דינה דגן הייתה מאושרת בפאב הירושלמי שלה "ביאנקיני" שנקרא כך על שם הרחוב בו היה ממוקם.

המקום המה מבלים באופן קבוע, בערב אחד בחודש מאי 2001 חגגו במקום בני נוער רבים מסיבות יום הולדת.

להמשיך לקרוא ←

חופשת הקיץ בפתח, הימים ארוכים ומזמינים לצאת החוצה, ולאן נטייל?

מסתבר שלא צריך לנסוע רחוק, הגליל המערבי ואוצרותיו מחכים לנו בזרועות פתוחות.

נסעתי לטיול שהוא טעימה קטנה מאד מכל מה שיש לאזור להציע, ופתחתי בעיר עכו.

ההתחלה הייתה  במרכז המבקרים JNF שממוקם במבנה עתיק ומרשים בעצמו, ממש בכניסה לשוק, ובו ניתן למצוא מידע על חדרי אירוח, מסלולי טיול, אטרקציות ומורי דרך מומלצים.

ההמשך היה אחת הפנינים המרשימות של עכו- המצודה ההוספיטלירית הידועה יותר כ"אולמות האבירים". מדובר היה במאה ה12, כשמסדר צבאי נזירי שם לעצמו מטרה לטפל בחולים בארץ הקודש. המיקום היה מבצר מרשים שבעזרת עבודה ארכיאולוגית מאומצת ניתן לבקר בו היום.

במבצר מספר אולמות, כמו "האולם היפה", אולם הבנוי מאבנים שסותתו היטב ומרשימים ביופים, "הרחוב הדרומי" – רחוב מקורי שבו התגלו חריטות של סמלים וצלבים והאולם המרשים ביותר, "אולם העמודים" ששימש כחדר אוכל ולא היה מבייש ארמונות מלוכה של היום בגובהו ובפאר הרב שלו.

במהלך הסיור  באולמות הגעתי למנהרה ששימשה את הלוחמים שהיו כפי הנראה נמוכים במיוחד, שכן הגובה הממוצע של התקרה הוא כמטר וחצי. המעבר במנהרה הוא חוויה משעשעת, ולמי שחושש מקלסטרופוביה, יש גם דרך עוקפת.

אחד האולמות המרתקים הוא אולם האומנות שבו ממוקמים דוכני אמנים העובדים בשיטות של פעם בעיטורי זכוכית, עבודות בד, ציור, תרופות טבעיות ועוד, וניתן לצפות (ולקנות) מהמוצרים המיוחדים.

מבקרים שרוצים להרחיב את החוויה מוזמנים גם להמשיך לחמאם הטורקי המרשים שנהרס ברעידת אדמה במאה ה18 ונבנה מחדש בתחילת המאה ה19.

כשיוצאים מהאולמות שווה לקפוץ ל בבזאר הטורקי ובשוק ששמרו על הרוח האותנטית ומציעים שפע רב של מני מזון, תבלינים, תמרוקים, מזכרות ועוד.

נסיעה קצרה ואני בקיבוץ געתון, בחדרי החזרות של להקת המחול הקיבוצית. הלהקה, המתמחה במחול מודרני, מושכת אליה רקדנים מכל העולם. הרקדנים מתגוררים בקיבוץ ולאורחים יש אפשרויות רבות כמו צפייה בחזרות, הופעות, סדנאות קצב של תיפוף על הגוף, ריקוד ביחד עם הרקדנים גם אם אין שום נסיון או ידע בתחום וכמובן הסיפור של יהודית ארנון, ניצולת שואה שהקימה את הלהקה.

אני זכיתי לצפות בחזרות של הלהקה הבוגרת בקטע ריקוד דרמטי ומסעיר ולאחר מכן בלהקה הצעירה שהוכיחה שהדור הבא לא פחות טוב.

הרעב החל להציק והתחנה הבאה היתה נהריה, מלון "סי לייף", שהוא מלון סוויטות מפנק על קו המים נהריה אכזיב. במלון 62 סוויטות בגדלים שונים עם כל מה שצריך למשפחות בכל הגדלים, ספא אליו הכניסה מותרת רק למבוגרים, בריכה חיצונית ופנימית, ואפילו חדר מלח המאפשר שיפור בנשימה.

