כש"טריולה" הפתח תקוואית חגגה שנתיים, הלכתי לבדוק מה הולך שם, ואלה היו הרשמים שלי אז – http://cafe.mouse.co.il/post/2949559/

עברה שנה וחזרתי לבדוק כמאמר השיר "מה השתנה". האמת, יש דברים שלא רציתי שישתנו, ושמחתי לגלות שכך היה.

אבל בואו להתחלה-

"טריולה" היא שילוב של בר מסעדה, תלוי בשעה של היום. ככל שהערב מעמיק, כך חלקו של הבר גדל. אנחנו אמנם הגענו בשעה קצת מאוחרת אבל תמיד יש מקום לארוחת ערב טובה.

"טריולה" על שם שלושת השותפים, מוכרת בזכות הפסטה הביתית שלה, שמוכנה טריה טריה כל יום, ואכן המנות שהזמנו הוכיחו זאת.

אבל פתחנו במה שאני תמיד חייבת – "פוקצ'ת הבית " עם שמן זית, שום, רוזמרין ומלח גס, מוגשת עם חמאת עגבניות מיובשות (14 שקלים בתפריט). המבחן הראשון שלי לכל מקום הוא לחם הבית שלו. במקרה הנוכחי – פוקצ'ה. החמאה מעדן, הלחם טרי (שווה להזמינו בהמשך גם בשביל שיהיה עם מה לנגב את הרוטב של המנות הבאות).

כמו שכתבתי בהתחלה, קיוויתי שמנות לא השתנו, במיוחד לגבי ה"כרובית טרטופו" שכבר אז נחשבה למנת הדגל של המסעדה, וכך נשארה עד היום, והיא כוללת פרחי כרובית במחבת לוהטת מהטאבון ברוטב איולי כמהין ופרמז'ן עם שבבי עירית (38 שקלים). מעדן עד היום.

בעיקריות בחרנו בשלושה סוגי פסטה שונים, כל אחד בהתאם להעדפותיו –

"בולונז" – רוטב עגבניות, בשר בקר טחון, ירקות שורש, שמן זית, פטרוזיליה ויין אדום בבישול ארוך (51 שקלים בתפריט). בתפריט כתוב שיש אופציה לבחור עם או בלי חמאה, לא נשאלנו אז אני לא יודעת אם יש חמאה או לא. (אנחנו מעדיפים שיש).

"רדיאטורי פונגי" – פורטובלו, שמפיניון וכמהין בשמנת, פרמז'ן, סנט מור, אורגנו, יין לבן ושבבי עירית (56 שקלים בתפריט, ואם רוצים בתוספת של אווז אז המחיר הוא 68 שקלים)

"רגטוני בטטה" – קוביות בטטה אפויות בטאבון ברוטב שמנת, פרמז'ן, גאודה, טימין ואגוז מוסקט (54 שקלים בתפריט).

כולנו טעמנו מהכל, והדעות נחלקו בדיוק לשלושה, כשכל אחד התעקש שהמנה שהוא בחר היתה הטעימה מבין כולם . אני בחרתי את הבטטה ולדעתי היא היתה הבחירה הטובה עבורי כי הבולונז היה לי קצת כבד (יותר מנה חורפית). הפטריות באמת נתנו פייט. בסך הכל, כשיש פסטה איכותית ביתית וטריה, מרכיבים כמו פטריות או בטטה, ורטבים מבוססי שמנת ותיבול של אגוז מוסקט וגבינות, וכל זה בעזרת יד אוהבת שיודעת מה היא עושה, זה תמיד מתכון מנצח.

עם הפסטות הבנים לגמו בירות שעלו משהו כמו 32-33 שקלים לכ0.4 ליטר.

לפני הקינוח קיבלנו צ'ייסרים של למונצ'לו של המקום, על חשבון הבית, ככה להתרענן.

השולחן נוגב , הכפיות הונחו ושמענו מהמלצרית את תפריט הקינוחים, שחלקו קבוע וחלקו מנות מתחלפות. בגלל שהיינו מפוצצים מהפסטות והרטבים, בחרנו בקינוח אחד, עדין יותר- קרמבל תפוחים עם כדור גלידת ווניל (38 שקלים). המתיקות העדינה והקרירות עזרו לנו להצליח לקום מהכיסא. (היו עוד שני קינוחים שהתיאור שלהם גרם לי להזיל ריר אבל כבר באמת שלא הייתי מסוגלת יותר- קינוח ריבת חלב, וקינוח שוקולדי במיוחד, ואותם אצטרך להשאיר לפעם הבאה…)

כאמור בשעות הערב המוסיקה מתגברת, הקצב עולה, והכיף רק גדל.

עוד פרטים ב- http://www.rol.co.il/sites/triola/

כמו בכל שנה ,בתערוכת "קולינריה " שהתקיימה במלון דן פנורמה בתל אביב, הוצגו חידושים שונים ומוצרים חדשים שחודרים בימים אלה לשוק הישראלי.

