טוב, לא בדיוק, אבל הכותרת התחרזה לי כל כך יפה שהייתי חייבת.

אז קיבלתי שתי חבילות של המוצר החדש של "סנפרוסט" – אורז קפוא בשני טעמים – אורז מהיר הכנה עם ירקות (אפונה וגזר) ואורז מג'דרה.

נתחיל מהסוף- הבן שלי מת על מג'דרה. פעם הוא היה קונה את השקיות שצריך להוסיף להם מים בסיר ולבשל, כי הוא טען שזה יותר טעים לו מאשר המג'דרה שאני הייתי מכינה "מההתחלה" – כלומר עם אורז ועדשים וכל התיבול הנדרש.

אחרי שהפסקתי להעלב מכך, דווקא ראיתי את הצד החיובי- ההכנה קלה יותר.

עדיין , גם עכשיו, כשהילד כבר בגיל שבחוגים מסויימים כבר היה נשוי עם איזה שניים שלושה פעוטות, (ואיזה מזל שאנחנו לא בחוגים האלה), הוא עדיין לא אחד שיתחיל לבשל לעצמו, גם כשהוא חוזר מורעב מהעבודה או הלימודים.

לכן מילת הקסם שמשכה אותו הופיעה בהוראות ההכנה של האורז, וזרחה לו ככה מתוך העטיפות – "מיקרוגל".  – מתכון של עשר דקות ברוטו, (כולל חיפוש קערה מתאימה), וממשהו קפוא, למשהו טעים. מה שיותר יפה זה שבגלל שזה קפוא, זה יכול להשמר זמן ארוך בפריזר ואז הוא יכול לשלוף ארוחה ברגע שירצה.

אז הכנו את שתי השקיות – בעזרת ההוראות של המיקרוגל. חשוב לציין שמאד סמכנו על המנות האלה כי מדובר היה בסופשבוע, ואם זה לא היה יוצא טוב, לא היה לנו מה לאכול יומיים (אבל, היי, יש בקבוק וודקה בפריזר, אז אולי אפשר להסתדר בכל זאת?)

(בתמונה למעלה – האורז שיצא מהשקית, לפני הבישול).

המסקנות שלי –

האורז יצא מצוין. עשיתי לפי ההוראות המדויקות במיקרו גל, ובדיוק אחרי שמונה דקות בישול, עם ערבוב באמצע, המנה היתה מוכנה. האורז יצא אחד אחד, הירקות רכים אבל לא מושי , הכל מצוין. אימצתי את הרעיון, בעיקר בשביל הבן שכלי הבישול העיקרי שלו הוא המיקרוגל.

(בתמונה למעלה- המנה המוכנה. הכמות שבתמונה היא מחצית ממה שיש בשקית).

בהוראות על העטיפה היה כתוב "להוסיף תבלינים". שמתי מלח אבל זה לא היה מספיק, אז אחרי שהיה מוכן, שמתי מלמעלה רוטב צ'ילי מתוק כמו שאני אוהבת.

רק הערה אחת – על העטיפה כתוב "3-4 מנות". מהכרות עם ההגדרות האלה, הן אף פעם לא נכונות ואסור לסמוך על זה. אם רוצים לחלק לשלושה או ארבעה , סביר להניח שכל אחד יקבל כף בלבד. מבחינת הכמות, יצאה לי כמות לשני אנשים גג, וגם זה כתוספת ליד  עוד משהו (במקרה שלי סלט).

הירקות הם איכותיים, טריים בלבד (לא אבקות ולא מיובשים) והמוצרים הם דלי שומן ודלי מלח, לא מכילים חומרים משמרים, מונוסודיום גלוטומט או צבעי מאכל.  כשר פרווה.

להשיג בכל רשתות השיווק.

כשאומרים "בראוניס" חושבים פצצת שוקולד. הבעיה היא שהרבה פעמים פותחים עוגת בראוניס שנראית יפיפיה על העטיפה, אבל בפנים… לא מספיק שוקולדי או מרקם יבש מדי, "עוגתי" מדי.

