ארכיון תגים | אריזה

סבתא חיה "אני מתה- יש השקה חדשה של פרימור!!!"

כן, אז סבתא חיה כבר מתה, לפחות זו מהקלאסיקה של "מבצע סבתא" אבל ב"פרימור" החיים תוססים מאד, ויש חידושים רבים כל העת. עכשיו "פרימור" משיקה סידרת משקאות קלים בבקבוקי ליטר וחצי, וגם את הנקטרים המפורסמים שלה, בבקבוקי ליטר אחד במקום בקרטוניות.

להמשיך לקרוא

אלכו-ג'ל GOLD- הרבה יותר מנקיון.

הידיים שלנו ממש לא נקיות רוב הזמן. אנחנו לא מפסיקים לגעת בהמון דברים במהלך היום, רובם בלשון עדינה לא ממש סטריליים. עד לשנים האחרונות הפתרון היה לרוץ לשטוף במים ובסבון, מה שלא תמיד זמין, עד שהומצא ג'ל הניקוי שמציל אותנו כשאין אפשרות אחרת- חומר שמנקה ומחטא את הידיים ומאפשר לנו לגעת באוכל או בגוף או באנשים היקרים לנו בלי להזיק לאף אחד.

אחרי שהתרגלנו להסתובב עם בקבוקון בכל מקום, שלא לדבר על צוות רפואי שעבורו מדובר בהצלה של ממש, מגיעים החידושים וחברת ד"ר פישר מביאה לנו את החידוש האחרון שבעצם ניתן לומר עליו "איך לא חשבנו על זה קודם"- שילוב של נקיון ביחד עם טיפוח או במילים אחרות "אלכו ג'ל GOLD" – ג'ל לשמירה על הגיינת הידיים שמועשר בכדוריות מוזהבות של ויטמין E  שמתמוססות במגע עם העור וכך יש לנו לא רק עור נקי ומחוטא אלא גם גמיש ובריא יותר, עם ריח עדין ונעים במיוחד.

להמשיך לקרוא

חנוכה בטחנה

חג חנוכה בפתח, ויחד עם הסופגניות, נס פח השמן והכתרים עם הסביבון על הראש (עוד יש את זה בגני ילדים?) יש גם את האריזות המעוצבות של "הטחנות הגדולות של א"י", כמו בארבעת החגים האחרים – ראש השנה, פורים, שבועות ויום העצמאות.  האריזה שמעוצבת בסגנון רטרו, מהווה קישוט נפלא למטבח וכוללת גם ברכה לחג וגם מתכון. בקופסה ניתן לאחסן קמח לכל השנה כמובן.

על האריזה יש מתכון מומלץ של "מיני דונטס" ששווה לנסות.

להמשיך לקרוא

גבינה "פושה פושה".

כן, ראשית הסבר על הכותרת – גדלתי בבית ברזילאי, שהשפה השולטת בו היתה הפורטוגזית. אחד המאכלים שהכי אהבתי כילדה קטנה היה כשאמא שלי היתה שמה פרוסות גבינה צהובה על מחבת עם אש קטנה, עד שהגבינה נעשתה חוטים ומכאן השם "פושה פושה" – בפורטוגזית "למשוך למשוך". כמובן שבבית דל אמצעים הוכרחתי לאכול את הגבינה ביחד עם המון לחם כדי להתמלא אבל זה עדיין היה כיף למשוך לפה את כל חוטי הגבינה.

כששמעתי שמחכות לי בבית היום אריזות של "גוש חלב" ו"גילבוע" של תנובה, התחלתי ישר לחשוב מה אפשר להכין – בדיוק אתמול הכנתי מרק תפוחי אדמה חלבי והייתי מתה לקצת גבינה צהובה בקרעים למעלה, ככה נמסה מהחום, או אולי לזניה? פיצה? פשטידה?