מבין המבחר העצום של המוצרים שהוצגו, בחרתי להתמקד בכמה מהם שלכדו את תשומת ליבי, אם בגלל הטעם המיוחד, או בגלל החדשנות.

–        ניגא שף הציגו ציוד מטבח למסעדות ומטבחים מוסדיים, עם דגש על נוחות וחיסכון בזמן ובכוח אדם, תנורים ומסחטות שמקצרות בהרבה את התהליכים למשל על ידי אפיית כמה מנות שונות באותו זמן כשכל אחת מקבלת את הטמפרטורה והתנאים הנדרשים לה, או מסחטה שלא שוברת את התפוזים אלא מרוקנת אותם בעדינות, כך שהחלקים המרים מהקליפה לא חודרים למיץ, והתוצאה היא מיץ מתוק יותר ואיכותי.

(פרטים נרחבים ב – http://www.nyga-chef.co.il/)

–        עוד למטבח המוסדי – בצקים של פיצה מוכנים לאפייה, רק לשים עליהם רטבים ותוספות, לאפות והופ – יש פיצה טרייה ועסיסית.pizza solutions – כדורי בצק של "אסם נסטלה פרופשיונל"  בגדלים שונים שמאפשרים בחירה בין סוגי עובי, קוטר ומרקם שונים. מעבר לפיצה הכדורים מצויינים גם ללחמניות שום למשל או מאפים ממולאים כמו קלצונה. הבצק חוסך לאופה זמן של התפחות, רידודים ועוד, והוא נאפה בזמן קצר. המרקם המיוחד מושג באמצעות תהליכי תסיסה מוקדמת ממושכת ואפייה חלקית . המוצר מגיע קפוא. עוד פיתוח שהושק בתערוכה הם רטבי העגבניות BUITONI בשלושה טעמים שונים, להשלמת המוצר.

עוד פרטים ב – www.osemnp.co.il

–        אלפרו – יצרנית משקאות על בסיס סויה, אורז, ואגוזים משיקה את "משקה שקדים" – גם הוא כמובן צמחי ויש לו אפשרויות רבות. טעמתי שניים – את השקדים ואת האורז כמשקה נטו, וגם שייק פירות על בסיס משקה השקדים. אני חייבת לומר- בעיקר לגבי השייק- אם לא הייתי יודעת שאין בזה חלב אלא משהו צמחי, לא הייתי מבדילה. השייק היה עשיר ומרענן בדיוק כמו בגרסה חלבית שלו. מבחינת המשקאות נטו- למשקה השקדים יש טעם עדין של שקדים, למשקה האורז אין טעם נלווה כלל, ולכן תלוי במה שאנו רוצים להכין – במידה ונדרשת ניטרליות כמו בקפה למשל, עדיף ללכת על האורז, ואם רוצים טעם שקדים או אגוזים עדין, אפשר ללכת על האופציות האגוזיות.

משקה השקדים הוא דל קלוריות (24 קלוריות למאה מ"ל), הוא קל לעיכול מכיוון שאין בו לקטוז (מה שמצוין לרגישים), הוא ללא כולסטרול ויש בו כמות נכבדה של סידן.

מה שעוד נחמד- לשומרי כשרות, משקאות של "אלפרו" (וגם הקינוחים שלהם אגב) מתאימים מאד לקינוחים או לקפה שאחרי ארוחה בשרית.

לעוד מידע ומתכונים והמון טיפים – http://www.alpro.com/il

–        את הגבינות של משק יעקבס באמת שאין צורך להציג- שמן הולך לפניהן מאז שהמשק החל לייצר אותן ב1936. בתערוכת "קולינריה" הוצגה הגבינה החדשה- "עיזים ביין" – גבינה קשה עטופה במרקם יין אדום המקנה לגבינה טעם וארומה של יין. הגבינה יפיפיה, עסיסית, היין מתבל אותה ב"ענן" של ארומה בלי להשתלט עליה והשניים – הגבינה והיין יוצאים תרכובת מיוחדת ומעניינת. הגבינה מצטרפת לעשרות סוגי הגבינות האחרים – גבינות קשות של חלב בקר , עיזים וצאן, גבינות עובש לבן, גבינות חצי קשות, גבינות רכות (כמו גם לאבנה וקרם פרש), ויוגורטים.

עוד פרטים על משק יעקבס  – http://www.jacobsdairy.co.il/Site/he/pages/homePage.asp

–        מאפיית אנג'ל שהפציצה עם סוגי לחמים, לחמניות, פוקצ'ות, מתוקים ועוד, וחידשה עם "לחם רוסי" – לחם מחמצת ושיפון נטול גלוטן, שהולך מצוין עם חמאה טובה וכוס יין ליד…

–        ואחרון אחרון חביב- ברוח המונדיאל, שמחתי להיתקל בדוכן של ACAI – אותו פרי ברזילאי שממכר כל קריוקה (וכל יליד מדינה אחרת ביבשת הזו). האסאי של נטורזה מגיע קפוא, ותוך כמה דקות של הפשרה, הופך למרקם המשחתי המוכר שיכול להאכל בזכות עצמו או בתוספת האהובה על הברזילאים  – גרנולה ובננות. האסאי נחשב למזון על – והוא מכיל כמויות גדולות של אנטיאוקסידנטים, ברזל , סידן ועוד המון דברים טובים, ולכן חביב במיוחד על אנשים ששומרים על כושר ועל גיזרה ובריאות.  המוצר נמכר גם ליחידים וגם למטבחים מוסדיים.

