

פפרדלה די מארי – שרימפס וקלמארי בשמנת, ברנדי, שקדים, מוצרלה, שרי תמר, חמאה, ממרח עגבניות מיובשות ופטרוזיליה (66 שקלים בתפריט) – שילוב של פירות ים ופסטה, טעמים דומיננטיים. הייתי מעדיפה טיפה פחות מלח במנה.

רדיאטורי סלמון – קוביות סלמון טרי, חמאה, שום, מוצרלה, אפונה עדינה, קרם שמנת לימון, יין לבן ובזיליקום (59 שקלים), הבחירה שלי מבין שתי המנות, עדינה יותר (גם הסלמון לא היה "תוקפני") ושילוב מוצלח של טעמים. (ולמי שדואגת על השפתון, קל יותר לאכול רדיאטורי מאשר פפרדלה …).

ו…קינוחים. המילה "איטליה" בהקשר של קינוחים תמיד מבטיחה רבות. אנו קיבלנו חמישה סוגי קינוחים שמתאימים לכל בחירה . הקינוחים עולים בין 36 ל38 שקלים בתפריט והם היו:

קרמבל תפוחי עץ מהטאבון- תפוחים מקורמלים עם קרמבל קינמון וכדור גלידה ווניל – מוגש לוהט, לחובבי הז'אנר ולמי שרוצה פחות מתיקות.

עוגת גבינה – מסקרפונה אפויה בציפוי שוקולד לבן ורוטב פירות יער – עוגה פשוטה וטובה , גם לה טעמים עדינים.

טירמיסו – קרם מסקרפונה עם בישקוטים טבולים באספרסו, ברנדי עם טופינג של קקאו הולנדי – לשמחתי לא התפרעו עם הקפה והתוצאה היא קרם שאפשר להרגיש כקרם ולא כמאסה של קפה כפי שקורה הרבה פעמים

ושני המנצחים של השולחן –

צד א' של השולחן בחר ב- "שחיתות" – דקואג' אגוזי לוז ושקדים עם שכבות גנאש ,אספרסו ומוס שוקולד מריר – פצצת שוקולד קרמלית לבעלי השן המתוקה.

צד ב' של השולחן בחר במוס חמאת בוטנים- לא מופיע בתפריט אבל שווה. (אני הייתי בצד הזה והאמת, אם הייתי רואה בתפריט את המנות, סביר להניח שהייתי הולכת על ה"שחיתות" ומפספסת מוס חמוד לאללה של חמאת בוטנים אבל ללא המליחות, מוס רך ועדין בלי לפספס את המתיקות.)

שף חכים התאמן חצי שנה מראש על המנות לפני שהחל להכין אותן במסעדה, תוך שהוא משתמש בחבריו כשפני נסיון (איזה כיף להיות חברים שלו…) לטעימות.

לכבוד חגיגות השנתיים, מוכרז חודש אוגוסט כ"חודש הפתעות " שבו יהיו בין השאר צ'ייסרים בהוזלה, מבצעים על הקוקטילים, אירוח שפים, תחרות ברמנים, ארוחה בהפתעה (שבה תמורת סכום קבוע של 100שקלים  הסועדים מקבלים את המנות המיוחדות של השף בלי לדעת מה הן יהיו, כמובן בהתחשב במגבלות או דברים שהסועדים לא אוהבים ויציינו אותם מראש), ערבי ערק, ערב פנויים פנויות, הופעה חיה של להקת סבבה והקול בשמיני לאוגוסט, תקליטנים, ייננים אורחים ועוד הרבה הפתעות.

כתובת המסעדה – שחם 14 פתח תקווה, לא כשרה, פתוחה גם בשבת ועד השעות המאוחרות.

חנייה חינם אחרי השעה שבע בערב ובשפע.

אתר המסעדה- http://www.rol.co.il/sites/triola/

באידאל כולנו אוכלים שלוש ארוחות מסודרות ביום ,קבועות ויציבות. אבל המציאות רחוקה מהאידאל וכולנו אוכלים בצורה לא מסודרת, אוכל ממקורות שונים. כבלוגרית בכלל יוצא לי המון פעמים לעשות סלט בבטן של סגנונות שונים, טעמים שונים, ומקורות תזונה שונים.. (תראו מה אני עושה בשביל קוראיי היקרים…).

בכל אופן, כל עזרה בהתמודדות הגוף עם כל זה, מבורכת.

