במרכז ישראל, שתי דקות מכל מקום, נמצאת יפו. ממלכה קסומה שהזמן בה עצר מלכת, וכמה שהיא קטנה, יש בה כל כך הרבה פינות חמד, שאי אפשר להאמין.

כאחת שגדלה במרכז, רק כשקראתי את "יפו" – הספר החדש של אלינוער רבין, הבנתי כמה אני עוד לא מכירה, וכמה כדאי שמהר מהר אגיע לביקור ועוד ביקור בסמטאות יפו.

את אלינוער רבין מכירים כולם ככוהנת אוכל וכותבת ספרי בישול מצליחים. עכשיו רבין החליטה להרחיב את היריעה, ובמקום להסתפק רק במתכונים, יצרה את "יפו" שהוא למעשה סוג של "כל מה שרצית לדעת על יפו ולא היה לך איך" – בעיקר מהזווית הקולינרית אבל לא רק. ב"יפו" יש אוצר בלום של מידע ותמונות יפיפיות על יפו מכל כיוון – הרחובות, גלריות האומנים, מקומות דת כמו כנסיות , בתי כנס ומסגדים, אתרים הסטוריים, חנויות מיוחדות – ואיך אפשר בלי מסעדות, בתי קפה וחנויות אוכל וממתקים?

כל הטוב הזה מוקף בתמונות של הים, הנמל, האווירה, האנשים – מהורים עם תינוקות בעגלה ועד דייגים שסימני הזמן והעבודה הקשה ניכרים בהם, בתי המלאכה, השכונות והמדרגות.

הצילומים היפיפיים הם של מיכל רביבו , ולכתיבת הספר חברו גם מומחים בכל התחומים כמו ד"ר איליה ליסננסקי שמתמחה בכנסיות ובמסגדים של יפו, אברהים אבו שינדי מנהל המרכז הקהילתי היהודי ערבי, השף חנן שגיא ועוד אנשים רבים וטובים שתקצר היריעה מלציין.

כשדפדפתי בספר גיליתי המון אוצרות, בין השאר על "בית ההבראה לצעצועים"   הקסום ברחוב האנגר 2, שבו מתקנים ומציגים צעצועים מכל העולם, עתיקים ונוסטלגיים, "מסעדת אלדין" במפרץ שלמה 5, שבה מרק פירות הים העשיר הוא להיט בכל השנה, הגר הצורפת , נכדה לצורף שעלה מתימן, שנמצאת בכיכר קדומים 1 ואפשר למצוא אצלה תכשיטים מקוריים  ואישיים ,תאטרון הסימטה- תאטרון שוליים שנמצא ברחוב מזל דגים 8 והוא בן שלושים שנה  ומיוחד בחללים שלו שמאפשרים קשר קרוב עם השחקנים והעלילה, ואיך אפשר בלי המתוקים של "פיס אוף קייק" ביהודה הימית 17? קדאיף, עוגות, סברינות, עוגיות, לחמים, הכל שם והכל רק להגיע ולהנות.

כמובן שלא יכלתי לספור כאן את כל האוצרות שיש ב240 העמודים של הספר, אבל רק זה כבר עושה חשק לעלעל, לקרוא, לבחור מסלול ותוך דקות מהמרכז (ושווה לבוא גם מהצפון והדרום לבילוי יום שלם, גדוש ועשיר ביפו), כבר להיות בעולם של טעמים , ריחות, מרקמים והסטוריה.

אלינוער רבין טיילה רבות ביפו בילדותה, שם היא מתגוררת בחמש עשרה השנים האחרונות, ועכשיו חולקת עם הקוראים את הסודות של יפו, הסמטאות, והיהלומים הנסתרים.

מחיר- 110 שקלים, מקסים גם כמתנה.

בילדותי מאד אהבנו לצפות ב"קומדיות מצבים" – מה שמכונה "סיטקום" – אנשים שמסתבכים באי הבנות, מנסים לצאת מהם ורק מסבכים את הדברים עוד יותר, והכל בצורה מצחיקה- אם בהומור שנון או בהומור פיזי.