עוד פרטים ב – https://www.facebook.com/benacai

כמובן שהיו עוד המון דברים מעניינים בתערוכה, שאני מקווה שניתקל בהם ברשתות השיווק בקרוב!

יום שישי בבוקר, אחרי ארבע שעות שינה (והרבה אלכוהול), מה יותר טבעי מלהתפנק בארוחת בוקר, כזו עשירה ופחמימתית כמו שצריך?

אז בשביל זה הרחקתי עד חדרה ,(מתחם MIXX) לסניף של "סיציליאנו" שהזמינו אותי לטעום את החידוש האחרון שלהם – ארוחות בוקר מיוחדות איטלקיות שבנתיים מוגשות רק בסניף שלהם, ובהמשך יתפשטו לכל הרשת (אבל למי יש סבלנות לחכות)?

ארוחות הבוקר כמובן מתווספות לתפריט ענק של פיצות בגדלים וסוגים שונים, פסטות, סלטים, מנות ראשונות, קלצונה, קינוחים, עסקיות ומנות ילדים.

אבל כאמור הסיבה להתכנסות שלנו היתה ארוחות הבוקר והסלטים שמהווים ארוחת בוקר בפני עצמם.

וזה מה שטעמנו –

מתפריט הסלטים – סלט קפרזה (לבבות חסה, עגבניות, בצל סגול קלוי, בזיליקום, בצל ירוק, כדורי מוצרלה, חומץ בלסמי ושמן זית  – 35 שקלים בתפריט, כל הסלטים מגיעים עם לחם סיציליאנו), סלט קיסר- (לבבות חסה, בצל סגול, קרוטוני הבית, גבינת פרמז'ן ורוטב קיסר סיציליאנו – 29 שקלים בתפריט, אפשר להוסיף אנשובי בעוד 5 שקלים), וסלט איכרים פנצנלה – עם המון ירקות, צלפים, עלי תיבול, קרוטוני הבית, גבינה בולגרית מלוחה ורוטב פנצנלה – 37 שקלים בתפריט.

ומה יש לי להגיד על הסלטים? קודם כל, כמו שאפשר לראות בתמונות – הכמות גדולה ומשביעה מאד. וזה שעוד מגיע גם לחם בכלל סוגר את העיסקה.  אם הייתי צריכה לבחור אחד מהסלטים, אני מתלבטת בין הקפרזה שמאד אהבתי את התיבול שלו (טאץ' מדוייק של הבלסמי) לבין סלט האיכרים שהוא פשוט מאד מאד עשיר ומגוון. בקיסר קיבלנו את הסלט ללא האנשובי, הייתי מעדיפה עם אבל אני מבינה שזה בגלל שלא כולם אוהבים (הפסד שלהם).

(בתמונה למטה- ראש עיריית חדרה מר צביקה גנדלמן – במרכז התמונה, שהגיע גם הוא לטעום).

מתפריט ארוחות הבוקר גם כן טעמנו שלושה סוגים –

"בוקר סיציליאנו" שהוא למעשה ארוחת בוקר שלמה על בצק איטלקי שנאפה בתנור אבן – ביצים לפי בחירה (אני ביקשתי עין), ריקוטה, גבינה בולגרית, לבאנה, וחצילים ופלפלים קלויים, לצד סלט ירקות. וזה מגיע עם שתיה חמה וקפה הפוך קטן. הכיף היה לתלוש את השוליים של המאפה ולטבול בביצים ובגבינות. וויתרתי על הנימוסים ועל הסכו"ם והבוקר באמת הפך לבוקר טוב.

עוד שתי ארוחות שדגמנו – "פיצה ברקפסט" – בצק הפיצה שנושא על גבו ביצי עין, עגבניות , זיתי קלמטה, צפתית קשה ובולגרית מעודנת. ו"בוקר עצבני – ארבייטה" – שקשוקה עם גבינה בלקנית וזיתי קלמטה בתוך בצק. גם במקרה של השקשוקה תולשים את הקצוות האפויים ומנגבים היטב את כל היאמי יאמי הזה מבפנים (יש מעט פיקנטיות שחשים רק כשמסיימים את הביס). (מחיר ארוחות הבוקר האלה 39 שקלים, יש גם אופציה לארוחה קטנה יותר של קלצונה, סלט אישי קטן ושתיה חמה ב29 שקלים).

(בתמונה למעלה- השף אור קרבלניק)

אם הייתי צריכה לבחור ארוחה אחת – נראה לי שהייתי הולכת על ה"בוקר סיציליאנו" כי ביצת עין נוזלית על בצק רך מצד אחד ופריך בשוליים, מסדר אותי יופי.

על התפריטים אחראי שף הרשת אור קרבלניק.

