השבוע נפתח בראשון לציון הסניף המפואר של "מטבחי סמל"- ולא סתם סניף אלא "שואו רום" של החברה שמובילה את תחום מטבחי היוקרה בישראל.
הסניף המשתרע על פני 500 מ"ר, הוקם בהשקעה של כ10 מליון שקלים ומשובץ בתשעה מטבחים חדשניים המקיפים את כל החידושים, החומרים, העיצובים הייחודיים וטכנולוגיית הצביעה הירוקה, כאלה שלא נראו מעולם בארץ.
יהלום- מאלפי שנים בבטן האדמה עד לנצנוץ של טבעת אירוסין, מסוד לא מלוטש עד מסר של אהבה, היהלום הוא סמל של נצחיות, של כוח הטבע והיופי המושלם.
תכשיט המשובץ ביהלומים המדוייקים עבורו הופך לחוויה של עונג למי שזכה בו, שילוב של חד פעמיות של הטבע ויד אמן המעצבת אותו לממש את כל מה שטמון בו.
בחלוקה גסה של עולם ייצור הבירה ניתן למצוא שתי שיטות ייצור- הראשונה היא התעשייתית- מפעלים גדולים, כמויות מסחריות. השיטה השניה היא מה שמכונה "בירות בוטיק" והן מיוצרות במבשלות בכמויות קטנות, בתהליך איטי ומוקפד, באמצעות חומרי גלם איכותיים בצירוף ראש פתוח לטעמים מסורתיים לצד ייחודיים, שונים ומסקרנים.
(צילום באדיבות יח"צ)
כוחו של ריח ידוע לכל, מספיק שנריח תבשיל ונזכר בניחוח של מה שסבתא בישלה לנו בילדות, בושם של אישה יכול להציף זכרונות על אהבה ישנה, ריח של גשם ראשון, דשא או לחם טרי מהתנור, ניחוחות יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו וההרגשה.
ואחת התחושות הנעימות במיוחד הוא הרגע הזה שבו נכנסים לבית מלון יוקרתי ויש ניחוח בושם באוויר, משהו ייחודי המכשף אותנו והמעביר אותנו מטרדות היומיום לאווירה של פינוק ונינוחות ברמה גבוהה.
אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.
הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.
הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.
בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.
את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.
כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' – בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.
הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.
הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.
התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.
פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.
הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.
עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" ' למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.
המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao – לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.
כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית. הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.
הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.
בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.
השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.
לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.
על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.
מושו- בר אנרגראונד
פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)
טלפון להזמנות – 054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),
שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,
מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.
בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.
HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.
כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.
לפני כמה שבועות ביקרתי בEVO Clinic ברעננה. מצאתי קליניקה ייחודית לרפואה אסתטית בסטנדרטים אירופאיים גבוהים ושמעתי על שיטת ה"קוד האסטתי" הייחודית של המקום שבו מנתחים את אוסף הנתונים האישי של כל אדם ומתאימים לו טיפול אישי.
(ספות בשיטת קפיטונאז' – צילום יח"צ)
'דיור אינטריורס' משיקה את קולקציית 2020 של FDESiGN – מותג איטלקי המתמחה במערכות ישיבה וספות .
הכל החל כשהמעצב הראשי והבעלים של החברה, ניקולא פרלה היה בן עשרים. ניקולא, שגדל במשפחה ברוכת ילדים וחלם בכלל להיות כדורגלן, גדל בכפר אלטמורה בדרום איטליה, כפר שהתפרסם במפעלי הספות שלו. ניקולא החל לעבוד כשוליה, למד את סודות הליכי הייצור השונים משלב השרטוט ועד למוצר המוגמר והתגלה כעילוי בתחום טכניקת ה"קפיטונז'" המשמשת לייצור ספות צ'סטרפילד. עיצוב ספות אלה הוא על ידי טכניקה עתיקה של נעיצת כפתורים בשורות ישרות שמושכות את בד הריפוד פנימה. עיצוב זה הומצא באנגליה לצורך פגישות פורמליות שבהן הנוכחים יושבים זקופים ולא מקמטים את בגדיהם. העיצוב משדר יוקרה וקלאסה,
חוש הריח נתפס אצלנו כחוש משני, ואנו מגלים אותו בעיקר כשאנו מצוננים, ופתאום לאוכל אין טעם, התחושות שונות ואנו חשים מעין ניתוק מהעולם.
