"מענה לכל האוכלוסיות" זו היתה ההגדרה שנתן לי עודד, מנהל "טאסוס" בהוד השרון (צמוד לספורטן) כששאלתי מה המוטו של "טאסוס". הוזמנתי לטעום את המקום, וכשהגעתי באמת הבחנתי בשאר הסועדים- מכל הקטגוריות האפשריות – מעובדי הסביבה (שרובם באים בצהרים, חלקם מצויידים בכרטיסים דוגמת "תן ביס"), דרך משפחות שחגגו יום הולדת בהרכב של מבוגרים וילדים, ועד זוגות בדייט רומנטי. "אוכל ישראלי אותנטי איכותי משולב עם מנות משודרגות" כך הציג עודד את התפריט שנבנה על ידי שף יורם ארז ("הבוקרים" "קסאנדו") – שילוב של המנות המוכרות והאהובות על הקהל הישראלי (סלטים, שיפודים, בשר על האש) יחד עם טוויסטים מיוחדים כמו סלטים ייחודיים למקום, אופן הכנה שונה למנות ושדרוגים. (כך לדוגמא אפילו מנה כמו כנפיים על האש, מגיעה כשהכנפיים משופדות בצורה מיוחדת על שיפוד).

כבר כשהתיישבתי הגיעו לשולחן צלוחיות עם חמוצי הבית, סלסת עגבניות וקערית זיתי טאסוס, סימן ההכר של המקום, ככה לנשנוש ראשוני תוך עיון בתפריט. בתפריט כמו המוטו של המסעדה, יש מבחר שנע בין השיפודים המוכרים והאהובים, לבין מנות מיוחדות כולל גם מנות לשומרי הגזרה כך שיכולים להגיע בקבוצה, כשאחד אוכל מנת בשר משביעה, השני שותה ממבחר האלכוהול ביחד עם משהו בצד, והשלישי לא צריך לספור קלוריות במנה לא משמינה וכולם יכולים לשבת ביחד.

השוס של המקום הוא הגירסה המיוחדת ל"פלטת סלטים". בדרך כלל מדובר באוסף סלטים סטנדרטי אולם ב"טאסוס" לקחו אותו לכיוון יצירתי ומעבר לכמות הגדולה (והמתמלאת שוב ושוב) של הסלטים, והטריות שלהם, יש גם סלטים מיוחדים, כך שלצד הקולסלואו, החציל במיונז, והכרוב בתחמיץ, יש גם סלט עגבניות "עצבני" עם כוסברה וחריף (אבל לא חריף מדי, פולניה שכמוני התמודדה איתו בסדר גמור), סלט בטטה בצ'ילי – אחד מהפיבוריטים שלי – מתקתק ורך, חציל בירקות, סלט אבוקדו (שבדרך כלל לא מוגש בפלטות סלטים סטנדרטיות), סלט מיוחד של גזר עם פאפאיה שמשלב טעמים של חמוץ, מתוק וטיפה חריפות, סלק עם סילאן, כרוב בתחמיץ שמיר, שלט שורשים מיוחד, ושני המנצחים מבחינתי – סלט לבבות דקל, וסלט קישואים עם קרם נענע שזכה לפופולאריות רבה לא רק אצלי אלא גם אצל סועדים רבים אחרים.

עם הסלטים מגיעות פיתות חמימות , חלקן כמו שהן וחלקן קלויות עם זעתר, ופינוק מיוחד- קערית עם כדורי פלאפל ירוקים חמימים ופציחים (ובתמונה רואים גם את החלק הפנימי של הפלאפל) שכל שולחן מקבל כצ'ופר.

ואם יש פיתות וסלטים, איך אפשר בלי חומוס? כן, חומוס שנעשה במקום, מההתחלה, וגם הוא זוכה לפופולאריות רבה כשהלקוחות לא רק מבקשים אותו במקום אלא באים במיוחד לקנות אותו כ"טייק אווי" הביתה.

מחיר פלטת הסלטים בהזמנת מנה עיקרית – 19 שקלים לסועד, וללא מנה עיקרית – 36 שקלים לאדם.  החומוס- 22 שקלים לצלחת יפה. בכלל, כל המנות שטעמתי הן מאד גדולות ומאד משביעות ויכולות בשקט להאכיל שני אנשים, במיוחד כשיש גם פיתות וסלטים וחומוס בעסק.

הגעתי לעיקריות ועודד המליץ לי לנסות שלוש מהן:

"מאפה טאסוס" (59 שקלים בתפריט) – מלווח במילוי עגל טרי , בצל, טחינה, סלסה וזיתי טאסוס שלוקח 10 דקות להכין כי זה צריך להיות הכי טרי שאפשר, שהיתה מנה נדיבה מאד , גם מבחינת הגודל וגם מבחינת  כמות המילוי. המילוי שמר על עסיסיות, המנה רבת טעמים ובאה עם סלסה וחומוס הבית בצד.