כשקראתי את העלילה של "פאניקה" שעלתה עכשיו על קרשי תאטרון "הבימה", נזכרתי בדיוק בזה, כי העלילה , שיצר המחזאי רובין האודן, ותרגם ירון פריד, מספרת על זוג נשוי – בשם קלריס ורוג'ר (איילת רוביניסון ונתי רביץ) שבסוף שבוע אחד מאבדים שליטה על חייהם, כשהוא, שאמור לצאת לסופשבוע רומנטי עם המאהבת שלו דייזי (טלי אורן) שהיא במקרה גם חברתה הטובה של אשתו, נתקע בבית בעקבות אי הבנה, ומלחיץ בכך את אשתו שהזמינה הביתה שני גברים אחרים – את מעצב הפנים שלה (עמי סמולרצ'יק) ואת המאהב הצרפתי שלה (רוי מילר ויואב דונט בתפקידים מתחלפים).

כבר כשקוראים את העלילה הזו מבינים איזה פוטנציאל יש לאי הבנה מאחר וכל אחד מהמעורבים אמור לדעת משהו אחד ובעיקר לא לדעת משהו אחר, והתפקידים של כל אחד בהתאם לכך מתחלפים בתזזיות, כך למשל מעצב הפנים הופך לרגע להיות הבעל של דייזי, חמש דקות אחר כך הוא כבר בעצם המאהב שלה, ודקה אחר כך הוא מתחזה למעצב פנים, מה שהוא היה מההתחלה.

(קרדיט לצילומים – ג'ראר אלון).

ההצגה רצה בקצב מהיר והבדיחות- המילוליות או הפיזיות כל כך משעשעות שלעיתים גם צוות השחקנים פורץ בצחוק, ואף משלב זאת בעלילה כמו למשל בטקסט של מריבה שהופך ל "זה שאני מחייך זה לא אומר שאני לא כועס" שאני מניחה שלא היה בטקסט המקורי והוא אילוץ של צחוק.

אם הייתי צריכה לבחור את שני השחקנים שהיו הבולטים ביותר, אבחר בטלי אורן בתפקיד "דייזי" שמזכירה סוג של ציפי שביט – תזזיתית, מעבירה מסרים בעזרת הגוף והבעות הפנים כך שלפעמים היא לא צריכה להגיד מילה והקהל כבר פורץ בצחוק, השני שהרשים מאד היה קובי מאור בתפקיד בוב, בעלה של דייזי שמגיע במפתיע ומערבב עוד יותר את המהומה. מאור, שחקן פיזי מאד ובעל נוכחות, הזכיר לי מאד את ההומור של דובל'ה גליקמן, ולפי תגובות הקהל היה בהחלט המצחיק ביותר.

בשורה התחתונה- הצגה מבדרת, בגובה העיניים, תזזיתית ומתקדמת בקצב מהיר, ומשאירה את הצופה כל פעם תוהה איך ייצאו מהתסבוכת שנוצרה בעקבות נסיון לתקן את התסבוכת הקודמת.

לעוד פרטים, מועדי הצגות ומידע-לחצו כאן.

"plus size fashion weekend" – ממש היום , וגם מחר ומחרתיים (25-27 בדצמבר), בבית מעריב בתל אביב – המקום לנשים אמיתיות, שלא מוצאות בגדים כרצונן ברשתות הפופולאריות שכפי הנראה מכוונות לקהל של ילדות בנות 16, ובמידות שלא עולות על 42.

ומה יש שם?

המון מעצבים ומעצבות של בגדים, נעליים , לבנים ואקססוריז, הכל בטווח מידות גדול, כך שכל אחת ואחד יוכלו למצוא מה שמתאים להם (40-58), גם בטעם וגם בגודל, תצוגות אופנה , מתחם ביוטי ועיסויים, סדנאות, הופעות, ועוד ועוד הרבה הפתעות. האירוע הוא פרי יוזמתה של הסטייליסטית גאלה רכמילביץ .

כך למשל ממש היום, בשעה ארבע אחרי הצהרים, תצוגת אופנה מיוחדת ומרגשת במיוחד, כשהדוגמניות הן כולן נשים שחלו בסרטן השד מקבוצת "חברות לדרך". גם היום, בשמונה בערב, המופע "אישה פלוס" של מיכל שם טוב, ובשבת, בעשר ובאחת עשרה בבוקר, סדנאות יצירת נעליים מנייר בהדרכת נורית נאור.

