ארכיון תגים | כינרת

חם, חם ב(ארקדיה) טבריה.

מגיע הקיץ, הילדים בבית, צריך קצת להתאוורר. הבעיה שכשרואים את מחירי המלונות, הראש מתחיל להסתחרר, הייתכן ששוב צריך למכור כליה כדי לצאת לנופש?

הפתרון מגיע בצורת מלון שמחירו סביר לחלוטין, שנותן אווירה משפחתית , עם בריכה כייפית, חדר נוח, אוכל טוב לכל הגילאים , והרבה תעסוקה בסביבה.

הוזמנתי לנסות את "ארקדיה טבריה" , על 92 חדריו השונים, כולל אגף " חרמון" החדש והמשודרג, שבמרחק פחות משעתיים מהמרכז (ועם כביש שש, עוד פחות) נותן בריחה משפחתית נינוחה עם הרבה אווירה.

להמשיך לקרוא

טעמי הכינרת חוזרים!

פסטיבל "טעם הכינרת" מתקיים בחנוכה, בין התאריכים 18 עד 27 לדצמבר, והפעם בסימן "טעם השלום" בעקבות מלאת עשרים שנה לחתימת הסכם השלום עם ירדן, בעמק הירדן. היוזמה היא של מחלקת התיירות והאגף לפיתוח כלכלי במועצה האזורית עמק הירדן.

במסגרת הפסטיבל יתרחשו בכל האזור אירועים רבים, לכל המשפחה, לכל טעם ולכל בחירה. ניתן כמובן ללון באזור ולהשתתף ביותר אירועים וביקורים.

אנחנו הגענו כדי לטעום מעט ולקבל הצצה קטנה על מה שיתרחש בפסטיבל השנה.

התחנה הראשונה שלנו היתה מסעדת "צל תמר" באשדות יעקב איחוד. המסעדה מתחדשת בהרבה הפתעות שייתגלו לראשונה בפסטיבל, וימשכו כמובן גם לאחריו.

אנחנו אכלנו את ארוחת הבוקר החגיגית (59 שקלים ליחיד) שכוללת המון פינוקים כמו כמה סוגי לחמים ולחמניות, ממרחים מכל מני סוגים, ביצים לפי הטעם, שתיה חמה וקרה ,ובסוף ההפתעה – קינוח מיוחד שמכיל שערות קדאיף, מסקרפונה ופירות טריים שצומחים ונקטפים מהגן המקיף את המסעדה, במקרה שלנו זה היה מנגו.

החידוש הגדול יגיע ממש בימי הפסטיבל – כשלמסעדה , שקיימת כבר 17 שנים משגשגות, יגיע תנור עצים מיוחד ויוקרתי, שיפתח את הפינה האיטלקית שנוסדת בייעוצו של השף הנודע מנה שטרום. שטרום גם ינהל ארוחה איטלקית מיוחדת בימי הפסטיבל , שתחנוך את התפריט האיטלקי החדש. במקום יש ארוחות עסקיות, וגם אפשר לשבת בכיף על סלט או פסטה ולהנות מהירוק והאווירה.

האתר של מסעדת "צל תמר"  – www.tzel-tamar.co.il

ביציאה מהמסעדה חיכו לנו שתי אטרקציות כייפיות במיוחד- שמשלבות טיולים בסביבה, בצורה קצת שונה ממה שאנו מכירים ורגילים.

הכרכרה שחיכתה לנו היתה יאה לסינדרלה והנסיך שלה. אז אמנם לא היו לנו שמלות ערב ונעלי זכוכית, אבל מצב רוח היה, וטיפסנו על הכרכרה שהיתה מחוברת ל"לופיו" הסוס, ויצאנו לסיבוב פסטורלי בסביבה. הרכב והמדריך – ישראל, סיפר לנו בדרך מה אנו רואים ומה ההסטוריה של המקום. הכרכרה היתה מאד רומנטית, הדרך היתה יפיפיה, צעדי הסוס על השביל הישרו אווירה רגועה ועצרנו לתצפית וצילומים בנקודה שפרשה בפנינו את כל הנוף. יש אפשרות למסלולים שונים בכרכרה- באורכים שונים וגם להרכיב מסלולים אישיים עם אופציה לארוחה.

