ארכיון

COMO – אלגנטית, נינוחה, חוויה.

 

qwqwqwqw

מלון NYX בהרצליה הוא מלון מהעידן החדש – כבר לא השטיחים הכבדים מקיר לקיר והשנדלירים אלא עיצוב צעיר עם שילובים אקלקטיים של יצירות אמנות, חלקן דיגיטליות ומרובות תנועה וחלקן מוצבות על כנים או תלויות בפינות שונות, פריטי ריהוט צבעוניים במרקמי ריפוד שונים, גופי תאורה שקופים ושפע ציורי קיר בסגנון גרפיטי.

המלון הוא מלון עסקים המרוחק כחמש דקות מחופי הים מצד אחד, ומלב העסקים של הרצליה פיתוח מצד שני. לפני כמה חודשים נפתחה בו מסעדת "COMO" – מסעדה חלבית כשרה שמוגדרת כ"בראסרי שף".

כבר כשנכנסנו אל המסעדה, שעיצובה ממשיך את הקו האורבני הצעיר של המלון, התחושה היתה נינוחות רכה שבמידה רבה הגיעה מאנשי הצוות במראה מוקפד מאד, שקיבלו את פנינו בלבביות.

ניתן היה לבחור בין ישיבה על הבר הניו יורקי הארוך, בו ליהטט ברמן בין הבקבוקים, או באחת מפינות הישיבה, כאלה המוארות היטב או אלה שמשוות אווירה רומנטית יותר לאור נר מהבהב.

התפריט עצמו הוא "מהודק" – כלומר לא עמוס אבל עדיין יש בו מבחר גדול של מנות לכל טעם, הן למי שרק רוצה נשנוש קטן ליד כוס משקה ושיחה עם חברים, והן למי שחפץ בארוחה מלאה בכל מני סגנונות. שם המסעדה אולי מרמז על איטליה, אבל למרות שבתפריט יש מנות היכולות להכנס לקטגוריה של "איטלקיות" , הסגנון האיטלקי איננו המוביל במסעדה, ויש בה גם מנות בגוון אסיאתי או עדתי.

כל הדגים מגיעים טריים בכל יום למסעדה, והרבה מהמרכיבים של המנות מיוצרים במקום, כמו מאפים, פסטות, ממרחים מיוחדים ועוד.

פתחנו באלכוהול . מתפריט הקוקטיילים בו מככבים כל המשקאות האהובים והקלאסיים בחרנו בג"'ין אנד טוניק מלפפון" וב"מרגריטה" שהיתה בעצם מרגריטה תות קפואה ומרעננת. שני המשקאות פתחו את הערב בדגש אלכוהולי עדין אך משמח.

שף הבית הוא ליאור יעקב, עם רזומה במסעדות כמו "ויולט" ו"קיטשן מרקט" , שם עבד לאורך שנים בצמידות לשף הענק יוסי שיטרית, ורכש ידע רב לגבי טכניקות ושילובים, שעכשיו מיושמים ב"קומו".

בהמלצתו פתחנו בפוקאצ'ה חמה שנאפית במקום. קיבלנו מאפה פריך מבחוץ, רך ולוהט מבפנים, שקיבל זרזיף של שמן בצל ונוקד במלח גס. לצידו ניצבה קערית של איולי טבסקו, שלמרות שמה, לא היתה חריפה כלל. הפוקאצ'ה הזו גרמה גם לזה שנמנע בדרך כלל מפחמימות, לשבור את החוקים ולזרוק את כל העקרונות. במילים אחרות, הפוקאצ'ה הוציאה מאיתנו צלילים שבדרך כלל לא נשמעים במסגרת קולינרית.

סלט ראשון מבין שניים הופיע על השולחן, מכונה בתפריט פשוט "סלנובה" ,מורכב מרוקט, מיזונה, ארוגולה, חסה משי, ועגבניות שרי, ומוגש בליווי קרקר שומשום. הירקות נצנצו מרוב טריות, והכינו את החיך למנות שעתידות להגיע.

סלט נוסף שדגמנו היה סלט טבעוני שכלל עגבניות שרי ותפוחי אדמה קונפי, ביחד עם נענע ו"טחינה" העשויה מקשיו קלוי ועיטור קרוטונים. המנה הזו הוכיחה שאפשר להכין מנות טבעוניות שלא נופלות ביופין ובטעמן מכל מנה לא טבעונית, וההמלצה שלי, כמו גם של השף, היתה להעמיס את המזלג מתחתית הקערה, כדי לקבל את כל הטעמים יחד.