(בתמונה למעלה- מעצבות שהביאו דגמים מהממים לכל המידות, בתמונה למטה- גאלה רכמילביץ)

יש גם הגרלות והטבות, שווה לבוא.

בתמונות ניתן לראות חלק מהעיצובים שמוצגים במקום, וצילומים מתוך תצוגת האופנה שנערכה בהשקת "שבוע האופנה".

בסרטון ניתן לראות שניות אחדות מתוך תצוגת האופנה המרהיבה.

https://www.youtube.com/watch?v=si_lMuIA7X0&feature=em-upload_owner

(ובונוס קטן – הציורים החמודים לאללה של עירית דגני)

האירועים מתקיימים ביום חמישי (היום) מ15.00 עד 22.00, ביום שישי (מחר) מעשר בבוקר עד ארבע אחרי הצהרים, ובשבת מעשר בבוקר עד שמונה בערב.

הכתובת –קרליבך 2, תל אביב.

בשנת 1987 הוקרן בקולנוע הסרט "חיזור גורלי" בבימויו של אדריאן לי ובכיכובם של מייקל דגלאס וגלן קלוז. התקופה – גילוי מחלת האיידס, ואי אפשר להתעלם מהקישור – אדם שמקיים יחסים לא זהירים (וגם לא "מוסריים" – הבגידה באשתו) מביא ל"עונש" – מחלה, טירוף, אובדן.

כמעט שלושים שנה אחר כך, בתאטרון "הבימה" מעלים את הגירסה הבימתית לסרט, עם שינויים (כולל בסופה של ההצגה, כך שגם מי שמכיר את הסרט, מוצא עצמו מופתע) ועיצוב תפאורה מיוחד.

השחקנים כוללים את אקי אבני בתפקיד הראשי של "דן גלאגר" – איש משפחה למופת, עורך דין שעל פניו יש לו הכל – אישה אוהבת שמטפחת את הבית אחרי שוויתרה על הקריירה (ריקי בליך בתפקיד קייט גאלגר), ילדה חמודה (שלוש ילדות שמתחלפות בינהן – יובל קרוצנצ'קי, רומי אבירם וסשה בזרוקוב), וקריירה מצליחה.

ואז מגיע אותו סוף השבוע, שבו קייט והבת נוסעות לאמא- הסבתא, שגרה בפרוורים, כדי לבחון את הבית המושלם , כי האישה המושלמת דואגת כאמור לבית ולמשפחה, ודן נשאר לבד בעיר הגדולה כדי לעבוד עוד קצת, כיאה לגבר נשוי המפרנס את משפחתו. למרות שהאישה המושלמת השאירה לו אוכל במקרר (ומזכירה לו זאת כמה וכמה פעמים), הוא יוצא לבילוי עם חברו הגרוש (אורי הוכמן – שבהמשך משמש לו כאוזן קשבת לכל מה שעובר עליו) ומתפתה על ידו להגיע דווקא למקום שנחשב כנראה כסוג של "פיקאפ בר". שם נכנסת לתמונה אלכס פורסט – הבלונדינית הפאטלית שתוך דקות מצליחה לפתות את איש המשפחה המושלם והתמים דן, ולגרום לו לנטוש את ערכיו המשפחתיים למשך שני לילות סוערים, שעליהם ישלם מחיר יקר.

כשדן, כמו הרבה גברים נשואים, רוצה לחזור לאישה המושלמת שלו ולמשפחה המושלמת שלו, הוא מגלה שיש מחיר כבד מאד למה שהוא החשיב כ"סטוץ".

דמותה של אלכס, בגילומה של אסנת פישמן, מוצגת מהזווית הגברית של "אישה הורסת משפחות מטורפת שלוכדת את הגבר המסכן וחסר האונים" ותוך טשטוש העובדה שהבוגד האמיתי היה דן, ושחובתו כגבר נשוי היתה לא להתפתות, בטח לא בכזאת קלות.

עם כל ההבנה לסבל שהוא עובר מידה של אלכס, ניתן להבין גם אותה, שהכאב שלה נובע מכך שגברים נוטשים אותה אחרי שנהנו איתה, שהיא נשארת לבד, ושהיא לא הרעה היחידה בסיפור.