עוד פרטים אפשר בטלפון של ישראל – 052-8695488 ובאתר www.abarkay.com

את הדרך חזרה מנקודת התצפית עשינו ברכב חשמלי של "בינות תמרים אקולוגיקאר". מדובר ברכבים לנהיגה עצמית אבל עם הדרכה, ומסלולים שמגיעים לתצפית של יער לוי אשכול, או הירדן והירמוך בנהריים.

ברכבים יש אפשרות לארבעה או שישה נוסעים והם יכולים לעבור בתנאי שטח שונים כמו בוץ, עליות מפותלות וכדומה. כך אפשר לשלב גם את הנופים וגם את חוויית הנהיגה המיוחדת עצמה.

פרטים נוספים ניתן לקבל אצל דורון – 052-2975053.

התחנה הבאה שלנו היתה קיבוץ "שער הגולן" לחוויה מסוג אחר – סיור במקלט אמיתי מתקופת מלחמת ההתשה (1967-1970) כשהקיבוץ הופגז מגבול ירדן, והילדים, שאז לנו בלינה משותפת, בילו את רוב הזמן במקלטים. באמצעות סרט קצר שמוקרן במקום ניתן לראות איך התנהלו החיים בצל ההפגזות, לראות חפצים שנשמרו מאז , מספרי הילדים ועד מוקשים , ולנסות להבין איך אפשר לגדול בצורה כזו. מדהים לשמוע שהילדים שם למעשה הרגישו די מוגנים וכמו ילדים, ניצלו הרבה פעמים את העובדה שהמבוגרים לא בשטח, כדי לעשות כל מני תעלולים. הסיורים נערכים במגוון שפות. אותנו אירחה נורית קצירי, שהיא האחראית על המקלט, והיא הראתה לנו את עצמה בצעירותה, בתקופת אותה המלחמה. בקיבוץ, שהוא שיתופי, מחזה די נדיר בזמנים שלנו, אפשר גם לסייר בענפי החקלאות (סיורים אלה מיועדים למבוגרים ולכאלה שמתעניינים בחקלאות), ולבקר בבית האדם הקדמון  (שכולל הפעלות לילדים, בתיאום מראש ובקבוצות) . הסיור במקלט מתאים לילדים מעל גיל שמונה.

פרטים נוספים על האפשרויות השונות ב"שער הגולן", כולל גם אירוח כפרי, ניתן לקבל במייל: info@elmulgolan.co.il

התיאבון התחיל להתעורר והגענו ל"נחלה בטבע" – מסעדה דרוזית אותנטית בצומת צלמון דרום. במסעדה חיכו לנו קאסם ואשתו,   וגם שולחן מלא כל מני מטעמים מהמטבח הדרוזי  כמו סלטים מיוחדים (כולל חציל עם רימונים וענבים מוחמצים), עלי גפן מעולים, מיצי פירות מיוחדים, וגם מנות בשריות קלאסיות כמו מנסף שהוגש לוהט ובכמות ענקית לשולחן.

קאסם סיפר לנו על העם הדרוזי, היחסים עם ממשלות ישראל והמדינה , האהבה הגדולה והרצון לתרום (כפי שבדיוק עכשיו עם האירועים הנוכחיים אנו מגלים שוב ושוב את הנאמנות הרבה שרוחשים הדרוזים לישראל) וגם על האירועים המיוחדים לפסטיבל  – סדנאות הכנת עלי גפן כולל ליקוט בשטח, סדנת כבישת זיתים, אפיית סמבוסק ועוד הפתעות.

מידע ופרטים אפשר לקבל אצל קאסם – 050-3095250 וגם בדף הפייסבוק תחת השם "נחלה בטבע".

