ארכיון תגים | פופקורן

פופ סטאר – כוכב הפופ (קורן) החדש!

פופקורן תמיד היה חטיף מועדף בעיני בגלל שיש בו פחות שמן יחסית לחטיפים מלוחים אחרים, וניתן גם לשלוט על כמות התיבול. בילדותי היינו מכינים פופקורן עם סיר ושמן, ולא היה יום הולדת אחד בו האצבעות שלנו לא היו שמנוניות ותמיד איזה גרעין שלא התפצח נתקע לנו בשיניים.

אחר כך היתה המצאה הקרויה "פופקורן על האש" וזה היה סוג של סיר חד פעמי עשוי נייר כסף שהיינו מניחים על הלהבה והוא היה מגדל "כובע" גדול מלא בפופקורן. זו כפי הנראה היתה אפיזודה חולפת בתחום.

פופקורן למיקרוגל היווה את הפתרון המאד נוח, בעיקר כי הוא כבר בא עם תיבול והפיק פופקורן שרוב גרגיריו התפצחו והוא יצא חם וטרי.

להמשיך לקרוא

גלובוס מקס רחובות- החיים על מסך הכסף

"אני אומרת שזה כל כך פשוט כשזה בסרט אני אוהבת רק איתך לשבת מול המסך הזה שבקולנוע אני אוהבת ת'קולנוע." כך שרה שרון ליפשיץ וסיכמה את החוויה של כולנו- קולנוע. מסך הכסף שגורם לנו לשקוע בחוויה שונה, שבזכות בתי הקולנוע המשוכללים, מקיפה את כל החושים.

בילדותי אלה היו בתי קולנוע עם אולם אחד וכסאות עץ קופצניים שהיו נסגרים כשהיינו קמים מהמקום. מאז חלפו הרבה גרעיני פופקורן במזנון ועכשיו בתי הקולנוע הם קומפלקסים משוכללים ונוחים , עם מגוון פינוקים.

להמשיך לקרוא

שופרסל יוני 2013 – החטיפים.

כולנו יודעים שרצוי לאכול מסודר, לספור קלוריות, לדאוג לאבות מזון ולאכול כשמרוכזים אך ורק באוכל. בסדר, אז יודעים. בפועל כולנו מנשנשים. למה? אין צורך להכנס להסברים פסיכולוגיים עמוקים. זה פשוט כיף. אז כולנו מחפשים את הכרסום המלוח הזה, משהו קטן, התנועה הזו של הכנסת היד לשקית, הרשרוש שבתוכה, והיציאה ישירות אל הפה. הבעיה היא שביחד עם אותו הבוטן או החטיף, באים גם שומן, קלוריות, מלח ועוד כל מני חומרים לא ממש נחמדים.

קיבלתי משופרסל לסיקור כמה סוגי חטיפים והנה הקונספטים שבניתי סביבם.

ביגלה שטוח עם שומשום ועם מלח – אין לי מושג למה אבל הביגלך השטוחים איכשהו שונים בטעם מהרגילים. אולי זה שטח הפנים הגדול יותר, לך תדע. בכל מקרה ביגלה כאלה הפכו ללהיט ומה שאני הכי אוהבת בהם זה שמצד אחד הם משביעים ומצד שני הם אפויים ולא מטוגנים כך שאפשר לאכול מהם בלי רגשות אשמה. זו הסיבה שהם הפכו לארוחת העשר שלי במשרד, יותר טובים מחטיפי אנרגיה שאחרי חצי שעה כבר לא משביעים. בתמונה למטה אפשר לראות מה אני לוקחת למשרד – טלפון, מפתחות, משקפי שמש וכמובן ביגלה שיהיה לזמן הנואש הזה שבין הבוקר לבין ההליכה למתחם האוכל של אירפורט סיטי….

אחרי העבודה יש חדר כושר (להוריד את כל ארוחות הבלוגרים האלה..). ואחרי שמסיימים אימון מיוזע (שלושת רבעי השעה משקולות, חצי שעה בטן, רגליים וכל מני, ועוד ארבעים וחמש דקות אליפסה בדרגת עצימות בינונית ושיפוע בינוני על רקע תוכניות שיפוצים בטלוויזיה…) חבל להרוס את כל המאמץ במשהו משמין.. אז לזמן הזה פריכיות מלוחות (או מתוקות כשיש קרייבינג למתוק) מתאימות בדיוק. אהבתי את העובדה שלפריכיות יש שקע שמאפשר לשים גבינה או ממרח אחר. בתמונה ניתן לראות קונספט של משקולות, כפפת אימון ופריכיות עם גבינה לבנה (שלושה אחוזים…)

 

ואחרון אחרון חביב – פופקורן למיקרו. הכי נוח. כבר לא צריך למלא סיר גדול עם שמן ולנסות לנחש כמה פופקורן להכניס בלי שיגלוש.. (כן אמא, יש לי טראומת ילדות מהפעם ההיא ששפכת שקית שלמה של גרעינים והכל התחיל לעוף במטבח). כי הכי כיף בשבת בצהרים זה סרט, טלוויזיה איכותית וקערת פופקורן כדי להעלות זכרונות על פרקים ישנים של "היו היה"…

אז עכשיו אנחנו מסודרים מכל הבחינות – בעבודה, בבית ואחרי אימון.

כל המוצרים כמובן ניתנים להשגה ברשת "שופרסל" ומה שיפה – בגלל שמדובר במותגי הבית, המחירים גם זולים מהמתחרים!!