בשנות השמונים היו סדרות כמו "שושלת" ו"דאלאס" מאד פופולאריות בישראל. העלילה תמיד נסובה סביב הורים עשירים וילדיהם – הטובים והרעים, החמדנים והרכים וכל הדילמות הנכנסות לחיים של אנשים כשהאהבה מתערבת בענין ואיתה "החבילה" של בני משפחה נוספים.

(הצילומים באדיבות "הבימה").

העלילות הללו לא חדשות, ולמעשה עתיקות מאד. כך בדיוק מתנהלת העלילה ב"מירל'ה אפרת" בגירסה החדשה של תאטרון "הבימה" שמדברת על אישה עשירה בשם מירל'ה אפרת, אלמנה שמנהלת ביד רמה עסקים רבים (בגילומה של גילה אלמגור), המשרתת האישית שלה מחלה (סנדרה שדה), מנהל העסקים שלה שלמון (שמיל בן ארי) וחיה עם שני בניה יוסל'ה (יואב דונט) ודוניה (ניר זליחובסקי). הבעיה מתחילה כשיוסל'ה משתדך לשיינדל'ה (הילה פלדמן) ומירל'ה מגלה שמדובר בבחורה שהיום היו מכנים בסלנג העכשווי כ"ביץ'" שעוד מביאה לנישואים את הוריה החמדנים (מיכאל כורש בתור האב נחומצ'ה ואשתו חנה דבורה בגילומה של רותי לנדאו). מפה לשם הפיצוץ הוא רק ענין של זמן ולבסוף מירל'ה מאבדת הכל לבני משפחתה ומחליטה לעזוב, עד ששנים אחר כך, הנכד שלוימל'ה, (שמגולם בידי ארבעה ילדים שונים, אינני יודעת איזה מהם היה בהצגה שבה נכחתי, וחבל מכיוון שהוא היה מקצועי מאד) מתחנן שתחזור ותחדש קשרים איתו ועם המשפחה. איך מגיבים על כך יוסל'ה ושיינדל'ה? האם תתרצה מירל'ה? האם באמת יש רעים מוחלטים וטובים מוחלטים בכל הסיפור?

על גילה אלמגור כבר נכתבו מילים רבות, הגברת הראשונה של התאטרון העכשווי שנכנסת לנעלי שחקניות גדולות שקדמו לה בהפקות ביידיש וכן בהפקות בעברית כמו חנה רובינא בגירסה הראשונה בעברית ב1939 ואחר כך ליאה קניג ומרים זוהר. בגרסה הנוכחית, בבימויו ועיבודו של חנן שניר, היא משלבת את הדמות הקלאסית של התאטרון היידי, עם הטאץ' המוכר שלה ויוצרת דמות מלכותית מצד אחד, אבל אחת שיודעת לוותר כשצריך לשמור על אחדות המשפחה גם כשזה עולה לה בהכל.

עוד בלטו בהופתעם סנדרה שדה בתפקיד המשרתת הנאמנה שהולכת אחרי גבירתה ובעצם אין לה חיים מלבדה מכיוון שהיא עגונה, והיא מוכנה לספוג הרבה כדי שגבירתה תהיה רגועה ושלווה, שמיל בן ארי בתפקיד שלמון איש העסקים שאנו לא בוטחים ביושרו בהתחלה אבל לומדים שיש דברים הסמויים מן העין ויש בו יותר ממה שחשבנו, והילה פלדמן שנבחרה בעבר ל"שחקנית המבטיחה של השנה" שמוציאה מעצמה רשעות אכזרית ביחסה לאישה המבוגרת שהכניסה אותה לביתה, ולבסוף אנו מגלים מה למעשה גרם לה להתנהג כך.

את הטאץ' המשעשע נותן מיכאל כורש בתפקיד החותן השיכור.

לדף המידע של ההצגה- http://www.habima.co.il/show_item.asp?itemId=6227&levelId=63141&itemType=0

אחרי שהתעייפנו מארוחת בוקר, פיצה וחוות תנינים, הגיע הזמן לארוחת צהרים וכאן הגענו ל"מרינדו" בקיבוץ עין גב שהיא חלומו הרטוב של כל קרניבור. כאן אין "מיטלס מאנדי", כאן יש בשרים, משובחים, והרבה.

אחרי רחרוח במעשנה המשוכללת שבחוץ, התיישבנו לשולחן וטעמנו מהיין של המקום (למקום יש יקב וגם שמן זית ועוד מוצרים ביתיים, כי המוטו הוא "קודם כל תוצרת הגולן").

לכבוד פסטיבל "טעם הכינרת" תתקיים סעודת אבירים ענקית שמערבת את כל החושים, ואנו זכינו לטעום מעט ממנה בצורת בשרים בנתחים ענקיים של טלה, נקניקיות הבית, ספריבס טלה,אסאדו,  והכי הכי – הפיקניה, אותו נתח שפחות מוכר בארץ אבל כל דרום אמריקאי יעיד שהוא ה-בחירה. במקום לספר מה אכלנו שם, עדיף להתמקד בתמונות שמראות מעט ממה שמככב שם על הצלחות, על הגריל ובפוייקה. על סעודת האבירים ממונה השף אריאל כהן ממסעדת NG התל אביבית.  אפשר לרכוש בשרים ומוצרים נוספים במקום (ויש משלוחים ואריזה כמו שצריך כדי שהבשר יגיע בצורה האופטימלי שלו- כל הפרטים בדף של "מרינדו").

