העיר פתח תקווה חגגה זו השנה הרביעית את פסטיבל היין שמשך אליו המוני אנשים חובבי יין ומוסיקה.
הפסטיבל, שהתקיים בפארק יצחק אוחיון במשך שני ערבים הציע טעימות משפע של יינות מובחרים לצד דוכני אוכל, פוד טראקים וכמובן הופעות חיות.
ארכיון
"עולמות" פותחים לנו עולמות חדשים
(בתמונה מימין סגן ראש העיר מר צדוק בן משה)
בין אם אנו פנסיונרים עם זמן פנוי להרחיב אופקים, ובין אם אנו אנשים עסוקים שרוצים מדי פעם פסק זמן לנשמה, מרכז הממוקם בשכונה והמציע שפע של פעילויות, הרצאות והופעות הוא בדיוק מה שאנו זקוקים לו.
כזה הוא מרכז ההרצאות "עולמות" בלב שכונת כפר גנים, המהווה חלק מרשת המתנס"ים של מקפ"ת – מרכזים קהילתיים בפתח תקווה, שלמעלה מעשור פורש בפני התושבים מבחר ענק של תחומי עניין- אקטואליה, מוסיקה, אמנות, תאטרון, בריאות, ועוד תחומים רבים ומרתקים, לצד הרצאות חוויתיות המושכות גם קהל מחוץ לשכונה שמגיע לבילוי מחכים ומעניין.
פטריקס פתח תקווה- בר, קולינריה, אווירה.
פתח תקווה היא מזמן לא הנספחת המנומנמת של תל אביב, אלא אופציה מגוונת לכל סוגי הבילויים, פלוס חנייה נוחה ומינוס פקקים.
כעת נוספה אופציה חדשה ומלהיבה- הסניף התשיעי של רשת "פטריקס" שנפתח לפני כחודשיים במתחם שופ טיים החדש.
המקום מוגדר כבר מסעדה בו ניתן לבחור מאוסף ענק של אלכוהול מכל הסוגים, לצד מנות שהן יותר ממה שמגישים בדרך כלל ליד אלכוהול, כבר לא צריך להסתפק בצ'יפס או פלטת מטוגנים כשאפשר לקבל כריכים עסיסיים, מנות בשר או דגים וכמובן קינוחים.
משתה – חגיגה כיד המלך
המוטו הוא – אלכוהול איכותי ומגוון, לצד אוכל טוב בהשראה ים תיכונית, לקהל בוגר יותר, שמחפש בילוי שהוא מעל ל"בירה וצ'יפס", במחירים הוגנים, שירות אדיב ואווירה חגיגית.
כך נולד "משתה" שמציע תפריט אלכוהול נרחב, הכולל יינות , משקאות חריפים וקוקטיילים לכל טעם ומנות יצירתיות מחומרי גלם איכותיים, שרובם מכינים במקום.
בר "משתה" בנוי משטח רחב ומואר, שבקצהו האחד מטבח פתוח, בו ניתן לראות את המנות מוכנות "בשידור חי". הקצה השני הוא הבר שבו מקפיצים המוזגים משקאות מכל הסוגים, ובמרכז החלל שולחנות בגדלים שונים לכל סוג של קבוצה או בודדים.
השעה הייתה שעת ערב מוקדמת באמצע השבוע, והמקום המה אורחים.
בחרנו לשבת ליד שולחן (יש גם מקומות ישיבה על הבר או במרפסת המקורה) והתייעצנו עם צוות המקום על המנות השונות בתפריט.
כדי להתחיל את החגיגה פתחנו בקוקטיילים. במגוון הקוקטיילים תוכלו למצוא קוקטיילים מתוקים או חמצמצים, המוגשים בכלים מיוחדים ובפרזנטציות ססגוניות- חלומו של כל אינסטגרמר.
אנו הלכנו על הטעמים החמצמצים יותר וקיבלנו "משנכנס הדר" – קוקטייל של ג'ין, קמפרי, אשכולית אדומה, בזיליקום ולימון, ו"שיכור כלוט" – תערובת מלפפונים, ג'ין, קמומיל משתה וסאואר. שני הקוקטלים היו מרעננים, שילוב הטעמים היה מוצלח ועשה חשק לעוד.
התפריט מחולק לפי סוגים של מנות ולא לפי "מנה ראשונה או עיקרית" והרעיון הוא שמנה שמוכנה יוצאת אל השולחן וכל היושבים מוזמנים לחלוק. ישנו מבחר נאה של מנות טבעוניות.
המנה הראשונה שהגיעה אל שולחננו היתה מנה בהשראה יוונית "סקורדליה סלקים" – ממרח שקדים ושום, סלקים צלויים בתנור אבן, ושמיר "בשביל הצבע" כמו שמוגדר בתפריט. הסקורדליה היא אחת האהבות שלי במטבח היווני ושמחתי למצוא אותה בתפריט של "משתה". המנה הגיעה בקערה גדולה ובה שכבה עבה של הסקורדליה, בנגיעות שום עדינות שלא השתלטו על טעמי השקדים. הסלקים היו כמו סוכריות בקרנצ'יות עדינה. מנה שלטעמי כדאי לארוז ולמכור בקופסאות הביתה. ניתן לצוות לה לחם לניגוב מקסימלי של הקערה.
