עד עכשיו תיארתי בפוסטים הקודמים את כל חוויותי באזור זכרון יעקב, את הריחות, את השמנים והקרמים, היינות והפירות. עכשיו הגיע הזמן לאכול.

ובסיור הזה התנסתי בשתי מסעדות, שונות לגמרי, ומיוחדות כל אחת בדרכה.

ביום הראשון של סיורי, הגעתי לארוחת ערב במסעדת "BRAVIV" של השף רונן אביב, לשעבר ממסעדת השף "הנשיקה". הרעיון ב"ברביב" הוא הרוטב. כלומר הרטבים. ברבים. הרבה רבים. השיטה- בעזרת התפריט המודולרי והידידותי מאד, בוחרים קודם כל מנה. יש חלוקה לצד צמחוני חלבי, וצד בשרי, כך שגם מי שנמנע מבשר, לא צריך לחפש בין השורות איפה יש מנות נטולות בשר. אחרי שמחליטים על המנה, מחליטים על הרוטב שילך איתה, כשלצד כל מנה כתובות המלצות השף ויש גם התחייבות של המקום שאם הסועד החליט על מנה עם רוטב שלא הולך איתה, המלצר מתערב ומביע את דעתו המלומדה בענין. הרטבים מסודרים גם הם לפי צבעים – רטבים עם עגבניות או רימונים יופיעו בתפריט בצבע אדום, רוטב ירוק יופיע בירוק וכך הלאה, כשיש גם סימונים מיוחדים לרטבים חמים או חריפים, וכן להפרדה שבין מנות ראשונות לעיקריות.

אחרי עיון קל בתפריט ובהמלצות, בחרנו את המנות. שף רונן הוסיף לנו עוד כמה מנות מהמלצות הבית.

אז זה מה שקיבלנו –

סלט שורשים המכונה "בריאות אמיתית" שמגיע בשני גדלים (34 או 44 שקלים) – דלעת, גזר, קולורבי, כרוב, פאפיה, כוסברה ושקדים שהומלץ עם רוטב קולי צ'טני חריף או וינגרט הדרים ונבחר עם האחרון. אני חולה על כוסברה, כך שהדומיננטיות בטעם היתה לי כייפית.

טרין כבד עוף- 38 שקלים למה שמוגדר כ"נימוח באלגנטיות הנדרשת" והוגש עם טוסטונים, עם ריבת חצילים בטעמי חמוץ מתוק והרוטב הנבחר היה קולי פירות יער עם אגסים, רימונים וחומץ אורז. ויתרתי על הטוסטונים כדי להשאיר מקום לאוכל…-

טרין גבינת פטה- 32 שקלים, מנה שרונן השף בחר עבורינו והגיעה עם סלק צלוי ובצל אדום. הגבינה מלוחה, הסלק מתקתק, גם הבצל. לאכול בכף אחת, הכי שילוב טעמים.

"מלכה כתומה" – עוד בחירה של רונן עבורנו, 28 שקלים לבטטות מתוקות בליווי גבינה "ממיסת לבבות" לפי התפריט. המלכה הזו היתה הבחירה שלי מבין הראשונות. מתוק, גבינתי, בשרני.

לפני המנה העיקרית קיבלנו טעימות של הרטבים השונים, גם חריף וגם חלבי, והפייבוריט שלי היה החרדל הלימוני (חרדל דיז'ון, לימון כבוש וטימין) ששמחתי לגלות שזה גם מה שהזמנתי לליווי המנה העיקרית שלי.

לעיקריות –

הצד הצמחוני שלנו (רמז –לא אני!) בחר בניוקי מוצרלה (44 שקלים) עם עשבי תיבול, מנה שנשארה מהתפריט הקלאסי של "הנשיקה" וגם כאן נבחר רוטב לפי הרצון וההמלצות. (המלצות השף היו או עגבניות רוזה, או למון גראס או מנגו). הניוקי היו גדולים ובשרניים והוגשו עם ירקות.

הצד הקרניבורי (רמז – אני!!) בחרה בספריבס מעושן (78 שקלים). במקור אמור להגיע עם פולנטה שבדיוק אזלה, ולכן בחרתי בליווי בטטות רכות. הספריבס היה עסיסי מאד (אוי, כמה ששומן יכול להיות טעים!) והלך טוב עם הרוטב החרדלי שהזמנתי. במהרה זנחתי את הסכין, המזלג והנימוסים ועברתי לאכול את זה כמו שצריך – עם האצבעות.