האתר של "סיציליאנו"  – http://www.siciliano.co.il/Default.aspx (עם המון מבצעים והפתעות).

"תנובה" שלחו לי סלסילת מוצרי חלב ואתגר – להכין ארוחה חלבית. לאחר מחשבות , הרהורים והרבה פאניקה, הרכבתי במו ידי העדינות את הארוחה הבאה (והיא אשכרה יצאה טעימה, וכולה מתכונים קלים קלים ומהירים, עם הרבה אפשרויות לשינויים בהתאם למה שיש במטבח.

מנה ראשונה- מרק תפוחי אדמה.

המצרכים לשתים או שלוש מנות נדיבות.

400 גרם תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

1כף חמאה

שליש כף קמח

כוס וחצי חלב

חצי כוס מים

מעט מלח, פלפל, אגוז מוסקט

גבינה צהובה מגוררת או קרועה.

אופן ההכנה –

שמים בסיר את תפוחי האדמה (ניתן לגוון גם עם קוביות קישואים או קוביות ממש קטנות של גזר). שמים את החמאה ומטגנים כמה דקות תוך בחישה.

מוסיפים את הקמח וממשיכים לבחוש

מוסיפים את החלב והמים, מנמיכים את האש לבינונית ומבשלים 20 דקות תוך בחישה מתמדת (אחרת נדבק או רותח).

מסירים מהאש, מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט בנדיבות (כי אין תיבול אחר קודם לכן).

זורים גבינה (אפשר מגוררת, אני מעדיפה קרעים כי זה יוצר "משיכה" ארוכה ועבה יותר).

• ובתמונות –

1. 
2. 
3. 
4. סלט

   פשוט מיקס של עלי בייבי, פרוסות פרומעז, פרוסות אגסים משומרים (אפשר גם חבושים אם מוצאים) ואגוזי מלך שבורים. מבחינת רוטב- מה שאוהבים, עם דגש קטן על חמיצות ומתיקות. אישית, אני מעדיפה כמה שפחות רוטב ולהקפיד שכל ביס כולל את כל המרכיבים.

5. 

מנה עיקרית – מאפה גבינות

אחת המנות שמאד אהבתי לאכול בביקור בארצות הברית היתה "מקרוני אנד צ'יז". כשקיבלתי את המשימה להכין משהו מהגבינות המיוחדות של "תנובה" חיפשתי בהתחלה מתכון למקרוני הזה, אבל מצאתי מתכונים מובנים שלא איפשרו לי חופש יצירה והכנסת הזווית האישית למנה.

אז לבסוף הלכתי על פשטידה, שבנויה על שילוב של פסטה (להלן ה"מקרוני" למרות שהשתמשתי באטריות "פפיון") והצ'יז הגיע ממגוון הגבינות הגדול.

מה שעשיתי היה פשוט לערבב, בלי כמויות מוגדרות – חצי חבילה של אטריות מבושלות (כאמור, אני השתמשתי בפפיונים כי זה מה שהיה לי בבית, האידאל שלי היה אטריות בצורת  "קרניים" שמזכירות יותר את אמריקה), וכמות כייפית (בערך מאה גרם כל אחד) של מגוון מהגבינות בחתיכות – פטה, קשקבל, רוקפור וקממבר. לזה הוספתי גביע אחד של "נפוליאון" בטעם שום, לתוספת רכות, ושלוש ביצים שיאחדו את כל העסק. במקביל טיגנתי שני בצלים קצוצים דק, כי אני מתה על הריח. ערבבתי את הכל וגיררתי מעל אגוז מוסקט.

חיממתי תנור ל200 ושפכתי את העיסה לתבנית מרופדת בנייר אפיה. האמת שאפשר היה גם לאכול את המנה בלי לאפות אותה ,כשהגבינות שנמסו משמשות כרוטב מדהים לאטריות (גם רעיון, לפעם הבאה). על הכל פיזרתי פרמזן מגורר וקצת קוביות חמאה והופ- לתנור בערך לעשרים דקות עד חצי שעה בהתאם לתנור שלכם (להשגיח שרק ישחים מלמעלה).

והקינוח  – "עוגת הגבינה של מ'". מי זו "מ"? זו אשתו של א'. א' הוא הבן של ר' שהיא האחות של ש' שהיא אמא שלי. (או במילים אחרות – מתכון של אשתו של בן דוד שלי). המתכון המקורי הוא של פסח וכלל קמח תפוחי אדמה. בגלל שמדובר בכמות קטנה מאד, החלפתי אותו בקמח רגיל ולא ניכר הבדל.

וזה הולך ככה –

הפרדתי 4 ביצים לחלמונים וחלבונים, ואת החלבונים הקצפתי עם כוס סוכר (אפשר פחות אם רוצים עוגה מתוקה פחות).

את החלמונים ערבבתי עם 750 גרם גבינה לבנה , 2 כפות קמח , וקופסת פודינג ווניל אחד.

איחדתי בתנועות קיפול את קצף החלבונים עם תערובת הגבינה ושפכתי לתבנית מצופה נייר אפיה. אפיתי כ45 דקות בחום של 170 עד שהחלק העליון השחים.