"פני פורי" היו המנה הבאה, ובתפריט הם מופיעים בשתי גרסאות, גרסת הדג והגירסה הטבעונית. אנו בחרנו את "פני פורי דג" – כיסוני קמח חומוס ממולאים בסלמון, היישר מהמטבח ההודי. החן של הכדורים הוא עדינות הציפוי שנותן מקום של כבוד למילוי בפנים, דג שמגיע טרי, כמו כל שאר הדגים במסעדה. לצד הפני פורי היו כמה עגבניות ריבתיות ומתוקות וכוסית של רוטב כוסברה למזיגה מעל.
ממחלקת הסלטים נבחר "סלט שומר בסאואר" – סלט שמלבד שומר כלל רצועות גזר, צנונית, בוטנים מסוכרים, עלי תבלין, מיץ לימון, סוכר ומעט ערק. הייתי מעט חשדנית כלפי המנה מכיוון שטעמי אניס אינם כוס התה שלי. שמחתי לגלות סלט מרענן מאד, שלמרות שהכיל ערק ושומר, שניהם "אניסיים", הטעמים עודנו ואוזנו על ידי מיץ הלימון ובעיקר האגוזים המסוכרים.
הנציג הראשון של מחלקת הבשר היה מנת "שרינג" קלאסית – "סיגר חלקי פנים". עלי סיגר דקים שמולאו בכבדים ולבבות והוגשו עם טחינה ומטבל עגבניות. הסיגרים הגיעו לוהטים לשולחן, ולמרות זאת לא התאפקנו, אחזנו בהם באצבעות וטבלנו ברטבים. העלים היו פריכים והתפקעו מכמות המילוי העשירה.
שתי המנות הבאות יכולות להיות מוגדרות כ"עיקריות" בעקבות גודלן. "כנאפה עגל" – עוגה עגולה שהורכבה משכבת קבב השף, כוסתה בשכבת שערות קדאיף מתקתקות ועל הכול זיגוג סירופ עגבניות שרי, ו"אסאדו וירקות שרופים" – בשר צלעות בקר בבישול ארוך בליווי ירקות צלויים בתנור. אחד הניגודים החביבים עלי הוא מתיקות ומליחות (ואשרי ממציא הקרמל המלוח!) ולכן מבחינתי מנת הכנאפה הייתה גולת הכותרת של הארוחה – בכל נגיסה השתלבו טעמי הבשר עם פריכות ומתקתקות הכנאפה, והכל נמס בפה. הבישול הארוך של מנת אסאדו יכול לייבש את הבשר אולם במקרה של "משתה" הבשר היה עשוי בצורה מדוייקת והיה עסיסי ובעל טעמים עמוקים. תפוחי האדמה והבטטות שנלוו אל הבשר נתנו טעמים של מדורה והחזירו זכרונות ילדות.
את המנות הבשריות ליווינו עם יינות "בלו נאן גוורצטרמינר 2017" מהלבנים, ו"גליל אלון" שרובו קברנה סוביניון, באדומים. שני היינות אהובים ופופולאריים והחמיאו לבשר.
במחלקת הקינוחים מופיעים שלושה, כולם קינוחים שלא מכילים חלב במקור כך שאין השפעה של הכשרות של המקום – מלבי קוקוס, קטאיף אגוזים ובסבוסה (המכונה "בסבוסה דיי"). בחרנו את המלבי שהגיע בטעמי קרם קוקוס, אגוזים מסוכרים ושבבי קוקוס. המנה היתה מרעננת מאד, מתוקה במידה ו"סגרה את הפינה" שדורשת משהו מתוק לאחר ארוחה גדולה המלווה באלכוהול.
אורחים נוספים המשיכו להגיע, מוסיקה מגוונת ליוותה את הערב והצוות דאג שכל הנוכחים יהיו מרוצים וחייכניים (וכמובן שהסלולרים נשלפו שוב ושוב לצילום המנות היפיפיות).
"משתה"- בר מסעדה
לשם 7 פתח תקווה
שעות הפתיחה – ימים א-ה כרגע ,בתקופת ההרצה החל מ19.00 ועד אחרון הלקוחות, ובתום תקופת ההרצה המקום ייפתח כבר ב17.00, ובמוצאי שבת כחצי שעה לאחר יציאת השבת.
מתאימה ל: שומרי כשרות (וגם כאלה שלא), טווח גילאים בוגר יותר שמחפש איכות ושירות, צמחונים, טבעוניים.
טלפון: 03-9591904
גישה לנכים – יש
כשרות- רבנות.
ניתן לערוך אירועים הכוללים תפריט סגור.
ספורטן פתח תקווה- האיכות שבחיים.