אחד האלמנטים החזקים מאד במחזה הוא עיצוב התפאורה והתאורה. העלילה נעה סביב במה מסתובבת, שעליה כל מני סוגי תפאורות בהתאם לסביבה שבה נערכת הסצינה- הבית, המשרד, ביתה של אלכס, הבר וכדומה, והם מחולקים באמצעות חלונות שקופים שמאחוריהם מסך מולטימדיה שמקרין תמונות שונות (של הפארק שבו נפגשים הגיבורים, של הנוף העירוני וכך הלאה) וכן בצורה כזו ניתן לראות מה הולך "בחדר אחר" באותו זמן. באמצעות הבמה המחולקת שלעיתים נעצרת על שתי תפאורות בבת אחת, גם ניתן לראות שיחות טלפון משני הכיוונים.

אבני הוא גם היחיד שיוצא לעיתים מהמשטח המסתובב ועומד מחוצה לו, כשהמשטח ממשיך להסתובב או לא, והוא פונה כמספר לקהל, מחבר בין קווי העלילה ובין הזמנים. גם הסאונד מגוייס למטרה וקטעי סערה רבים – אם מינית או מטורפת, מועצמים על ידי צלילים חזקים וסוערים ואימג'ים מהבהבים ומתחלפים.

אז גם למי שראה את הסרט ומשוכנע שאין מה לחדש לו, מובטחת חוויה מסוג אחר, גם מבחינת העלילה, וגם מבחינת העיצוב.

במאי ההצגה- משה קפטן.

עוד פרטים ב-

http://www.habima.co.il/perfs/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99

כולנו אוהבים להיות מיוחדים. כולנו אוהבים את תשומת הלב האישית, רק לנו, וכולנו גם אוהבים חגיגה טובה.

השילוב הזה יוצר את החג האולטימטיבי – יום ההולדת שלנו, בעיקר, אבל לא רק , של ילדים, שבו הם המלכים, הם מרכז תשומת הלב והפינוק, והשמחה רבה.

את "ניקניים" כבר הכרתי וסקרתי בעבר – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/08/22/nickname-%D7%9B%D7%99-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99/   – חברה שמוציאה תחת ידיה המון מוצרים כיפיים עם טאצ' אישי וייחוד- כי אין שני מוצרים אותו דבר.

הכל התחיל מ"פפירוס" שהיא בית דפוס שאחראי על המון מוצרי דפוס מכל הסוגים, ותחת המטריה שלהם מודפסים גם ספרי "לופה" שהם ספרי תמונות ומזכרות שהופכים לנו אוסף תמונות של טיול, מסיבה או משפחה, לאלבום מרהיב (וגם ספרים שאדם כותב ובעבר לא יכל להוציא לאור בגלל הגבלת כמות, ועכשיו יכול אפילו בספר בודד – מזכרת מצויינת לכל אחד). (http://www.lupa.co.il/ ). אבל אנחנו התכנסנו כדי לחגוג יום הולדת שנתיים ל"ניקניים" שהוא הבייבי של ניר, הבעלים, ושהמוטו שלו הוא "מתנות אישיות לקטנים ולגדולים"  – מבחר ענק של מדבקות עם שמות (ובהמשך תראו איזה מדבקות מקסימות לכריכים לבית הספר יש להם, שנותנים את תשומת הלב האוהבת לילד באמצע יום לימודים), פלייסמטים , קופסאות לאוכל ולאוספים, מחברות, ספרים וכל מה שאפשר לשים עליו את השם.

בתמונות למעלה ולמטה – ניר, הבעלים, מסביר על הספרים האישיים והמוצרים השונים של "ניקניים".