הוצאתי וקיררתי בחוץ שעה. הגובה קצת ירד אבל זה בסדר כי אין הרבה קמח. ניתן להגיש עם קצפת לא ממותקת (כי העוגה כאמור מאד מתוקה) או עם חתיכות אגס משומר (שזה איך שאני אכלתי את זה, אבל שכחתי לצלם).

ישנם עוד מתכונים רבים בחוברת "שבועות תנובה" שהוציאה "תנובה" לקראת החג ותחלק בכ850 אלף עותקים, כשהדגש בחוברת הוא על "המצפן התזונתי" שאומר הפחתה של מלח וסוכר.

עוד הפתעות מיוחדות לחג-

חוברת קופונים שתחולק ברשתות השיווק ובה הנחות והטבות על מוצרי חג פופולריים, קוד בחוברת המתכונים שמאפשר קריאה גם בטלפונים ניידים, אייפד וכדומה, מארזים חגיגיים כמו שתי גבינות לבנות בקופסה דקורטיבית, מארזים מוגדלים , והנחות רבות.

כמו כן – מוצרים מיוחדים לחג כמו גבינת נפוליאון 16% שומן בטעם שום שמיר, פטה עיזים 5% מסדרת "פיראוס", מלית גבינה לבלינצ'ס (אישית, אני אוכלת את זה ככה מהקופסה) וקינוחי דיאט יופלה בטעמים מיוחדים של פאי תפוחים ופינקולדה.

חג קציר שמח!!

"השף הלבן" הכריז על תחרות – מתכון ייחודי עם הגבינות המיוחדות – פרמז'ן, רוקפור, קשקבל, קממבר ועוד.

קיבלתי חבילה של גבינות והוראות של "תמציאי משהו". האמת שמבחינתי פשוט להוסיף קצת פירות יבשים , כוס יין לבן וסכין גבינות איכותית, ולא צריך יותר מזה, אבל בשביל תחרות זה לא מספיק כנראה..

אז האסוציאציה הראשונה שלי מהמילה "גבינות" היא "מקרוני אנד צ'יז" שזה דבר שטרפנו בביקורנו האחרון באמריקה, והתעצלנו להכין בבית מאז. גם עכשיו ההוראות למנה נראו לי מסובכות, מה גם שאין מקום ליצירתיות ולייחוד כמו שדורשת תחרות המתכונים.

אז הלכתי על הגירסה הכי נוחה- פשטידה. היתרון של פשטידה- כל דבר יכול להכנס בפנים ולצאת טעים, בכל כמות, בכל יחס, בכל סוג. (כלומר, לא, אל תנסו להכניס ריבת חלב ומלפפון חמוץ ביחד אבל הרבה שילובים אחרים כן הולכים).

אז זה מה שעשיתי –

(בתמונה למעלה- המצרכים)

קודם כל הבסיס שמתכתב עם ה"מקרוני אנד צ'יז" – הפסטה. בישלתי בערך חצי קופסת פסטה (משהו כמו 250 גרם). האמת שהייתי מעדיפה בשביל האותנטיות שזו תהיה פסטה בצורת צינורות אבל היו לי רק פפיונים. בשם חופש היצירה, הם נבחרו.

בזמן שהם התבשלו, הכנתי תערובת של בערך 400 גרם גבינות מגורדות מכל סוגי המיוחדות – רוקפור, קשקשבל, קממבר ועוד, וגם גביע אחד של "נפוליאון" בטעם שום, כי שוב, זה מה שהיה לי בבית.  לשם גיבוש הוספתי שלוש ביצים וערבבתי, ועוד הוספתי שני בצלים גדולים שחתכנו לקוביות וטיגנו (אפשר גם בלי טיגון, לתוספת חרפרפות), פלפל אנגלי ואגוז מוסקט, שניהם בכמות של "כמה שמתחשק".

(בתמונה למעלה- חתיכות הגבינה ואגוז מוסקט. בתמונה למטה- התערובת).

בזמן שגירדתי את הגבינות וערבבתי, התנור התחמם לו לאיטו לחום של 200 מעלות.

ציפיתי תבנית בנייר אפיה ושפכתי את התערובת. מעל פיזרתי פרמז'ן, גם הוא מסידרת "הגבינות המיוחדות" וגם קצת חתיכות חמאה, ככה על הדרך.

בדקתי לאחר עשרים דקות, הפשטידה היתה עדיין חיוורת. אחרי כרבע שעה היא כבר קיבלה צבע מקסים.

(בתמונה למעלה – לפני האפייה, בתמונה למטה – אחרי האפייה).

