אם היו מציעים לכם מוצר שהמתכון שלו כולל מים, סוכר, פחמן דו חמצני, צבע מאכל, חומצה זרחתית, מווסת חומציות, חומרי טעם וריח טבעיים וקפאין- הייתם משתוקקים לשתות?
לא מפתה במיוחד ובכל זאת זו רשימת המרכיבים של המשקה המוגז המפורסם והאהוב כל כך על ילדים ומבוגרים כאחד.
זה לא שבילדותי הרחוקה, אי שם בשנות השמונים, לא היו פירות יבשים. היו. רק שהיו להם שלושה מאפיינים- צבע זרחני, טעם של גופרית ותועפות של סוכר.
אז חווית האכילה היתה יותר כי זה מנהג, כמו ראש דג בראש השנה או מצה בפסח, סוג של מאכל שטועמים בגלל החג אבל לא ממש נהנים ממנו.
היום המצב שונה לחלוטין, ויש מודעות גדולה לטבעיות ולבריאות שבפירות היבשים.
דובונים הם החיה המועדפת על ילדים רבים, הם רכים, חמודים וכיף להתכרבל איתם. פו הדוב , פדינגטון, דובוני איכפת לי, כולם מוכרים ואהובים.
ועכשיו הגיע "דובלה".
בתור מבוגרת, הנה האסוציאציה הראשונה שלי על "דובלה".
זה לא סוד שלפני שאנו טועמים עם הפה, אנחנו אוכלים עם העיניים, ומנה שנראית טוב גם תמשוך אותנו לטעום אותה.
חג השבועות כבר מבצבץ בקצה החודש, ולמרות שעדיין לא נתחיל להכין את עוגות הגבינה, אבל את התוכניות לאירוח ולעיצוב שולחנות החג, שיהיו גם יפים וגם טעימים, כבר מתחילים לתכנן.
שיגרה זה טוב, אבל תלוי במה- כשזה מגיע לאוכל, דווקא הגיוון הוא המעניין.
במקרה של "CORNY" מדובר במהדורה מוגבלת, שזה כבר מסקרן, של חטיף סנדוויץ אגוזי לוז במילוי קרם חלב. החטיף החדש מגיע בשתי אפשרויות- או CORNY BIG- חטיף אישי של 40 גרם, או למי שרוצה גם לפנק את חבריו או משפחתו (או סתם רוצה יותר לעצמו)- בחבילה של 4 ברים שכל אחד במשקל 30 גרם.
בדרך כלל אני אוהבת את המילה "אקסטרה" – כמו אקסטרה פינוקים, אקסטרה שוקולד בקינוח שלי, כאלה דברים. אני פחות אוהבת כשהמילה "אקסטרה" מגיעה לפני המילה "לארג'" למשל, אבל מכחישה שהמושג הזה קיים.