אבל לכבוד חגיגות יום ההולדת, לא רק ניקניים חוגגת אלא כל העולם ביחד איתה- והזרקור מופנה לערכות יום ההולדת המקסימות שיש לה. כל מה שצריך הוא להכנס לאתר "ניקניים" – http://www.nickname.co.il/  – לעבור על כל התפריט הענק שלהם (ולרשום לעצמנו בצד מה עוד בא לנו), להכנס לקטגוריית "ימי הולדת מעוצבים" ולהתחיל לבחור לפי מספר המשתתפים , גודל הערכה (כמה דברים אנחנו רוצים  מתוך מבחר של הזמנות, פוסטרים, דגלונים לתליה, מדבקות עגולות, קישוטי קפקייק, ניירות מעוצבים, כוסות לפופקורן וחטיפים, מזוודות מתנה לאורחים, אריזות סוכריה על מקל, בועות סבון אישיות, מזרקי שוקולד, כרזה ענקית ועוד), וכמובן סוג העיצוב. ישנן קטגוריות רבות לפי נושא המסיבה וחלוקה לנושאי בנים ובנות (ולשמחתי יש גם כפילות כך שיש גם "גיבור על" וגם "גיבורת על", גם "פיראט" וגם "פיראטית") ונושאי תינוקות או מבוגרים (כי גם מבוגרים שמחים לימי הולדת שכאלה). ניתן גם להזמין מוצרים בודדים או לעצב מארז מיוחד או כמויות מוזמנים גדולות יותר , והשמחה רבה. (ובשקט בשקט אגלה לכם ש"ניקניים" רכשו זכיון לדמות של "קופיקו" וחבריו, כך שלחובבי התוכנית, אפשר לעצב יום הולדת שכולו "קופיקו"!).

(בדרך כלל אני עושה קולאג'ים אבל השולחנות כל כך יפים שהייתי חייבת להביא כל אחד בתמונה נפרדת כדי שתוכלו להתרשם מכל הפרטים והפריטים השונים).

(בתמונה למעלה – מדבקות למזרקי שוקולד , קופסאות לפופקורן וחטיפים, ושלטים, הכל בנושא "היפסטר" – יום הולדת לבן חמישים. בתמונה למטה "פיראטים" – כולל אלמנטים עיצוביים ,וחבקים אישייים לבקבוקי מים).

בתמונות פה ברחבי הפוסט ניתן לראות כמה עיצובים יפיפיים שיש מתוך מבחר ענק של ימי הולדת. עוד ראינו ערכות חמודות לאללה למשל למתנה לאורחים באירועים, או הפייבוריט שלי "אבא של שבת" ו"אמא של שבת" שמכילים גם מתכון מיוחד לחלה…

(בתמונה למעלה -יום הולדת לילדה בנושא פיות- כולל גם עיטורים אישיים לקופסאות כיבוד, מדבקות למכסי צנצנות, ואיך אפשר בלי כוסיות לקפקייקס וקופסאות מתנה תואמות? בתמונה למטה – שולחן לברית או בריתה- כולל עטיפות לבועות סבון, ספר מזכרת, עיצובים לצנצנות ובקבוקים וכמובן אריזות הקפקייקס)

המוצרים מצויינים גם לגני ילדים למשל, לאירועים שונים, מסיבות או טקסים – הרמת כוסית, חתונות, בריתות, בני ובנות מצווה, חינה, קבלת ספר תורה ואירוח בחגים השונים.

(ואין ילד שלא יאהב לפני השינה לקרוא או לשמוע את הספר שנכתב במיוחד עבורו ועליו).

(בתמונה למעלה- ערכה ל"אבא של שבת" שכוללת הקדשה אישית, נוסח הברכות, ובצד השני מתכון לחלות. בתמונה למטה- המדבקות המגניבות שעיצבו במיוחד בשבילי לכריכים, כדי לשמח את הילדים באמצע יום לימודים).

עוד נקודה חשובה- כל המוצרים והמדפסות שבהם משתמשים ב"ניקניים" וגם עבור "לופה " ו"פפירוס" הם תוצרת ישראלית!.

אז מה נשאר לעשות? רק למצוא סיבה למסיבה!

ערב שישי, אחרי ארוחת השבת, אחרי מהדורת חדשות בדרך כלל לא אופטימית במיוחד. מה עוד רוצה הבנאדם? להרגיש טוב, להנות, לצחוק.

צחוק יפה לבריאות וב"הכל הולך" לקחו את הנושא בשיא הרצינות, וגם באקסטרים, הרכיבו קאסט של אנשים מוכשרים בטירוף ו… יאללה בלגאן!!.

תוכנית הבידור של "רשת" בערוץ 2, "הכל הולך" כוללת את דביר בנדק (הרזה והחטוב!) כמנחה שגם משתתף לפעמים וגם משמש כשופט לבחירת המתחרה הזוכה של הערב, בלי שום קשר לשום דבר, טל פרידמן, יוסי מרשק, שחר חסון, עוז זהבי, אליאנה תדהר, מולי שולמן ונעמי לבוב. החבורה, שמגיעה מנישות שונות צריכה להפגין את כל היכולות , בשילוב של הומור, חשיבה מהירה ופיזיות, והכל באופן הכי מאולתר, הכי ספונטני והכי מצחיק.