אחת המנות שהדגימה בצורה יפה את ההתכתבות של העיצוב האומנותי של המסעדה ושל הצילחות היתה מנת הסשימי. דג אינטיאס טרי ורענן בתיבול טוביקו שחור, זיתי טאסוס, כוסברה, קרם פרש ועגבניות. מנה שכל חלק שלה הונח בהקפדה ויצר אמנות טעימה ומרעננת מאד. כמו במנות נוספות של השף יעקב, גם כאן ההמלצה היא לאסוף את כל המרכיבים ביחד לביס אחד הגדול מסך חלקיו.

גולת הכותרת היתה ללא ספק מנת החצילים, "חצילים מבושלים". הרעיון למנה מגיע ממנה סודנית שבה אחד המרכיבים הוא חמאת בוטנים. שף יעקב החליף את חמאת הבוטנים בטחינה גולמית, לטעם ישראלי יותר ודומיננטי פחות וקיבל מנה שקשה להחליט אם היא יותר יפה או יותר טעימה. שלוש תלוליות שבראשן חצילים בטמפורה, מלוטפים בטחינה גולמית, גבינת לאבנה, קרם עגבניות קר ואיולי זעתר. מנה ייחודית שמעולם לא נתקלתי בה, שילובים חדשים מהסוג של "איך לא חשבו על זה קודם", והמרכיבים מונחים על הצלחת כמו תכשיטים על כריות של חנות יוקרה.

כוסות שרדונה נמזגו מתפריט היין המוקפד של המסעדה, וליוו את שתי מנות הדג מתפריט המנות העיקריות.

הבחירה היתה בשתי מנות שונות לחלוטין, אחת עזת טעמים ואחת עדינה יותר.

עזת הטעמים הייתה "חריימה דג".  השם אולי זהה לשם של המנה שהסבתות המרוקאיות מכינות אבל שף יעקב הוסיף טוויסט ושינה את הטעמים, בעיקר בעזרת הרבה לימונים כובשים ששודכו לגרגירי חומוס, כוסברה ושמיר. במקום החלה המסורתית ציוות השף למנה פרעצל בעל שורשים אוסטריים לגמרי. שילוב מפתיע שעובד, בעיקר כשטובלים את הפריכות של הפרעצל ברוטב החריימה. המנה מוגדרת חריפה אבל היא יותר לכיוון הפיקנטי כך שגם מי שלא מתחבר לחריף יכול ליהנות מהמנה.

המנה העדינה יותר הייתה לברק צרוב, שהונח על מגדל של תבשיל עדשים מצד אחד, ופירה תפוחי אדמה וחצילים מעושנים מהצד השני, כשמתחת לכל זה הסתתר קרם פטריות. הדג , שהגיע בצורת שני פילטים גדולים, קיבל על ראשו ווינגרט עגבניות ונענע. מנה אלגנטית שנותנת הרבה כבוד לחומרי הגלם.

היתרון במסעדה חלבית הוא כר האפשרויות הנרחב בזירת הקינוחים ומחמשת הקינוחים היצירתיים והמפתים שבתפריט, נבחרו עבורנו שניים.

הראשון היה עוגת גבינה בטעמים לימוניים, שעוטרה בדובדבני  אמרנה, שבבי מרנג ועיטור עוגיה גדול. העוגה אפויה וחפה מהכבדות שמאפיינת בדרך כלל עוגות גבינה. הקלילות שבה בצירוף העובדה שהמתיקות הייתה עדינה, יצרו סיום מכובד לארוחה גדולה.

אמנם סיום , אבל בכל זאת לא יכלנו לסרב לקינוח נוסף ואהוב במיוחד , כנאפה חמה שבסיסה גבינת מסקרפונה במקום גבינת העיזים המסורתית הכבדה, ועליה זרזיף סירופ סוכר שצומצם עם הדרים עד שקיבל צבע כתום וטעמים עמוקים. כמובן שלא נעדר מקומם של הפיסטוקים לתוספת קראנץ'.

מסעדת "קומו" היא מקום לארוחה נינוחה, אלגנטית, רומנטית ואיכותית, כשהשף הקפיד לשמור על מחירים שפויים ואין אף מנה שעוברת את מאה השקלים. בין אם אתם אורחי המלון או מגיעים בחוץ, זוגות או קבוצות חברים שמחפשים אווירה וקלאס, וכמובן יצירות קולינריות מרתקות, "קומו" היא המקום.

מסעדת COMO – מלון NYX הרצליה (רשת פתאל)

רחוב אבא אבן פינת נעמי שמר, הרצליה

טלפון: 04-6595222

שעות פתיחה: ימים א –ה 12.00-22.00

שישי ושבת סגור.