בין לבין שמענו את ההסברים של רונן על עיצוב המקום ("שילבנו המון צבעים, לא רק בתפריט אלא גם בריפודים ובריהוט"), על הקונספט שהינו בלעדי כולל חלוקות הצבעים והתפריט, ועל כך שבעצם לקוח יכול לחזור שוב ושוב ולבחור באותה מנה כל פעם עם רוטב אחר ולקבל טעמים שונים לגמרי. יש גם הפוך- כי כל רוטב מתאים לפחות לחמש עד עשר מנות, כך שאפשר לאכול גם רוטב זהה במנות שונות.

לקינוח קיבלנו מוס שוקולד לבן וקרוקנט פיסטוק – 22 שקלים לקערית שמספיקה לשניים, ובעיקר מה שקנה אותי שם הוא הטחינה הגולמית שהתערבבה עם השוקולד, בשבילי רק זה כבר מספיק.

במקום נערכות גם הופעות מיוחדות, ואפשרות לאירועים בחדר VIP .

כל הפרטים באתר – http://www.braviv.com/

ביום השני עזבנו את זכרון יעקב ועלינו לעין הוד, יישוב אומנים פסטורלי עם נוף עד לים, ועם יצירות אומנות מרתקות על כל צעד ושעל.

מיד אחרי שחנינו בכניסה, מרחק של חמש דקות הליכה, שוכנת "דוניה רוסה" שמוגדרת כ"מסעדת בשרים ארגנטינאית".

אני ברזילאית, ואולי ברזיל וארגנטינה לא מסתדרות כל כך על מגרש הכדורגל, אבל כשזה מגיע למטבח, או יותר נכון, לגריל, יש הסכמה גורפת – בשר. נטו בשר.

לא שזה מנע ממני לטעום גם מנות אחרות של המסעדה.

ההתחלה היא בארגנטינה- כשב1937 מקימים מרקוס ורוסה רוכפלייש חווה על אדמות הברון הירש (מה שמתקשר גם להיסטוריה הישראלית), ועד מהרה נודעה "דוניה רוסה" כמארחת מופלאה שפותחת שולחנות עמוסים כל טוב.

הנכדים של דוניה רוסה החליטו לשחזר את הטעמים והאווירה והקימו את המסעדה בעין הוד.

פגשתי בכניסה את אמיר שאירח אותנו והשארנו בידיו את ההמלצות והאופציות. (כמובן שהצד הצמחוני לא קופח).

יין הבית נמזג (שילוב של קברנה ומרלו של קדש ברנע) וצלחות הופיעו לנו על השולחן –

בשביל הצמחוני (ולא רק) – סלט פטריות שמפיניון עם גבינת פטה ועגבניות שרי על מצע חסה ברוטב ווינגרט (44 שקלים). הפטריות נשאו מרקם בשרי אם כי אני תמיד אעדיף את הדבר האמיתי כמובן.. הוא אהב.

בשביל הלא צמחונית – שרימפס ברוטב חמאה עם שום, יין לבן, פטרוזיליה ווודקה (48 שקלים). גם כאן עזבתי את הסכו"ם ותפסתי באצבעות כל יחידה, ואת הרוטב ניגבתי עם לחם הבית  שהגיע עם טפנד זיתים וממרח פלפלים קלויים ומגיע בדרך כלל על חשבון הבית כליווי להזמנה ומי שרוצה תוספת זה עולה 16 שקלים נוספים. הלחם הזכיר לי מרקם של בגט מבחינת הפציחות.

לעיקרית הצמחוני קיבל רביולי גבינות ברוטב יוגורט עיזים, זיתי קלמטה, עלי בזיליקום וגבינת פרמז'ן (64 שקלים והוא התקשה לסיים את כל הכמות) ואני קיבלתי מבחר מבשרי המקום בכמויות קטנות כדי שאוכל להתרשם מהכל. טעמתי צ'וריסו בקר, מדליוני פילה בקר, ומנה המכונה ARANITA שבה הבשר מופשט מהשומן כדי שיספוג מקסימום טעמים. הכל הונח על גריל קטן שישמור על החום, והוגש אך ורק עם רוטב צ'ימיצ'ורי ומלח גס.אישית, בשר טוב לא צריך שום תוספת, אני אפילו לא שמתי את הרוטב והסתפקתי בכמה גרגרי מלח גס בשביל הקראנץ' בשיניים. הבשרים? טוב, לא סתם יצא ל"דוניה רוסה" שם טוב – הכנה ארגנטינאית כמו שצריך, בשר ששמר על המיצים שלו, בטעמים טבעיים לחלוטין, עם שובל של טעמי הצליה והעשן.

