בחג הפסח כולנו מארחים ומתארחים וגם הארוחה המשובחת ביותר, גם אם כולם כבר מפוצצים, אם אין קינוח יאה, האכזבה יכולה להשכיח את כל המטעמים האחרים שהוגשו. קינוח טוב הוא כזה שלא יכביד, שיתאים לכל הטעמים ושיתאים לשומרי הכשרות שלא רוצים קינוח חלבי אחרי ארוחה בשרית אבל לא אוהבים את כל "תחליפי החלב".
בכל סרט נוסטלגי אפשר לראות נשים יושבות במספרה, מעיינות בז'ורנאל וראשן מתחת למכשיר ייבוש ענק, כששערן עשוי ברולים. הן לא ממהרות, רובן עקרות בית והישיבה במספרה היא גם בילוי חברתי מהנה.
מספרות גם היום הן בילוי מהנה אבל למי יש זמן לשבת הרבה ולחכות שהשיער יהיה מוכן?
גם בימינו לא נדיר לראות ליד מספרות, נשים בשיער באמצע הצביעה, לעיתים עם נייר כסף על הראש, יושבות ושותות קפה, מחכות שיעבור הזמן.
וכאמור זמן הוא משהו שתמיד חסר, ואם אפשר לקצר תהליכים, זה מצוין.
בלב קניון קרית אונו, ממוקמת חנות האופטיקה Rindoptics הוותיקה. כמה וותיקה? את החנות ייסד סטיב ריינד ז"ל ב1964 בקריית אונו, ועד מהרה כל תושבי הסביבה הגיעו למצוא את כל פתרונות הראיה שהיו זקוקים להם. כיום ממשיך את דרכו בנו עמוס ריינד, אופטומטריסט מומחה שנעזר בציוד המשוכלל ביותר, כדי לעזור לכל מי שצריך. עמוס, שהוא הדור השני, מוצא את עצמו פעמים רבות משרת את הדור השני של הלקוחות, שחוזרים עם בני משפחתם וילדיהם.
יש לי יחסים אמביוולנטיים עם שמרים. מצד אחד אני כבר לא מפחדת מהם, מצד שני אני משתמשת רק בגרסת השמרים היבשים, רצוי אינסטנט, כי להתחיל לגדל שמרים בתוך מים רותחים וכל הבעבוע הזה, זה באמת לא בשבילי.
אחת הבעיות עם שמרים היא הזמן. כל שלב באפייה עם שמרים לוקח זמן התפחה, ובחורף זה גם מתארך, ורק בשבוע שעבר מצאתי את עצמי מתפיחה בצק שמרים ממש על המזגן, עטוף בשמיכת צמר מפנקת כאחרון הפרינצסות.
בשנים האחרונות ישנה מודעות גדולה לשינוי התזונה לתזונה בריאה. רובינו משתדלים לאכול פחות כמו הומר סימפסון ויותר מנות בריאות, אם מדובר בהפחתת הסוכר ,השומן, החומרים המשמרים או המלח, ואם מדובר בהוספה של מנות בריאותיות לתפריט שלנו.
אחד התחומים שזוכה לעדנה בגלל יתרונותיו הבריאותיים הוא תחום הקטניות והזרעים, שפעם היו נתפסים כמשהו לטבעונים או למשוגעים לדבר, ועכשיו נכנסים לתפריט של כולנו ומשפרים את בריאותינו.
חברת "אחוה" אולי מתמחה בין השאר גם בעוגות ומאפים אבל היא בטח לא שוקטת על השמרים. (כן, אני תמיד אוהבת לפתוח פוסט במשחקי מילים…). וכן- זה גם נכון- ב"אחוה" אוהבים לצאת עם חידושים וגרסאות מעניינות למוצרים כדי שיהיה לנו גם טעים וגם מעניין.
הפעם שני מוצרים חדשים הגיעו אלי-
הראשון מלוח- טחינה, ולא סתם טחינה אלא "טחינה בטחינה עדינה". למה הכוונה? התהליך משופר בעזרת טכנולוגיות חדשות והטחינה של זרעי השומשום (שלא הושרו במלח ולא הוסף להם מלח) היא עדינה במיוחד ויוצרת מרקם מלטף ומפנק.
כבר לפני שנים נפתחו בחדרי הכושר קפיטריות שבהן ניתן היה להשיג שייקים שונים- על בסיס מים, חלב או תחליפי חלב, עם פירות, תוספים וחלבונים- מנת בריאות ואנרגיה לפני או אחרי אימון.