גישה לנכים: יש

המסעדה כשרה.

מלון MEDI TERRE נתניה- חוויה יוקרתית לכל החושים

אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ובמלון "מדיטרה" בנתניה לקחו את המשפט הזה עד הסוף ואין פרט שלא תוכנן במדויק לחוויה המקסימלית של האורח.

נתחיל במיקום – בלב הארץ, בגישה נוחה מכל מקום, מגיעים אל המלון הממוקם על הטיילת המרהיבה, בקו הראשון אל הים, רק לחצות את הכביש וכבר נמצאים על החוף. החנייה קלה , חינמית ובשפע ודלת הכניסה הצהובה מובילה ל"צוללת הצהובה" – מלון מדי טרה, שנמצא בנתניה ומרגיש אירופה.

להמשיך לקרוא

יקב "היוצר" ו"פרימה פארק" – משמחים לבב אנוש.

 

1 (1)

הוא משמח לבב אנוש כבר אלפי שנים, בכל הדתות יש לו תפקידים רבים, הוא מתנה, הוא מינחה, הוא הבעת אהבה, והוא בן זוג מצויין בעולם הקולינריה- היין.

וכשאתם  בית מלון שממוקם בלב חבל היין של הרי יהודה, לצידם של ייקבי בוטיק ייחודיים, החיבור הוא פשוט וברור, מלון "פרימה פארק" בירושלים, מלון בקונספט יין

להמשיך לקרוא

מלון "סול" תל אביב – טשרניחובסקי בעיר הגדולה

בלב תל אביב, בין גן מאיר לכיכר דיזנגוף, התחדש רחוב טשרניחובסקי במלון אורבאני חדש, הוא מלון "סול". בניגוד לאסוציאציה הראשונית, השם לא נובע מכך שתל אביב עיר שטופת שמש אלא ממשחק על שם המשורר שעל שמו קרוי הרחוב.

המלון נפתח לפני כחודש וחצי, וישנם אגפים בו שעדיין לא הושלמו, אבל גם כך הוא סיפק לי השבוע יממה תל אביבית נוחה במיוחד. במלון 34 חדרים מסוגים שונים, חלקם עם מרפסות או פטיו כמו החדר שאליו אני הגעתי, גינה קטנה ושמשית מצוינת לקפה שמכינים במכונת הנספרסו בחדר.

 

מלון

החדרים עצמם מעוצבים בקו מודרני, מיטה רחבת ידיים ועבת מזרן ולצידה שולחן כתיבה, ראי גדול, שקעים רבים כולל שקע USB, מזגן עוצמתי וגולת הכותרת של החדר היא ללא ספק טלוויזית LCD HD ענקית וחכמה הכוללת נטפליקס חינמי. חשיבות הצפיה בסרטים של נטפליקס מודגשת בשירות המיוחד של המלון, אספקת פופקורן לחווית קולנוע אמיתית, וכאן אזהרה לקוראות המעוניינות להגיע עם בן הזוג לחופשה רומנטית במלון – תדאגו להעלים לו את השלט או שתבלו את הערב בצפיה בגבר שמתלהב מאלפי התכנים הזמינים.

חדר רחצה מאובזר משלים את העיצוב וכולל מגבות מפנקות בגדלים שונים וראש מקלחת "גשם".

המעלית הביאה אותי בחזרה ללובי ולפינת הישיבה שמצויידת בספרים (כולל על שאול טשרניחובסקי) וטאצ'ים עיצוביים לצד ספות נוחות, שם אפשר היה להשתרע ולצפות אל הרחוב וההולכים בו, על שתיים ועל ארבע.

לאחר מכן, סיור קצר במלון הראה לי גם את העתיד להיות, בקומה הרביעית רחבה שעתידה להיות מוצללת ושמה WORK & FUN ZONE""' , אזור הכולל סוגי ישיבה שונים לצד ערכות משחק מגוונות המאפשרות לאחד להתרכז במחשבו הנישא לצד האחר שפוצח במשחק שש בש סוער (שבו כמו תמיד שניים משחקים ועוד ארבעה צופים נותני עיצות).

קומה אחת מעל והגענו אל הגג, שממנו אפשר להשקיף על כל בתי העיר סביב ולהנות מבריזה, ובקרוב גם ממיטות שיזוף ושמשיות, ולוקיישן מצוין לתרגול יוגה או מדיטציה.