מחירי הבשרים הם לפי משקל כך שאפשר לבחור מה בא לאכול, אם רוצים לגוון, אם רוצים גודל קטן יותר או גדול יותר, בהתאם ליכולות ולקיבולת.

"יש עוד קינוח" הזכיר לנו אמיר ונענע ב"יש קיבה נפרדת" הקלאסית.

הקינוח שקיבלנו היה "קרמה לה בננה" שהיה שכבות של ביסקוויטים, בננות צלויות לוהטות, ריבת חלב ועל הכל קצפת. מתוק מתוק, לאיזון כל הטעמים הבשריים (28 שקלים).

במשך כל שהותינו במסעדה, כבר לא היינו בעין הוד, אלא איפשהו בפמפאס של ארגנטינה, מוקפים בריחות, בטעמים ובקולות הכל כך רחוקים, שנעשו פתאום, כל כך קרובים.

לאתר הבית של "דוניה רוסה" – http://doniarosa.rest.co.il/he/home/

הסיור הבא שלי באזור זכרון יעקב היה בסימן שמן, שמן זית ושמן אתרי. התחנה הראשונה היתה ביישוב כרם מהר"ל, שם ביקרתי במשק יובל של חוי ורמי יובל, ובנם הממשיך מנחם. כרם הזיתים של המשפחה מפיק שמנים איכותיים מסוגים שונים – סורי, ברנע, פישולין וקורטינה, כל אחד בדרגת חריפות שונה, כך שאפשר לבחור מה מתאים לנו לשימוש הספציפי ולטעם.

השמנים הם כתית מעולה בכבישה קרה וזכו בפרסים רבים ובמקומות ראשונים בתחרויות של TERAOLIVO לדוגמא בקטגוריות כמו "בוטיק שמן הזית הטוב ביותר", "יצרן שמן הזית הטוב ביותר", "שמן הזית פישולין הטוב ביותר" ו"שמן הזית בלנד הטוב ביותר" וכך הלאה.

כדי לשמור על האיכות הגבוהה, השמן נשמר בקפדנות במיכלי ניירוסטה ובאטימה מוחלטת לחמצן, והזיתים עצמם מועברים לבית הבד ביום שנקטפו על ידי מכונה משוכללת וחדשה שנרכשה למשק.

מעבר לשמן ולזיתים מגדלים בני המשפחה גם תפוז סיני (קומווט) שמיוצא לאירופה ועומד בסטנדרטים המחמירים של היצוא לשם.

אחרי שסיירתי בכרמים הפסטורלים של משפחת יובל, טעמתי מהסוגים השונים של השמן. הבחירה שלי היתה הזן הסורי, שנמצא במקום השני מבחינת דרגת החריפות מהקל לכבד. הוא החליק בגרון ולא השאיר צריבה, אבל מצד שני השאיר שובל של טעם אופייני לשמן איכותי.

בדקתי גם את הזיתים והסבונים שמיוצרים במקום, כי אין כמו סבון שמן זית להחלקת העור וטיפוחו, את זה ידעו כבר בימי קדם.

קבוצות מטיילים יכולות להגיע למרכז המבקרים (בתיאום מראש) ולשמוע הרצאות, להשתתף בפעילויות שונות – גם לילדים, ולטעום את המגוון הרב של השמנים (הידעתם ששמן הזית הוא בעל נקודת השריפה הגבוהה ביותר ולכן הכי מתאים לטיגון?).

שווה לבדוק את האתר גם בשביל המתכונים המיוחדים –

http://shemen-yovel.com/

ואחרי שהכנסנו שמנים לתוך הגוף, הגיע הזמן גם להתמרח בהם מבחוץ ולעשות טיפול כולל- ולכן הגעתי ל"LAVIDO" בלב המדרחוב של זכרון יעקב. את המרכז אי אפשר היה לפספס כי הריח נישא כבר מרחוק. בכניסה לחנות יש שביל של צמחי תבלין וליד כל אחד מהם שילוט על יתרונותיו.

המוטו של "לבידו" היא – קוסמטיקה טבעית ואורגנית. התהליכים הם מסורתיים והאוריינטציה היא של ארומתרפיה, כך שגם הניחוחות וגם התמציות, הכל מתמזג כדי להשיג את התוצאה המושלמת.

