ארכיון תגים | נוח

סל כביסה מתקפל – או – איך לא חשבו על זה קודם?

אם הייתי צריכה לכתוב כרוניקה של הליך הכביסה אצלנו בבית, זה היה משהו כזה- המכונה מסיימת ומצפצפת בקול ענוג "ביפ ביפ" שפירושו "סיימתי, בואו לרוקן אותי". היא בדרך כלל זוכה להתעלמות. (כי מי שישמע אותה יצטרך להיות זה שמרוקן אותה, לא משתלם לשמוע אותה). המכונה ממתינה מעט ומצפצפת שוב במסר של "לא שמעתם אותי? " ואם עדיין מתעלמים, זה כבר זוכה לצפצופים עצבניים של "מתעלמים ממני? נראה אתכם! אני אשגע אתכם!". זה השלב שמישהו נכנע ופותח אותה, ואז מעמיס את הכביסה הרטובה לתלייה , אם בקיץ -בחבלים החיצוניים, ואם בחורף, על החבלים המתקפלים שמעמידים ליד המזגן.

להמשיך לקרוא

SIS – כי קשה לחכות להגיע לחוף!

(בדרך כלל בתמונת השער אני שמה לוגו, אבל היי, להפסיד תמונה כזו?)

הכי קשה ללא ספק לבחור שמלת כלה, אבל במקום השני עומדים ללא ספק בגדי הים. לא משנה בנות כמה אנחנו או מה המידות שלנו, תמיד נתלבט, ושוב נתלבט ואז עוד קצת נתלבט, נמדוד, ננסה שוב, נעלעל במגזינים ובסוף תמיד נחשוב שאולי יכלנו לבחור אחרת.

להמשיך לקרוא

סלק "סנפרוסט"- הכוכב האדום.

אחד היתרונות הבולטים של סלק, מלבד יתרונותיו הבריאותיים (טוב לכבד, מונע שבץ והתקפי לב, עשיר בויטמין C וברזל, משפר את ייצור הסרטונין שגורם לנו למצב רוח טוב, עוזר לבעיות לב וכלי דם, מחזק את המערכת החיסונית ומפוצץ בחומצה פולית, זרחן, מגנזיום וויטמין B6 ועוד המון גודיז) הוא מתקתק במידה ולכן מתאים למליון סוגי מנות. בכל העדות ניתן למצוא את הסלק, אם זה ב"קובה" או ב"חריין" וגם במסעדות – עממיות (כמו סלט הסלק שמלווה כל שיפוד) ויוקרתיות (בצורת קרפצ'ו).

"סנפרוסט" עושים לנו חיים ממש קלים עכשיו בהכנת מנות מסלק, באמצעות "סלק אדום- שלם, קלוף ומוקפא". שיכול להשמר בפריזר שלנו לכל עיתוי של מנה עם סלק. הנוחות היא גדולה- בעיקר בענין הקילוף וגם בעזרת המתכונים ודרכי ההכנה שנמצאים על גב האריזה.

להמשיך לקרוא

"שבכל דור ודור" – דורות לפסח

המשאב הכי חשוב, שהכי נגמר ושאי אפשר להשיג עוד- הוא הזמן. כולנו אנשים עסוקים- עובדים, בעלי משפחות ותחביבים, ואיפה שאפשר לקצר – מקצרים.

אחת הדרכים לקצר זמן היא להשתמש במוצר קפוא, אם הוא איכותי ונשמר במיטבו.

את מוצרי "דורות" אני מכירה ואוהבת כבר שנים, ומשתמשת באופן קבוע, בעיקר בגלל שאם אני אסתמך על דברים שאולי נמצאים אצלי במקרר, רוב הסיכויים שהם לא שם או לא ראויים לשימוש כי שכחתי מהם זמן ארוך מדי. (ויעידו על כך זרי פטרוזליה נבולים שהשתמשתי מהם בשני עלים וכל השאר נשאר עם הגומיה ונבל).

להמשיך לקרוא

קמח פרימיום "שופרסל"- או "איך לא חשבו על זה קודם"?

קמח, מוצר צריכה בסיסי, נמצא בכל בית, ובדרך כלל בכל – ה-בית. למה? כי אריזה של קילו בתוך נייר נוטה במקרה הטוב להיות דחוסה כך שקשה לסגור בכל אמצעי שהוא, (ותאמינו לי, ניסיתי אפילו סלוטייפ) ובמקרה הרע גם נקרעת ואז בכלל יש לנו פלשבק למשחקי הילדות בימי ההולדת כשהיינו צריכים לדוג סוכריה מתוך קמח ללא שימוש בידיים.

בדרך כלל שיטות הסגירה שלי לאריזות השונות (קמח, אורז, סוכר) הן פשוט בעזרת אטב כביסה, שלא תמיד אפשרי כי אם לוקחים רק כמות קטנה מהקמח והשקית כמעט מלאה, האטב פשוט לא "תופס" ומתעופף להנאתו. (וכן, אני יודעת שיש כלים מעוצבים ויפים כאלה שכתוב עליהם "קמח" ו"סוכר" ואמורים להעביר להם את התכולה- חוץ מקארין גורן ואולי מרתה סטיוארט, אני לא חושבת שמישהו באמת עושה את זה, מקסימום שמים בכלי את הקמח עם האריזה שלו בסגנון "בבושקה".

להמשיך לקרוא

מתוק ומלוח חיים ב"אחוה".

חברת "אחוה" אולי מתמחה בין השאר גם בעוגות ומאפים אבל היא בטח לא שוקטת על השמרים. (כן, אני תמיד אוהבת לפתוח פוסט במשחקי מילים…). וכן- זה גם נכון- ב"אחוה" אוהבים לצאת עם חידושים וגרסאות מעניינות למוצרים כדי שיהיה לנו גם טעים וגם מעניין.