הדף של "מרינדו" – http://www.marinado.co.il/

וכל המידע על סעודת האבירים – http://www.marinado.co.il/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95.html

לסיום, כדי שלא נהיה רעבים ממש לקראת הנסיעה למרכז, עצרנו ב"על הנהר- בית אוכל ושיכר".

"על הנהר" ממוקם במתחם ירדנית שבקיבוץ כינרת, שבו הנוצרים טובלים בנהר בעקבות ישו, והמקום הוא קודם כל בר עם מגוון רחב של משקאות (אנחנו טעמנו יין לבן מעולה וכמובן יינות קינוח צרפתיים מיוחדים). האוריינטציה היא צרפתית וכך היו המנות שקיבלנו לטעימה- טרטר טונה על אבוקדו, פאייה בסגנון צרפתי (עירוב מיוחד של ספרד וצרפת שכולל פירות ים ורוטב שמנת), וכמובן גם סטייק ברוטב שמנת לא נעדר מהטעימות (כי מזמן לא אכלנו בשר…). הקינוח היה מנה מיוחדת שעוברת במשפחה וכלל קרפ עם גבינות מתוקות – עדין ומסתדר נהדר עם יינות הקינוח. בתקופת הפסטיבל יתקיימו במקום ערבי ג'ז שילוו את האוכל.

דף "על הנהר"  – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=5121

ובפייסבוק- https://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%A8-Al-Hanahar-Bistro-Bar/147191755364240

הפסטיבל מתקיים בין התאריכים 27 לנובמבר (נר ראשון של חנוכה) ועד 7 לדצמבר 2013, ונותן מענה מקיף לחופשת החנוכה הארוכה, ולכל טעם ובחירה. מזג האוויר המדהים באזור בחורף (והאמת, אצלנו זה לא בדיוק חורף לאחרונה…) מאפשר התנסות במגוון קולינרי עשיר. חוץ מהמקומות שאני ביקרתי, יש גם בין השאר (ובאמת שאי אפשר לכתוב פה את הכל) –

פתיחת מסעדת "1910" בחצר ראשונים בדגניה א' עם ארוחת שרינג המאפשרת טעימה נרחבת של מנות מיוחדות של השף עודד שוורצברד, משתה ספרדי ב"צל תמר"- באשדות יעקב איחוד שכולל טאפסים, פירות ים, סנגריות ומוזיקה בניצוח השף עומרי שחר, שירה בצבור בבית הבד "שמן המאה" בדגניה א', כמו של פעם עם עוזי וחיים אסנר, "מול הכינרת"- מרכז הקניות בו מסעדת "ערמונים" בצומת צמח, עם ערב מוסיקלי וארוחת "אכול כפי יכולתך" חופשי חופשי ועם הזמר רעות יהודאי בשירים קלאסיים מכל הזמנים, הפנינג סרטי קולנוע לכל המשפחה בבית גבריאל שכולל גם מתקנים מתנפחים, דוכנים, קרקס אקרובטי והפתעות, הרקדה חגיגית בעמק באפיקים- לחובבי ריקודי העם, עם ירון כרמל וחיה שיפמן- מיני מרתון של ריקודי כל הזמנים, סדנאות לעבודה עם בצקים לחנוכה לילדים- יצירת חנוכיה מבצק עם הקונדיטורית בשמת שוורצברד וינר בדגניה א', חפלה מזרחית ב"מזרחית של צל התמר" במתחם "מול הכנרת, כמובן כולל המון מוסיקה מקפיצה, ערב יווני במסעדת "רוברג" , קסמים וסיפורים לילדים בספריה של המכללה האקדמית כינרת, ו… כן, קחו אוויר, יש עוד המון המון –

מסיבת חומוס ב"יוסי של החומוס" בקיבוץ אפיקים, פעילות וטעימות ב"תמרים פלוס" עם הטעמים שאפשר למצוא רק באזור, מוסיקה אמריקאית ואירית במלון נוף גינוסר, סיורים ברכבת לילדים וסדנאות בנגריה של "סבא יוסי" בעין גב שבהן אפשר ליצור חנוכיות, סיורים מודרכים בחוות נהריים כולל תצפית על גבול ירדן, טיולי סוסים בוורד הגליל, פינות ליטוף ויצירה בהרבה מהיישובים והקיבוצים, סיפורי אוכל בחצר כינרת, סיורי טבע אם ברגל, אם ברכבים חשמליים, בהדרכה או במסלולים, במיולים או בג'יפים, טיול עששיות לילי בקיבוץ כינרת כולל קומזיץ כמו שצריך…

ואלה רק מעט מהדברים שאפשר לעשות בפסטיבל.

