ארכיון תגים | מרהיב

פריליק- להתפעל ולהתנפל.

כמה עובדות:

קודם כל- כולנו קודם כל אוכלים עם העיניים, האוכל צריך להיות יפה ומזמין כדי שנתגרה לאכול אותו. שנית- לפחות בענין פירות- כולנו די עצלנים, להתחיל לקלף  ולפרוס נראה מסובך מדי . שלישית- כמה אפשר לשבת בכינוס עובדים ולאכול את אותן בורקס? רוגלעך בהרמות כוסית, פיצה בישיבת צוות? מה עם משהו יותר טעים, יותר יפה ויותר בריא?

אז כדי לפתור את הדילמות האלה ועוד הרבה אחרות- מתייצבת לעזרתנו עדן בן חיים מ"פריליק"– משלוחים של כל מה שטעים בפה וכיף בעיניים, לאירועים מיוחדים וגם ליומיום.

להמשיך לקרוא

אלופי החיים.

 

באמצע ספטמבר, ממש לפני כשבועיים עלה על במת התאטרון הלאומי הבימה המחזמר "עלובי החיים". ובפעם הראשונה, אני כבלוגרית שרגילה למילים, הרבה מילים, יש הטוענים יותר מדי מילים, פשוט השתתקתי. הביטוי היחידי שעלה בראשי בסיום ההצגה, עם השתחוות השחקנים מול תשואות בעמידה של הקהל, היתה "וואו".

אם אתחיל מהסוף, מדובר במחזמר שעשוי בצורה מושלמת, לא פחות- מכל הבחינות- השחקנים (כולל הצוות המתחלף), כישרונות השירה, התפאורה, התלבושות, ובעיקר ההידוק של העלילה שגרם לזה שמחזמר לא קצר (קרוב לשלוש שעות) שכולו מוסיקה, הפך לממתק שאף אחד לא רצה שיגמר.

להמשיך לקרוא

Unforgettable – מסע במנהרת הזמן.

כל פעם שאנו צופים בסרטים בסגנון "אסקימו לימון" , אנו לא יכולים לפספס את פס הקול של התקופה- שנות השישים והשבעים שהביאו לנו רומנטיקה רבה, שחסרה לנו כל כך היום.

אחת התוכניות האהובות עלי ביותר ברדיו, משודרת בדיוק בשעה שבה אני חוזרת הביתה מהעבודה- השעה חמש, התחנה- "רדיוס" והתוכנית היא אותה תוכנית ששודרה כשבערוץ מאה אף אם היתה "קול השלום" (עוד חתיכת נוסטלגיה) – "טווילייט טיים" – שירים ישנים שהפכו את הנסיעה הביתה לרגועה ומחממת לב.

אמנם לא נולדתי עדיין ברוב שנות השישים, וגם את שנות השבעים העברתי בעיקר במשחקי ילדים, אבל המוסיקה היתה שם, ואני עדיין זוכרת את שידור הטלוויזיה שהראה שוטר מוחה דמעה בלוויתו של אלביס פרסלי.

על הרקע הזה, המופע החדש Unforgettable פורט בדיוק על נימי הלב. במופע מתכנסים להם שלושה זמרים מופלאים – זאק היילון – הישר מלאס ווגאס, שם זכה בחגורה אותנטית של אלוויס פרסלי בתחרות ביצועי שירי המלך, הוא זמר ויוצר שמופיע רבות בתוכניות טלוויזיה, והוציא ארבעה אלבומים,  צ'ארלס גארט- שמביא לנו את רוח התקופה בשירה ובצעדי ריקוד מפתיעים, עלה לארץ משיקאגו בשנות השמונים ומאז הופיע כזמר ליווי של אמנים ישראלים רבים והיום הוא סולן במופע,  וסטלה יודקו –הזמרת שהיא גם המפיקה,  שעלתה לארץ מאוקרינה ב1990, בלי לחשוב בכלל על כיוון מוזיקלי, עד שהגורל הראה לה איזה אוצר יש לה בגרון,  ומה היא יודעת לעשות בקולה. בעברה היא  הופיעה עם "להקת מנהטן" בכל העולם, מול קהלים של מאות אלפי אנשים.

(בתמונה למעלה- סטלה יודקו, בתמונות למטה זאק היילון וצ'ארלס גארט – צילומים של ניקול דה קסטרו)

הזמרים מלווים בתזמורת של שמונה נגנים (שבעה גברים, ואחת מתופפת מקסימה בשם מעיין) ומגישים לנו שעה וחצי של המיטב, מגלישים את כולנו לתקופה רומנטית, אולי נאיבית יותר, אבל קסומה, כשהזמרים היו זמרים ולא חשפניות, כשהמילים היו אוהבות ולא פרובוקטיביות, כשהתמימות היתה תכונה נערצת.

רי צ'ארלס, שירלי בייסי, נט קינג קול, קליף ריצ'ארד, טום ג'ונס, הטמטיישנס, פרנק סינטרה, דוריס דיי, וכמובן המלך אלביס, כולם חוזרים לחיים בעזרת שלושת הזמרים המוכשרים הללו, שמתכתבים עם סרטוני וידאו מקוריים ומשלימים איתם ממתק לאזניים.

בחלק מהשירים הזמרים משתפים את הקהל בשירה, ברוב המוחלט הקהל גם ככה מצטרף לצלילים ולמילים.

המופע מגיע לאולמות שונים, כך למשל ב24 לאוקטובר וב21 לנובמבר בתאטרון גבעתיים, ב6 לאוקטובר ב"הבימה" בתל אביב, ב4 לדצמבר ברעננה, ויש גם הופעות בסינמה סיטי.

עוד פרטים ב- https://www.facebook.com/mofa.unforgettable