"אחוה" מתקנת לנו את החוויה הזו עם "עוגת בראוניס" חדשה, עתירת שוקולד מריר מעולה (20% שוקולד מריר!).  כמות השוקולד הזו , יחד עם מרכיבים משובחים נוספים, הופכת את העוגה לנימוחה, רכה, מתוקה ובעיקר ביתית (והיא בהחלט עוברת כעוגה ביתית, אם מוציאים מהאריזה ושמים על צלחת יפה, אף אחד לא יבחין שלא מדובר בתוצרת התנור הפרטית!).

עוד טיפ שלי – להגיש עם טיפה סירופ שוקולד מלמעלה , לאקסטרה מתיקות ואלגנטיות.

האריזה חדשה ובעלת קו עיצובי חדש ששומר על הטריות לאורך זמן, כך שאפשר לקנות כמה עוגות ולשמור כשבאים אורחים בהפתעה או כשבשעת לילה מאוחרת חוזרים מבילוי וממש חייבים משהו מתוק וטרי.

העוגה מצטרפת לשלל מוצרים אחרים של "אחוה" שבראשם כמובן החלוות, הטחינה הגולמית, המוצרים האורגניים, מוצרים נטולי סוכר, וכמובן המון עוגות ועוגיות מכל הסוגים – בחושות, שמרים, אריזה אישית ועוד.

מה שעוד נחמד הוא שהעוגה היא פרווה, ואפילו בכשרות בד"צ כך שאפשר להשתמש בה גם לקינוח אחרי ארוחה בשרית.

להשיג בכל רשתות השיווק המובחרות.

כשמגיע חג השבועות, כולנו ישר חושבים על "גבינה" ושוכחים ששבועות הוא גם חג של טבע, של ירק ושל ירוק. החבילה של "שופרסל" הכילה מכל טוב הטבע – שבבי גזר, כרובית, לקט ירוקים וחבילת קרוטונים (לא השגתי את גרעיני החמניה).

את הקרוטונים העברתי לנער הבית כי אני מעדיפה להמנע מלהוסיף קלוריות, מעדיפה את הטעם הרך והפריך של הירקות עצמם, ופחות טעם של משהו קשה יותר ומתובל. אם היה חורף, הייתי מוסיפה למרק ושם זה היה מתרכך בדיוק למידה הרצויה.

ומה עשיתי עם הירקות?

לקט החסה והבייבי –

השתדך עם גבינת פרומעז, אגוזי מלך קצוצים ופרוסות אגס משומר (אפשר גם חבושים) והפך לסלט כייפי כזה –

אפשר לעשות רוטב אהוב, עם קצת חמיצות או מתיקות. אני העדפתי להשאיר טעם נטו.

ומה עם הכרובית והגזר? פה המצאתי, לראשונה בחיי, את המתכון המקורי שלי – פראפרזה על סלט קולסלאו.

מה עשיתי?

בישלתי קצת את הכרובית עד שהתרככה אבל לא "מושי". בשניות האחרונות של הבישול הוספתי חופן מהגזר, ככה שיתפוס טיפה רכות. סיננתי את שניהם. שטפתי במים קרים כדי שיתקררו קצת.

שמתי על קרש וחתכתי את הכרובית לחתיכות. הוספתי אותה עם הגזר ועלי פטרוזיליה (אפשר כל מה שבא, לי היתה בבית רק פטרוזיליה וזה יצא אחלה).

(בתמונה למעלה- בשלב הערבוב, לפני הרוטב).

בתור רוטב פשוט ערבבתי מעט מיונז (שופרסל), עם לימון, קצת סוכר, מלח – אין כמויות מוגדרות – צריך לטעום.

ערבבתי את הסלט – ראו התמונה למטה –

טה טה!!!!!

אני אכלתי פושר (כי הכרובית לא הספיקה להתקרר לגמרי ונגמרה לי הסבלנות). יש לי הרגשה שזה יהיה עוד יותר טעים כשזה יהיה קר . (ועכשיו כשאני חושבת על זה, אולי אם היו לי גרעיני החמניה הייתי מוסיפה ככה איזה חופן זעיר בשביל עוד מרקם "הפתעתי").

בסוף, עם כל הבריאות הזו, הייתי חייבת ללכת לחמוס איזה עוגת שמרים שיש לי בבית, אבל זה כבר סיפור אחר…

חג בריא ושמח!!