בכל המוצרים אין חומרים סינטטיים כמו סיליקון, תוצרי נפט או צבעים מלאכותיים.

(וכמובן – אבל ממש כמובן ששום דבר לא מנוסה על בעלי חיים!).

כמובן שכשאני במקום כזה, הדבר הראשון שאני עושה זה להתמרח במה שמריח הכי טוב, מה שהיה קצת בעיה כי הכל הריח נפלא. מתוך מגוון ענק שנועד לתת פתרון לכל דבר- משיער ועד תינוקות, בחנתי את סידרת הפנים של לבידו" שכוללת חומצה אלורנית, שנועדה למלא קמטוטים, ופילינגים שונים ועדינים שלא שורטים את העור אבל מטהרים אותו, את המשחות הטיפוליות לכל צרה אפשרית – לגרויים ופגעי עור, להרגעה, לעור מגורה, את מוצרי השיער שנועדו להזין את השיער עד עומקו, ולחדשו תוך חיזוק השורשים, וכמובן שהרחתי את כל סידרת "רוח וגוף" שלא רק מטפחים לנו את העור והגוף אלא גם מרוממים את הנפש בניחוחות לפי תורת הארומתרפיה.

אהבתי במיוחד את שקי המלח הריחניים בניחוחות שונים שנועדו או לאמבטיות או להנחה על ברנר כדי שיתחממו ויפיצו ניחוח בכל הבית. מספיק ברנר אחד לדירה ממוצעת והאווירה שונה לחלוטין והרבה יותר מזמינה. להגיע הביתה ולהרגיש בספא.

הרחתי כמובן את השמנים האתריים שנועדו לשימוש במבער, אמבט או בשילוב עם שמן צמחי, והאהוב עלי ביותר הוא כמובן התפוז האורגני (שמצויין לריח טוב במכונית, ולחילופין, לחיזוק האון הגברי…).

הכי כיף להגיע בקבוצה למרכז המבקרים, ולעשות סדנה של הכנת שמנים או בשמים, להתנסות, להריח ואפשר גם לשלב עם הזמנת כיבוד. רעיון מעולה לגיבוש לעובדים או למסיבות רווקות למשל.

עוד פעילות כייפית מוגדרת כ"יופי של בוקר לאמהות ותינוקות" (ולדעתי גם אבות יכולים להפיק תועלת רבה מבוקר כזה) שבו לומדים על התפתחות התינוק, מתרגלים תנוחות ועיסויים לתינוק ומקבלים טיפים רבים. בחנות ישנה כאמור סידרה של מוצרים לאם ולתינוק- כשבחלק של האם יש למשל קרמים למניעת סימני מתיחה, שיכולים להטריד מאד נשים הרות, ובחלק של התינוק יש שמני עיסויים, קרם החתלה וסבונים שונים ששומרים על עורו של התינוק בדרך הכי טבעית שאפשר.

ביקור במרכז עשה לי חשק להקים ספא משלי בבית, לשימוש אישי, שבו אוכל לברוח מטרדות היומיום לעולם ריחני וטבעי.

אתר הבית של "LAVIDO," – http://www.lavido.com/home.asp

(ויש גם מחלקה לעוסקים בטיפולי גוף ופנים – לרכישת חומרי גלם ואביזרים נחוצים).

עולם השמן מעולם לא היה כל כך פורח.

הישראלים אוהבים צימרים ואוהבים לצאת לחופשות בצימרים. מבחר הצימרים גדול מאד, בכל אחד מתקנים אחרים, אפשרויות אחרות וכמובן מחירים אחרים.

כדי להשתלט על כל הבלגאן ולגלות איפה הצימר שהכי מתאים לנו בכל פרמטר – ממיקום ועד מחיר, קם אתר "נופשים" שמהווה פלטפורמה ידידותית מאד למחפשי הצימר. כל מה שצריך הוא להכנס ל

www.nofshim.co.il  ולבחור את הקטגוריה- האם מעניין אותי לבחור לפי מחיר? לפי צימרים רומנטיים, או עם בריכה (והאם היא מקורה- ענין קריטי במזג אוויר קריר), האם היא יוקרתית או משפחתית, מתאימה לזוג או למשפחה עם ילדים, עם ג'קוזי (ענין חשוב מאד להרבה ישראלים) או עם מתקן ברביקיו, האם מתאים לציבור הדתי, עם ארוחות או בלי וכמובן – איפה?

