כשחושבים על בר שכונתי מדמיינים מקום בו קודם כל מרגישים בבית. אנשים שמכירים, שירות ידידותי, מגוון משקאות ומנות שיתאים לכל מצב רוח ואירוע, מקום שהקסם שלו מחבק. מקום כמו "זיגל" הממוקם בלב גבעתיים, שקל להגיע אליו וקל למצוא חנייה ממש בפתח המקום, ומתקבלים בחיוך בין אם אתם לקוחות קבועים ובין אם לא הכרתם את המקום אבל עכשיו תתאהבו על בטוח.
פרידה היא כמובן פרידה קאלו, אייקון מקסיקני שכולו צבע ,תשוקה ולהט. הרעיון ב"פרידה בר" איננו מקסיקו "הארד קור" אלא נגיעות מקסיקניות שמתאימות גם לאופי הישראלי, במנות האוכל ובבר המשקאות העשיר, המעוטר באביזרים מקוריים היישר ממקסיקו סיטי, ובציורי קיר מרהיבים.
המעצב ניר רן ועבודות העץ של "לביא" הפכו את המקום לבית מקסיקני חמים, צבעוני ומזמין. שף הבית הוא אלעד לוי.
כשהגענו להתרשם, כיאה לבר, ההצצה הראשונה שלנו הייתה לתפריט האלכוהולי הנרחב. את עיני משכו סוגי הקוקטיילים השונים, על בסיס משקאות כמו ג'ין, רום ואיך אפשר בלי טקילה?
שני הקוקטיילים הראשונים שטעמנו היו "לה קרודה" – טקילה, פסיפלורה, אננס ולימון, ו"צ'ברה" – ג'ין, סן ג'רמן, מנגו, פסיפלורה ולימון. שני הקוקטיילים היו קלילים מבחינת רמת האלכוהול אבל משמחים מספיק בשביל שנתחיל להתנועע לצלילי המוסיקה המקסיקנית שליוותה את הערב.
שניהם אגב היו מקושטים להפליא, ועתידם באינסטגרם מובטח.
לפתיחה קיבלנו אייקון מקסיקני- הטאקו. ליתר דיוק, טאקו להרכבה עצמית לפי הטעם והחשק. על מגש עגול הגיעו כל התוספות שאפשר להוסיף לטאקו –נתחוני עוף , חסה, כוסברה, סלסה וורדה ,איולה מקסיקני והשוס הגדול – קערית של פריחולה- שעועית מבושלת, ללא ספק חלומו של ספידי גונזלס.
אנחנו הצענו לבעלי המקום להפוך את מנת הפריחולה גם למנה בפני עצמה כאוכל מנחם בעיקר לימים חורפיים. אין כמו תבשיל השעועית לצד משקה אלכוהולי לחימום האווירה והנפש.
כדי לרענן את הגרון נחת על שולחננו קוקטייל נוסף בשם "אמור מיו" – ג'ין, סן ג'רמן, לימון, תות, מלפפון, ונענע, מעוטר בספירות של פירות שהתפוצצו בפה.
עוד סמל מקסיקני נוסף על השולחן, מנת נאצ'וס נדיבה מאד, שכללה גם גואקמולי, סלט עגבניות קטן, וקיק של חריפות באדיבות חלפיניו ורוטב ביקו דה גאלו. הנאצ'וס ליוו אותנו לכל אורך הערב, פריכים ו"תירסיים" כנדרש.
כמובן שאי אפשר בלי בשר, ועל מגש לוהט הגיעה ה"פלטה קלייאנטה" – קבבונים, צ'וריסוס, מניפת סינטה, ירקות שרופים וטחינה. הבשר היה טרי ועסיסי, עשוי בדיוק במידה על ידי אנשים שניכר שיודעים את מלאכתם.
צ'ייסרים הורמו לקראת המנה הבאה שטעמנו, "באן קורנביף קלאסי" – עם חסה, עגבניה, בצל כבוש, וצ'יפס מקסיקני. גם כאן, כמו במנת הטאקו, האכילה האולטימטיבית היא בעזרת הידיים, מה שיצר חוויה חושנית במיוחד. במשך דקות ארוכות ניסינו לפענח באיזה תבלין תובלו הצ'יפס הממכרים, ולבסוף כששאלנו הסתבר שמדובר בתערובת תבלינים מקסיקנית סודית.
התפריט עדיין בהרצה ולכן לא טעמנו קינוחים, ואז קינחנו בעוד שני קוקטיילים "מוחיטו" ו"מוחיטו אזול" – כשהראשון מבוסס על רום יחד עם נענע ולימון, ובשני הרום מוחלף בערק.
בשולחנות סביבנו ישבו סועדים מכל הגילאים, מחבורות נשים מצחקקות, דרך זוגות בוגרים שהשיקו כוסות יין, חובשי כיפות ישבו על הבר , תושבי העיר וכאלה שהגיעו מערים אחרות במיוחד, וכולם חגגו את מקסיקו.
"פרידה בר" – בר מסעדה בסגנון מקסיקני
עליית הנוער 39 גבעתיים
טלפון להזמנת מקום : 054-7232316 (יהודה)
שעות הפתיחה – בימים א – ה 18.00 – אחרון הלקוחות, במוצאי שבת כשעה וחצי לאחר צאת השבת, ביום שישי המקום סגור.
בתפריט מנות בשריות, צמחוניות וטבעוניות.
גישה לנכים: יש
חנייה: חינמית בסביבה.
המקום כשר.
אחרי שבמסעדת "טורי" המקורית בתל אביב ראו את ההצלחה, הגיע הסניף השני בגבעתיים אליו הגעתי בערב קיצי. העילה לביקור היתה השקה של בקבוקי ה"מגנום" של "בלו נאן" (גוורץ ופינק- רוזה) אבל איך אפשר לא לנשנש משהו טעים ליד?
הדברים הטובים ביותר קורים לך כשאתה לא מתכוון. כך למשל כששרון פרדני נתקלה בצעירותה בבעיות שהובילו אותה לטיפול בהילינג שעזר לה להבין מה התהליכים שהיא עוברת וכיצד לתקן אותם, היא אימצה את הדרך והלכה ללמוד ב"רידמן" עם התמחות בפסיכולוגיה טרנספרסונלית. . מהי פסיכולוגיה טרנספרסונלית? בלי להכנס להסברים מסובכים- מדובר בזרם בפסיכולוגיה שמשמעותו "מעבר לאדם"- שהוגיו העיקריים היו יונג , ג'יימס ומאסלו. הרעיון הוא שהתודעה האנושית מתפתחת ללא סוף, ולא נעצרת כשאדם מתבגר, כך שתמיד הוא יכול להרחיב את התודעה.