השארתי אותה להתקרר קצת וכשהיא היתה פושרת היא נזללה ישירות מהתבנית. בעקרון אמורים להגיש אותה עם סלט ירוק, כאמור היא לא זכתה להגיע להיות ליד חסה, מה שמהווה ביקורת חיובית מאד לטבחים (אני ובן הזוג) אם נוותר לרגע על הצניעות…

את המתכון הזה העלאתי לתחרות "השף הלבן" – הנה הקישור (לייקים יתקבלו בברכה!!) – http://bra.sc/uhr ומי שרוצה להשתתף (למרות שאין לו סיכוי נגד הפשטידה המהממת שלי – https://www.facebook.com/chef.lavan/app_174986209367960

הערה- הפשטידה היא חלק מארוחה שלמה שהרכבתי ממוצרי "תנובה" – וותיקים וחדשים, ופוסט מלא עם כל המתכונים והתמונות יועלה בקרוב.

לפני כשבועיים הכנתי עוגת גבינה. כשחיפשתי מתכון, מצאתי בהוראות את השורה הבאה "יש לעטוף את תבנית האפיה בנייר כסף בשתי שכבות כדי שלא יהיו נזילות". זה כבר מלחיץ  כי אף אחד לא רוצה שהעוגה תיזל לו ותהרוס גם את עצמה וגם את התנור.

גם השף קונדיטור דודו אוטמזגין, עם רקורד של לימוד והתמחות במיטב מקדשי האפייה באירופה, שמפיק פה בארץ מהתנור שלו את מיטב המאפים, לא אוהב נזילות. "יש דברים שלא מתפשרים עליהם" הוא אומר, ולכן הוא הסכים לחבור לfood Appeal – רק כשבירר שהם עברו מפעלים רבים לתבניות עד שמצאו את המפעל המושלם במילאנו איטליה, שמייצר בכמויות של בוטיק, ומשקיע הרבה בכל תבנית אפיה שהוא מייצר, לתוצאות מושלמות.

לתבניות מספר יתרונות –

הן עשויות פלדה הכוללת גם ציפוי נון סטיק בעל שלוש שכבות, שעובר תהליך שיוף מיוחד לפני הציפוי, כאמור, כדי למנוע נזילות יש לתבניות מגרעת חיצונית, הסוגר הוא ניירוסטה אל חלד חזק, כך שגם אם פותחים וסוגרים מליון פעם, הוא עדיין עמיד ומחזיק את המאפה בלי פשלות, וכמובן הדאגה לבריאות – התבניות לא מכילות כימיקלים רעילים והן מתאימות לאפיה עד 250 מעלות.

ב"לגעת באוכל" יודעים לבחור איזה מוצרים הם רוצים להציג, וכשהם בחרו להציג את התבניות של דודו עם "פוד אפיל" הוא גם הגיע והדגים את המטעמים שהוא מכין מהתבניות הללו.

יש מבחר גדול של תבניות – בגדלים שונים, קפיציות, לפאי ולמאפינס, לאינגליש קייק, לפיצה והפיבוריטית שלי – תבנית קוגלהוף מתפרקת שיש לה שני בסיסים, כך שאפשר להשתמש בה גם כתבנית רגילה וגם כתבנית למאפים שדורשים את האוויר שנכנס באמצע. (כמו סיר פלא- אוי, איזה געגועים לסיר פלא!! יש עוד מי שאופה בהם? )

(בתמונה למעלה- התבנית הדו שימושית של הקוגלהוף, בתמונה למטה- המטעמים שדודו הכין לנו בתבניות של Food appeal).

בקרוב אני אופה עוד כמה עוגות גבינה (הייתם מאמינים שאני אעבור מהתמחות ב"מנה חמה" לשהייה מרצוני בין הסירים והתבניות?) ואני מתכננת שהעוגות שלי ייצאו גבוהות, יפות וכמובן טעימות, בתבניות שיתמודדו איתן בכבוד.

ומבצע מיוחד ב"לגעת באוכל" – עד חג השבועות יש 20% הנחה על כל התבניות!

לגעת באוכל –

http://www.tfood.co.il/

הקופון של "שופרסל" לפסח תפס אותי בעיתוי אישי בעייתי, שבו הייתי מוגבלת ויכלתי ללכת רק לסניף אחד ומה שיש יש. אז מתוך חמשת המוצרים שבקופון, השגתי שלושה – מלפפונים בכבישה ביתית במשקל 1.65 ק"ג, חרוזי זיתים ירוקים 1.25 ק"ג, ופסטה פנה ללא גלוטן של "שופרסל גרין".

ראשית – המלפפונים, כבר הוכתרו אצלי מזמן כדבר הטעים ביותר שיש בכל מוצרי מותג "שופרסל" לדורותיו. הטעם הביתי שלהם, הטיפה חריפות (ואני לא בן אדם של חריף), הקרנצ'יות, זה מוצר שגמל אותי לחלוטין מכל קופסאות השימורים שהשתמשתי בעבר- במלח או בחומץ, ואחרי שמתמכרים אי אפשר לחזור לאחור.

כל פעם שאנחנו פותחים מקרר, כולנו בבית שולחים אצבעות לצנצנת ושולפים משם איזה מלפפון אחד לנשנוש . האמת אני גם אוהבת לחתוך אותו לחתיכות קטנות ולערבב למשל בסלט ביצים. כמו שרואים בתמונה, הקופסה שקיבלתי בקופון הצטרפה לשתיים אחרות שקניתי עוד לפני זה, לכבוד פסח.