קשת יפיפיה הפציעה בשמיים, ואנו המשכנו לתחנתנו הבאה – חוות הנופש "ורד הגליל" (אין קשר למפעל השוקולד ). ההפתעה הגדולה של המקום לכבוד הפסטיבל היא מופע רודיאו אמיתי, עם בוקרים, סוסים, פרות ולאסו, כשהכניסה היא חינמית לגמרי. במקביל יהיו דוכנים של הפעלות, אפשרות לרכיבה על פוני, ליטוף חיות וכדומה לכל הגילאים, וכן הדלקת נרות חגיגית ומיוחדת לחנוכה.  במסעדה של המקום תוגש מנת קינוח מיוחדת לכבוד נושא השלום של הפסטיבל, שלצערי הרב לא יצא לנו לטעום ומאד חבל לי כי אני מכירה את האיכות של השף חיים טיבי שמכין אותה.

בגלל מזג האוויר הגשום לא יכלנו לראות דוגמא מהמופע אבל לא וויתרנו והלכנו לבדוק את הכוכבים הגדולים של המופע- הסוסים.

מי שמתכנן להגיע למופע, רצוי לבדוק קודם שאין שינויים בעקבות מזג האוויר .

עוד פרטים ומידע ב – www.veredhagalil.co.il

החשיכה כבר החלה לרדת כשהגענו לתחנתנו האחרונה – מסעדת רוברג בליבנים, שזה 12 דקות מטבריה. המסעדה היא כשרה ובשעות הבוקר משמשת כמסעדה חלבית, ואחר כך הופכת למסעדה בשרית. השף הוא אילן רוברג וכל הצוות הם בני משפחתו – הבנות תמי ואיריס במטבח, כקונדיטורית ומנהלת המסעדה בהתאמה, הבנים גיל ודורון הם אחראי המטבח והלוגיסטיקה, והאם עושה הכל…

במקום יש תפריטים רגילים, תפריטי טעימות וסדנאות בישול חוויתיות, ומה שאני אהבתי במיוחד- מצלמה שממוקמת במטבח ומראה על מסך גדול בדיוק איך מכינים את המנות בשידור חי.

לכבוד הפסטיבל, השף אילן רוברג שגם בישל למלך חוסיין ולראש הממשלה דאז יצחק רבין, את הארוחה שליוותה את אישרור הסכם השלום בין ישראל לירדן לפני עשרים שנה, משחזר את התפריט של הארוחה ההיא ומגיש בין השאר סלטים מיוחדים (כולל כאלה שאמורים להיות חלביים אבל אי אפשר להרגיש שהם בעצם פרווה), סלטים חמים כמו חומוס חם, מרק עדשים אדומים עם טאץ' של ערק, מנות עיקריות של דגים, פרגיות, פילה בקר ושיפודים ולבסוף הקינוח שזיכה את תמי, הבת הקונדיטורית , במקום ראשון בתחרות קינוחים (ושוב, למרות שהוא פרווה לחלוטין).

אנחנו זכינו לטעום מרק שומר עם מקל בצק מיוחד, כדי לחוות את הטעמים המיוחדים של המרקים, וכן את הקינוח הזוכה בעל הפרזנטציה היפיפיה.

עוד פרטים על המסעדה ואירועי הפסטיבל בה – www.roberg.co.il

את כל הטיול שלנו ליוותה מדריכת דרך בשם חדוה הדר שגם הסבירה, גם שרה לנו שירי ארץ ישראל וכינרת, וגם מצאה עבורנו פטריה שפרחה לאחר הגשם.

כאמור בפסטיבל יש מליון פעילויות ואפשרויות- רק ככה על קצה המזלג- סדנאות שוקולד מיוחדות ב"גליתא" – כולל ממתקי שוקולד בצורת יונת שלום, "חצר כינרת" הופכת לחצר ראשונים ומאמצת אווירה של חלוצים, כולל סיפורי אוכל של פעם, צילום בבגדי חלוצים ואפילו נזיד עדשים של פעם, שייט בכינרת ב"רוב רוי" ליד קיבוץ כינרת וירדנית, הבריכות של "חמת גדר" שמקבלות תוספת של מופעי קרקס ואש, הצגות לקטנטנים, מופע תוכים והאכלת תנינים ועוד, סיורים מזמרים ב"קבוצת כינרת", המון שירה בציבור (כולל עם שרל'ה שרון) באשדות יעקב איחוד ומאוחד- לרגל תשעים שנה להיווסדם, והמון טיולי שטח ופעילויות לילדים.