אבל אז הגעתי הביתה, גוועת מרעב, ועשיתי את הדבר הכי מהיר שאפשר- טוסט בגרסת "פועלי הבנין" , כלומר בתוספת בצל חי בחתיכות גדולות, ככה שהחריפות תישאר, ועגבניה. למטה מרחתי "מחמאה" , השקעתי בשלוש חתיכות גבינה (כי איזה כיף שכבר לא צריך לחסוך כל כך כמו בילדותי!), שתיים מלמטה ואחת מלמעלה שתכסה את העסק, ואז לטוסטר.

אני נוהגת לשים טוסטים בתוך נייר אפיה, מה שאולי מוריד להם קצת מהצבע אבל משאיר את הטוסטר נקי.

כשהיה מוכן, ונעשתה "שלולית" של גבינה מסביב ללחם, הוצאתי, ומשכתי. משכתי ומשכתי, ובתמונה אפשר לראות עד איפה זה הולך.

והצ'ופר- באריזה החדשה "תנובה" חידשו ובמקום אריזת וואקום שצריך להלחם איתה ושלא נסגרת טוב, מה שיוצר פרוסות וקצוות קשים ויבשים , עכשיו זו אריזה קשיחה ונוחה למקרר ובעיקר נוחה לסגירה חוזרת כך שתמיד מקבלים פרוסות רכות וטעימות שנמסות בקלות.

שאר הגבינה תנוצל בימים הקרובים למרק, פשטידה וכו', התנאי – שתמיד יהיה מה למשוך…..

כשר חלבי.

לחם ! (מסודר) עבודה! (קלה).

כשאנו מגיעים למדף הלחמים בסופר, אנחנו מוצאים את זה….

כמובן בתנאי שהגענו שתי דקות משעת הפתיחה. כי אם הגענו מאוחר יותר, כשאנשים כבר הוציאו לחמים והחזירו לאנשהו על המדף, אנחנו מוצאים ערימה לא ברורה של לחמים מכל הסוגים ולך תמצא משהו בתוך כל זה.

יותר מכך, פעם היו שתי אפשרויות – "לחם לבן" למי שיכל להרשות לעצמו ו"לחם שחור" למי שנחשב עני. העניים במיוחד קנו "חצי לחם".  מאז חלפו הרבה מים , קמח ושמרים בנהר החיים והיום המבחר הוא עצום- קמח לבן, קמח מלא, ללא גלוטן, לחם קל, לחם דגנים שונים, לחמי בריאות, תוספים, וויטמינים, ו… לך תמצא משהו בתוך כל זה.

מאפיית ברמן הרימה את הכפפה והחליטה לעשות סדר. המאפיה, על ארבעת מותגיה – ברמן, ודש, לחם הארץ ולחם ליבו, מיינו את הלחמים וארזו כל אחד בצבע אחר ובצורה אחרת, על מנת שהקונה יוכל למצוא מיד מה שהוא מחפש , גם בתוך מדף ממש מבולגן. כך למשל מוצרים מקמח מלא מופיעים באריזה ירוקה- שמסמלת טבע, לחמי דגנים באריזה חומה- רמז לאדמה, וכך הלאה.

 

המאפיה, שנוסדה ב1875 כמאפיה העברית הראשונה, עוזרת לנו להתמצא ולמצוא בדיוק מה שאנחנו מחפשים, כי האמת, כשאני נמצאת מול מדף עמוס ומבולבל אני ישר חוטפת הצפה רגשית (לא שאני פורצת בבכי, אבל זה די מתסכל להתחיל לחפש אחד אחד).

בסידרת הלחמים ישנם 17 לחמים ומוצרי לחם, עד רמת פירוט מדוייקת של סוג הדגנים ומספר הקלוריות לפרוסה ביחד עם המלצות על היתרונות הבריאותיים שנכתבו על ידי תזונאית הבית.

כמובן שבאריזות החדשות ישנו גם הלחם שבפיקוח (אחיד פרוס ולבן פרוס) וכן החלות והלחמים השונים, רגילים או קלים.