ארוחת צהרים מפנקת במסעדת המלון, קצת בהייה בנוף הים המרהיב הצמוד, שקט ורוגע וכבר צריך להמשיך לתחנה האחרונה בטיול, מה שרק גרם לי להבין שלגליל המערבי צריך להקדיש מספיק זמן כדי לעבור לאט ממקום למקום ולמצות אותו עד תום.

הפאר של המלון היה בניגוד לתחנה האחרונה בטיול, הכפר כליל, שהוא כפר אקולוגי הדוגל בקיום פשוט. בכליל ניתן למצוא אוהלים מסוגים שונים, בוסתנים, כרמי זיתים והרבה תושבים המתמחים ברפואה אלטרנטיבית, יוגה, אמנות, כתיבה, רוחניות ועוד.

מבין המגוון הרב של מקומות לבקר בכליל הגעתי לשניים.

הראשון מביניהם היה "תמרהינדי" – מרכז לרוקחות טבעית ולטיפולים הודיים מסורתיים ואירוודה.

תמרה מציעה מגוון טיפולים לפי הצורך שאותו היא מאבחנת אצל המבקר, כמו גם סדנאות המלמדות רקיחת תרופות ומשחות טבעיות למגוון בעיות וצרכים, היכרות עם צמחי מרפא ועוד. ניתן גם לקנות הביתה מהמרקחות והתערובות הייחודיות.

השני היה "סטודיו ג'רה" – סטודיו לעבודות חרס וזכוכית שהוקם על ידי שני אמנים, אלון ובתיה, שבו הם מציגים עבודות, מלמדים, מבצעים פרוייקטים אומנותיים ומעבירים פעילויות וסדנאות לכל הגילאים.

ישבנו בגינה של בתיה ואלון, המעוטרת בכדים גדולים וצבעוניים, אורות השקיעה נצנצו בעבודות הזכוכית התלויות בעת שבתיה סיפרה את תולדות המקום, הכפר והסטודיו.

הערב ירד על הגליל המערבי, הספקתי הרבה אבל כמעט כלום מכל מה שיש לאזור להציע.

כתשעים דקות מהמרכז, אפשר לקפוץ לאזור לביקור קצר, או ארוך, או לשוב עוד פעם ועוד פעם ולמצוא בכל פעם אוצרות חדשים.

דרכי התקשרות

מרכז המבקרים עכו – רח' ויצמן 1, עכו  (נגיש לנכים)

1-700-708020

04-9956706

להקת המחול הקיבוצית, קיבוץ געתון – 04-985-9730  (נגיש לנכים)

מלון "סי לייף" – העלייה 75, נהריה 04-6390900  (נגיש לנכים)

תמרהינדי – רוקחות טבעית -052-3966394  (תמרה)

סטודיו ג'רה – 052-4698631 (בתיה)

השף ניר צוק הוא גאון קולינרי, זאת אנו כבר יודעים. היצירתיות, הדמיון והתעוזה הקולינריים יוצרים יצירות מופת יפיפיות וטעימות כאחד. צוק מנצח על המסעדה הכשרה המפורסמת "מאפו" במלון פרימה סיטי בתל אביב, שם הוא משלב חומרי גלם טריים והרבה אהבה ליצירת חוויה קולינרית לכל סועד.

בתפריט של "מאפו" ניתן למצוא מגוון גדול של מנות מהים ומהיבשה, כולל מנות המותאמות לצמחונים, טבעוניים, רגישים ללקטוז וכמובן שכשרותה של המסעדה הופכת אותה למתאימה לשומרי הכשרות.

מדי פעם נערכות ב"מאפו" ארוחות מיוחדות המארחות שפים מכובדים המביאים איתם את מומחיותם בסגנונות אוכל שונים.

כשהגענו למסעדה התארח בה השף קאסר נאסר, שף מלון "פרימה גליל" בטבריה, שהביא איתו את מיטב המטעמים של המטבח הערבי הגלילי. שף נאסר שמגיע משושלת של שפים ומסעדנים הביא תפריט ייחודי המבוסס על צמחי תבלין שלוקטו בגליל ושולבו במנות צמחוניות ובשריות.