כשיוצאים מפתח המלון יש את כל אפשרויות העיר הגדולה פרושות לפנינו, האם נרצה חנויות או מסעדות?  גנים ציבוריים או מבנים אדריכליים מעניינים? או שמא חוף הים הוא המפתה אותנו ביום שמשי זה?

אני החלטתי לשלב את הכל, מכיוון שהכל ממילא במרחק הליכה קצר, וכך מצאתי את עצמי בתחילה בכיוון רחוב דיזנגוף, כולל הכיכר ולכל אורך הרחוב, אחר כך פניה שמאלה ומגיעים אל הים והטיילת לתצפית מושלמת על כל ההולכים, רוכבים, רצים או משחקים "פוצ'יוולי", וחזרה דרך הרחובות הקטנים והישנים למבנים כמו בית ביאליק, ובית העיר המרשימים הן ביום והן כשהם מוארים בשעות הלילה.

עוד במרחק הליכה מהמלון גם שוק הכרמל, שדרות רוטשילד, מדרחוב נחלת בנימין ומתחם תאטרון "הבימה".

אין לתאר איזה עונג זה להגיע לכל מקום בילוי בתל אביב בלי פקקים ובלי לחפש חנייה, פשוט במרחק הליכה קצר ונוח.

יכולתי לספר איך הלכתי לפאב ולגמתי צ'ייסרים עם הברמן החתיך, או איך צפיתי בסרט חצות רומנטי, אבל בפועל המחשבה על מיטה כל כך נוחה, מזגן והמון ערוצי טלוויזיה הכריעה את הכף לסיום של ערב בגירסה העצלנית והנינוחה במיוחד במלון.

הבוקר הגיע חיש מהר, והכיוון היה סנדוויציית "ברווזי" שממוקמת מול הלובי ומכינה סוגים רבים של כריכים מכל מני סוגי לחם ומילויים שונים, צמחוניים או בשריים. (המסעדה איננה כשרה, יש בה מנות חזיר כמו גם בשר וגבינה ביחד).

ארוחת הבוקר של אורחי המלון היא כריך לבחירה ובקבוק מיץ סחוט.

הזמנתי את הבחירה שלי, קיבלתי זמזם והתיישבתי ליד אחד השולחנות עד שהמנה שלי תהיה מוכנה. מסביבי בכל שאר השולחנות שמעתי שפע של שפות זרות מפי תיירים מבוגרים וילדים.

בחרתי בכריך עם גבינת עיזים "פחם" וריבת בצל וקיבלתי קרואסון טרי ושופע חמאה, לצד בקבוק מיץ אבטיח ומלון.

שעת פינוי החדרים היא 12.00 ועד אז עוד נותר לי זמן לקרוא עיתון של בוקר בפטיו שטוף השמש, כשמולי חתולים מנמנמים באור החם.

היה קל מאד להתרגל ולהתאהב בחדר של "מלון סול" ולהרגיש תל אביבית מצד אחד ותיירת מצד שני, ובעיקר להבין שלפעמים החופשה נמצאת מתחת לאף, בנוחות וביופי.

מלון "סול" – טשרניחובסקי 17 תל אביב.

 

Ibis ירושלים- חופשה ירושלמית מושלמת.

כשמדברים על מה המרכיבים להצלחה במטבח הצרפתי, התשובה היא תמיד "חמאה, חמאה וחמאה". כשמדברים על מה המרכיבים להצלחה בתחום המלונאות, התשובה היא תמיד "לוקיישן לוקיישן לוקיישן". מיקום לא נוח עלול להפוך מלון מפואר לכזה שאין חשק להגיע אליו, כי יש הרבה "טרראם " מסביב. כשהוזמנתי לשהות במלון "Ibis" בירושלים – הבנתי כמה שהעקרון הזה נכון- כי כשאנחנו בחופשה לא ממש בא לנו לנסוע לכל מקום, לחפש חנייה ולנווט, וגם מוניות הן עסק יקר. לא סתם אומרים שבחופשות כלי התחבורה הנפוץ ביותר הוא "אוטובוס 11"- קרי, שתי הרגליים שלנו. מלון "איביס" ממוקם בצנטרום של הפיילה- בלב ירושלים, על כיכר ציון, צמוד לרחוב יפו שהוא משהו כמו ה"שאנז אליזה" של ירושלים, מרחק קצר לכל הנקודות החשובות של ירושלים- הכותל , שער יפו והעיר העתיקה, מגדל דוד, מדרחוב בן יהודה, מוזיאון המוסיקה, מעלית הזמן, בית הכנסת הגדול, ואיך אפשר בלי עשר דקות הליכה בלבד לשוק מחנה יהודה?