מאפיית ברמן מייצרת גם עוגות, עוגיות ומוצרי קונדיטוריה וכן פירורי לחם איכותיים שמשמשים במפעלים כמו אוסם, טבעול, עוף טוב וכדומה.

אז ככה צריך להראות המדף החדש –

מימין המדף החדש, משמאל הישן, רואים את ההבדל? (צילום דן פרץ)

וגם אם מישהו ישלוף משהו וישים במקום לא נכון, לא תהיה בעיה למצוא את הלחם הנכון.

מה שנשאר, רק לבחור את הלחם, לפי הטעם, לפי ההעדפות, או לפי נסיון להתחרות באתגר הסנדוויץ של "מאסטר שף". הכל הולך.

 

טעמי הצפון

טיילתי בצפון, בגליל העליון ליתר דיוק, ובין החרמון לבניאס, החלטתי ללכת לפי השילוט ולמצוא את המקומות הקולינריים המפתיעים והקטנים. מצאתי חמישה כאלה

הראשון היה בקיבוץ דפנה  – מוזיאון השוקולד של שולמן- מקום מתוק תרתי משמע, שכולל את הסטוריית השוקולד, פסלים משוקולד, סדנאות שוקולד וכמובן המון שוקולדים מסוגים שונים למכירה.

כתובת האתר לפרטים – http://www.scm.co.il/index.asp

הנקודה השניה שעצרנו בה היתה קיבוץ חולתה- ושם מצאנו שני אוצרות-

"דרך התבלינים"- חנות עשירה בטעמים וריחות של תבלינים, כלים, חליטות, חלווה (כולל סוגים שלא נדבקים – לא לכלים ולא לשיניים!), ותערובות שונות (כולל "בכור" לניקוי אנרגטי).

במקום יש גם סדנאות, טעימות, קורס צמחי מרפא ועוד.

פרטים- http://www.derech-hatavlinim.co.il/spice-store1.asp

יש גם משלוחים לכל רחבי הארץ.

עוד בקיבוץ חולתה-

"שלום עלחם"- מאפיה קטנה של לחמים טבעיים כולל מחמצת, שמרים, בריאות ועוד.

פרטים בדף הפייסבוק- https://www.facebook.com/pages/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%A2%D7%9C%D7%97%D7%9D/195946800450493

באזור מושב אודם באזור צפון רמת הגולן מצאנו את "יקב אודם" ומה יותר טוב מיין טוב כדי להפשיר מכל הקרח והשלג מסביב?

טעמנו ביקב יינות לבנים, אדומים וגם יינות קינוח מתוקים (מומלץ ה"ענבר" – מופיע בתמונה באמצע). היינות של "אודם" הם כשרים וזכו לפרסים רבים בתערוכות כמו "טרווינו". אנו עוד רכשנו לעצמנו בקבוק של "וולקניק- שרדונה 2012" שהיה כל כך טוב שהיה שווה לסחוב כל הדרך עד המרכז.

פרטים על היקב וסוגי היינות – http://www.harodem.co.il/

בדרך בחזרה עברנו את מרכז המבקרים של פירות "בראשית" ולמרות שלא נרשמנו לסיור, הסכימו לצרף אותנו כדי לראות ולשמוע הסברים על פס היצור של הפירות- מהקטיף ועד לסופרמרקט. ראינו את המערכת הממוחשבת החכמה שמסוגלת להפריד תפוחים על פי משקל, צבע ורמת איכות (כשכל תפוח מצולם ונסרק בנפרד!), ראינו את שיטות האריזה הרובוטיות ואת ההקפדה על כך שרק תפוחים איכותיים יגיעו לצרכנים (הפחות יפים הולכים לתעשייות כגון סיידר או שימורים).

פרטים על הסיורים – http://www.pri-beresheet.co.il/template/default.aspx?CatId=11

הסיור אורך כחצי שעה והוא בתשלום.