הפעם שני מוצרים חדשים הגיעו אלי-

הראשון מלוח- טחינה, ולא סתם טחינה אלא "טחינה בטחינה עדינה". למה הכוונה? התהליך משופר בעזרת טכנולוגיות חדשות והטחינה של זרעי השומשום (שלא הושרו במלח ולא הוסף להם מלח) היא עדינה במיוחד ויוצרת מרקם מלטף ומפנק.

להמשיך לקרוא

תיק ב"תיק " תק.

כל אישה יודעת, אי אפשר להראות אותו דבר כל הזמן. חידוש הוא מאסט, ואם אין אפשרות להתחיל להחליף כל הזמן אאוטפיטים, האקססוריז עושים את העבודה מצוין, והאמת, גם מאפשרים התפרעות קלילה- אם נניח מישהי כמוני, שתשעים אחוז מהמלתחה שלה היא בצבעי שחור (ומקסימום בגיוון של אפור כהה) בכל זאת רוצה לגוון, אקססוריז צבעוניים מהווים את התשובה המצויינת לשידרוג כל הופעה.

ואם האקססורי גם שימושי, עוד יותר טוב. ומה יותר שימושי מתיק?

להמשיך לקרוא

הנרי השמיני? לא הנרי הנקי!

תכירו, Henry, השואב הכי חמוד בממלכה. הוא נראה כמו חיית מחמד חמודה, אבל בעצם הוא נמר ששואב אליו את כל הלכלוך.במהירות. הנרי, שמגיע מאנגליה, שם כונה על שם נציג משפחת המלוכה, הוא שואב לא גדול, בעל עוצמה של ענק- הוא שקט, איכותי ואמין, הגייני מאד וגם חוסך בחשמל. יש אפשרות גם להוסיף לו אביזר טורבו מבריש וחובט להשלמת הנקיון, וכל זה בשישית המחיר מהמתחרים.

להמשיך לקרוא

הכבשה שושנה הולכת חלק

שיער חלק תמיד נתפס כאלגנטי יותר, זו גם הסיבה שהרבה דמויות מפורסמות שמשדרגות סטטוס, נניח משדרנית טלוויזיה לחברת כנסת, בלי להגיד שמות , מישהי שטל פרידמן עשה עליה בוכתה, הן תמיד מחליקות את השיער.

בילדותי היו בכיתה הילדות האלה עם השיער החלק "מקלות" שניערו את הראש ככה באגביות והחליקו את האצבעות בתנועות כאלה בשיער, רק בשביל שיפול עוד דקה לאותו המקום, והן היו יפות כל כך.

שלא לדבר על לאסוף את השיער, התברכתי בשיער גלי עד גבה-גלי, ובעוד חברותי יצרו קוקו אלגנטי בסגנון בר רפאלי, הקוקו שלי תמיד היה בצורת משולש, כי התלתלים התפרעו הצידה וכל כולי נראתי כמו פירמידה.

הפתרון של "לעשות פן" לא היה כל כך מעשי בגלל הזמן שהוא דורש, וגם אי הנוחות של להחזיק מכשיר כבד בצד אחד ומברשת בצד השני ולנסות לעשות הכל בכל הכיוונים. בתקופה הקצרה שהיה לי שיער קצר, שהיה מחייב שיהיה חלק ,כי אחרת הוא נראה כמו זעזוע מוח צהוב, בן הזוג למד לעשות לי פנים (ונעשה מומחה אחרי ששרף לי לא אחת את הצוואר והאזניים).

להמשיך לקרוא

BuyMe – הדרך לאושר מעולם לא היתה קצרה יותר.

בכל שנה לקראת חג המולד אנו רואים בטלוויזיה כיצד האמריקאים משתגעים, ממלאים את הקניונים, מתרוצצים מחנות לחנות בחיפוש אחרי מתנות לחג. אנחנו חושבים לעצמנו "איזה פראיירים הם, משתגעים בגלל מתנות שבדרך כלל הן לא מה שהמקבל בכלל רוצה". ואז עוברת חצי שנה, מגיעה תקופת הפסח אצלנו, כולל ההתארחויות אצל משפחה וחברים, ואנחנו מוצאים את עצמנו בדיוק באותה סיטואציה- מתרוצצים בין חנויות, מחפשים את הוואזה המושלמת או את סט הכלים הדקורטיבי (בכלל, המילה "דקורטיבי" מופיעה על כל דבר, נראה לי שיש אפילו קיסמי שיניים "דקורטיביים" ) כדי להביא לחמות או לסבתא, רק בשביל שהיא תחייך בנימוס, תגיד משהו כמו "לא הייתם צריכים" ותקבור את זה בבוידעם ביחד עם מתנות "דקורטיביות" אחרות ששוכבות שם משנים קודמות.

וזה לא רק בחגים ולא רק לסבתא, אישית – כבחורה, תשעים אחוז מהמתנות שאני מקבלת ליום ההולדת שלי הן איכשהו מחנויות סבונים למיניהם, כך שאם מישהו רוצה למלא בריכה עם קרם גוף- אני הכתובת.

ואז נשאלת השאלה- למה בעצם? למה שהצד הנותן יצטרך להתרוצץ , בדרך כלל מלווה בילד או שניים שמשתעממים מכל העסק, בין חנויות כלי בית או מצעים, כשהוא מנסה לחשוב "מה סבתא זלדה תגיד על מפת שולחן מנוקדת באדום לבן?", תוך הדחקות בין אלפי אנשים שעושים אותו דבר, וזה בתנאי שמצאנו חנייה כמובן.

להמשיך לקרוא