בתחומים רבים כבר גילו כמה שחוויות הריח חשובות ולכן מתווכי דירות תמיד מייעצים למוכרים לזרוק לתנור קצת בצק לפני שהם מראים את הדירה, ליצירת ריחות אפייה טריים למשל, או העובדה שיש מפזרי ריח של "מכונית חדשה" כדי לגרום לאנשים לרכוש רכב יד שניה ועוד.
הנוף – אחד היפים בירושלים, שלא לומר בארץ, מבנה יפיפה ששוכן בלב בית הנציב. האווירה – צרפת מחבקת את הים התיכון. הטעמים -קסם.
השף מוטי אוחנה, בוגר ה"קורדון בלו" הוא הבעלים והכוכב של מסעדת "מדיטה", והחזון שלו בשלוש מילים "מטבח תיכון חדש", מה שאומר מנות ושירות ברמה צרפתית ביחד עם נגיעות מוכרות מהבית שלנו כאן במזרח התיכון.
בערך שתי דקות אחרי שהתיישבנו במסעדה כבר נפרשה לפנינו פלטת מזטים מפוארת לצד פוקצ'ות מהבילות. מכירים את "מלכת הכיתה"? כאן זו ללא ספק "מלכת המזטים" – קערית קרם החצילים המפורסם, המעוטר בסילאן, קערית שביקשנו למלא אותה שוב ושוב.
בראשונות טעמנו "סלט עלים" שכלל את מיטב הירוקים, עגבניות חצי, בצלי שאלוט והפתעה של ביצה מגורדת שמילאה בהצלחה את תפקיד הפרמז'ן שאי אפשר לשלב במנה עקב כשרותה של המסעדה. הכל ביחד ברוטב עדין של וינגרט לימון ודבש ועיטור אגוזי מקדמיה. סלט מרענן וטרי מאד.
השף אוחנה נותן כבוד גדול לירקות וכמה מהם כיכבו במנות הפתיחה הבאות – פלפלים שרופים על אריסה ופסטו פלפלים בשמן בלסמי ואורגנו, בייבי זוקיני שנעשו בטאבון, שהוא גאוות המקום, והונחו על קרם נענע וגרידת לימון וכרובית מטוגנת עם טחינה, סלסת עגבניות וסומק. אבל – העונג הגדול ביותר במנות הירקות , הכוכב הבלתי מעורער היה ירק צנוע בדרך כלל, הקולורבי שהגיע כמו עוגה קטנה והונח על טחינה ירוקה וזעתר. הוא היה מתקתק, הוא היה רך אבל לא מתפרק, ובעיקר הוא היה הפתעה גדולה.
סגרו את המנות הראשונות , כדורי פאני פורי שמולאו בטונה אדומה ואיולי טוגרשי. כדורים חמודים שכיף לקחת בידיים ולזרוק לפה, שם הקראנץ' מתערבב עם החריפות העדינה וטריות הטונה.
לגימה קטנה מאחד הקוקטיילים המוגשים במקום, מזיגת יין מתפריט היין המגוון ועוברים למנות העיקריות. צ'יפס בטטה קריספי ומתקתק הונח לתוספת (וחלקו נושנש עוד לפני שהמנות העיקריות הגיעו), והראשון מבין העיקריות מיהר להופיע על השולחן בידי המלצריות האדיבות – קריספי לברק מפורק ומטוגן בסלסת עגבניות, כוסברה, פלפל חריף וזיתי תאסוס. הפרזנטציה כללה את מנת הדג המפורק בעצמה, כשסביבה המקור , הדג עצמו ממנו פורק הבשר, הגשה חדשנית ומעניינת.
בשרו של הדג היה רך ומענג.
מנת הדג השניה היתה שונה בתכלית והלכה לכיוונים יותר מזרח תיכוניים. זו הייתה מנת "כנאפה דניס" בקרסאט טחינה גולמית ושערות קדאיף, על קרם כרובית וטאבולה שקדים, כמו לקחת את הים התיכון ולהצמיד אותו ליבשת אירופה.