המידע המלא  על אירועי הפסטיבל – www.kinneret.info

מעיינות חמי טבריה- עונג בחמישה חושים.

את ההנאה והבריאות שבטבילה במעיינות חמים גילו כבר בימי קדם. בכל מקום שבו היו מעיינות כאלה, קמו ערים שאליהן הגיעו כל מי שרצו להבריא, להרגיש טוב או סתם להתפנק. היתרונות שבטבילה במעיינות אלו היו ידועים לכולם – הגופרית והמינרלים בעלי תכונות בריאותיות רבות, המשקל הסגולי מסייע להגדיל טווח תנועה לשיפור מגבלות גופניות או פגיעות שונות, השהייה במים ממריצה את מחזור הדם והמטבוליזם והחומרים ההורמונים המופרשים בגופו של הטובל מסייעים בהפחתת תהליכים דלקתיים שונים. (וזאת חוץ מהעובדה שהטבילה במים החמימים והעשירים היא חוויה מפנקת שמותירה את העור חלק ונעים).

מקור המים ב"מעיינות חמי טבריה" הוא 17 מעיינות של מים תרמו מינרליים שמגיעים מבטן האדמה בטמפרטורה של כשישים מעלות ולמעשה מקוררים עד ל37-39 מעלות בקירור טבעי כדי לאפשר טבילה נעימה בכל עונות השנה.

בשנת 2011 קמה חברה בשם "חמשת החושים" שהחלה להפעיל את מלון "נופים" על שפת הכינרת, ושנתיים אחר כך עברה לנהל את "מעיינות חמי טבריה" אחרי שיפוץ מקיף.

הגענו ביום חורפי חמים למתחם ובסיור שערך לנו המנכ"ל, מר עמי ישראל ראינו את המתקנים שעומדים לרשות הציבור – משטח דשא ענק , בריכת שחיה חיצונית חצי אולימפית שמחוממת בחורף (ואכן, כפי שאפשר לראות בתמונות שצילמתי, למרות שמדובר ביום בחודש ינואר, אנשים בילו בבגדי ים בבריכה, שחו ונהנו ממנוחה על כסאות השיזוף), שתי בריכות מים תרמו מינרליים – אחת פנימית ואחת חיצונית, שכוללות גם מתקני עיסוי מימי כייפי וכמובן איך אפשר בלי חדר כושר משוכלל וסאונות – יבשה ורטובה? חוויה כוללת לכל חמשת החושים, כפי שמציע השם.

אנחנו התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר בקפיטריה של המקום, עם מבחר גדול של אפשרויות (ובתמונות רואים רק חלק קטן).

אחר כך עלינו על ה"מדים" של המקום – חלוקים ונעלי ספא, השארנו את החפצים בלוקרים והופ- לתוך המים. בגלל שהמים חמימים, אז הדבר הכי בולט הוא שבניגוד לכניסה לבריכות מים רגילות, גם בקיץ, כשנכנסים וחוטפים מכת מים קרים ואז מנסים להכנס לאט לאט, כאן, בגלל שהמים חמים, אפשר להכנס בבת אחת ותוך שניות להיות עטופים בחמימות מלטפת ומרגישים איך השרירים מתרפים וכל תא בגוף נושם לרווחה.

אנחנו עשינו את מה שהתבקש, התיישבנו על המדרגה בתוך המים, דואגים שכל חלק בגוף טבול ועטוף היטב בחמימות הזו, וקשקשנו על "ככה צריך לבלות יום שישי".