"אסאדו הבוקרים" (94 שקלים בתפריט) – טוויסט על המנה הקלאסית, כשכאן הבשר עובר חוץ מצלייה גם השרייה במרינדה ל12 שעות, של יין אדום. (בתמונה רואים רק חלק קטן מהמנה ולא את הגודל המלא). זו היתה מנה עזת טעמים, היין עטף את הבשר ויצר לו ניגוד של טעם ושל מרקם. הייתי מגדירה אותה כ"מנה של בנים".

"סיניה" (64 שקלים בתפריט) היתה המנה המנצחת שלי מבין השלוש , שכבות של בשר כבש אפוי בטחינה, חצילים, עגבניות ותפוחי אדמה. מנה עשירה מאד, שאם האסאדו היה "מנה של בנים", במנה הזו אין מיגדר מסוים, ואהבתי את העובדה שכל פעם שנעצתי את המזלג, יצאתי עם משהו אחר, פעם תפוח אדמה, פעם עגבניה, פעם בשר וכדומה.

הקינוחים לא מופיעים בתפריט עדיין והם נאמרו לי בעל פה – סופלה שוקולד, גליליות וופלים עם גלידה, וופל בלגי, צ'ורוס, מוס שוקולד ועוגת ביסקוויטים נוסטלגית. היות והמסעדה כשרה, הגלידה היא כמובן פרווה. המנה שעודד בחר עבורי היתה הצ'ורוס, אותן רצועות של בצק מטוגן ברוטב שוקולד, שהוגש עם גלידה. אהבתי שבניגוד למקומות אחרים שאכלתי בהן, כאן הרצועות לא הוטבעו בגרגרי סוכר כך שיכלתי לאכול בעזרת האצבעות בלי להתלכלך יותר מדי. (מנות הקינוח הן 24 שקלים או 32 למנות מסוימות כגון הסופלה).

במסעדה עסקיות מסוגים שונים בשעות שונות , כולל מה שמכונה "ארוחות שחיתות" מיוחדות (פרטים באתר).

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12800

המסעדה כשרה ,פתוחה כל יום מ12 בצהרים עד חצות, בימי שישי עד שלוש וחצי אחרי הצהרים, ובמוצאי שבת כמובן אחרי יציאתה. לשעות הערב רצוי להזמין מקום מראש.

חניה נוחה חינם ברחבת הספורטן.

כתובת המסעדה – רחוב ז'בוטינסקי 2, הוד השרון.

מגדלי עזריאלי, שישי בצהרים, "בית האוכל האיטלקי הכשר- טרנטינו" כפי שכתוב על השלט.

הוזמנתי להתנסות במנות החדשות שהרכיב שף יהודה גינסבורג, עם ההמלצה "תבואי עם ילדים כי יש מנות ילדים מיוחדות". ה"ילד" שלי כבר גבר בוגר, ונכדים עדיין אין לי, אז גייסתי חברה (להלן א' הגדולה) ואיתה את הבת המקסימה שלה (להלן א' הקטנה) והתיישבנו במסעדה.

המקום מעוצב באווירה איטלקית ייחודית, ובצורה כזו שיהיה מנותק מהמולת הקניון וכולל חלונות גדולים הפורסים את תל אביב הסואנת מתחת. הסניף הוא חלק מרשת "טרנטינו" בבעלות איש העסקים איציק אדרי, והוא הסניף הכשר היחיד ברשת, וגם היחיד שהוא חלבי בלבד, עם תפריט מועשר למשל בתוספת של מנות דגים שונות ומקוריות.

מנהלת המקום הסבירה לנו כי היות והסניף משרת הרבה מעובדי המגדלים בסביבה, והם סועדים קבועים, יש תפריטים משתנים כדי לגוון במנות חדשות ומפתיעות. הומלץ לנו לנסות את מנות הדגים, בעיקר את מנת הדגל   – פילה סלמון טרי בחמאה לימונית עם פטוצ'יני בצד, כשאפשר לבחור כל פסטה וכל רוטב כך שאפשר במקביל לטעום גם מבחר מהפסטה, רק שאני כבר ננעלתי על דברים אחרים בתפריט, כך שאת המנה הזו אני אשאיר לפעם אחרת.

מה טעמנו-

"סופלי". הצוות המליץ על המנה שהיא – "כדורי ריזוטו במילוי גבינת מוצרלה , מתובלים, מטוגנים ומוגשים עם רוטב צ'ילי ולימון כבוש פיקנטי" (39 שקלים לארבע יחידות, שרשומות בתפריט כ"חובה לנסות!!!!!". (סימני הקריאה במקור).  מדובר במנה חמודה מאד, הכדורים הגיעו לוהטים, מבין שתי מנות הפתיחה, זו היתה הפיבוריטית שלי.

"פוקצ'ת קפרזה"– מאפה לחם שעליו עגבניות, בזיליקום ומוצרלה (33 שקלים). למעשה, כמו שאני תמיד עושה במסעדות, רציתי להזמין את לחם הבית (18 שקלים) אבל המנהלת שכנעה אותי לנסות את הפוקצ'ה. זו מנה שאפשר לחלק לשני מנשנשים מבחינת הגודל, היתה לי קצת חיוורת, הייתי נותנת לה עוד טיפת זמן אפייה ועוד זרזיף שמן זית, הגבינה היתה איכותית.