מנה טובה היא תמיד לא רק שילוב של טעמים אלא גם של מרקמים, ואין כמו שערות קדאיף פריכות להחמיא לדג חלק ורך, ונגיסת שקדים.
מחלקת הים פינתה את מקומה למחלקת הבשר, עם שלושת נציגיה – אסאדו עגל בברביקיו תפוזים וג'ינג'ר שהוגש עם קולסלואו, ואנטריקוט וסינטה שניצלו, הוגשו במידת מדיום וול, ולצידם רק שום צלוי ורטבים, כי באמת לא צריך יותר.
האסאדו עבר בישול ארוך והיה שומני כנדרש, ונתחי הבשר האחרים ניצלו ביד שיודעת מה היא עושה, ונמסו בפה.
הגיע העת למשהו מתוק. ב"מדיטה" לא חוששים מקינוחים פרווה, ומצאו פתרונות יצירתיים לכמה קינוחים מרהיבים וטעימים.הקינוח הראשון היה חלומו של כל מכור לשוקולד, עוגת שוקולד עם רוטב שוקולד, מרנג שוקולד, ובטח פספסתי עוד כמה מרכיבי שוקולד, ועל הכל קרם שוקולד, השני הייתה כיפת מרנג עם מילוי פסיפלורה חמצמץ, והשלישי היה גירסה נטולת חמאה של קראק פאי.
בלי להכנס לסיבה שהפאי הזה נקרא כך, כשטעמתי את שלושת הקינוחים, הוא זה שהפתיע אותי ביותר, על נימוחותו, העדינות המתוקה שלו והחן. כחובבת שוקולד מושבעת, אני יכולה להעיד שמבין שלושת הקינוחים, דווקא הקראק פאי היה הפייבוריט שלי בגדול.
מנות אלו הן חלק מחידוש התפריט במסעדה, לכיוון הביסטרו ומתאפיין בנתחי בשר מובחרים שמתיישנים במקום, מנות ירקות טריים ובימי חמישי גם תקליטן מהשעה תשע בערב.בשעות הערב יש גם תפריט אלכוהול של בירה, יינות ומשקאות נוספים במחירים נוחים.
"מדיטה" – מסעדת ברסרי בטאצ' ים תיכוני
בית הנציב, דרך חברון 101א' ירושלים
טלפון: 02-5664466
יום א'-ה' , 12:00-23:00 (במוצאי שבת המסעדה סגורה)
נגישות: מלאה
עסקיות: בשעות הצהרים הכוללת פלטת מזטים ופוקצ'ת הבית, ומנה ראשונה הכלולה במחיר המנה העיקרית.
אירועים: יש חדר פרטי לאירועים עד 110איש
כשרות: רבנות ירושלים.
אין אדם שישמע את המילה "ספא" ומבטו לא יצטעף. מיד יעלו באפו ניחוחות בשמים ושמנים, עורו ממש ירגיש בלחיצות העיסויים ואדי הסאונות הרכים.
כשנמצאים בספא מרגישים בני מלוכה מפונקים שכל מה ומי שמסביב עושים הכל כדי שנרגיש הכי טוב והכי נעים.
זו הסיבה שענין המלוכה מככב במלון "דיוויד טאואר" בנתניה, או ליתר דיוק, הסולטנות. סיפורו של המלון הוא על סיפור האהבה של דאוד פאשה הסולטן (כפרפרזה על מיקום המלון ברחוב דוד המלך) ואהובתו שדמותם מקשטת את קירות המלון יחד עם עיצובים המתכתבים עם אווירת ערב האקזוטית – המנורות, חיפויי הקירות, הצבעים ועוד.
הגעתי למלון ליום של פינוק, שהחל בארוחת הבוקר החדשה, שלמעשה מבחינת מרכיביה היא ממש בראנץ' – מבחר סלטים טריים, גבינות בוטיק רכות וקשות, דגים כבושים מעושנים כולל סלמון משובח במיוחד, לחמי מחמצת מפתים, עמדות בריאות , חלווה בוטיק, תפוחי אדמה אפויים, פסטה, אנטי פסטה, אגס בנדיקט מוכן במקום עם חלמון שנוזל לו ונספג בכל השכבות האחרות, שפע מתוקים ופירות ומבחינתי – גולת הכותרת היתה השף יונתן שעמד והכין קרפים צרפתיים, כולל כאלה הממולאים בשוקולד, ממש כמו ברחובות פריס.