להמשיך לקרוא

"ביער ביער, ביער נרקוד (ונתפנק)"

כשאנו שומעים את המילה "יער" הקונוטציה הראשונה היא בדרך כלל אגדות האחים גרים, שבהם הנסיכה הולכת ביער ופוגשת נסיך או גמדים או זאב רע ותמיד הסוף טוב.  העלילות של האגדות תמיד מתרחשות באירופה, וגם הדמיון שלנו מפליג לשם- בקתות עץ עם שלג על הגג ואח בוערת ומחממת. מוטיב העץ תמיד עושה אווירה רומנטית וקסומה.

אבל למה להרחיק עד אירופה כשאירופה זה כאן, ממש שתי דקות מכל מקום, ב"מעלה החמישה" ליד ירושלים?  הנה הסיבה (ובסוף הפוסט יש גם הפתעה מיוחדת לקוראים!!).

להמשיך לקרוא

מלון "חוויה בוטיק היין" טבריה- לגימה מהחיים הטובים

בשעה טובה נוסף אח חדש לרשת "חוויה" ומעתה במקום שלושה מלונות ("חוויה פלאזה " בנצרת עילית, "חוויה גולדן טאואר " באשקלון ו"חוויה גליליי בטבריה) יש גם רביעי- בן תפנוקים- מלון בוטיק בשם "חוויה בוטיק היין".

המלון בן 55 חדרים ומיועד למבוגרים בלבד, נותן טעימה שלווה במיוחד בטאצ' יוקרתי לאורחיו.

להמשיך לקרוא

Port & Blue TLV – החגיגה התל אביבית נמשכת.

לפני כמה חודשים סיקרתי כאן את שהותי במלון "פורט אנד בלו" בתל אביב, ממש מול הנמל. סיפרתי שם על העיצובים המרהיבים, על הנוחות והמיקום המעולה, ובעיקר על הפינוקים הרבים שמייחדים את המלון הזה על פני מתחריו.  עכשיו שמחתי לגלות שהפינוקים עולים בדרגה ויש חידוש לאורחי המלון- הבילוי הוא עכשיו לא רק במלון עצמו, אלא גם בתל אביב העיר הלבנה, על שלל האטקרציות שבה, בסיור מיוחד.

להמשיך לקרוא

החיים המתוקים ב"דיוויד ים המלח".

 

גוףהמלון1

פיסקת פתיחה- יש הרבה "דיוויד" בעולם, אני מאוהבת בשניים – דיוויד האסלהוף ודיוויד טננט. למה? כי זה הטעם שלי. אבל השבוע הוספתי לי אהוב שלישי- דיוויד ים המלח – ריזורט וספא. נכון, זה לא בן אדם שאפשר לבקש להצטלם איתו סלפי, אבל השהות בו היתה הרבה יותר כייפית מאשר כל תמונה סלולרית בפייסבוק.

ים המלח, אחד מתופעות הטבע הנדירות, פנינה של טבע שמענגת את כל החושים- הנוף היפיפיה הוא תענוג לעיניים, האוויר הצח והייחודי מרחיב את הנשימה, השקט המדברי, הטעמים והתחושות. יש מספר מלונות לא מבוטל בעין בוקק, אבל "דיוויד " יש רק אחד- בגדול. כמה גדול? "דיוויד" הוא הגדול והמפואר ביותר באזור, על 606 החדרים שלו, בדרגות שונות, והשטחים הגדולים שלו בכל קטגוריה.

הוזמנתי לעשרים וארבע שעות סוערות בים הרגוע הזה, ותאמינו לי, יש כל כך הרבה מה לעשות בים המלח בכלל וב"דיוויד" בפרט, שלא נותרה דקה פנויה.

להמשיך לקרוא

החוויות שב"חוויה".

נופי הצפון נפרשים בפני מי שעומד באחד מחדרי מלון "חוויה פלאזה" בנצרת עילית,  ביום בהיר אפשר לראות עד החרמון,  האוויר הצח ממלא את הריאות, השמש מלטפת וכל כולי באווירה של  "תשאירו אותי פה, תחזרו מחרתיים" בעודי משתכשכת בבריכת השחיה הגדולה של המלון.

אבל נתחיל מההתחלה- ההרכב: חבורת בלוגרים שמחים במיוחד. המיקום: כמו שכבר תואר בהתחלה- בילוי יום במון "חוויה פלאזה" בנצרת עילית. הסיבה: כל החידושים לקראת הקיץ.

להמשיך לקרוא