שנות השבעים, פתח תקווה. קיץ, אין מזגנים, וגם אין חוף ים. הדרך היחידה להצטנן קצת היא ללכת "לבריכה". ומהי ה"בריכה"? בפארק "יד לבנים"- מוסד ידוע בפני עצמו, היתה בריכה בגודל חצי אולימפי או פחות, שהחלה בגובה של כמה סנטימטרים בקצה אחד, והגיעה עד לכמטר וחצי בקצה השני, עם דשא מסביב. ללא מלתחות, ללא מזנון, פשוט גיגית גדולה.
206 גריל בר פתח תקווה- עסקיות מנצחות!
לפני שנתיים חגגתי את יום ההולדת שלי ב"206 גריל בר" בפתח תקווה, ונראה שלא גדלתי רק בשנה אז אלא גם במידת המכנסיים כי הנדיבות והכמויות הגדולות שהן סמל המקום, בהחלט נכחו על הצלחת (צלחות) שלי.
המסעדה שהיא האחות הקטנה של "206 צהלה" שאין בן אדם בארץ שלא מכיר, מציעה מגוון רחב של בשרים ודגים ביחד עם בערך מליון סוגי מאזטים ותוספות.
הייתי ב"אטרף"- היה מטורף
פורים נגמר, ואיתו גם ההופעה המדהימה של "אטרף" בפתח תקווה, אחת מתוך הרבה הופעות שהיו ועוד יהיו, ללהקה שמוכיחה שהמזג הישראלי תואם בדיוק למזג הלטיני.
ויקטור עזוז, דורון רפאלי, אהרון בנארי, זהר כחילה ואורן בלבד מההרכב המקורי, ביחד עם ארתור כץ שנכנס לנעליים הענקיות של רובנס וממלא אותן בכבוד ובלהט, בצירוף הנשפנים- מתן ממן ואדיר כוכבי, הרימו את ההיכל שהיה מלא עד אפס מקום בכל הגילאים.
ג'ירף פתח תקווה- אסיה הקטנה על צלחת.
שנות השמונים, האוכל האסיאתי מגיע לארץ, אבל מכונה "אוכל סיני" וכולל בעיקר נודלס עם בשרים שונים, שלעיתים הגיעו בעטיפת נייר כסף בצורת ברווז או תרנגולת. הצ'ופסטיקס היו בעיקר קטע אקזוטי והקופסאות עם המבנה המרובע המיוחד היו אטרקציה.
שלושים ומשהו שנים אחר כך- כבר יש הבדל בין תאילנדי, סיני ויפני, הסויה היא כבר לא פצצת מלח תעשייתית, ואנו חוגגים בשמחה את הפרידה מהרוטב האדום במרקם מסטיק זרחני ששימש בתור "חמוץ מתוק".
לאחרונה נפתח הסניף התשיעי של "ג'ירף" ואחרי סניפים בערים כמו תל אביב, הרצליה, וראשון לציון, יש סניף מלאבסי ראשון. הסניף ממוקם בלב אזור האוכל החדשני של העיר, ליד "יכין סנטר" ופתוח שבעה ימים בשבוע, משתים עשרה בצהרים עד חצות.
הוזמנתי לטעום את המנות הייחודיות של הסניף (כל סניף הוא ייחודי ויש בו מנות שאין בסניפים אחרים, וגם עיצוב שונה כדי להתאים לאזור ולקהל המקומי).
טוצ'קה- ממלכה פתח תקוואית משובחת.
בנובמבר האחרון, התחילו ריחות מגרים במיוחד לעלות מאזור פתח תקווה, בעיקר מרחוב דרך רבין 6 (מתחם תחנת הדלק פז- מול יכין סנטר), כש"טוצ'קה" נפתחה. מהי טוצ'קה? מדובר בקונדיטוריית בוטיק, מאפיה ובית קפה, שמתמחה בלחמי מחמצת (מתוכם עשרה קבועים ואחד משתנה), לחמים בתוספות שונות, קמח מלא או רגיל, הכל בניצוחו של האופה המומחה ברי יוגב. ללחמים מצטרפים גם קינוחים ומאפים מתוקים כמו עוגות, טארטים ,ועוגות בחושות (כולל ללא סוכר) , וישנו גם בית הקפה שמנצל את התוצרים המשובחים של המקום, כדי להרכיב תפריט של ארוחות בוקר, כריכים, סלטים , פסטות, קיש ועוד, כך שאפשר גם לבוא לאכול וגם לקחת הביתה.
פיצה דון פרדו – ממסך הקולנוע לשכונה שלכם!
השנה – 1998. המיקום – פתח תקווה. השם – דון פרדו.
מיהו "דון פרדו"? במקור – מאפיונר מסרט איטלקי שראה ניר גלאם לפני שנים. אחר כך – פיצה פופולארית שמבוססת על הידע שרכש ניר ברומא, כשנסע במיוחד ללמוד מהמקום הכי אלוף בפיצה- איטליה כמובן. כשחזר לארץ זה כבר היה עם חזון – להקים פיצריה שבה הכל נעשה לעיני הסועדים, כולל תעופת הפיצות באוויר.