הוספתי לי ממבחר המיצים הסחוטים במקום, והתפנקתי גם על אייס קפה שהגיע ישירות עם המלצרית האדיבה אלי לשולחן.
מראות הים וראשוני הרוחצים בו ליוו את הארוחה ולאחר שסיימתי שמתי את פעמיי לקומה השניה של המלון, אל מחוז הקסם – הספא.
כבר כשיוצאים מהמעלית, שמעוטרת בתמונות של הסולטן הצעיר ויפה התואר, מגיעים אל קיר שעליו מפות עתיקות המתארות את מסעותיו של הסולטן, מהם הביא את סוגי הטיפולים השונים שמוצעים בספא.
הספא משתרע על פני 1000 מ"ר וכולל את כל מה שצריך – חדרי טיפולים מאובזרים במיטות חשמליות עם מזרן מתחמם לנוחות מירבית, סוויטת טיפולים זוגית עם ג'קוזי, חמאם טורקי אותנטי, חדר כושר מצוייד במיטב המכשירים המתקדמים, בריכת שחייה פנימית מחוממת שאם מכניסים בה את הראש למים גם מגלים את ההפתעה- מוסיה המנוגנת במים, פינות רביצה ומנוחה והכל רקע נוף הים של נתניה.
הדבר הראשון שעשיתי הוא כמובן להכנס לתלבושת המסורתית של המקום – החלוק הרך והמפנק וכמובן נעלי ספא. בעמדת הקבלה מסרו לי כי את הטיפול שהוזמן לי יעניק לי סרגיי המטפל המוכשר. בחדר הטיפולים האור עומעם והמוסיקה החרישית נוגנה ברקע. סרגיי חקר בדיוק באיזה אזורים בגוף הייתי רוצה שהוא יתמקד והיכן לא רצוי לגעת, ומה מידת החוזק הרצויה לי בעיסוי (והתשובה שלי "חזק!!").
במהלך הטיפול היה קל להתמסר למגע המקצועי שידע ללחוץ על המקומות התפוסים ביותר, כשנשאלתי מדי פעם אם זה לא חזק מדי או אם משהו מפריע. בסיום הטיפול יצאתי כמרחפת על ענן.
תחושת הנינוחות ליוותה אתי לניקוי הגוף באדים הלוהטים של החמאם ולאחר מכן שהות במים החמימים של הבריכה, ובשתיית תה מרגיע במתחם המנוחה, שם השתרעתי על ספות וצפיתי בים.
בתפריט הטיפולים ישנם טיפולי פנים כמו טיפולי זהב וקוויאר, טיפולי גוף מאסכולות שונות בכל העולם, כמו ההרבל בול התאילנדי, מקלות במבוק ממלזיה, האבנים החמות האינדיאניות, האירוודה ההודית, שיאצו וטווינה מסין ויפן וקסם השמן של מרוקו, לצד טיפול החמאם הרומאי- תורכי.
כאמור הספא ממוקם בתוך מלון DAVID TOWER מבית MGALLERY BY SOFITEL, המוגדר כ"מלון ספא אורבני", מקבל אורחים מגיל 16 ומעלה, כך שהמנוחה והרוגע נשמרים. במלון עצמו 75 חדרים ברמות פאר שונות, כולל כל אביזרי הנוחות בסטנדרטים הגבוהים של רשת ACCOR הבינלאומית.
VIA MARIS –ספא אורבני
בתוך מלון DAVID TOWER MGALLERY BY SOFITEL
המלך דוד 8 נתניה
טלפון: 09-373-0013
גישה לנכים: יש (הן במלון והן בספא)
שעות פתיחת הספא: ימים א-ה 09.00-21.00 שישי שבת – 09.00-18.00
מבצעים מיוחדים: ארוחת הבוקר המפוארת של המלון פתוחה גם לאורחים מבחוץ במחיר 119 ש"ח לאדם. ניתן לרכוש חבילות ספא שונות, עם טיפולים שונים, עם או בלי לינה או קבלת חדר למנוחה לשעות היום.
כשרות: יש.