המוצר השני – הזיתים, לא עשיתי איתם שום דבר מיוחד, הם פשוט צורפו לסלטים שונים של פסח (ובכמות שיש בקופסה, הספיקו גם הרבה אחר כך). גם הם נשנוש נחמד עם האוכל, כשאני מתעצלת להכין סלט ובכל זאת רוצים משהו על יד.

מה שאני גם אוהבת במוצר הוא שמדובר כמובן בזיתים מגולענים ככה שלא נשארים עם גלעינים שמסתובבים בכל מקום.

הפסטה היתה הדבר המסקרן ביותר-

ולמה מסקרנת? כי מצד אחד היא מוגדרת כ"פסטה" וגם נראית כזו, מצד שני היא עשויה כולה ממרכיב אחד בלבד – אורז חום, מילים שנשמעות קצת "בריאותיות" מדי בשביל להיות טעימות…

החלטתי לבשל את הפסטה הזו בהתאם להוראות ולהוסיף לה רוטב של פסטה (ברור שמצנצנת, יש גבול לכמה אני משקיעה, נכון?).

הוספתי אותה לארוחת הצהרים שלי שכללה גם צלי בקר (מהקייטרינג).

זה מה שיצא –

מבחינת הטעם – הטעם היה של אורז , ולמרות שבישלתי בדיוק לפי ההוראות, יצא לי קצת "מושי". בצלחת יש חצי שקית. את החצי השני אבשל קצת פחות. בסך הכל לא רע, ביחד עם הרוטב. מוצר מעניין למי שרוצה לאכול מזון בריאות או למי שאסור לו גלוטן ורוצה תחושה של פסטה.(וכמובן לשומרי הפסח).

כאמור, את הטונה ורוטב השקשוקה לא השגתי, ולכן לא יכלתי לחוות עליהם דעה. (אבל היי, יש לי שלוש צנצנות ענק עם מלא מלפפון חמוץ!!!).

חג אביב שמח!!

בחג הפסח, כל שומרי הכשרות מוותרים על קמח. זה אומר בצקים, זה אומר מאפים, זה אומר פיצה. ודווקא בחג שבו מבלים הרבה במסגרת המשפחה, מה שאידאלי לאכילת פיצה, דווקא אז אי אפשר?

אז זהו – שעכשיו כבר אפשר. רשת "פיצה האט" דואגת ללקוחות עם פיצה ללא גלוטן, שמתאימה הן לרגישים לגלוטן והן למי ששומר על כשרות בפסח. החל מפסח הקרוב, ממש אוטוטו, בחלק מהסניפים יגישו פיצה נטולת גלוטן, כשרה לפסח, כמובן שכל הפיצריה עצמה כשרה לפסח (חלק נכבד מ52 הסניפים כשרים בכשרות מהודרת).

הוזמנתי לנסות את הפיצה של פסח בסניף פתח תקווה (שבו אגב, כמו בכמה וכמה סניפים אחרים, נמכרת הפיצה נטולת הגלוטן כל השנה).

החוויה שלי   –

קודם כל, הצורה- הפיצה ללא גלוטן היא מרובעת, כך שקל מאד לזהותה (או לדעת שאם היא עגולה, זה לא זה). מבחינת הבצק- הוא שונה מהבצק שאנו רגילים מכיוון שבניגוד לבצק הרגיל של פיצה האט, שעובר גם מחבת באמצע ולכן שומני יותר, הבצק נטול הגלוטן יבש יותר ויוצר פיצה דקה יותר.

בתמונות  – למעלה- מבט מבחוץ, למטה מבט מבפנים.

הטעם – הרוטב עשיר, התוספות נדיבות, ויש המון גבינה שנמתחת, וכל השילוב ביחד, הופך פשוט לפיצה טעימה, אמנם שונה ממה שאנו רגילים אבל עדיין טעימה.

הפיצה של פסח עולה בדיוק כמו הפיצה כל השנה, וכוללת גם מגוון של תוספות, וב"פיצה האט" גם מתכוונים להפתיע עם מנות נוספות מיוחדות לחג כמו סלטים מיוחדים, חציל ותפוחי אדמה מוקרמים, והשוס- מקלות שוקולד כשרים לפסח.

הבצק מוכן מקמח עמילן תירס ומכיל מוצרלה איכותית.

עוד פרטים על סניפים, תפריטים, שעות פתיחה וכדומה- http://pizzahut.co.il/

מנחם ארנטל היה בן שנה בלבד כשהסרטן תקף בפעם הראשונה. המחלה ליוותה אותו עד מותו בגיל 15, ואז החליטו הוריו – חיים ומירי, להנציח את זכרו בצורה שתסייע לחולי סרטן אחרים. הם הבינו שכוח החיים והרצון הם גורם מכריע במלחמה במחלה ובנצחון עליה, והחליטו שמטרתם היא לתמוך בחולי סרטן ומשפחותיהם באמצעות "הסחת דעת" – כל דבר שישמח את החולה ויעודד אותו ואת משפחתו, כדי שיאזור כוחות להלחם, כי האושר, התחושה האישית, היא הרפואה הטובה ביותר.