(משמאל הסופלי, מימין הפוקצ'ה)

לעיקריות הזמנו שלוש-

לא' הקטנה ארוחה ממבחר ארוחות הילדים (מבחר של ספגטי/פיצה/פישבורגר עם צ'יפס, קינוח של מזרק שוקולד או גלידה של בן אנד ג'ריס, ושתיה קלה לפי בחירה – 47 שקלים בתפריט). מבין השלוש בחרה א' ה'קטנה במנת הדג והוזהרה שמדובר בפיקנטיות קלה. זה לא הרתיע אותה וכשהמנה הגיעה היא מסרה שזה לא ממש פיקנטי. אני טעמתי ולא הרגשתי בכלל פיקנטיות. ניכר היה שהמנה מוטעמת לילדים. מה שהפתיע אותי היה הגודל, המנה היתה גדולה גם לסועד יותר מבוגר ואין לי מושג איך ילד יכול לסיים אותה. המלצה שלי – במנת הבורגר רצוי מראש לחתוך את הלחמניה לשתיים, ואם אפשר גם לשים תחתית נייר מתחת לכל חצי לאחיזה, מכיוון שידיים קטנות שמנסות לאחוז המבורגר גדול בלי תחתית, זה מתכון להתפרקות על הצלחת.

יחד עם המנה הגיעה גם חוברת צביעה ופעילות חמודה של המקום, עם כמה טושים שלצערנו לא פעלו כל כך טוב, המלצה שניה שלי – עדיף לתת לילדים צבעי פנדה או צבעים רגילים שלא נגמרים כל כך מהר.

למעלה- חוברת הצביעה לילדים, למטה  – מנת ההמבורגר לילדים וקינוח מזרק השוקולד.

העיקריות למבוגרים כללו –

"סלט אגסים עם דנא בלו" – חסה, אגסים, עגבניות שרי, בצל סגול, אגוזי מלך, גבינת דנא בלו ורוטב ווינגרט" – 59 שקלים בתפריט למנת ענק ששתינו לא הצלחנו לגמור. סלט משביע מאד . הגבינה היא גבינה כחולה והוזהרנו על כך מראש כי כנראה יש אנשים שלא אוהבים (???) גבינה כחולה. אנחנו מאד אוהבות.

"רביולי תרד וריקוטה" – 61 שקלים- מנה ענוגה שביקשתי וקיבלתי ברוטב שמנת שחיתותי. היתה גם הפייבוריטית שלי מבין שתי המנות.

(משמאל סלט האגסים, מצד ימין הרביולי).

בכלל, לגבי הפסטות, כל סועד יכול להרכיב לעצמו את סוג הפסטה שהוא אוהב (ספגטי, פטוצ'יני, פפרדלה, פנה וכו') ואת הרוטב החביב עליו ולקבל את הפסטה המדוייקת לטעמו. יש גם פסטות עם תוספות קבועות.

תפריט הקינוחים הגיע ואיתו ההחלטות הקשות של היום…

לא' הקטנה בכלל לא היה ספק- מזרק שוקולד עמוס שהובא על צלחת וכלל שוקולד בשני צבעים, נשאב במהירות.

בתפריט למבוגרים היו פיתויים רבים אבל אני ננעלתי על ה"ספגטי שוקולד" שכלל מוס שוקולד חלב ומעל ספגטי עשוי קרם שוקולד לבן (36 שקלים). האמת, המנהלת אמרה שאם אני באמת שוקוהולית עדיף לי לבחור במנת ה"טארט שוקולד" שמכיל שוקולד בלגי מריר 70% אבל אני כבר דמיינתי את שכבות השוקולד של ה"ספגטי" ואי אפשר היה להזיז אותי.

א' הגדולה המליצה על "קדאיף מסקרפונה" (36 שקלים בתפריט לשכבות קדאיף פריכות עם קרם מסקרפונה באמצע).

המנות הגיעו והיו יפיפיות. מנת הקדאיף טבלה ברוטב פירות יער חמצמץ שהיווה איזון למתיקות, ומנת ה"ספגטי" טבלה במרק שוקולד חמים ונעים שלוקק עד תום. בכלל, מנת ה"ספגטי" היתה המנצחת הגדולה לטעמי מכיוון שהיתה מתוקה אבל ענוגה. למי שמעדיף קצת פחות מתיקות, שילך על הרעננות של המסקרפונה עם הפירות החמצמצים.

משמאל ספגטי שוקולד, מימין מסקרפונה ופירות יער.

המסעדה כאמור כשרה ולכן פתוחה ביום שישי עד הצהרים (תלוי בשעת כניסת השבת) ונפתחת שוב במוצאי שבת. מתקיימים בה אירועים עד 100 איש.

אתר רשת "טרנטינו" – http://tarantino.rest.co.il/he/home/default.aspx