הסיבה היחידה שהצליחה להוציא אותנו מהמים היתה התור לטיפול בספא "חמשת החושים" שמציע תפריט גדול של טיפולים לפי הדרישה והצורך. אני קיבלתי מעסה בשם ילנה שעשתה לי עיסוי שוודי במהלכו עברה על כל שריר ומצאה שם נקודות תפוסות שאני בעצמי לא הכרתי (ורק על החלק של כפות הרגליים כבר הייתי מציעה לה נישואין…).

רכה ורגועה יצאתי לכיוון המקלחות, משם לחדרי ההלבשה ואז – כל הפעילות הזו עשתה אותי רעבה ומיהרתי לפגוש את כולם במסעדת "היגאה" הכשרה שבמקום. השם "היגאה" הוא שמה של אלת הבריאות וההגיינה, שם מתאים מאד ל"מעיינות חמי טבריה". המסעדה מנוהלת על ידי שף אבי מוזס, ששלח לנו לשולחן מבחר ענק של הסלטים, הבשרים, התוספות וכמובן הקינוחים. המגוון כל כך רחב שכל אחד יכל למצוא בו מה שהוא רוצה, (ובתמונות רואים שוב, רק חלק קטן מכל מה שהיה שם). ההמלצה האישית שלי – לא להחמיץ את שיפודי העוף בטמפורה – מעדן על מקל.

למעלה ולמטה – מטעמי מסעדת היגאה

נוף הכינרת השתרע מולנו כשהגיע לנו מגש קינוחים. כבר סיפרתי לא אחת על החשש שלי מקינוחי פרווה. שף מוזס השכיל למצוא דרך להמנע מקינוחים שדורשים תחליפי חלב, והפיק מעדנים אחד אחד- מקרונים בצבעים ומילויים שונים, עוגת תפוחים, עוגת פירות, סופלה שוקולד חם וסלט פירות טרי, (ולא הניח לצלחת עד שלא יצר גם לבבות צבעוניים מרוטב פירות).

במקום נערכים גם אירועים שונים, וגם ארוחות דגים לצליינים שבאים למקומות הקדושים. צ'ופר מיוחד הוא הגעה למקום על ידי סירה, דרך מינגש הסירות, ישר למסעדה או לבריכות.

לאורחי מלון "נופים" הכניסה למעיינות חינם.

פרטים על האתר והמסעדה- http://hamei-tveria.co.il/

לטעום את הכינרת – פסטיבל "טעם כינרת". (חלק א').

בפעם התשיעית ברציפות מתקיים בעמק הירדן הפסטיבל, שהוא ביוזמת מועצה אזורית עמק הירדן, ומציע עשרות אם לא מאות סוגים שונים של פעילויות לכל המשפחה, לבודדים, לקבוצות, לכל הגילאים והמינים.

הוזמנתי לטעום אחוז קטנטן מכל מה שיש בפסטיבל וככה נראה יום אחד שלי –

התחנה הראשונה היתה בנהרא- מתחם אירוח באשדות יעקב איחוד. אנו פתחנו בארוחת בוקר כפרית בחדר אוכל שכולו נוסטלגיה, ותוך כדי אכילה בהחלט היה שווה להסתכל סביב ולראות את הפרימוס והפיילה, לצד הפטפון ובקבוקי החלב… (ולא להחמיץ את עוגת הגזר ועוגיות הטחינה המיוחדות של המקום).

אחרי הארוחה יצאנו לסיור מיוחד בשם "נ.פ.ש (ראשי תיבות של "נופים, פירות, שירים") עם יונתן אלתר, בן המקום ששופע סיפורים ושירים על כל פינה בסביבה. יצאנו לסיור בנופים שמול הגלעד, במטעי הזיתים והתמרים, הבננות והעכוב, שמענו על סוגי הזיתים , השימושים הרבים של שמן הזית, ואפילו על חיי המין הסוערים של הדקלים… במקביל כמובן טעמנו פירות מכל הסוגים ושרנו שירים (ליתר דיוק זייפנו אותם) לפי החוברת שקיבלנו.