את הערב פתחנו בתפריט הקוקטיילים של "מאפו" – תפריט מגוון וצבעוני של קוקטיילים שהוגשו בכוסות גדולות ונדיבות במיוחד. בין השאר טעמנו את "פרפל גראס" – משקה יפיפה שנראה כמו גן פורח ומכיל הרבה דברים טובים כמו ג'ין, לבנדר, מרווה, אפונת פרפר סגולה, טרגון ולימון, "אפרולה" – שמלבד אפרול כולל גם טקילה, רוזמרין, היביסקוס וורדים, מוחיטו בטאצ' פסיפלורה, ו"מיסטר ג'ינג'ר" שמיקס הג'ין, סאן ג'רמיין, ג'ינג'ר אייל ולמון גראס עוטרו בשמיר.

רוח הערב הייתה כמוזכר למעלה, הארוחה הגלילית של השף קאסר נאדר והשולחן החל להתמלא בשפע של טעמים גליליים – פוקצ'ה ארוכה מעוטרת בחוביזה מהר תורען, סלט עשבים גליליים מרענן, כרובית מבושלת בטחינה עד שנעשתה כמעט פירה אבל עדיין שמרה על צורתה, עולש פראי חם – מנה שבדרך כלל לא נתקלים בה ביומיום והייתה מרשימה בטעמיה, חצילוני מנזלה בעגבניות וגרגירי חומוס, מנה שהמלצרית הזהירה שמדובר במנה חריפה, אבל בפועל היא היתה פיקנטית וגם פולניה כמוני נהנתה ממנה בלי בעיה, וגולת הכותרת מבחינתי – משולשי פיתה ערוסה, סוג של "טוסט בשר" של פיתה ממולאת בבשר טחון , בצל ותבלינים, ונאפית עד כדי פריכות קריספית ממכרת.

הצוות החייכן שדאג לרווחתם של האורחים ניקה את השולחן והחליף את הכלים לקראת המנות העיקריות שהגיעו בצלחות גדולות ונדיבות  – מוסר על מצע של פריקה ברוטב עגבניות, שהתמכרתי לטעמים המעושנים שלה, מנסף בקר וצנובר, מנה כמעט "גברית" בהוויתה ומשביעה מאד בפני עצמה, מחשה- ממולאים זעירים שמולאו באורז ונסגרו בחתיכת תפוח אדמה, מג'דרה צמחונית משופעת בבצל מטוגן שהעניק לה מתיקות ממכרת, והמנה כוכבת הערב- סיניה של כבש. השף בכבודו ובעצמו פתח את הסינייה הלוהטת, הסיר את מכסה הבצק שלה ונתן לנו להתמכר לניחוחות שעלו מהבשר והטחינה שבפנים.

אחרי כל זה בהחלט הבנו למה החיים בגליל רגועים יותר, אוכל שגורם לך לחייך כשרק רואים אותו ועוד יותר כשגם אוכלים אותו.

כמובן שבלי סיומת מתוקה אי אפשר וקיבלנו קדאיף וכנאפה, כשהקדאיף היה קצת שונה מהמוכר לנו, והיה בעצם סוג של "פנקייק" מקובל שהחביא בתוכו אוצרות אגוזים מתוקים. לצד המתוקים השף מזג קפה היישר מהפינג'אן. מרירות של קפה איכותי, מתיקות של כנאפה וקדאיף, הגליל בתל אביב.

הארוחות המיוחדות מוגשות בדרך כלל בכמה ימים רצופים, ומצטרפות למנות הרגילות של "מאפו". במסעדה ישנו גם חלל פרטי לאירועים עד 50 איש.

מאפו – מסעדת שף ים בהשראה ים תיכונית

מאפו 9 תל אביב (בתוך מלון "פרימה סיטי")

טלפון : 03-762-9002

שעות פתיחה: א – ה 18.00 – עד אחרון הסועדים.

עסקיות: א – ה 12.00 – 16.00

לאורחי מלון "פרימה סיטי" ישנה הנחה של 15% במסעדה.

גישה לנכים: יש

כשרות: המסעדה כשרה