עשרים וארבע שנים חלפו מאז, ו"זכרון מנחם" הפך לארגון שמגייס מתנדבים רבים ועורך פעילויות רבות לטובת החולים ומשפחותיהם – תמיכה בבתי חולים – לשמח את החולים המאושפזים, לתת להם מה שהם צריכים, להחליף הורה עייף או בן זוג שצריך עזרה, ציוד רפואי, מסיבות וחגים , דרך תמיכה במטופלים כשהם יוצאים מבתי החולים וזקוקים להתרעננות – מחנות קיץ לכל הגילאים, פעילויות במרכזי היום שגם מסייעים לילדים להשלים חומרי לימוד כשהם לא יכולים להיות בכיתה רגילה בגלל רגישות רפואית, סדנאות, חוגים, מפגשים, מסיבות ימי הולדת, וזכור לטוב המבצע הבולט האחרון בעזרת חברת "פנטן" שבה התגייסו מספרות רבות לספר בעלי ובעלות שיער ארוך כדי להפוך אותו לפאות שיעזרו למי שאובדן השיער מקשה עליה, מסעות, אטרקציות ועוד.

בתמונה למעלה- חיים ומירי ארנטל, מייסדי "זכרון מנחם".

עוד פעילות ברוכה של "זכרון מנחם" היא ימי כיף לבני המשפחה של החולים, ששוכחים את עצמם במהלך המלחמה של בן משפחתם, ו"זכרון מנחם" מארגנים טיולים, ימי כיף ופינוק ופעילות תמיכה (כולל אפילו עזרה בייעוץ זוגי למי שהטיפול באדם החולה פוגע ביחסים במשפחה) ועוד.

קבוצה מיוחדת בתוך המטופלים של "זכרון מנחם" הם קבוצת הבוגרים, בני העשרים עד שלושים – שבדרך כלל נשכחים כשמדברים על חולי סרטן. תשומת הלב הציבורית בדרך כלל ניתנת לילדים, ו"זכרון מנחם" הם היחידים שמטפלים באהבה רבה בקבוצה זו, שזקוקה לעידוד לא פחות.

השבוע ניתן לי הכבוד והעונג להשתתף בפעילות מיוחדת של "זכרון מנחם" בדיוק לקבוצת הגיל הזו. כשנלחמים בסרטן, נלחמים בתותחים כבדים, תרופות וטיפולים שגורמים לתופעות לוואי קשות. חלק מתופעות הלוואי הם אובדן חוש הטעם ופצעים בפה, שמונעים הנאה מאכילה. כדי לפצות את החולים, אירגנה אריאלה פיקסלר אלון, אישה גדולה מהחיים (מה זה "גדולה" – ענקית!), אירוע "מאסטר שף" שבו התקבצו בהתנדבות עשרות מהשפים הטובים במדינה, להכין ביחד עם קבוצת הבוגרים של "זכרון מנחם" את מיטב המנות הכי טעימות שלהם. "דן גורמה" תרם את המקום, חברות שונות תרמו את הפרודוקטים, השפים כאמור הגיעו בשמחה ובהתנדבות והאירוע כולו היה ענק ומרגש וסוחף, עליז ושמח, וכמובן טעים.

בתמונות למעלה- נערי "זכרון מנחם" מבשלים עם השפים.

תקצר היריעה מלספר מי היה שם – שאול בן אדרת שהלהיב את החבורה סביבו והוציא ביחד איתם מנה מטוגנת ומיוחדת, אייל שני שתימרן בין להכין אוכל לבין להצטלם עם כל מי שרצה, והיו הרבה כאלה, מידן סיבוני, איש הסושי של "משחקי השף" שהוציא את הגלילים הכי טובים בעולם , אפרת ליבפרויינד שאף אחד לא יכל לעמוד בפני הריחות של הלחמניות שלה, שנחטפו לוהטות ישר מהתנור, בינו גבסו על הסירים עם השקשוקות הכי עסיסיות ולוהטות, וגם אוהד אמזלג, אוראל קימחי, בועז צעירי, מאיה רביבו, עומר עילואן, וכאמור עוד רבים וטובים.

בתמונה למעלה – אריאלה פיקסלר אלון עם מידן סיבוני איש הסושי.

בתמונות למעלה ולמטה- חלק מהשפים שהתנדבו.

המנות זרמו, המשתתפים למדו, עשו, הצטלמו וטעמו, ובעיקר – שכחו. שכחו את המחלה והכאב, הטיפולים והסבל, והתמסרו לטעמים, לריחות, לתחושות.

בתמונות למעלה ולמטה- המנות המדהימות שהכינו השפים ונערי "זכרון מנחם".

לעוד מידע על כל הטוב שעמותת "זכרון מנחם" עושה, וכן לתרומות, עזרה ובירור איפה אפשר להסתפר חינם ולתרום את השיער- באתר של "זכרון מנחם" – www.zichron.org