פרטים על "נהרא" והפעילויות המיוחדות לקראת פסטיבל "טעם כינרת" אפשר למצוא ב –

http://www.nehara.co.il/

התחנה הבאה היתה בקיבוץ מסדה- פיצריית "פרסקה".

"פרסקה" נולדה אחרי עבודה קשה של השגת הבצק האידאלי, המון נסיונות וקומבינציות שהולידו בסוף בצק דק ואוורירי שעשוי מקמח קאפוטו איטלקי כמיטב המסורת הנפוליטנית, עם רוטב עגבניות תמר וגבינות (אמיתיות!) מאיטליה ומהאזור, והמון תוספות מעניינות כמו חצילים, פפרוני (מומלץ למי שאינו שומר כשרות!), זיתי קלמטה, ותיבולים מיוחדים. קינחנו בג'לטו המצוין שמוכן גם הוא במקום, כשההמלצה שלי היא לא לפספס את טעם הנוטלה ואת הווניל שהצטיינו במיוחד.

האתר של "פרסקה"  – http://www.frescapizzeria.co.il/

ובפייסבוק – https://www.facebook.com/FRESCAPIZZERIA

כמובן שגם ב"פרסקה" יש הפתעות מיוחדות לכבוד פסטיבל "טעם הכינרת".

אחרי כל הטעימות האלו היינו צריכים קצת לנוח אז נסענו לחמת גדר. את חמת גדר כולם מכירים- מי המעיינות, התנינים והאטרקציות. אנחנו עשינו סיור מהיר אבל לפי כמות הדברים שיש לעשות שם, אפשר להעביר יום שלם בשקט ולא להשתעמם לדקה. אז מה היה לנו שם?

שמענו את הרקע ההסטורי , החל מהמרחצאות הרומיים השמורים במקום ועד לאלי כהן והפינה המוקדשת לו, עברנו לספארי שכולל חוות תנינים כמובן (שהסתלבטו בכיף בזמן שאנחנו צילמנו), כלובי קופים, פינות ליטוף עם ארנבות, צבאים, עיזים והמון חיות שילדים אוהבים, תוכים מאולפים שעורכים מופעים באמפיתיאטרון ומוכיחים שהם יודעים לדבר, לרכב על אופניים, לענות על חידות ועוד (והם גם יפיפיים אמיתיים), עברנו את מתחם המעיינות שגרם לי להצטער שאין לי כל היום, כי טבילה במעיינות טבעיים חמים היא עונג בפני עצמו – וכאן יש בריכה חמה (42 מעלות) , מקורה ומאפשרת מגוון סוגי ישיבה- מיטות ג'אקוזי להשתרעות בתוך המים, מפלים, כסאות, פינות מבעבעות ועוד (ובקיץ גם "ספלאש"  -בריכה קרה עם מגלשות מים אקסטרים ורצפת ריקודים עם מזרקות), מתחם הספא שמציע טיפולים רבים ומפנקים, מלון ה"ספא ווילג'" כולל הג'אקוזי המיוחד שבו אפשר לבחור אם לשהות במים רגילים או במים שמגיעים הישר מהמעיינות (הזכרתי כבר שממש התבאסתי שלא היה זמן לזה?), ולבסוף עצירה לנשנושים ב"בלו בר"-  אחת מהמסעדות במתחם (וכמובן שבה, כמו בשאר המתחם, יש מבצעים מיוחדים לכבוד פסטיבל "טעם הכנרת".

כל המידע באתר "חמת גדר"  – http://www.hamat-gader.com/

אז מה היה לנו עד עכשיו? ארוחת בוקר ב"היו היה", סיור עם שירים ופירות, פיצה וג'לטו משובחים ב"פרסקה" ובילוי בחמת גדר עם נשנושים ב"בלו בר".

אחרי זה כמובן שנעשינו רעבים אז הלכנו ל….

טוב, זה כבר יהיה בחלק הבא, המשך יבוא….

קישורים:

דף הפסטיבל – http://www.kinneret.info/

ובפייסבוק- https://www.facebook.com/taam.kinneret