אחרי שבחרנו ניתן למצוא רשימה של הצימרים האפשריים באזור (והמאגר ענק!) , בוחרים צימר אחרי שראינו את התמונות, המידע והאפשרויות של כל מקום, בודקים אם התאריך שרצינו פנוי בקלי קלות, ומכניסים הזמנה. התשלום מאובטח והשובר מגיע מיד. זהו, נשאר רק לארוז.

אני בחרתי בצימר "המקום שלי במושבה" בזכרון יעקב, בעיקר בגלל המיקום שלו – בלב המושבה, במרחק הליכה מכל האטרקציות (ויש הרבה, ועל כך בפוסטים הבאים). התאריך היה פנוי, הדרישות שלי (מלבד מיקום היה לי חשוב שתהיה חנייה נוחה, ושיהיה מטבח מצויד וכמובן WIFI. (הדף של "המקום שלי במושבה" בפורטל "נופשים" – https://www.nofshim.co.il/mini/%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%94.html?type=1&night=1&p_adl=2&adate=2014-02-03&opt%5B0%5D=68&showall=1

לא הייתי צריכה אפילו להתקשר, הכל היה מסודר מראש. החדר כבר חיכה לנו ועימו יוסי הבעלים שהסביר לנו על המקום. החדר שקיבלנו היה חדר "שרה אהרונסון" (כל החדרים קרויים על שם גיבורי ההסטוריה של זכרון יעקב) והוא כלל מיטה מרווחת, מטבחון מאובזר בכל הכלים הדרושים כולל כירה חשמלית ומיחם , טלוויזיה חדשנית עם ערוצי הלווין, שולחן אוכל עליו נאכל בבוקר את ארוחת הבוקר שמוגשת לחדר, וכמובן חדר רחצה מפנק כולל סבונים וקרם ריחניים ומקלחון עם ראשי מקלחת שיוצרים גשם מלטף על הראש.

יוסי מסר לנו את סיסמת הגישה לאינטרנט ושאל מתי נרצה את ארוחת הבוקר ומה אנו אוהבים בה והיא אכן הגיעה בשעה היעודה למחרת – וכללה מבחר גבינות גדול, דג כבוש, ריבות, חביתות לפי דרישה, סלט ירקות טרי וקינוחי יוגורט עם גרנולה, כל זה לצד לחמי הבית שיוסי אופה בעצמו.

מצאתי ששיטת הזמנת הצימר דרך "נופשים" קלה ונוחה במיוחד, ומסתבר שגם חברת "השטיח המעופף" שהיא חברת תיירות גדולה, גם הם כבר חשבו כך ולכן אפשר באתר של "השטיח המעופף" להזמין צימרים דרך פורטל "נופשים".

מה נשאר? רק לארוז.

נסיעה טובה

הסיפורים, החוויות, הטעמים והניחוחות שחווינו בטיול בזכרון וסביבתה- בפוסטים הבאים.

הסופה חלפה, השלג עדיין נשאר. מה יותר הגיוני מאשר לעלות לצפון להנות מכל זה?

כשהוזמנתי ללילה אחד במלון "כפר גלעדי", חשבתי "היי, למה לא לעשות מזה שבוע שלם"? הוספתי עוד שלושה לילות על חשבוני ויצרתי לי חופשה כייפית בצפון, מלאה כל טוב.

ראשית, היתרון הגדול ביותר- המיקום. המלון ממוקם בצמוד לתל חי (למכללה ולפסל האריה) , שתי דקות מקריית שמונה וחצי שעה נסיעה בנוף שוויצרי לחרמון ולישובים הסמוכים לו (מג'דל שאמס ונווה אטי"ב) כך ששלג היה בשפע ובחינם.

 כמובן שהמרחק לאטרקציות נוספות כמו מפלי הבניאס והתנור, צוק מנרה ואגמון החולה על שלל העופות והציפורים שבו (ושווה מאד לקחת סיור של "עגלת מסתור" שמאפשרת גישה לתוך להקת הציפורים) ועוד המון אטרקציות של טרקטורונים, סוסים, פינות ליטוף, סדנאות אוכל וכדומה, הכל במרחק קטן, מה שמאפשר לעשות טיול "כוכב" נינוח ולחזור למלון מפנק. (אגב, במלון ניתן לרכוש כרטיסים לאטרקציות בהנחה).