לאט לאט גילו גם מי שלא מכורים לחדר הכושר ששיק פרי הוא טעים מאד מלבד היותו בריא והציפו את רשתות השייקים.
כל אישה יודעת, אי אפשר להראות אותו דבר כל הזמן. חידוש הוא מאסט, ואם אין אפשרות להתחיל להחליף כל הזמן אאוטפיטים, האקססוריז עושים את העבודה מצוין, והאמת, גם מאפשרים התפרעות קלילה- אם נניח מישהי כמוני, שתשעים אחוז מהמלתחה שלה היא בצבעי שחור (ומקסימום בגיוון של אפור כהה) בכל זאת רוצה לגוון, אקססוריז צבעוניים מהווים את התשובה המצויינת לשידרוג כל הופעה.
ואם האקססורי גם שימושי, עוד יותר טוב. ומה יותר שימושי מתיק?
כשהודיעו לי שקיבלתי לסיקור ברוקולי וכרובית של "סנפרוסט" אוטומטית חשבתי על גרסאות מטוגנות או אפויות של הירקות הללו, בציפוי פריך. אחר כך כששמעתי שמדובר בגרסת "מיני" בחלקים קטנים מאד, שאי אפשר לאחוז אותם כמו שאוחזים "פולקע" למשל, שיניתי את התוכניות והתחלתי לחשב מסלול מחדש.
קודם כל, זה מה שקיבלתי:
את ממרח "השחר" הוותיק והאהוב, אין צורך להציג. אין מי שלא גדל עליו, אין מי שלא ליקק אותו, וגם כמבוגרים אנו לעיתים נוטשים את כל הקינואות למיניהן, כדי להתענג על טעם של ילדות. (ותשאלו את אייל גולן על זה…). הבעיה היתה רק שכשילדים (וגם מבוגרים) רוצים להכין לעצמם פרוסה, צריך להתחיל ללכלך סכין, וכשאתה ילד, זה נגמר בדרך כלל בשיפוץ המטבח.
חברת "השחר העולה" חשבה על זה ומרעננת את ליין המוצרים שלה במהדורה מוגבלת של "שוקולד למריחה השחר העולה" בשפופרת. רק לוחצים (ולא צריך להפעיל כוח, גם ילד יכול בקלות) וזרם בדיוק בגודל הנכון יוצא מתוך השפופרת. אין לי מושג איך חישבו את גודל הפיה שממנה יוצא השוקולד, אבל הזרם דק מספיק כדי לא להציף בלחיצה אחת ועדיין עבה מספיק כדי שנוכל להכין את הפרוסה בזמן מהיר. אין לכלוך, אין כלים, הכל נקי.
יתרון נוסף הוא שבגלל שזה זרם אחיד, ניתן עכשיו לקשט עם "שוקולד השחר" עוגות, עוגיות וכל מה שרוצים, לכתוב הקדשות, לצייר ציורים ועוד, הכל בנקיון ובנוחות.
כפי שאפשר לראות בתמונה, אני ניצלתי את השפופרת לשני שימושים – האחד, להכין פרוסה (הוספתי בננות לתוספת טעם) והשניה.. טוב , זה לטעמי הסיכון שבמוצר- כי הפיתוי גדול לעשות מה שעשיתי, ולחסל את כל הטוב הזה בעצמי…
השפופרת מצטרפת לשאר המוצרים של "השחר העולה" – ממרח "השחר העולה חלבי" (השפופרת היא פרווה), ממרח אגוזים, ממרח נוגט אגוזים, ממרח שמשלב את שניהם – האגוזים והנוגט ביחד, מוצרים בכשרות מהודרת, וגם מוצרים לבישול ואפיה כמו קקאו, נוגט וצימקאו.
השפופרת מכילה כמות של 330 גרם.
מפעל "השחר העולה" קיים מאז 1948, והוא הוקם על ידי האחים וידברג, ונקרא על שם החלק היפה ביותר של היום. בתחילה הם ייצרו ממתקים, וופלים, ריבות, טחינה וחלבה, אבל אז עלו על הנוסחה הסודית שהפכה את ממרחי "השחר העולה" למוצר פופולארי שנמכר כבר שלושה דורות בארץ (ולא חסרים ישראלים שחיים בחו"ל ומבקשים שישלחו להם כמה יחידות , כדי שירגישו טעם של בית).
כשר בהשגחת הרבנות הראשית חיפה (וכאמור, יש גם מוצרים בהכשרים מחמירים ומהודרים יותר) ונמכר בכל רשתות השיווק.