הוזמנתי לסדנה ב"לגעת באוכל" בפתח תקווה, כדי להכין (או ליתר דיוק לצלם אחרים מכינים ולאכול אחר כך) מנות שונות, שהמשותף לכולם הוא נוכחות סיבים תזונתיים של "בנפייבר". למעשה, קל מאד לשלב בנפייבר כי הסיבים טבעיים לחלוטין, חסרי טעם וריח (כך שאפשר להוסיפם אפילו ליוגורט לבן או לכל דבר בעצם, מתוק , מלוח, חם, קר, מתבשל או חי, הכל הולך), בעלי ערך קלורי נמוך מאד, (בכל כף של 4 גרם יש 3 קלוריות) וגם למי שחשוב- הכשר בד"צ העדה החרדית.

מהם הסיבים הללו ומדוע יש בהם צורך?

בלי להכנס להסבר המדעי, הסיבים הם פחמימות צמחיות שלא מתפרקות במערכת העיכול העליונה. יש בהם סיבים מסיסים שמתפרקים במעי הגס וכשהם נמהלים במים צורתם הופכת לג'ל (נמצאים למשל בשיבולת שועל, שיפון, תפוח עץ וכו') וסיבים בלתי מסיסים שלא מתפרקים כלל במערכת העיכול ומסייעים לתנועת מערכת העיכול (ומצויים בקמח חיטה מלאה, נבטים, אגוזים, ירקות וכו').

תפקיד הסיבים לשפר ספיגת מינרלים, לסייע לתפקוד תקין של המעיים (מה שחוסך נפיחות, עצירות, כאבי בטן ואי נוחות), לייצר מצע פרה ביוטי שמחזק את המערכת החיסונית, למנוע מחלות לב וכולסטרול בדם, להפחית סיכון לסרטן המעי הגס ולמנוע סוכרת.

בעקרון הכמות הרצויה של סיבים לאדם היא בין 21-38 גרם ביום, תלוי במין ובמשקל הגוף, ואין מצב שאדם בעולם המודרני מצליח לקבל מתזונתו הרגילה את הכמות הנחוצה.

בסדנה שף גלי ברמן, שפית עם רקורד ענק בבישול, בקונדיטוריה, בהופעות בטלוויזיה בתוכניות אירוח שונות כמו "אודטה", והנחיית סדנאות רבות, הדגימה ולימדה מנות שונות, ממנות דג, דרך מאפים מתוקים ומלוחים, סלט וכדומה, כשהמשותף הוא כמובן האפשרות להוסיף בנפייבר למנה בלי שנחוש שזה שם אלא רק נרגיש את התועלת הבריאותית. המנות שהוכנו היו – פטריות פורטובלו ממולאות בפירה תפוחי אדמה ואגוזים ברוטב פטריות, פילו אישי ממולא מתוק או מלוח, פילה מוסר בציפוי פרומעז ופסטוקים, סלט בוקצוי עם נבטי חמניה וכרוב אדום, מקלות בצק עלים מתוקים במבחר טעמים, ופילו ממולא ריקוטה פירות יער ואגוזים.

מעבר לזה גם למדנו טיפים כמו למשל שבבישול תפוחי אדמה או פסטה או כל דבר שמבושל במים, רצוי שלמים יהיה טעם, וזה יתן ערך מוסף לתבשיל (אפשר אפילו לטעום את המים לראות כמה טעם יש להם ). בכלל, האפשרות לאלתר בכל מנה, מביאה ליצירת מתכונים שלא חשבנו עליהם. אחת המנות שהוכנו בסדנה היתה בצק פילו אישי ממולא , ואפשר היה לאלתר על המילוי. כדי להכין צריך להניח על השולחן עלה אחד של פילו, למרוח בחמאה, להניח עוד אחד, שוב למרוח ומעליו שכבה שלישית. על זה מניחים מילוי שבנוי כיד הדמיון הטובה עלינו ועל טעמנו (בסדנה שמנו גבינה בולגרית, גבינת פרומעז, קשקבל, ביצים, מלח, פלפל , אורגנו וכמובן 4 כפות בנפייבר) ומגלגלים לרולדה (או למאפה אישי בצורת פרח). מורחים את השכבה החיצונית בחמאה, מניחים על תבנית אפיה ומכניסים לתנור לעשרים דקות לתנור של 180 מעלות שחומם מראש. אופים עד הזהבה.

אפשר לעשות מילוי מתוק באותו האופן (למשל עם צימוקים, חמוציות מרוסקות עם סוכר וכדומה).

כך שהדרך לצרוך סיבים בריאים, שיגרמו לנו להרגיש טוב בכל זמן, היא פשוט לבחור כל מתכון אהוב עלינו, או אפילו מוצר קנוי כמו יוגורט, להוסיף את כמות הבנפייבר הרצויה ולערבב. ילדים לא ירגישו שזה שם, מבוגרים לא ירגישו שזה שם, אבל הבטן ומערכת העיכול ירגישו , והדבר היחיד שיורגש הן התוצאות של תחושה קלה ונוחה בכל השעות.

עוד מידע – http://www.benefiber.co.il/