גם כשנמצאים במלון יש הרבה מה לעשות – אנחנו טבלנו בבריכה המקורה והמחוממת (גדולה ובעלת מסלולים לשחיינים) עם נוף לחרמון המושלג,(בקיץ יש גם בריכה חיצונית), ניצלנו את חדר הכושר המשוכלל ואת הסאונה , וכמובן איך אפשר בלי הWIFI החופשי בלובי שהביא לשם את כל עכברי האינטרנט על לפטופיהם, איפדיהם וכל מני גאדג'טים אחרים (ויש גם עמדות מחשבים מצוידות).

 החדר שקיבלנו היה ברמת "בוטיק" עם פינוקים כמו מסך טלוויזיה LCD עם מבחר ערוצי "יס" וראש מקלחת רחב שמוריד "גשם" של מים לעיסוי עדין וכמובן גם ערכת תה וקפה.

(בתמונות למעלה ולמטה- קטעים ממזנון ארוחת הבוקר של המלון. יש אפילו פיצה!)

בשעת ערב נינוחה הוזמנו להכיר את תפריט הפתיליות של שף המלון אריק ז'ינו, שהביא את הטעמים של בית אימו להנאת כלל אורחי המלון. לכל אורך החורף יוגשו מנות חורפיות על פתיליות במגוון רחב. אנחנו טעמנו בין השאר סוגי קובה (במיה, סלק), ממולאים שונים, תבשיל ביצי דגים מיוחד, מרקים חורפיים עם המון ירקות שורש, אוסובוקו עגל, ושני המיוחדים מאד, שכיכבו על הצלחת שלי – תבשיל צוואר טלה עם ארטישוק ירושלמי, ומנת מוח עם ירקות, למבינים, לחובבים ולמי שלא מפחד להתנסות במנה מרתקת.

אחרי ארוחה כזו, נוף החרמון המושלג הוא רקע נפלא להשתרעות נינוחה.

 בזמן שהתענגנו על המנות, גם שמענו על שלל התוכניות לשנת 2014 במלון, כולל סופי שבוע בסימן אומנויות, כל פעם משהו אחר- בין השאר מפגשים עם סופרים – למבוגרים ולילדים, הצדעה לקולנוע הישראלי כולל הקרנת סרטים באזור הבריכה המקורה, כשאפשר לצוף במים ולראות סרט במקביל, סופשבוע רומנטי לכבוד "וולנטיינז" בפברואר שבו כל המלון ילבש אהבה, סופשבוע מונדיאל עם המון פעילויות לכל המשפחה בנושא הספורט, אירועי לימוד סריגה כי אין כמו כדור צמר בהתחלה וצעיף בסוף כדי לחמם את החורף, בהדרכת הסבתות המקומיות, ועוד המון רעיונות כיפיים.

כמובן שבאווירת החורף אירועי "שאנטי" מתאימים במיוחד וקבוצות יקבלו אירועים ייחודיים בבריכה, רחצה לילית , טעימות מטיפולי הספא, חליטות מיוחדות ופינוקים (אגב, גם במהלך השנה כולה הבריכה המקורה פתוחה עד תשע בערב).

(בתמונות למעלה ולמטה – חלק קטן ממנות הפתיליות של השף אריק ז'ינו שמצולם למטה משמאל)

ב"דרך הלולים" של קיבוץ "כפר גלעדי" ישנו גם בית הקפה של סטפני שרביט, קונדיטורית שסיימה בהצטיינות לימודים בקורדון בלו בצרפת והתמחתה במקומות רבים עד שנחתה בקיבוץ, והיא העבירה לנו סדנת מתוקים חגיגית במיוחד כמו שאפשר לראות בתמונות.

אם נמצאים בקיבוץ או באזור בכלל, שווה לקפוץ. פרטים בהמשך.

(למעלה ולמטה תמונות מתוך סדנת המתוקים של הקונדיטורית סטפני שרביט)

לקראת החורף מלון "כפר גלעדי" גם מציע אטרקציה חורפית אחת במתנה למי שמזמין מינימום 2 לילות, כמו כניסה לאתר החרמון, כניסה למרכז קנדה כולל החלקה על קרח, הרכבל בצוק מנרה או כניסה לאגמון החולה.

 אז לא צריך כבר לנסוע עד אירופה בשביל להנות משלג, נוף ופינוקים חמימים, זה ממש כאן, שעתיים מהמרכז.

 מידע על "כפר גלעדי" – דילים, אפשרויות ומתקנים – http://www.kfar-giladi.co.il/

 דף הפייסבוק של סטפני שרביט – https://www.facebook.com/stephaniematalon