הכרנו את הפורמט בעבר- בתוכניות כמו "של מי השורה הזו" שהיא למעשה ההשראה שעליה נוסדה התוכנית. "הכל הולך"  מבוסס על פורמט צרפתי מצליח בשם Anyting goes שמשודר כבר בכ22 מדינות וזוכה להצלחה רבה (ושווה לחפש ברשת למשל את הגירסה הלבנונית הקורעת…), כשכל מדינה מוסיפה טוויסטים משלה, כך שגם בגירסה הישראלית יש משחקים שלא קיימים במקומות אחרים.

המשחקים רבים ומתחדשים כל פעם, ישנן משחקי אילתור מילולי – כמו מהדורת חדשות שחסרות בה מילים שמתחילות תמיד באותה אות, שהצוות צריך להשלים במהירות, מה שיוצר מצבים קומיים רבים, משחקים עם הקהל כמו ריצה בין היושבים כדי למצוא מישהו שדומה למישהו
(ואצל שחר זה תמיד הכפילה של פוקהונטס למשל..), משחקי פנטומימה של העברת מושגים או שמות סרטים , ומשחקים פיזיים כמו תליה באוויר ונסיונות להציג משם מצבים שונים או לענות על שאלות (ותתפלאו כמה קשה לענות על "כמה זה שבע כפול שבע" כשמעיפים אותך באוויר או מטיחים אותך ברצפה).

(בתמונות למעלה ולמטה- צוות התוכנית מאחורי הקלעים – למעלה שחר חסון ונעמי לבוב, ולמטה יוסי מרשק, דביר בנדק ומולי שולמן)

גולת הכותרת היא הבמה העקומה, שמוטית בזווית של 22.5 מעלות (והאמת, נראית מקרוב הרבה יותר!) ועליה תפאורה משתנה – סלון יופי, חדר שינה, סלון ועוד, והמשתתפים צריכים להציג סדרת מצבים כגון "את בבית, המאהב מגיע ואז בעלך מגיע גם כן" בלי ליפול, בלי להפיל חפצים, ואיכשהו להצליח להמשיך. המשימה כמובן על גבול הבלתי אפשרי, מה שגובל בהחלקות, נפילות חפצים, נסיונות לפתרונות משעשעים מצד הצוות ומאמץ פיזי אדיר (השחקנים יורדים כשהם מתנשפים). כדי לנסות לדמיין איך זה, חישבו על גרם מדרגות של כ12 מדרגות רגילות, שעליהם מונח קרש רחב כמו של מחליקי סקייטבורד. עכשיו דמיינו הליכה במעלה הקרש הזה, ונסיונות להחזיק חפצים שלא יעופו חזרה… מאתגר, הא?

כל האנסמבל הזה מצליח שבוע אחרי שבוע להעלות תוכנית שמנקה את הראש מהשבוע שעבר ומהחדשות , מהפוליטיקה ומהכלכלה, ונותנת סיום מתוק ומצחיק בטירוף לשבוע, והתרעננות לשבוע הבא.

התוכנית מוגדרת כתוכנית לכל המשפחה, כך שגם הורים וגם ילדים יכולים לשבת ולצחוק ביחד בלי חשש. (וחלק מהמשחקים אפשר אפילו לשחק בבית. אולי לא להתלות מהתקרה אבל כל משחקי הניחושים, הפנטומימה והשירה מומלצים בחום).

דף הפייסבוק של "הכל הולך" – https://www.facebook.com/anythingoes.reshet

והאתר – http://reshet.tv/Shows/Anything_Goes/  ואפשר למצוא בהם פספוסים, קטעים שנפלו בעריכה, תחרות תמונות של צופים ועוד הרבה הפתעות.

"הכל הולך" – שידורי רשת, ימי שישי ב21.30, וכמובן ששידור פרקים מלאים גם באתר כך שגם מי ששומר שבת או יצא לבלות או סתם פספס (ושכח לשים הקלטה בVOD) יכול להשלים צפיה!