וויכוחים רבים נסובו סביב "מי המציא את הסנדוויץ" – האם היה זה אותו לורד שהיה שקוע במשחק קלפים וביקש מנה טעימה כרוכה בשתי פרוסות לחם, או שמא שף עייף של בן מלוכה שמצא פתרון זריז שלא דורש בישול, התוצאה- כריך הוא ארוחה טעימה, מגוונת וכייפית במינימום מאמץ.
רובינו לא אוהבים לשהות שעות ארוכות במטבח מהביל וללכלך המון כלים שאחר כך נצטרך לשטוף, רק בשביל ארוחה עבורינו, משפחתינו או האורחים שלנו, ובכל זאת אנחנו רוצים משהו טעים ואיכותי.
בתקופה האחרונה יצא לי לחיות על מתוקים. המון מתוקים. אולי זה החגים, אולי צירוף מקרים, אבל הארוחות שלי נסובו בעיקר על סוכר. לכן ההזמנה לבקר ב"רובינשטיין" באה לי בדיוק בזמן, כשהתעורר צורך דחוף באוכל "אמיתי"- ומה יותר אמיתי וראשוני מבשר?
"רובינשטיין" שיושבת בנתניה, ממש ליד איקאה, התחילה ממעדניה של בשרים של האחים רובינשטיין, שהתמחו בעיקר במה שמכונה "פרה נמוכה" וכשנוצר ביקוש למנות מוכנות, הוקמה המסעדה לפני כשמונה שנים. ההתמחות היא בבשרים, גם צלויים וגם קרים. ישנן מנות שמתחלפות כל חצי שנה, וישנן מנות קלאסיות ואהובות שנשארות לאורך כל הזמן.
העיצוב קלאסי, הרבה לבנים, הרבה צבעי בסיס וכמובן המעשנה הגדולה והמרהיבה שעומדת בגאווה, (וישנה גם קומת VIP לאירועים מיוחדים).
כולנו היינו בטעימות יין. הברמן או בעל המקום מוזגים לנו מבקבוקים , אנחנו טועמים, טועמים שוב, ובכל אותה העת תלויים במי שמוזג לנו. עכשיו בTasting room שבאזור המקסים של שרונה בלב תל אביב התוודעתי לשיטה חדשה של טעימות, כולה בשירות עצמי ובנוחות מירבית.
זה לא שב"טיינסטינג רום" אין צוות. ההפך, יש את אבי כהן אחד השותפים, את טוני הברא המנהל, את הייננית רוני ססלוב עם וותק של 22 שנים ביין, ואת הברמן המקסים אדי ניומן שעוזרים בכל שאלה. אבל כאן נכנס החלק המעניין – במקום 10 מכונות אוטומטיות, בכל אחת ארבעה בקבוקי יין (עם הקפדה על 75% יין ישראלי) שמוגן על ידי גז ארגון ששומר על היין מפני חימצון. על כל אחת מהמכונות יש כיתוב מדויק של איזה יין יש שם, איזה טעמים, מי מייצר, סוג הענבים ועוד, כל המידע שצריך. ומה עושים?
יש כרטיס מגנטי שאפשר לטעון בכל סכום שרוצים.
תוקעים אותו במכונה ומסתכלים על הצג שם כתובים המחירים לשלושה סוגי כמויות – טעימה, חצי כוס או כוס. שמים את הכוס מתחת לברז המתאים (חשוב מאד, שלא יישפך על הנעליים!), לוחצים על הכפתור המבוקש והיין זורם לכוס ומשם ללוגם בהנאה.
מה שנחמד הוא שאפשר בצורה כזו להתנסות עצמאית במה שרוצים ,ממבחר גדול ובנוחות. החיוב על הכרטיס הוא לפי הכמות שנמזגה בפועל כך שגם אם הבקבוק נגמר באמצע, הסכום שיחוייב הוא מדוייק.
יותר מכך, כשרוצים לקנות יין ולא יודעים איזה, השיטה הזו מאפשרת התנסות וטעימה של מגוון רחב כך שאפשר להחליט מה הכי טעים לנו.
כל היינות ניתנים לשתיה במקום או לקחת הביתה במחיר חנות (במקום יש 40 מקומות ישיבה בחלל פנימי כולל חדר טעימות פרטי ל14 איש, ועוד 60 מקומות בחזית היפה של הבניין הטמפלרי העתיק.
ואם יש יין צריך גם לאכול משהו על יד, ובשביל זה יש את התפריט שנבנה על ידי השפית אביבית פריאל אביחי עם מיטב הנקניקים, הגבינות, הלחמים , הדגים ועוד המון דברים טובים , והמתוקים של השוקולטייר אלי טראב.
יש גם אופציה לנשנושים צמחוניים וטבעוניים.
כשהגענו להכיר את המקום, תוך שניות כבר הפעלנו בעצמנו את הכרטיסים החכמים ובחרנו יינות (ובדיוק נפלתי על "שבלי" לבן מעולה שקיבלתי עליו המלצה מאנשי המקום). בתחילה בחרתי באופציית ה"טעימה" ואחר כך כבר עברתי לבחור חצאי כוסות כדי שאוכל להתנסות. טעמנו מבחר ענק ממטעמי המקום (מה שגם עוזר לא להשתכר יותר מדי) ואהבתי במיוחד גם את השוט שהכין לי אדי הברמן, משקה שהוא פיתח בשם "צ'ייסר טקילה סנגריטה חריפה" שהכיל טקילה, עגבניות, צ'ילי ומיץ הדרים. (18 שקלים, וזה טעים פחד).
המקום פתוח בימים א-ה מאחת עשרה בבוקר ועד אחרון הלקוחות, בשישי מעשר בבוקר עד אחרון הלקוחות, ובמוצאי שבת משבע בערב ועד אחרון הלקוחות.
הכתובת – קפלן 36 תל אביב, בבנין של "אדידס" .