כדי להספיק את הכל מומלץ להשאר באזור באחד מסוגי הלינה הרבים – בתי מלון, כפרי נופש, אירוח כפרי בקיבוצים או אכסניות.

הפרטים המלאים, תאריכים, מחירים, קישורים לאתרים וכל המידע הדרוש נמצאים באתר הפסטיבל  –

http://www.kinneret.info/

ובדף הפייסבוק- https://www.facebook.com/taam.kinneret

ויש גם מבצע פרסים – שווה לבדוק בקישור – http://www.kinneret.info/?p=1952

כשמתכננים אירוע, בדרך כלל חושבים על הגימיקים- זיקוקים, הפרחת יונים, כרטיסים דיגיטליים ושאר ירקות. כשזוכרים אירוע, הדבר שבדרך כלל זוכרים, הוא האוכל. הזיקוקים יכולים להיות מרהיבים אבל אם האוכל לא טוב, האורחים יוצאים בתחושת החמצה.

כבר חלפו ימי ה"דג או עוף" עם רוטב פטריות, וגם סלט הוולדורף כבודו במקומו מונח, ורצוי לא על שולחן הכיבוד ואולמות אירועים רבים כבר הפנימו שהגיוון, הטריות, המבחר ושילוב הטעמים הם הנוסחה המנצחת.

"שמש אדומה" לקח את זה צעד אחד קדימה (או בעצם, הרבה צעדים קדימה) והרחיב את המושג "אוכל של אירועים" לגבולות חדשים ואין סופיים.

"שמש אדומה" הוא מתחם אירועים במערב ראשון לציון (רחוב אלטלנה 2) והוא כולל שני אולמות בגדלים שונים לכמויות אורחים שונות, כשמעבר לעיצוב היפיפה כולל מתחמי הכנת אוכל שונים כמו מאפיה, קונדיטוריה, קצביה, מתחמי דגים, מתחמי מנות חמות וכדומה, כש13 שפים (!) שכל אחד מתמחה בסגנון אחר, יוצרים את החוויה הכוללת.

אני הוזמנתי לנסות את תפריט החורף של "שמש אדומה"  – שהוכן על ידי שף בני מדר, שכולל מנות חמות ומחממות עם תיבולים כמו ג'ינג'ר, שום, פלפל חריף (במידה) ותבשילי קדרה ארוכי בישול, ביחד עם מרקים עשירים ומיוחדים.

תחילה הוגשו לשולחן מגוון סלטים רענן עם ירקות טריים ומבושלים, גרעינים ואגוזים, רטבים, ותיבול, יחד עם פוקצ'ות חמות ועסיסיות שיצאו הרגע מהתנור. אני התלבשתי על סלט עם המון סלק ואגוזים מקורמלים, ועל מטבל כוסברה מיוחד. לא היתה שום אפשרות לטעום את הכל , אחרי הכל, צריך היה להשאיר מקום למנות העיקריות…(אבל לא יכלנו להתעלם מהכרובית האפויה בטחינה, שחומה ועסיסית שהגיעה בגדול לשולחן).

קיבלנו לטעימה ארבעה סוגי מרקים ממבחר מרקי החורף – מרק מינסטרונה עשיר, מרק ארטישוק ירושלמי, מרק תירס טרי (מאד) והפיבוריט המנצח של כולם בשולחן – מרק חצילים עם טעם קל של עישון, אם היה אפשר לקחת גאלונים הביתה, כולנו היינו סוחבים.

מנות הקדירה הוגשו בטאג'ינים יפיפייים וכללו בין השאר מנה מרוקאית של בשר ראש עם חומוס, תבשיל מוח ושקדי עגל (תנו לי לאכול מוח וסגרתם ענין), טנזיה מתקתקה עם פירות יבשים, אסדו שחום עם רוטב מתקתק ועוד מנות בשריות רבות, שלוו כמובן בקוסקוס.

חלק מהמנות הוגדרו כ"פיקנטיות" אבל לא היה מה להבהל, באמת שלא חריף אלא עקצוץ נעים שמקרר במקצת את כבדות וחום המנות.

קינוחים תמיד בעייתיים כשזה מגיע לתפריט בשרי כשר. אנחנו קיבלנו מגוון של קינוחים , כולל כאלה שבכלל לא צריכים חלב מההתחלה, והם היו השווים ביותר- מלאבי בשני טעמים – עם נוגט ועם מי וורדים קלאסי, סורבה פסיפלורה, סופלה שוקולד (יאמי יאמי) כולל הנוזליות הנדרשת בפנים, והמנצחים של מגש המתוקים – כדורי אגוזים מתוקים עטופים בשערות קדאיף מקורמלות, והכל על מקל בפרזנטציה יפיפיה כפי שאפשר לראות בתמונות.

כאמור בגלל מגוון המטבחים הרב והאפשרויות, כל בעל אירוע יכול למצוא כאן תפריט לפי טעמו ואפשרויותיו (כולל אירוע טבעוני לחלוטין!).

את כל הפרטים (והתפריטים ) אפשר למצוא ב – http://www.red-sun.co.il/